דיאט סשן - או כיצד מסייע הבדסמ להוריד במשקל

רפאל • 8 ביוני 2005

בהתחלה השרשור הזה הצחיק אותי. הצחיקו אותי ההשגות ביחס לדיאטה של רחלי. והצחיק אותי דוקטרינה, שהשיב לכל ההשגות ברצינות. עכשיו השרשור הזה מדכא אותי. מדכאים אותי האנשים שמחפשים את האשמה שבכל דבר ואת החטא שבכל דבר. ומדכא אותי דוקטרינה, שמוסיף להשיב לכל השגות ברצינות, ביודעו שאורבים לכל מילה שיוצאת מפיו ומנסים להכשילו בה.

ככל הנראה המצב בכלוב הוא קשה מאוד אם קורבן האדם החודשי של הכלוב אינו אדון שהכניס את שפחתו לחבית של זפת רותחת, אפילו לא אדון שכרת לשפחתו יד או רגל, רק אדון שעשה לשפחתו דיאטה, והיא - כולה מאושרת. - אני מקווה שבשבוע הבא נמצא לנו קורבן ראוי יותר.

ודבר נוסף: מאוד לא נהנתי למצוא כאן את ההודעה הבאה של נתנאלה:

במרבית הפורומים שיצא לי להכיר, אדם שכותב כך פשוט מסולק.

Re: מסכים וגם מעט חולק עליך

נוריתE • 8 ביוני 2005

ארבע חמש פעמים- פיזית,היית איתה וכבר היכנסת אותה למישטר דיאטה???????מה תעשה עם מישי אחרי עשר פעמים? אני תוהה

לה לה לה לה לה לה לה

Dom_Quixote • 9 ביוני 2005

כבוד,

הגבתי הרגע בשרשורה המכובד של רחלי, ואני רוצה להעביר את הנקודה גם פה אפרופו דברים שהועלו פה ע"י ידידי משכבר הימים גנדרני, הידוע יותר בכינויו 'רפאל'.




מה אני אגיד לכם, רפאל החביב מצליח להצחיק אותי שוב. תחושת הפספוס היחידה שלי היא שבכל פעם שמנסים להציג פה שאלות ענייניות, כמו שעשה דן קאפ קודם לכן וכמה שעשיתי אני עצמי בשרשור המיתולוגי של בצלמו על הנטישה שם פרץ גנדרני דנן לחיינו, הן לא זוכות למענה. כמובן שניתן לחשוב בטעות שזה משום שהן בגדר אמיתה, ואין להן מענה ראוי, אך מובן ששלל התירוצים דוגמת "זה לא הנושא המהותי" טרם מוצה לחלוטין.

גם כשנטשו את בצלמו זצ"ל תבדל"א על חוף הים ואנחנו בכסילותנו טענו שזה טיפה'לה מסוכן, גנדרני החביב מיהר להזכיר לנו שגם ספנקינג זה מסוכן וגם כיסוי עיניים וגם אוכל מטוגן וגם רכיבה על סקייטבורד ללא גלגלי עזר. ומה נאמר, בכל ההיסטוריה של הרטוריקה בעולם, הקצנה שלא במקומה מעולם לא שימשה לטיעון מהותי כלשהו, אלא רק להיסח דעת במקרה הטוב או שפיכה לבטלה של מילים במקרה הפחות טוב.

די, די עם הילדותיות הזאת, זה פשוט עושה רע בבטן. כן, לטפוח קלות על ישבנו של אדם זה מסוכן. ולהצליף זה די מסוכן, ומצבטים זה כואב, ושעווה עלולה לגרום לכוויה. הכל נכון, ולכן - בהחלט ראוי לדעת איך לעשות את כל הדברים האלה לפני שעושים, ולהשתמש באמצעי בטיחות. לפני כמה חודשים קשרה מישהי את הסאב שלה במועדון, כשלפתע הרגיש הסאב שהוא מתעלף. תוך שניה זינקה דומיתו החביבה ובעזרת אביס הידוע לשמצה חתכו את החבלים במספריים שהוכנו שם מבעוד מועד, כאמצעי בטיחות. הא לכם פעילות שאנחנו מחשיבים כשגרתית לחלוטין, שהסיכון בה קטן וכמעט שאינו קורה, ובכל זאת מצאו לנכון המעורבים לנקוט באמצעי בטיחות.

