israelislave |
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
israelislave • 26 ביוני 2018
דרקן ראהל כתב/ה: Israeli, אין לי שום רצון וכוונה להכנס לויכוח שלכם. עם זאת, אין לסיפור אחד שום משמעות סטטיסטית, שום כוח להוכיח כלום. למעשה, ייתכן מאוד שהוא דווקא מעיד על מקרה קיצון.
אציין שהייתי מגיב באותה צורה ללילית אם היתה מביאה סיפור אישי אחד כהוכחה למשהו. איני מנסה להביע דעה או לקחת צד, רק מציע לך להביא טיעונים חזקים יותר. בלי שום כוונה או רצון להיכנס לוויכוח שלנו גם אתה כגבר ישראלי - וכנראה גם יהודי - חלק מהתמונה הגדולה. אינני מכיר אותך אישית ולכן איני יודע כיצד אבל אותה "מלחמת מינים" המתרחשת בימים אלא ממש נוגעת לכל הפחות גם לך אם לא גם בך. אני משער שעד היום המלחמה הזו לא פגעה בך אישית ומאחל לך שכך גם יהיה בעתיד אבל מילת אזהרה, אף אחד אינו חסין, לאו דווקא בענייני גירושים אלא מן הסכנה הפוטנציאלית הכרוכה במפגשים, גם התמימים ביותר, בין המינים. הטירוף בשיאו. |
|
israelislave |
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
israelislave • 26 ביוני 2018
פלייפול כתב/ה: לא מפתיע, אם כן, שלפי המתמטיקה המזוויעה שנעשתה כאן בדיון, בממוצע 93 גברים גרושים מתאבדים כל שנה בישראל.
וכמה גברים לא גרושים (עדין) מתאבדים מדי שנה? כאלה שהבינו שאיבדו הכל? כאלו שנעצרים שוב ושוב בגלל תלונות שווא? כאלה שמורחקים מביתם בגלל ש"האשה מרגישה מאוימת" או אפילו לא אמרה את זה ? כמה נופלים לעוני? לפת לחם? כמה מאבדים את הילדים ואת הטעם לחיות? מדינת ישראל כבר הודתה במספר של כ150 גברים בשנה בכותרת "גרושים, בתהליך גרושים וסכסוכי מזונות ומשמורת" הנתון שמביאה הלילית הוא מספר "מכובס" בדיוק כמו "שלושה אחוזים של תלונות שווא" כמו "גברים יותר אלימים מנשים" כמו "נשים מרויחות 70 אג' על כל שקל של גבר" שטיפת מוח של שקרים וחצאי אמיתות. עצה קטנה. כל מה שפמיניסטית אומרת לך, תהפוך ותקבל מציאות. |
|
דרקן ראהל(נשלט){מית} |
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
דרקן ראהל(נשלט){מית} • 26 ביוני 2018
israelislave כתב/ה: דרקן ראהל כתב/ה: Israeli, אין לי שום רצון וכוונה להכנס לויכוח שלכם. עם זאת, אין לסיפור אחד שום משמעות סטטיסטית, שום כוח להוכיח כלום. למעשה, ייתכן מאוד שהוא דווקא מעיד על מקרה קיצון.
