פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
18 באוג׳ 2011
יולי Yuli כתב/ה: ואולי אני כותבת בגלל ה-ADD?
נראה לי ששניהם. כלומר, בתשובה לשאלתך - שניהם. אבל גם חלק מלקבל את "החיים עם הפרעת קשב" זה להבין (זהירות תכף מגיעה פסיכולוגיה בגרוש) שההפרעה היא לא חלק ממני, היא לא מה שמגדיר את האופי שלי, יש לי אישיות עגולה ונפלאה וההפרעה היא רק מכשול בדרכי ולא מה שמגדיר את כל עולמי. 
(אגב, אני אפילו לא חושבת שזה נכון. איך אפשר לקחת דבר אחד שקיים בנפש ולנתק אותו מכל שאר הדברים? הרי הכל משפיע על הכל). אבל ברצינות, נורא קשה לדעת איך הייתי מתפתחת עם השנים בלי זה, אבל אני חושבת שעדיין הייתי "כזאת". כי יש גורמים נוספים שיוצרים את הנטיה הזאת. וגם, אני עדיין רוצה את זה גם כשאני לוקחת קונצרטה באופן קבוע. אני חושבת שהכי קרוב לדיוק שאני יכולה לקרוא לזה יהיה - כך או כך אני נמשכת לזה ורוצה את זה וכמהה לזה. אבל בגלל ה-ADD אני לעיתים *זקוקה* לזה. אני גם חושבת שבלי הקושי להתרכז הייתי נוטה יותר לכיוון השולטת. אני חושבת שעיקר ההשפעה שלו הוא על הצורך להישלט דווקא, להבדיל "מבדס"מיות" באופן כללי. תגידי, זה שאנחנו לגמרי סוטות מהנושא כרגע, זה מטאפורי? וזה שאנחנו משתלטות על כל הפורומים, זה בגלל שאנחנו שולטות (תתתתתתת)? אני לא חושבת שההפרעה מגדירה אותי, אבל היא מסבירה לי כל כך הרבה דברים. אני מברכת את היום בו גיליתי את שיש לי ADD. העניין עם מיניות, זה שהיא נמצאת מעבר למילים, לכן אני מוצאת שנורא קשה לחקור אותה באמת. ויותר מזה, לשנות אותה. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
18 באוג׳ 2011
אני שולתתתת באלכסון. ל"משתלטות" יש איזה טון ביקורתי, לא? תראי, עמוד 9 ועדיין יש דיון. הלב שלי מתחמם פצצות.
איזה כיף לקבל הסברים, אה? אני אוהבת לחקור אותה דווקא בכלל שזה קשה, אז מגלים פירורים פירורים ותמיד יש עוד. למה אי אפשר לשנות? אכן, קשה לשנות בכוונה ובאופן מדוייק. אני חושבת שיותר נכון לומר - אי אפשר להשתלט עליה. אבל היא הרי לא קבועה. יש לה ההרגלים שלה אבל היא גם תמיד מתפתחת ולוקחת כיוונים שונים ומתעצבת בצורות שונות. אני שיניתי את המיניות של טדי מקצה לקצה. סליחה על היהירות, אבל... נכון, זה לא ממש נכון לומר "שיניתי", אני הרי חייבת להשתמש במה שכבר קיים בפנים. אבל כן הכנסתי שינויים משמעותיים באופני הביטוי שלה. זה שיצאו לאור דברים שהיו מודחקים ומוכחשים היטב, זה לא שינוי? זה ששיניתי את האופן בו הוא חושב על מין (!!!), זה לא שינוי במיניות? אני לא יודעת אם זה ממש נכון לקרוא לזה ככה אבל אני בטוחה שאפשר להשפיע עליה המון. אפשר הרי גם להכניס בה נזקים חמורים או להרוס אותה לגמרי. הרי אונס למשל, משפיע על מבנה המיניות, לא? הוא משפיע עליה באופן הרסני, אבל רבי נחמן אומר שאם אפשר להרוס, אפשר גם לתקן. כך שאם אפשר להשחית את הנפש המינית, הרי שאפשר גם להכניס בה שינויים שאינם פוגעניים. |
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
18 באוג׳ 2011
יולי Yuli כתב/ה: אני שולתתתת באלכסון. ל"משתלטות" יש איזה טון ביקורתי, לא? תראי, עמוד 9 ועדיין יש דיון. הלב שלי מתחמם פצצות.