ואף על פי כן ולמרות זאת - אין בכלל מקום להשוות בין הפעילויות הנ"ל, לבין נטישת אדם עירום וחסר אונים על חוף הים באמצע הלילה, או משטר תזונה קיצוני שנעשה בלא ידע ובלא מחקר. הנזקים עלולים להיות בלתי הפיכים בריאותית במקרה של הדיאטה, עד בלתי הפיכים לחלוטין במקרה של הנטישה. והניסיון המגוחך להציג את הפעולות האלה כשגרתיות כמו קשירה או ספנקינג הוא פשוט עלוב ומעליב. אולי גם במחטים אין צורך לבדוק או לחטא? ולמה לא להכניס לפי הטבעת ברזל חלוד? הרי בטיחות ולימוד זה לחננות. אני בכלל לא מדבר על ההשוואות לישיבה מול מסך מחשב וטלוויזיה. די, ההקצנה הזאת לחלוטין לא במקום. אין דין הצלפה כדין נטישה, ואין דיאטה קשוחה כדין ישיבה ממושכת מול המחשב. בתרגום מילולי לעברית: תן לי שבירה.


אני רוצה להבהיר שאינני מתייחס לעובדות המקרה הספציפי הזה. אין לי מושג אם הדיאטה של דוקטורינה (בלי קשר למידע שחשפה רחלי שהכל נעשה בתיאום ובבטיחות) היתה מלכתחילה מזיקה בריאותית, ואני לא טוען שבהכרח היא היתה כזו. אני אומר רק שבאופן עקרוני ההשוואה בין פעולות כאלה - שגם אני מסכים ששימוש בבדסמ לצרכים חיוביים הוא רעיון נכון - לבין ספנקינג או מין אוראלי הן לא לעניין.


ורק דבר אחד ששייך כבר לשרשור של רחלי אבל ראוי שייאמר גם פה, בקשר לזה שכל מי שמעז להביע ביקורת לגטימית או אפילו חיובית ובונה על מעשיו של אחר מיד מואשם ב"התלהמות" במקרה הטוב או ברוע במקרה הרע:

סופר פה סיפור שהצליח לעורר את איכפתיותם המבורכת של אנשים פה. הם חשבו שנעשה פה משהו מסוכן, והתריעו על הסכנה. כך על אנשים בחברה מתוקנת לנהוג. מי שרואה מול עיניו רוע מתחולל, ולא עושה דבר - הוא הוא הרשע, ועליו יש לכעוס ולרתוח.

ראו החברים משהו שנראה להם מסוכן, והגיבו. כל הכבוד להם. טעו בכך שחשבו שזה היה מסוכן? יכול להיות, אך הכוונה במקרה הזה היא החשובה. אם לא נעשה פה כל רע - מעולה, אז לא היה צורך בתגובות. בפעם הבאה שכן ייעשה רע, אולי התגובות האלה ימנעו ממישהו לעשות טעות חמורה.

אם אני הייתי מתאר חוויה שבעטיה, כמו במקרה בצלמו ופה, היו עשרות מגיבים אומרים לי שעשיתי משהו לא בסדר שעלול לפגוע באדם אחר, הייתי עושה חושבים ובודק את טענותיהם. אם היה מידע, כמו במקרה שלך, שמוכיח שהם טועים, הייתי אומר "חברים, אני מעריך את הדאגה שלכם, אבל דעו לכם שכך וכך וכך". ואם אז הם היו אומרים "ואללה, אחלה, סבבה צימוקים" הייתי שמח שיש פה אנשים שאיכפת להם, ובכל מקרה לא הייתי כועס עליהם או רואה בהם בהכרח אויביי. ואם הם עדיין היו חושבים שאני עושה משהו לא בסדר, הייתי עושה חושבים פעם שניה. אפילו אני, אביר ללא חת וזוכה שני פרסי נובל, טועה לפעמים, ואם כולם חושבים שאני טועה, אולי יש בזה משהו. ואולי לא. על הדאגה שלהם הייתי משבח אותם בכל מקרה.

כבוד,
קיחוט

תקציר (C):

צדיקים-מלאכתם-נעשית-בידי-אחרים
וגם:
זה-עוד-רחוק-דרדסבא?-כן,-רחוק-מאוד!