אציין שהייתי מגיב באותה צורה ללילית אם היתה מביאה סיפור אישי אחד כהוכחה למשהו. איני מנסה להביע דעה או לקחת צד, רק מציע לך להביא טיעונים חזקים יותר. בלי שום כוונה או רצון להיכנס לוויכוח שלנו גם אתה כגבר ישראלי - וכנראה גם יהודי - חלק מהתמונה הגדולה. אינני מכיר אותך אישית ולכן איני יודע כיצד אבל אותה "מלחמת מינים" המתרחשת בימים אלא ממש נוגעת לכל הפחות גם לך אם לא גם בך. אני משער שעד היום המלחמה הזו לא פגעה בך אישית ומאחל לך שכך גם יהיה בעתיד אבל מילת אזהרה, אף אחד אינו חסין, לאו דווקא בענייני גירושים אלא מן הסכנה הפוטנציאלית הכרוכה במפגשים, גם התמימים ביותר, בין המינים. הטירוף בשיאו. חבר, אולי אתה צודק ואולי לא. אבל אני כן מבקש, ולא נראה לי שזה מוגזם, שכשאתה מגיב למשהו שכתבתי, תתייחס למה שכתבתי. זה יותר מכבד, לדעתי. |
|
לילית חדשה |
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
לילית חדשה • 26 ביוני 2018
The Great OZ כתב/ה: הסיבה לכך שמספר תיקי ההוצאה לפועל הוא כל כך גבוה, בגלל שסכומי המזונות בישראל הם בלתי אפשרים ולכן הנתונים המטורפים האלה. במקרים רבים אפילו 100 אחוז ממשכורות הבעל. לפי המחקרים פי 4 מהממוצע העולמי. ומי שאחראי לסכום זה בית הדין האזרחי (לא שזה קריטי שהדין היהודי מבחינה כספית הוא לטובת לאישה). יש דרך מאוד פשוטה לקבוע סכום וזה באמצעות נוסחאות מתמטיות כנהוג ברוב העולם המערבי המונעים חיכוכים בין בני הזוג - לפחות בנושא הזה. טוב שרובם לא יושבים בכלא, כי זה לא שהם לא רוצים לשלם אלא לא יכולים. "הרצחת וגם ירשת"? תודה לאל שיש עדיין שופטים שלא נכנעים להתנוונות המוסרית של ארגוני הנשים ופוסקים במידת הרחמים. רוב הנתונים שלך לא נכונים או פרשנות מעוותת. נשים לא משלמות מזונות - האם גם זה האגו הנשי שלך לא יאפשר להודות בזה? טיעון הופך להיות מגוחך ברגע שאחד הצדדים לא מסוגל להודות אפילו במשהו אחד. העובדה שאת מתעלמת ממאות ארגונים בעלי תקציב ומצד שני, מעצימה את כוחות של ארגונים שמקבלים 0 מהמדינה. ארגוני נשים לא מעודדות הורות משותפת - בדיוק ההפך. שוב, על פי ביטוח לאומי והוצל"פ מתוך אותם 30% שלא משלמים מזונות רק 10% לא משלמים בגלל חוסר מסוגלות כלכלית. (שליש מהשליש לא מסוגלים לעמוד בגובה המזונות.). כלומר 20% מהגברים החייבים במזונות לא משלמים למרות שהם יכולים. לפי מחקרים סוציולוגיים בעולם בעיקר בארה"ב, נשים לרוב צריכות להצטצמם ברמת החיים שלהן- ב-70% מהמקרים האישה תחווה ירידה ברמת החיים לעומת זאת הגבר יחווה עלייה ברמת החיים שלו ב-40% מהמקרים. ואתה לא מדייק- מי שאחראי לסכום המזונות, זה בית הדין אליו פנו קודם/ עבור חלוקת רכוש וקביעת משמורת- יכול להיות בית הדין הרבני ויכול להיות בית המשפט לענייני משפחה. עם זאת- לא משנה איפה ינוהל התיק- הדין האישי של הזוג הוא הקובע. אה, ולא. הסיבה שמי שלא משלם לא נכנס לכלא היא לא בתי המשפט. זה הודות לח"כיות ובעיקר למרב מיכאלי שפעלו לביטול מאסר חייבים. אני חושבת שאתה עדיין לא מצליח להבין את