איזה כיף לקבל הסברים, אה? אני אוהבת לחקור אותה דווקא בכלל שזה קשה, אז מגלים פירורים פירורים ותמיד יש עוד. למה אי אפשר לשנות? אכן, קשה לשנות בכוונה ובאופן מדוייק. אני חושבת שיותר נכון לומר - אי אפשר להשתלט עליה. אבל היא הרי לא קבועה. יש לה ההרגלים שלה אבל היא גם תמיד מתפתחת ולוקחת כיוונים שונים ומתעצבת בצורות שונות. אני שיניתי את המיניות של טדי מקצה לקצה. סליחה על היהירות, אבל... נכון, זה לא ממש נכון לומר "שיניתי", אני הרי חייבת להשתמש במה שכבר קיים בפנים. אבל כן הכנסתי שינויים משמעותיים באופני הביטוי שלה. זה שיצאו לאור דברים שהיו מודחקים ומוכחשים היטב, זה לא שינוי? זה ששיניתי את האופן בו הוא חושב על מין (!!!), זה לא שינוי במיניות? אני לא יודעת אם זה ממש נכון לקרוא לזה ככה אבל אני בטוחה שאפשר להשפיע עליה המון. אפשר הרי גם להכניס בה נזקים חמורים או להרוס אותה לגמרי. הרי אונס למשל, משפיע על מבנה המיניות, לא? הוא משפיע עליה באופן הרסני, אבל רבי נחמן אומר שאם אפשר להרוס, אפשר גם לתקן. כך שאם אפשר להשחית את הנפש המינית, הרי שאפשר גם להכניס בה שינויים שאינם פוגעניים. בסדר. לוקחת חזרה. את צודקת, כמובן. נורא מעניינים אותי המקומות האלה שאין בהם מילים. יולי, את מכירה את התיאוריה שמדברת על שלושת המוחות? זה שיש לנו מוח קטן, כמו של זוחלים, מעליו מוח בינוני, כמו של שאר היונקים ואז קליפת המוח, שהופכת אותנו ליצורים מדברים שמסוגלים להשתמש בסמלים. מיניות, לדעתי, כמו גם פחד, נמצאת במוח הקטן. לא כולה, ברור שלא, ואפשר "לדבר" איתה, אבל חלקים טובים ממנה. בגלל זה נורא קשה לפרש אותה. אבל כן, אפשר לשנות אותה, רק שאני לא בטוחה שבמילים. עכשיו כבר אני ממש אוף טופיק ובזה אני פורשת מהדיון. אז מה אמרתם על פנטזית אונס? |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
18 באוג׳ 2011
אני אמשיך את מה שאמרת על המוח, אבל בנושא אחר. בינתיים - גם אני הלכתי לאיבוד ומעדיפה לחכות שיבוא מישהו ויחזיר אותנו לתלם
|
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 13 שנים •
18 באוג׳ 2011
יולי Yuli כתב/ה: אני שולתתתת באלכסון. ל"משתלטות" יש איזה טון ביקורתי, לא? תראי, עמוד 9 ועדיין יש דיון. הלב שלי מתחמם פצצות.
איזה כיף לקבל הסברים, אה? אני אוהבת לחקור אותה דווקא בכלל שזה קשה, אז מגלים פירורים פירורים ותמיד יש עוד. למה אי אפשר לשנות? אכן, קשה לשנות בכוונה ובאופן מדוייק. אני חושבת שיותר נכון לומר - אי אפשר להשתלט עליה. אבל היא הרי לא קבועה. יש לה ההרגלים שלה אבל היא גם תמיד מתפתחת ולוקחת כיוונים שונים ומתעצבת בצורות שונות. אני שיניתי את המיניות של טדי מקצה לקצה. סליחה על היהירות, אבל... נכון, זה לא ממש נכון לומר "שיניתי", אני הרי חייבת להשתמש במה שכבר קיים בפנים. אבל כן הכנסתי שינויים משמעותיים באופני הביטוי שלה. זה שיצאו לאור דברים שהיו מודחקים ומוכחשים היטב, זה לא שינוי? זה ששיניתי את האופן בו הוא חושב על מין (!!!), זה לא שינוי במיניות? אני לא יודעת אם זה ממש נכון לקרוא לזה ככה אבל אני בטוחה שאפשר להשפיע עליה המון. אפשר הרי גם להכניס בה נזקים חמורים או להרוס אותה לגמרי. הרי אונס למשל, משפיע על מבנה המיניות, לא? הוא משפיע עליה באופן הרסני, אבל רבי נחמן אומר שאם אפשר להרוס, אפשר גם לתקן. כך שאם אפשר להשחית את הנפש המינית, הרי שאפשר גם להכניס בה שינויים שאינם פוגעניים. לעניות דעתי, הפגיעה שתקיפה / פגיעה מינית גורמת איננה ניתנת בעיני לשינוי ותיקון כלל. היא כל כך עמוקה וחמורה, שהיא יוצרת שסע ונזק בלתי הפיך. המקסימום שאפשר הוא לנסות למזער איכשהו את הנזק, אבל לדעתי ומנסיוני, הנזק רב, ורובו בלתי הפיך ובלתי ניתן לתיקון (שוב - כל הנ"ל רק מראות עיני ומנסיוני ולעניות דעתי...). |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
18 באוג׳ 2011
1. לא לזה התכוונתי. נתתי אונס כדוגמה לדרך להרוס. אז אם אפשר לשנות מיניות על ידי הריסתה, זה אומר שאפשר לשנות. זה אומר שצריכות להיות עוד דרכים לשנות, שאינן הרסניות. כלומר, אם הכל בסדר איתך, המיניות שלך יכולה להשתנות, לא רק להתקלקל אלא גם להשתנות לאפיק חיובי או נייטרלי.