Black Roses • 9 ביוני 2005

לא קראתי את כל התגובות וגם אין לי כח לזה
בכ"מ הרעיון נחמד וגם הביצוע ואותה רחלי כמו שהבנתי היא אישה בת 30 עם הגיון בריא היא יכלה להפסיק את העניין בכל רגע אם חשבה שזה יכול להזיק לה ........אז נכון שזה לא בריא שזה יורד בצורה קיצונית אבל זה גם לא בריא לחיות כל השנים עם המשקל עודף.......
אני בעד .....וכל הכבוד! החיסרון היחיד בדיאטות כאלו שהקילוגרמים האלה עלולים לחזור כפול ובמהירות אז תשמרי על זה........

רפאל • 9 ביוני 2005

דום קיחוט, מה אתה חושב על הדברים שנתנאלה כתבה?

ים_yam​(לא בעסק) • 9 ביוני 2005

גם לפה!

יש גבול

דוקטרינה​(שולט) • 9 ביוני 2005

אני מתכוון להגיש תלונה במשטרה כנגד נתנאלה בגין הסטה לרצח.

דוק.

לא מכל "חבר" הכתה צריך לטגן חביתה

הוא​(שולט) • 9 ביוני 2005

בתיכון מקיף ג'נין כתה יב' 7
סערה ומהומה
תלמיד אחד שופוני שמו קשר עצמו
למוקד 100 צילצלו תלמידים זועמים
באה ניידת לבדוק את הקשור
אבל זה לא סוף הסיפור
תלמיד אחד הביא ביצה שילמד איך קושרים
שני הביא מחבט שידע לקשור קשרים
תלמידה אחת מצטינת במיוחד קראה לאלוהים שיקח אותו ו"תביא גם פלפל מלח"
והקשור שופוני המשיך להשתין שמן על המוקד הבוער
לבסוף הוצעה פשרה
נטגן אותו בלי מלח ונעשה כאן חביתה

דעה אישית
משפטי החברים הללו נעשו טרנד שבועי משעשע בעיקר עם הנצלב התורן
תורם לכך אבל לא תורמים לאיש כי מי שמזלזל ימשיך לזלזל ומי שאחראי ימשיך לנהוג באחריות

נתנאלה - הגזמת מה שכתבת לא במקום, אם את זועמת על העולם בדמינגטון יקל.

קיחוט- גם לרפאל מותר לנשום בגן שלנו תחזיר לו את הטרקטור ותפסיק לקרא לו בכינויים אינפנטילים

...שיט חסר מלח

Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} • 9 ביוני 2005

זה קצת לא קשור, אבל בכל זאת מתמיה אותי בכל פעם מחדש, כמעט בכל פוסט שלך אתה מציין:[/B]
[B]מסקרן אותי למה אף אחד מהם לא טורח לצאת להגנתך בפורומים, אולי אתה והם רואים מה שאנחנו לא, אז מדוע לא נשמע קולם?

הודית כבר כמה פעמים בטעויות שלך, זה ראוי להערכה שהאגו לא מציף אותך ואתה מסוגל להודות בטעות, אבל... עדיין מי שתמיד "אוכלות אותה" מהטעויות הן הסאביות. לטעמי, אתה מרשה לעצמך יותר מדי רק כי לא אתה נושא בעול התוצאה ומכאן גם הקלת הראש בצורך ללמוד בטרם ולא תוך כדי מעשה.

לגבי רחלי, כמו שכבר אמרו קודמי, אני מאחלת לה הצלחה בשמירה על המשקל החדש אבל בתור מישהי שגם נסתה דיאטות כסאח אני יודעת שכאשר מפסיקים להרעיב את עצמך, כי אי אפשר לחיות במצב כזה לתמיד, מעלים וכפול.
לעומת זאת, שינוי הרגלי האכילה בסיועו של אדוני גרמו לך שבשנה הראשונה שלנו יחד הורדתי כ- 15 ק"ג, אני שומרת על המשקל הזה ואף ממשיכה לרדת מדי פעם קילוגרמים נוספים.
השינוי הזה לא יכל לקרות מבחינתי אם לא היה ביננו אמון. מבחינתי העונש על המריית פיו לא התבטא במלקות או סשן, אלא הרבה יותר גרוע - באכזבה שלו ממני.
לכן קשה לי מאד להבין איך מתייחסים לדרישה כזו בשיא הרצינות גם בימים נורא קשים (כמו מחזור, תקופות מבחנים, לחץ בעבודה וכו') , כשההרגל מימים ימימה הוא לפנות למתוק / לאוכל כשאין את המרקם הזה של יחסים, כאשר את יכולה לנפנף אותו במחי שיחת טלפון במידה ונמאס לך כי לא נרקם שם קשר וכי הוא בכלל עם אחרת.