העניין. גם אם נשים לא משלמות מזונות, לצורך ההדגשה גם אם גרוש ישלם לגרושתו 10,000 לחודש עבורה ועוד 10,000 עבור כל ילד/ה והגרושה תיתן לו זיבי ואצבע בעין, עדיין זה לא סותר את מה שאני אומרת- זה הדין אישי/ דתי של כל זוג וזוג. אין פה פרשנות מעוותת אין פה אגו ואין פה כלום- זה החוק. מביאה את החלק הרלוונטי שוב "מזונות בן זוג- 2. (א) אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה. (ב) אדם שאינו יהודי או מושלמי או דרוזי או חבר אחת העדות הדתיות המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת הירושה, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונות בן-זוגו, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה. מזונות ילדים- מזונות לילדים קטינים 3. (א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה. (ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה. מזונות קטין (תיקון מס' 2) תשמ"א-1981 3א. (א) אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו. (ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא." הדין האישי הוא הדין הדתי. כאשר הזוג חסרי דת החוק האזרחי הוא הקובע. אין לארגוני האבות כוח? באמת? כי יואב קיש גם לא יצא בקמפיין גיוס אבות גרושים לליכוד; בצלאל סמוטריץ' לא ניסה לקצר את תקופת ההמתנה לאישה שנייה או בכלל לבטל אותה; בצלאל סמוטריץ לא ניסה לשנות את חזקת הגיל כך שתינתן העדפה להורה שמרוויח/ה יותר ללא חשיבות לשאלת הטיפול; ומיקי זוהר לא כינס ישיבה מיוחדת שכלל לא קשורה לתחות הוועדה שלו כשבפועל לא הוא ולא יהודה גליק הצליחו להביא נתונים שיתמכו בטענתם לאפלייה נגד גברים. גם מבחינת "שואת האבות הגרושים" וגם מבחינת תלונות השווא. ולמעשה הנתונים שהם כן הציגו ביחד עם יואב מזא"ה סתרו את הטענה שלהם שמדובר בתופעה. ומרוב שהסנצקיות הן רק על גברים בג"ץ ככל הנראה הולך לדון בתיק גירושין כאשר האישה *נחשדה* כבוגדת ונושלה מזכויותיה ברכוש ובכספים המשותפים וזאת למרות שגם הגבר בגד ועוד בצורה גלויה. על הגבר יש סנקציות כשמדובר בגילוי עריות, כשהוא מוכרז כרועה זונות וכאשר יש עוד צידוק לכך. עכשיו, איזה תקציב ארגוני הנשים ויצו, נעמת, שדולת הנשים, וכן הלאה מקבלים מהמדינה? אלא אם אתה מתכוון לתרומות שזה משהו אחר לגמרי. וארגוני הנשים בעד הורות משותפת. אבל כזו שקיימת גם במהלך הנישואים ולא רק אחרי הגירושים. The Great OZ כתב/ה: כתובה: את רצינית? אין כתובה לגבר זה לבדו אפליה ואת טוענת שזה לטובתו? לקרוא לזה "זכויות מוגבלות" זה לא לעניין, חלוקת הרכוש ומזונות הם הבסיס בעולם המערבי - והסכום של הכתובה זה לא שום זכות כי הוא ראוי מן העולם..... מזונות אישה: עכשיו מגיע שיא האבסורד. מזונות צריכים להגיע לילדים בלבד ולא לאדם בוגר.... מזונות ילדים: לא בטוח אם זה רק בית דין רבני. אבל זה לא משנה. ההורה השני צריך לשלם את סכום המזונות ללא קשר למינו. ... אמממ איפה טענתי שהכתובה היא *לטובת* הגבר? על הכתובה דווקא כתבתי שהיא משהו שמוטה לרעת