2. אני לא מאמינה שפגיעה אינה ניתנת לתיקון/שינוי כלל. אמנם לא ניתן לבטל את השפעתה ואת צלקותיה, אבל לא ייתכן שמיניות שהותקפה תחדל לנצח מלהתפתח. גם אנשים שנפגעו אנושות יכולים להמשיך ולצמוח. לא תמיד הם מצליחים, אבל זה אפשרי. אני מאמינה שכמעט כל דבר אפשר לתקן - אולי לא עד הסוף, אבל בהחלט ניתן להכניס בו תיקון מסויים. וגם זה, בעצם, לא קשור לנושא. הנה נסיון לחזור לעניין: אמרי לי, מה דעתך - האם זה שאת רואה את נזקה של תקיפה מינית כתמידי, משפיע על האופן בו את ניגשת לאונס בפנטזיה? |
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
18 באוג׳ 2011
חתולונת פושטקית כתב/ה: יולי Yuli כתב/ה: אני שולתתתת באלכסון. ל"משתלטות" יש איזה טון ביקורתי, לא? תראי, עמוד 9 ועדיין יש דיון. הלב שלי מתחמם פצצות.
איזה כיף לקבל הסברים, אה? אני אוהבת לחקור אותה דווקא בכלל שזה קשה, אז מגלים פירורים פירורים ותמיד יש עוד. למה אי אפשר לשנות? אכן, קשה לשנות בכוונה ובאופן מדוייק. אני חושבת שיותר נכון לומר - אי אפשר להשתלט עליה. אבל היא הרי לא קבועה. יש לה ההרגלים שלה אבל היא גם תמיד מתפתחת ולוקחת כיוונים שונים ומתעצבת בצורות שונות. אני שיניתי את המיניות של טדי מקצה לקצה. סליחה על היהירות, אבל... נכון, זה לא ממש נכון לומר "שיניתי", אני הרי חייבת להשתמש במה שכבר קיים בפנים. אבל כן הכנסתי שינויים משמעותיים באופני הביטוי שלה. זה שיצאו לאור דברים שהיו מודחקים ומוכחשים היטב, זה לא שינוי? זה ששיניתי את האופן בו הוא חושב על מין (!!!), זה לא שינוי במיניות? אני לא יודעת אם זה ממש נכון לקרוא לזה ככה אבל אני בטוחה שאפשר להשפיע עליה המון. אפשר הרי גם להכניס בה נזקים חמורים או להרוס אותה לגמרי. הרי אונס למשל, משפיע על מבנה המיניות, לא? הוא משפיע עליה באופן הרסני, אבל רבי נחמן אומר שאם אפשר להרוס, אפשר גם לתקן. כך שאם אפשר להשחית את הנפש המינית, הרי שאפשר גם להכניס בה שינויים שאינם פוגעניים. לעניות דעתי, הפגיעה שתקיפה / פגיעה מינית גורמת איננה ניתנת בעיני לשינוי ותיקון כלל. היא כל כך עמוקה וחמורה, שהיא יוצרת שסע ונזק בלתי הפיך. המקסימום שאפשר הוא לנסות למזער איכשהו את הנזק, אבל לדעתי ומנסיוני, הנזק רב, ורובו בלתי הפיך ובלתי ניתן לתיקון (שוב - כל הנ"ל רק מראות עיני ומנסיוני ולעניות דעתי...). אני ממש מקווה שאת לא צודקת. |
|
|
Morticia
|
לפני 13 שנים •
19 באוג׳ 2011
אולי נסו להסביר לי משהו הרבה יותר פשוט.