מצטטים אותי............

דוקטרינה​(שולט) • 9 ביוני 2005

הי הי.

זה ממש מדהים שמצטטים אותי (ולא רק בעולם האקדמיה).

תראו - הגישה שלי היא שאם מצטטים מישהו, אתם לא יכולם לצטט רק את החלק שנוח ואז להוציא אותו מההקשר בו הוא נכתב.

המורה של הכלוב עשה עבודת גמר (לפחות תואר שני) על המילים שלי ועל המשפטים שלי ועל מה שכתבתי. אין ספק, שכאשר מציגים את הדברים כמו שהוא הציג - הם נראים מרשיעים. אולי אפילו הייתי מרשיע את עצמי ברצח ארלוזרוב, על פי הדברים אללו. הוא אסף בפינטצה מילה אחת מילה.

אבל. וכאן יש אבל.

הפניות שמגיעות אלי - מגיעות עם תחושה מאוד לא נעימה מצד אלו שפונים (ואת חלקם אני מכיר ואת חלקם לא). החשש הוא שייקטלו אותם ויסרסו את הדברים שלהם (כמו שמדי פעם, ראה לעיל) עושים לדברים שלי.

פוחדים. מה לעשות.

זה יהיה שגוי להגיד שבמצב כזה - בו תוקפים אותי על משהו שלא עשיתי (על סכנה שיכלה היתה להיות אבל לא היתה) ועל משהו ששני האנשים שמוערבים בה (כרגע זה שלושה - עם הדום החדש של רחלי) וטוענים שהתקיפה החזיתית מולי שגויה - זה יהיה לא נכון להגיד שאני לא מחפש תמיכה. אני מחפש. ומקבל.

רחלי, לא "אכלה אותה". רחלי לא סאבית מצויה (יש דבר כזה בכלל????). בדיקת הדם שהיא ביצעה כמה ימים לפני הדבקת הפוסט שלה בשם שלי (ועל זה אני מודה - זאת היתה טעות טקטית) מראה כי היא בריאה כמו שור. היא לא אכלה אותה ולא היתה קרובה לאכול אותה. אם היית פוגשת אותה היית מבינה כי ההוראות שלי אליה - לוא היו לא נכונות עבורה (מדגיש, עבורה) היא לא היתה מבצעת אותן.

תוקפים אותי עם משפטים בנוסח של "אם אתה עושה לה דיאטה אחרי שלושה מפגשים מה היה קורה לו הייתם ממשיכים עוד". גם כאן - ההנחייה שלי לרחלי להוריד במשקל היתה בסוף הפגישה הראשונה. כחלק מתוך המשחק. זאת היתה החלטה שהגיע לרחלי בדיוק בזמן הנכון. מבחינה נפשית - אני מתכוון. לא השארתי אותה לבד על חוף הים ולא חרטתי עם סכין קומנדו ימית ולא צרבתי את הפטמות שלה. הנחתי אותו / הודעתי לה / נתתי לה פקודה - שהיא היתה נכונה עבורה. ואת זה רחלי ידעה בשניה שהצגתי לה את הרעיון הזה.

מעט מאוד אנשים יצאו כנגד קריאות השטנה של נתנאלה (למעט רפאל). גם כלואה בכלוב - עם דברי ההתבהמות שלה לא עוררה את התגובה של הפורום. בלי שום קשר לדעות של האנשים על מה שכתבתי - לאיים ברצח????? שכחתם לאן הובילו קריאות של איומים ברצח בנובמבר 1995 את ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל???

אני מסיים בזאת את התגובות שלי לפוסט הזה, למעט האיומים המפורשים ברצח שלא ניתן לעבור עליהם לסדר היום. לא בפוסט ולא בכלל. אני חושב שכאשר משהי כמו נתנאלה מאיימת ברצח על חבר בפורום, לא ניתן לעבור על כך לסדר.

ניפגש בפורום הבא - הפעם ייתכן כי זה יהיה סשן מעניין אף יותר.

דוק.