הגבר לילית חדשה כתב/ה: מבחינת ההלכה ודיני משפחה קיימים 3 קווי דברים שמוטים נגד הגבר: 1. כתובה- הכתובה מפרטת את חובות הגבר כלפי האישה במהלך הנישואין והזכויות המוגבלות הן לאישה אלמנה לפי ההלכה. לא לפי החוק האזרחי ולא לפי העולם המערבי. מזונות אישה- אה וב*יהדות* זה מזונות אישה. ברוב העולם המערבי ובארץ עבור זוג חסר דת (לא יודעת מה החוק אומר על זוג מעורב) אלו מזונות בן/בת זוג כשכל מקרה לגופו. משהו מאוד מקובל שנועד למקרים בהם נוצרה תלות כלכלית. למרות שאולי לדעתך אישה/ גבר בגיל 45 שהתגרשו אחרי 20 שנות נישואין בהם היו היתה עקר/ת בית לא הפכו להיות תלויות/ים כלכלית בצד השני או במידה וכן- התלות הזו לא אמיתית כי אישה בת 45 אחרי 20 שנה של היעדרות משוק העבודה תגיע לרמת השכר של בן הזוג שלה/ לרמת השכר שהיתה לה לו לא היתה מפסיקה לעבוד בלי שום בעיה? מזונות ילדים- הדין היהודי קובע שחובתו של אב לזון את ילדיו עד גיל 6 מכוח הדין. כאשר הרבנות הרחיבה את החובה שבדין עד גיל 15. אחרי גיל 15 מדובר בדין צדקה. גם החוק השרעי מחייב את האב לזון את ילדיו, רק שפה מדובר על חובה אך ורק של האב, בכל גיל של הילד/ה עד שזה מסוגל/ת לעבוד לפרנס את עצמה. ברוב העולם המערבי ובישראל בחוק האזרחי מדובר בחובה גם של האב וגם של האם. The Great OZ כתב/ה: ככה עובדת השיטה:
1. ארגוני הנשים מחוקקות חוקים שמפלים אבות וגברים ומשתמשים ברטוריקה שעושה להם דה-לגיטימציה. 2. החוקים מתחילים להשפיע.... 3. הדבר המחריד מתחיל בשלב הזה. אחרי שארגוני הנשים יצרו בעצמם את המציאות הבלתי אפשרית הזאת ודאגו לשמר אותה בדרכים כוחניות. מציאות שבה נפגמת בצורה משמעותית יכולת האב לגדל את ילדיו.. החוקים האלה נחקקו פחות או יותר בקום המדינה- כאשר חלקם נובעים מתקופת המנדט הבריטי (חוק חזקת הגיל הרך) וחלקם נובעים מקביעת הסטאטוס קוו (ולכן כלל התחום כפוף לדין הדתי). הוועדה הממלכתית לקידום מעמד האישה הוקמה ב-1975; נעמת הוקמה ב-1975 (כאשר מספר ארגונים קטנים יותר התאגדו לאחד); שדולת הנשים קיימת מ-1984; איגוד נשות הכותל הוקם ב-1988; איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית הוקם ב-1990; הוועידה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי הוקמה ב-1992; עוד ארגוני נשים שנוסדו/ הוקמו אחרי שנת 2000 רוח נשית, אחת מתוך אחת, עמותת כולן, עמותת כ"ן ועוד אחרות. הארגונים היחידים שהיו קיימים בתקופת קום המדינה היו, וויצו וההסתדרות הציונית הדסה. ושני אלו פועלים לביטול סמכותם של בתי הדין הרבניים בכל האמור לדיני משפחה מלבד הגט כך שסחטנות על כל צורה שהיא ומכל צד שתגיע לא תהיה אפשרית. אז איך זה בדיוק ארגוני הנשים? שני הדברים שארגוני הנשים הקיימים היום רוצים לפני ביטול חזקת הגיל הרך 1. לבטל לחלוטין את יכולתו של הגבר לסרב לתת גט וכפועל יוצר גם את יכולתה של האישה לסרב לקבל גט. 2. שהמשמורת והמזונות (ילדות/ים ובן/בת זוג) יהיו לפי מה מקובל ברוב העולם המערבי. The Great OZ כתב/ה: לגבי מסורבי גט ומסורבות גט.