מדוע אתן בוחרות לפנטז על דבר שברור לכן ש"במציאות" הוא רע ויהיה קשה עד בלתי אפשרי להתגבר עליו ולהתפתח ממנו...? זה בשם ההגנה על הפנטזיה או על האונס? אני בחיי נחרדתי מהמחשבה שאולי יאנסו אותי אני יכולה להבין שעמום שמוביל בן אדם להתחיל לחשוב בצורה שכלתנית רגע אולי אפשר לקרוא לזה פנטזיה אבל הרגשות שלי לא מאפשרים לי. בנוסף לזה, יש איזו שאלה של אנוכיות שמתבקשת. אוקיי, נניח קבענו ונורא מדליק ונורא מגניב לפנטז על אונס. אונס של מי? שלי? שלך? האם בעצם אתם אומרים שזה כיף לפנטז על סבלו של אחר? גם אם סבלו נכפה עליו ללא שום הסכמה מצדו? איך כל זה קשור ביחסי שליטה בכלל? |
|
|
| walking dead |
לפני 13 שנים •
19 באוג׳ 2011
Morticia כתב/ה: אולי נסו להסביר לי משהו הרבה יותר פשוט.
מדוע אתן בוחרות לפנטז על דבר שברור לכן ש"במציאות" הוא רע ויהיה קשה עד בלתי אפשרי להתגבר עליו ולהתפתח ממנו...? זה בשם ההגנה על הפנטזיה או על האונס? כי אלו הפנטזיות *שלי*. נכון, הן אלימות מאוד, אין בהן מילות ביטחון או גבולות ואני חסרת שליטה לחלוטין בסיטואציות קשות כגון אונס. אבל הנקודה היא שאלו פנטזיות ולא את כולן הייתי רוצה להגשים, טוב לי להשאיר חלק מהן היכן שהן. במציאות, מה לעשות, אני אוהבת להיות עם יותר שליטה על חיי. |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
19 באוג׳ 2011
Morticia כתב/ה: אולי נסו להסביר לי משהו הרבה יותר פשוט.
מדוע אתן בוחרות לפנטז על דבר שברור לכן ש"במציאות" הוא רע ויהיה קשה עד בלתי אפשרי להתגבר עליו ולהתפתח ממנו...? זה בשם ההגנה על הפנטזיה או על האונס? אני בחיי נחרדתי מהמחשבה שאולי יאנסו אותי אני יכולה להבין שעמום שמוביל בן אדם להתחיל לחשוב בצורה שכלתנית רגע אולי אפשר לקרוא לזה פנטזיה אבל הרגשות שלי לא מאפשרים לי. בנוסף לזה, יש איזו שאלה של אנוכיות שמתבקשת. אוקיי, נניח קבענו ונורא מדליק ונורא מגניב לפנטז על אונס. אונס של מי? שלי? שלך? האם בעצם אתם אומרים שזה כיף לפנטז על סבלו של אחר? גם אם סבלו נכפה עליו ללא שום הסכמה מצדו? איך כל זה קשור ביחסי שליטה בכלל? את כזו "דודה מורטישה", בחיי. עם תגובות לא מאוד מתוחכמות שמנסות לייצר אצל כולם תחושות אשם גם לגבי פנטזיות ולא מעשים, עד שזה גורם לי לפנטז באופן לא רצוני על איך חוטפים אותך ואונסים אותך. אני לא שולטת בזה, בחיי. כי די, מספיק להיות כזו "קול המוסר הפולני" של כולנו. אלימות מגרה אותנו. כן. נוסף לכל הסיבות שעלו, אלימות מגרה. בימים קדומים נתנו לחיה לשסע בני אדם מול המון מתלהט. למה זה ככה? זה ככה כי אנחנו מעריכים כוח, ואנחנו מעריכים מאבק. אנחו מעריכים בתוכנו את מי שמנצח, פיזית, ויכול לקחת. על חלק מזה מושתתים חלקים בבדסם. זה מגרה כל כך, עליונות פיזית. כי ככה בנויים רובנו. כן, אני יודעת, רובנו. חוץ ממך. את לא. את מבינה, יוצאת דופן, מוסרית ומיוחדת. |
|
|