lain
|
לפני 18 שנים •
1 ביולי 2005
מצעד הגאווה בירושלים
היה אדיר!
לא יודעת כמה היינו אבל יותר משנה שעברה זה בטוח הגעתי עם חברותי/חברי הטראנסג'נדרס כמה לסביות ומשפחותיהן (אמא וסבתא של חברה טובה הגיעו עם חולצות מחאה) היה מרגש לצעוד כולנו יחד לסביות הומואים טראנסג'נדרס סטרייטים וחרדים משני צידנו בצרחות נאצה וכל זה בליווי להקה צעירה שניגנה לנו לאורך כל הדרך ושוטרים חסונים על גבי סוסים חסונים לא פחות מגנים עלינו אבל לא הגנו מספיק שלושה אנשים נדקרו בחזה ובידיים (שריטות לא עמוקות) ע"י חרדים עם סכין הושלכו על הצועדים צואה ממרפסות המדרחוב (שלא תאמרו שלא היה גם ביזאר) מעבר לאלו המצעד עבר בשלום אהבה שמחה ואחווה כן ירבו כמותו. |
|
|
סכיזופרניה של הילדות(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
1 ביולי 2005
ונאמר אמן
בשנה הבאה בירשולים הגאה.
זה מה שהיה כל כך יפה, שלמרות כל השנאה מסביב, שלמרות הדקירות, היה שמח. לא סתם קראו לנו עליזים 
|
|
|
|
lain
|
לפני 18 שנים •
1 ביולי 2005
זה הכל עניין של גישה
לא סופרת אותם 
|
|
|
זיקית
|
לפני 18 שנים •
1 ביולי 2005
ליין
כמי שהיתה מטר מהנדקר, זה לא עניין של "לספור".
זאת אלימות מחליאה, היה ריח של שנאה באוויר, כמעט היסטריה. וכן, המשכנו למרות הכל. והיה שמח, והתזמורת (מארש דונדורמיה, למי שתהה, המצויינים !) עשתה שמח..וצעקנו להם בחזרה, והיו המון אנשים. והיתה אלימות. בשנה הבאה, מצעד הגאווה הבין לאומי וזין על כל החרדים, הפנאטים, הלאומניים, האלימים, השונאים ! |
|
|
|
lain
|
לפני 18 שנים •
1 ביולי 2005
מסכימה עימך זיקית
כמובן שזיהיתי את השנאה הנשלחה מתוך עינהם של הצורחים עם הכיפות אבל מעבר להשבת מבט מזלזל מלא רחמים לא ייחסתי להם חשיבות, השארתי את הרוע אצל השולח במקרים כאלו התעלמות היא הדרך הכי טובה להתמודד הדבר היחיד שהצליח להעיב על שמחתי היה הדקירה והעניין נודע לי רק לקראת סיומו של המצעד (כשהגענו כבר לגן ) חושבת שטוב שהמשכנו לצעוד הדוקר נעצר, הנדקרים פונו לבית החולים, בכל הפגנות אחרות לא עוצרים הכל רק משום שמפגינים נפגעים להפך הרי הפסקת המצעד ישרת את מטרתם של חשוכי הנפש הללו אנחנו חזקים וקיימים בכל מקום והגיע הזמן שגם הירושלמים יפנימו את זה. tame לא יודעת בכמה הפגנות היית אבל הייתי בכמה וכמה ובחלקן הופנתה אלימות כלפינו (הפגנות הסטודנטים/שמאל) עצוב שזה עניין שבשגרה שמפעילים נגד מפגינים אלימות אבל זה וודאי לא מה שיגרום לנו להפסיק לשיר. |
|
|
Seth
|
לפני 18 שנים •
1 ביולי 2005
בסך הכל .... טהראן לא רחוקה מכאן ....
|
|
|
|
זיקית
|
לפני 18 שנים •
1 ביולי 2005
איווה
אייוווה יא חביבתי.
מותר לי להרים את הרעלה לשניה ? |
|
|
Tame
|
לפני 18 שנים •
1 ביולי 2005
ליין,
זה שיש עניין אלים בשגרה זה כבר חמור.. ואל תביני אותי לא נכון לדעתי היתה חובה להמשיך במצעד למרות האלימות. לדעתי גם אסור לנקוט באלימות כנגדם כי הרי אם ננקוט באלימות נהיה אלימים ואז לא נוכל בעצם להיות נגד אלימות. מה שאני כן אומר זה שהאלימות שכן התרחשה היא עניין חמור ביותר, היא תקדים מסויים ואם לא תטופל בצורה מספקת זה רק יפתח את הפתח לפגיעות נוספות.. זה כמו כדור שלג, חייבים לעצור אותו כשהוא עוד קטן - כדור השלג הזה תופס תאוצה ולא דורס רק את ההומולסביים - הוא דורס הכל, את כולם.. יש רק כאלה שהוא דורס ראשונים וכאלה שהוא דורס אחרונים. אסור לתת לזה להחליק מתחת לשטיח ואסור לעבור לסדר היום... דעת הקהל חיבת להשתנות ולהעניק לגיטימציה לממשלה (לא שאני בשגיונות כלשהם שהיא יכולה או שאכפת לה) לבער את הנגע הזה מתוכנו לפני שיהיה מאוחר מידי (אם לא מאוחר מידי כבר עכשיו). |
|
|
shuki boy(נשלט)
|
לפני 18 שנים •
6 ביולי 2005
רק רציתי לומר שהמצעד הזה
יותר מכל מצעד אחר בארץ (ת"א, אילת) הוא ממש חשוב.
ואחרי שצעדתי השנה הגעתי למסקנה שהוא יותר חשוב ממה שחשבתי מלכתחילה! (וסליחה על ההתפרצות - נו, חדשים בפורום...) |
|
|
toy-dyke
|
לפני 18 שנים •
9 ביולי 2005
אני מסכימה.
המצעד הזה היה קשה לי רגשית מ21 אלף סיבות. ומצד שני , ללכת שם , זה הרגיש די לעשות הסטוריה. ותודה לכל מי שבא להפגנה שהייתה יום שלישי. הרמנו את ירושלים עם הצעקות. |
|
|