יש אפליה נגד מסורבות גט וזה מונע מנשים דתיות בעיקר לצאת עם בן זוג (אבל זה לא משפיע בצורה הזאת על חילוניות שפחות אכפת להם מהדין הדתי). מדובר בכמה עשרות בודדות, למרות הסיקור התקשורתי, זה אפילו לא מתקרב להיקרא תופעה. ובכל מקרה, יש סנקציות קשות נגד בן הזוג. מספר מסורבי הגט הוא גבוה יותר וזה לא מפתיע. כי סרבנות גט מאפשרת לאישה לקבל מדור ומזונות אישה ולסחוט את הגבר כספית. אבל זו לא השורה התחתונה. השאלה: מדוע אין סנקציות דומות נגד סרבניות גט? אתה ממש מתעלם ממה שאני כותבת- הסנקציות שניתנות להפעלה על סרבן גט, ניתנות להפעלה על סרבנית גט כשההבדל הוא באישור הנדרש. גם מסורבת גט חילונת שתצא עם מישהו יכולה להיחשב כבוגדת ולכן זכויותיה יכולות להיפגע ולא רק מסורבת גט דתייה; גם מסורבת גט שתצא עם מישהו לא תוכל להתחתן איתו במידה ותרצה (לפני / אחרי השגת הגט) ולא רק מסורבת גט דתייה; גם ילדיה של מסורבת גט חילונית, שלא מבן זוגה הנשוי לה, ייחשבו לממזרים ולא רק אלו של מסורבת גט דתייה; ההשלכות על ילדות/עם של מסורבת גט חילונית קיימות וזהות לאלו של מסורבת גט דתייה. אגב- סרבנות =/= סחטנות. סרבנות מתקיימת כאשר יש עילה לחייב את הגבר בגט או את האישה לקבל את הגט ובית הדין אכן עושה את זה והאישה /הגבר מסרב/ת. סחטנות מתרחשת במהלך הדיונים כאשר עדיין אין פסיקה של עילה מוצדקת או לא והאם בן הזוג חייב במתן גט או בת הזוג חייבת בקבלת הגט. The Great OZ כתב/ה: אני לא מכיר הרבה משפחות פוליגניות יהודיות כך שהיתר או לא היתר? דה-פקטו אין לו השפעו שולית על החברה הישראלית-יהודית והדין הפלילי מכסה את זה.
לעומת זאת, מישהו זוכר קמפיין של ארגוני נשים נגד ריבוי נשים במגזר הבדואי? שם זה ממש חלק מהתרבות? שוב רק הגבר היהודי על הכוונת. לגבי תלונות שווא. אלפי העדויות של גברים שסבלו מתלוננות שווא ומספר התיקים שנסגרו מוכיחים לדעתי שיש כאן תופעה רחבה של תלונות שווא. נכון שתלונות שווא יכולות לקרות משני הצדדים אבל רק על האישה מגן החוק. ושוב הסטטיסטיקה היא משנית, החוק שלא מאפשר נותן הגנה לקורבן של תלונת השווא זו המהות. את כל הזמן מנסה לעשות תחרות: מי יותר אלים? מי הוא יותר טוב? ובכל מנסה להצדיק עקיפה של רשויות החוק, האכיפה והמשפט. בדין הפלילי יש את היוצא מהכלל שזה במקרה שהפוליגמיה נעשתה באישור חוקי. כלומר היתר 100 רבנים, או של בית הדין הרבני הגדול (או לפי הדין השרעי /הנוצרי) כמה היתרים יש וואלה לא מעניין אותי. כי לא באמת משנה האם הגבר קיבל היתר לנישואים והתחתן. משנה האם יש לו את האופציה הזו- ויש לו. משנה האם הוא יכול לחיות עם מישהי אחרת, להקים משפחה חדשה ולהמשיך הלאה בחייו- והוא יכול. תראה לי את הגבר שיבוא ויאמר בצורה גלוייה שהחליט לזנוח ולנטוש את אישתו אבל הוא עדיין רוצה שתישאר אישתו ולכן הוא לא מוכן להתגרש (וכן- קיימות פסיקות של בית משפט בנושא כלומר זה קורה) או את הגבר שיבוא ויאמר בצורה גלוייה לכל המעגל החברתי שלו שיש לו שתי משפחות במקביל בין אם האישה הראשונה מסכימה או לא והיא צריכה להמשיך להיות רק איתו. וכאן עליי לומר שוב- אם אתה מצפה ממני לקבל את הטענה שיש כמה עשרות סרבני גט כי זה מה שהרבנות אומרת- יהיה עליי לצפות ממך את אותו הדבר, וזה לקבל את