נשמה אבודה
|
לפני 18 שנים •
8 ביולי 2005
אני נוסעת לאלפים
היום אני נוסעת לאלפים גבירתי והכל שם לבן ומרגיע. וגם שם, בשקט המופתי, טובלת בפתיתי שלג לבנים, אני אחשוב עלייך, למרות שאת אי שם בקוניטיקט . גם כשאת שם את בליבי. אני אדמיין את הלילות שלא היו ואת הימים שלא יהיו.
אני תוהה אם כבר מצאת אהובה חדשה. אני מדמיינת אותכן שטות באגם ההוא, ששכחתי את שמו, חותרות וצוחקות. ואדמיין שקיעה ויוקליילה מנגנת, זה פופלארי שם בצפון אמריקה. ואומרים שארוחות הבוקר שם דשנות עם הרבה בייקון וגבינה. אבל את לא אוהבת בשר חזיר. אני יודעת מה את לא אוהבת ואני יודעת מה את אוהבת. והייתי עושה הכל שתאהבי אותי שוב אבל אי אפשר. אז אני נוסעת לאלפים כי זה הכי רחוק שיש לי כסף להגיע. ואת יודעת, גבירתי, ואני יודעת שאת כבר לא , כמעט וראיתי אותך אתמול בסופרמרקט, כשערכתי קניות לטיול. חשבתי שאולי כבר חזרת ואוליי את חזרת ונוסעת שוב, עוצרת שם בדרך לשדה התעופה בשעת בוקר מוקדמת. והייתי בטוח שזאת את, והלב פעם בהתרגשות וחשבתי שאוליי בגלל שחשבתי המון עלייך הופעת בשבילי, וזה היה הבושם שלך והירכיים שלך והשיער שלך וכבר כמעט שהתחלתי לרוץ לחבקך כשהיא סובבה את ראשה. והלב צנח והראש נשמט והדמעות זלגו כי זאת לא היית את. אני לא יודעת אם אפשר להנות באלפים בקור הזה. אני בטח אחליק לי על הקרח בשקית ניילון כמו שאבא שלי לקח אותי פעם. והיה לי אז פונפון אדום, רואים בתמונה. ואבא שלי היה גדול וחזק עם זקן ושפם והוא שמר עלי. אבל הפעם אני לבד במדרון. אני לא כל כך מפחדת אבל מרגישה קצת לבד. ההורים שלי יגיעו עוד מעט לקחת אותי לשדה התעופה. הם לא הכי מרוצים, הם חושבים שיהיה לי שם יותר מידי קר ושחבל על כל יום עבודה מבוזבז. אבל הם בכלל לא מבינים כמה קשה בחום של הארץ ועוד בלי מזגן. חבל שלא היה לי מזגן בחדר כי אז בטוח היית נשארת ואז גם לי לא היה אכפת מהחום. אבל החום הזה של יולי משגע כשאת אינך, הוא מטמטם לי את כל החושים. החום הזה של הדקות האחרונת משגע אותי והמחשבה על הקור פתאום גורמת לי לפחד ושאוליי אני לא כל כך אוהבת קור ושאני עלולה לקפוא שם לנצח. את זוכרת אותך מחובקת איתי על הספסל בגן, לבושה בחולצה הכתומה שנתת לי, במכנס שלושת רבעי, ואותך אומרת שנהיה יחד לנצח. וכל כך שמחתי שיש לי אהבה נצחית ושסוף סוף יש לי אהבה הדדית. ודמיינתי את כל הימים והלילות שיבואו ואת הקולר החדש. מזמן לא ראיתי את הישן, הוא אי שם בארון הדחוס. ואני לא מעיזה להשתמש במתנות שהבאת לי, לא רוצה לבזבז. הכל בקופסות שמור, קרם הלחות, האיפור סבון בטעם קפה ועוד כמה צעצועים לילדות שקנית לי. אני כל כך מתגעגעת אלייך. כל כך כל כך. אילו רק רצית אותי כמו שאני אותך. אילו רק הייתי מרגישה בגעגועים ועד כמה הזמן שלנו יקר בשבילך. ואני תוהה אם היא קיימת, אותה חדשה, וכמה פעמים אתן נפגשות בשבוע. אסור לי לדעת כי זה יכאיב. אסור לי לדעת שאת לעולם לא עייפה מלהיפגש איתה. אסור לי לדעת שיש לך הרבה יותר זמן בשבילה. אסור לי לדעת שאת נאמנה לך.