נתוני המשטרה והפרקליטות באמור לתלונות השווא. כי שוב, הנתונים מדברים על פחות מ-200 בשנה גם לגברים וגם לנשים ולא צויין בכלל האם כולן הוגשו בתוך מאבק גירושים. אתה לא יכול לבוא ולטעון שנתונים וסטטיסטיקה של רשות אחת לא קבילה או שעדויות של גופים מסויימים לא קבילים- כמו שאתה עושה בנוגע לתלונות השווא אבל עדיין לצפות ממני או מכל אחת אחרת לקבל את הנתון שאתה כן מקבל. אין כאן עקיפה של הרשויות השונות יש פה שימוש בהן בין אם ברשות האכיפה או ברשות השופטת. עקיפה של הרשויות והחוק תהיה הסתרת נכסים והכנסות, לטעון שגם אם הגבר הורשע זה לא אומר שהוא עשה את מה שהואשם בו, סרבנות גט (לשני הצדדים) וכן הלאה. להגיש תלונה/ תביעה/בקשה לצו הרחקה- זה לא עקיפה. זה שימוש קביל ותקין. מוצדק או לא- זו שאלה אחרת ונפרדת. The Great OZ כתב/ה: בתוך ארגוני הורות משותפת שאותם את תוקפת. יש מיעוט שולי שמתנהג באלימות וגם שם ברוב המקרים זה מובן לאור גודל האפליה...
ככה בדיוק פועלת קרימינליזציה, להתמקד במספר מקרים בודדים ולהכתים מגדר שלם. להתמקד דווקא בזה מצביע על חוסר יכולת לחוש חמלה כלפי האחר. בכלל זו שיטת תעמולה ידועה, לקחת מקרה בודד ולהפוך אותו לסמל (בחלק המקרים כמו במקרה "החטיפה" לעוות ולהסתיר פרטים משמעותיים).. כלומר מבחינתך אם אישה חווה לתפיסתה סחטנות או סרבנות מצד הפרוד שלה- מותר לה לנהוג באלימות? אותם מקרים בודדים הם לא העניין פה. העניין הוא התגובה וההתנהלות של ארגוני האבות. הם התגובה הראשונית תהיה האשמת האישה והגנה על הגבר? האם ינסו למצוא צידוקים גם כאשר מדובר במשהו שתוכנן בקפידה? האם הם ליבו וועודדו את הכעס שלו? האם הם ידעו מה הוא מתכנן והתעלמו? לא נעים לי ליידע אותך אבל מי שהגן בפועל על הרוצחים ומי שקרא לקמפיין ההזדהות עם בוקובזה ומי שהאשים את כל העולם מלבד את הרוצחים היו המייסדים של לפחות 3 ארגוני אבות שונים. לא חברים, לא פעילים- המייסדים. ואלפי גברים שמגיבים באלימות לא נקראים מיעוט שולי, במיוחד לא כשהתגובות שלהם לא נמחקו או שלא יצאו נגד קריאתם לאלימות כדבר שבשגרה, אלא רק כאשר יש לזה סיבה מסויימת- כמו הזמנה לכנסת והעלאת חוק להצבעה בכנסת. והאלימות שלהם לא נשארת במישור הטוקביקטיסטי כמו שקראת לו. נשים היו צריכות לשנות מספרי טלפון, ואף לעבור דירה כי פרסמו את הפרטים שלהן. היו כאלה שנאלצו ממש להוציא צווי הרחקה, להסתתר ואף להיכנס למקלט לנשים מוכות כי האיומים גלשו מהמישור הטוקבקיסטי. זה מה שמכתים מגדר שלם. לא אילן גדסי, אלא אותן תגובות בקרב גברים בכלל וחברי ארגוני הגברים בפרט ששאלו למה לא להרוג במקום זה את האישה. לא אלי גור אלא הטענה שגרושתו אשמה ושחרורו מכל אחריות למעשיו וגם לא דוד בוקובזה שכל פשעיו היו מתוכננים בקפידה אלא ההתגייסות המטורפת למענו והשחרור הכמעט מוחלט שלו מהאחריות למעשיו. אלא התגובות, קוי המחשבה, הטענה שתמיד הגרושה אשמה. תראה לי מאמר דעה אחד שעוסק בגבר רוצח שמגיע לזה שכל מהות ארגוני הגברים זה לרצוח נשים וילדים. אתה יודע כמה מאמרים כאלה פעילי זכויות הגבר כתבו על נשים ופמיניזם? |
|
לילית חדשה |
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
לילית חדשה • 26 ביוני 2018
העניין הוא לא להתנצח מי יותר אלים/ מי יותר נדפק