אסור לי לדעת שאת לעולם לא תפספסי פגישה. אסור לי לדעת שאם יש לך אהבה היא אחרת, מתמסרת, ממכרת. אסור לי לדעת את כל הדברים האלה, גבירתי. את לא מבינה שאסור? את לא מבינה? אני רוצה לאכול איתך גלידה כמו שהבטחת, אני לאכול איתך גלידה אחרי שייט באגם. אני רוצה פגישות בחטף בגן, אני רוצה לילה אחד שלם של תשוקה ובוקר שאינו מגרש. כל כך קשה לי גבירתי. לא סבלתי מלאהוב אותך, רק סבלתי מזה שלא היית מאושרת, ןהרגשתי לא מאושרת שגרמתי לך להרגיש כך, שהאהבה שלא לא הייתה מספקת. אני לא רוצה מישהו אחר, כל כך לא רוצה. ןגבירתי, הראש מוצף במחשבות של קינאה, במחשבות של כשלון שלא מרפות אף שניה. אני כל כך מפחדת גבירתי. אני מפחדת מעצמי. אני מפחדת ממי שהייתי בשבילך. אני מפחדת כי את פוחדת ממני. ואני יודעת שלא נסעת לקוניטיקט בגללי, זאת סתם מחשבה יומרנית. אני יודעת שטוב לך שם ושאת ודאי מרגישה אהובה. והייתי אוהבת אותך גבירתי, ואני כבר חוזרת על עצמי, אני יודעת. הייתי כל כך אוהבת אותך אילו רק היית מנסה לקחת אותי יום אחד לשיט באגם. אילו רק היית מסכימה שאכין לך ארוחה. אילו רק היית מסכימה לישון איתי את אותו לילה בודד. הייתי כל כך מאושרות. הייתי מרגישה אז אהובה, הייתי יודעת שאני רצויה, הייתי יודעת שאני יקרה לך. הייתי יודעת ולא הייתי עצובה. אילו רק היית מתגאה באהבה שלנו ולא מחביאה. וכל כך רציתי שתתגאי בי ותספרי לכולם שאני שלך. כל כך אהבתי אותך. אני כל כך אוהבת. ועברו כבר שנתיים גבירתי והאהבה לא דועכת. אני כל כך מפחדת עכשיו כי אני לא מרגישה אהובה ואני פוחדת מעצמי. עברו כבר שנתיים מאז שהתאהבתי בך גבירתי. וכן, את גבירתי, גם אם כל העולם יאמר אחרת. אני, אני מצאתי אותך ראשונה, אני מצאתי אותך קודם, את שלי! את שלי! צחוק של ילדה ועצבות של זקנה. עוד מעט הם כבר יגיעו והזמן אוזל. ואני מפחדת גבירתי שאי אפשר לאהוב בכלל, שאי אפשר להיות איתי. וכולם אומרים לא להרפות ואיני מסוגלת. איני מסוגלת כי הכל מרגיש כל כך מפוספס, כל כך לא מוגשם. ואני כותבת כאילו שאני מדברת איתך ושוכחת מזה שקוראים, כמו שהתגפפנו ביחד בין המון אנשים אני מפחדת מהלבן ההוא של השלג, אני פוחדת מקרני השמש המסנוורות, אני פוחדת ממפולות. אני לא אוהבת לסבול, באמת שלא גבירתי, אני לא אוהבת. הם כבר מחכים לי למטה גבירתי. |
|
|
| baby(expired)(לא בעסק) |
לפני 18 שנים •
8 ביולי 2005
|
|
|
crazy_toast(שולט){אליס}
|
לפני 18 שנים •
8 ביולי 2005
האמת היא שהאייקון צריך להיות כזה
היה די עצוב לקרוא את זה על הבוקר. |
|
|
רחפנית-הדומית המרחפת(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
8 ביולי 2005
מצמרר.