אלא השורות התחתונות 1 אתה מדבר על החוק, אבל בעצם לא מכיר את החוק. כי אני לא טועה. בכל אחד מסעיפי החוק לדיני המשפחה יש לפחות שני תתי סעיפים א. הדין האישי הוא המחייב ב. בהיעדר דין אישי מדובר במשהו הדדי. למה כל סעיף בחוק הוא כזה? כי זה חלק מהזהות היהודית של המדינה או במילים אחרות חלק מהסטאטוס קוו. 2 אתה עוד מדבר על קונספירציה של הסתה ממוסדת והתערבות מוחלטת של ארגוני הנשים- אבל כל אחד מהחוקים נחקקו לפני שהוקמו רוב ארגוני הנשים וה-2 שהיו קיימים פועלים נגד החוק- במטרה לשנותו וולצמצם את הכוח של הדין הדתי. והשאלה שעולה פה היא למה ההתעלמות הזו מהחוק? לא רק שלך אלא גם של ארגוני האבות? 3. לא מעט מומחים לדיני משפחה אומרים שביטול חזקת הגיל הרך במצב הנוכחי לא רק שלא יוביל לשוויון אלא יעמיק את אי השוויון. כדי לבטל את גיל הרך מבלי לפגוע בנשים- יש לשנות את כלל המערכת הוא שאמרתי- ישראל תצטרך לבחור מה יותר חשוב לה- שוויון או צביון יהודי. |
|
לילית חדשה |
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
לילית חדשה • 26 ביוני 2018
israelislave כתב/ה: פלייפול כתב/ה: לא מפתיע, אם כן, שלפי המתמטיקה המזוויעה שנעשתה כאן בדיון, בממוצע 93 גברים גרושים מתאבדים כל שנה בישראל.
וכמה גברים לא גרושים (עדין) מתאבדים מדי שנה? כאלה שהבינו שאיבדו הכל? כאלו שנעצרים שוב ושוב בגלל תלונות שווא? כאלה שמורחקים מביתם בגלל ש"האשה מרגישה מאוימת" או אפילו לא אמרה את זה ? כמה נופלים לעוני? לפת לחם? כמה מאבדים את הילדים ואת הטעם לחיות? מדינת ישראל כבר הודתה במספר של כ150 גברים בשנה בכותרת "גרושים, בתהליך גרושים וסכסוכי מזונות ומשמורת" הנתון שמביאה הלילית הוא מספר "מכובס" בדיוק כמו "שלושה אחוזים של תלונות שווא" כמו "גברים יותר אלימים מנשים" כמו "נשים מרויחות 70 אג' על כל שקל של גבר" שטיפת מוח של שקרים וחצאי אמיתות. עצה קטנה. כל מה שפמיניסטית אומרת לך, תהפוך ותקבל מציאות. הנתונים שהבאתי בשירשור הזה אלו נתונים שלקוחים מהפרסומים הרשמיים של המדינה. גם על התאבדות גברים גם על תלונות שווא בעבירות אלמ"ב. יש לך בעיה איתו? יש לך בעיה עם המדינה. ושוב רק למקרה שלא היה ברור לך- אלו הנתונים שהוצגו על ידי יהודה גליק, על ידי מיקי זוהר ועל ידי יואב מזא"ה. פעם אחרונה שבדקתי לא הראשון לא השני ולא השלישי היו פמיניסטיות או ארגוני נשים ובתור אחד שלא מפסיק לפזר שקרים, חצאי אמיתות ואמירות צבועות מפה ועד להונולולו- אתה האחרון שיכול להאשים מישהי אחרת שהיא עושה את זה. |
|
פלייפול |
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
פלייפול • 26 ביוני 2018
לילית חדשה כתב/ה: אתה מדבר על החוק, אבל בעצם לא מכיר את החוק. כי אני לא טועה אמנם לא פנית אלי, אך אשיב לך: אין צורך להכיר את החוק, אלא לפקוח את העיניים ולחשוב בהגיון. לא צריך ללמוד ביולוגיה של חתולים גדולים, כדי להבין שזה טפשי לנסות וללטף אריות בסוואנה. כל הציטוטים שאת מביאה אינם משנים את המציאות: גבר שמתחתן משחק ברולטה רוסית, ממש כמו אישה שמתחתנת עם עבריין אלים. |
|
עבד משועבד{עבד} |
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
עבד משועבד{עבד} • 26 ביוני 2018
לדעתי אין "מלחמת מינים".
כאשר בני הזוג לא מסתדרים הם מחליטים להפרד. לאחר הפרידה הכל אמור להמשיך כרגיל. האינטרס של האמא הוא שהילדים ימשיכו לראות את האבא כאילו שלא היתה פרידה. האינטרס של האבא לראות את הילדים כמה שיותר, לדאוג להם מבחינה כלכלית ולדאוג לאמא שלהם שמטפלת בהם. ז"א להשתתף בהוצאות כמו בזמן שלפני הפרידה. במצב הזה ,לגבר נוספה הוצאה אחת . הוצאת המגורים שלו. לכן לא הבנתי איך הגענו למצב של מלחמה והתאבדויות. גם בענין תלונות שווא אין מלחמת מינים. אצל האשה ,בניגוד לגבר,הסקס מחובר לרגש לכן אם היא לא קבלה את היחס הראוי היא יכולה באמת להרגיש מנוצלת למרות שלא היתה מנוצלת. אין לה מטרה לריב מתוך שנאה. תמיד יש סיבה. |
|
Sm Art{☆Sm} |
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
Sm Art{☆Sm} • 26 ביוני 2018
עיקר הגירושין זה כי הגבר במקום למקד הסקס בהנאה שלה ,כגורם המרכזי של האירוע.
הוא מיקד אותו בהנאה שלו . בגלל זה הגירושין ,בפתח. אילו גברים היו מניחים העינוג שלהם בצד . ונותנים לאישה שלהם את כול אונם . היא היתה גומלת להם שבעתיים. גברים בוגדים בנשים .ואישה מזהה את זה בתיפקוד שלו במיטה .ובעוד כל מיני דברים שלה הם חשובים . והוא מזלזל בהם . מיליארד וחצי שקל שמתגלגלים בחצר האחורית ,בתעשיה הבגידות ,מהיכן צצו ..? |
|
לילית חדשה |
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
לפני 6 שנים •
26 ביוני 2018
לילית חדשה • 26 ביוני 2018
פלייפול כתב/ה: לילית חדשה כתב/ה: אתה מדבר על החוק, אבל בעצם לא מכיר את החוק. כי אני לא טועה אמנם לא פנית אלי, אך אשיב לך: אין צורך להכיר את החוק, אלא לפקוח את העיניים ולחשוב בהגיון. לא צריך ללמוד ביולוגיה של חתולים גדולים, כדי להבין שזה טפשי לנסות וללטף אריות בסוואנה. כל הציטוטים שאת מביאה אינם משנים את המציאות: גבר שמתחתן משחק ברולטה רוסית, ממש כמו אישה שמתחתנת עם עבריין אלים. פלייפול, בוודאי שיש צורך להכיר את החוק. אחרת לא נדע מה הבסיס של המצב, למה הוא נוצר ויותר מזה- איך לפתור אותו. בחיים לא יהיה פיתרון אמיתי למצב כל עוד נטפל בתסמינים (או בחלקם) של הבעיה ולא בבסיסה. החוק הוא הבסיס להכל. |
|