רק אני חושבת שזהו מכתב פרידה? מקווה שאני טועה. והכי מקווה שאלו שמחכים לך שם למטה, מחכים בזרועות פתוחות על מנת לתפוס אותך ולחבקך. |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
8 ביולי 2005
אחד הדברים היותר תרגשים שקראתי פה, עשה לי צביטה על הלב ובאמת נשמע כמו מכתב פרידה...
עברו שנתיים, אולי באמת כדאי להרפות- למרות שזה קשה כל כך. אני מקווה שתהני לך שם, בכל מקום שתלכי אליו, ותשחררי את הראש ותפתחי אותו לחוויות אחרות ולנשים אחרות. 
|
|
|
| בירדי |
לפני 18 שנים •
8 ביולי 2005
בהצלחה
יקירתי.
|
|
|
מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 18 שנים •
8 ביולי 2005
מילים: נתן אלתרמן
לחן: סשה ארגוב שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך, מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך, מאבן קלע, מסכין, מציפורניים שמרי נפשך מן השורף, מן החותך מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים מן הדומם, מן המחכה והמושך והממית כמי באר ואש כיריים נפשך שמרי ובינתך שער ראשך עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך. זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן, שבא לחסד ולרחמים, לא למורא ולא לרחש חשדות ודבר אשם, שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה אשר תאיר עד עם ננוח ונישן. רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה, רק ערב קיץ חם שבא לא למורא. הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש פתאום חלון לאט נפתח בחשכה אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה! אמרי מדוע העולם כה זר עדין ואש ומים מביטים בו מכל צד! אמרי מדוע בו מפרפרים חייך כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד! אמרי מדוע זה את מעוף ורעד רב כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב! זה ערב קיץ לכאורה... שמרי נפשך העייפה, שמרי נפשך שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך, שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך, שמרי ליבך הטוב, אמציהו בידיך. |
|
|
|
infinite(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
9 ביולי 2005
פאקקקקק איתך גם אני מתגעגעת לגבירתי לשעבר למה את מזכירה לי פשוט פאק
אני באה איתך לאלפים ( אבל אני לא יודעת להחליק על קרח או לעשות סקי אין לי קוארדינציה בגרוש אני בטח אתקע במליון אנשים בדרך ) |
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
9 ביולי 2005
רחפנית-הדומית המרחפת כתב/ה: מצמרר.
רק אני חושבת שזהו מכתב פרידה? מקווה שאני טועה. והכי מקווה שאלו שמחכים לך שם למטה, מחכים בזרועות פתוחות על מנת לתפוס אותך ולחבקך. נוגס בנשמה , ביס אחרי ביס. מצטרפת לרחפנית , ומקווה שתניחי להם לתפוס אותך, לערסל, ולחבק חזק. |
|
|
אניגמטית(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
10 ביולי 2005
אלפים
אני בטוחה שגבירתך לשעבר היתה מזהה את נשמתך האבודה גם בין אלפי נשמות אחרות.
כתבת מרגש וכואב ואוהב ונפלא ואני מקווה שאת כל האהבה הגדולה הזאת שיש בך, תוכלי לקבל בחזרה במקום הנכון ובזמן הנכון מהאדם הנכון. בנתיים, נוחי לך באלפים, תצטנני, תני ללב החם שלך להתקרר ולפנות מקום למשהו חדש וטוב יותר ומתאים יותר לך. |
|
|