שוק בשר!

שוק בשר!

מיתוסית​(שולטת) • 20 ביולי 2005

"הלו הלו!", צועק גבר שמן במכנסי ויניל שחורים כשבטנו משתפלת, "שפחה למכירה! שפחה למכירה! שפחה מחפשת אדון! רק היום!".
מיד מתקבצים סביבו וסביב הסאבית הרזה והיפה עשרות גברים.
"אני מלכה ואני מחפשת עבד!", צורחת מלכה גדולת מימדים ומיד משתטחים על העפר שלרגליה עשרות עבדים בדמות סמרטוטים וכלבלבים.
"אפשר לנשק את נעלייך, המלכה?", שואל אחד.
"אפשר לענג אותך, גברתי?"
"את המלכה הכי מדהימה בעולם!" צורח לה השני.
מתחלף בלונדיני עמוס שרירים לעייפה צועד לו בגאון עם שוט זנבות אימתני בידיו.
"אוי, איך הייתי מזיינת אותו", אומרת שפחה אחת לחברה.
"אוי, מה הייתי עושה לו", מצקצקת בלשונה מלכה אחרת.

סאב אחד לוקח דף ועט ומנסה לשווא לכתוב על עצמו מספר מילים מייצגות בפרופיל שלו, להלן: "שטר המכירה".
"עורך דין נאה בן 29 אוהב פייס סיטינג ומעוניין לשרת את המלכה!", הוא כותב ונתקע.

קול הכרוז נשמע:
"רוצות עורכי דין? מהנדסים? יש גם אנשי היי טק בדמות זונות לכל אישה!"

"אצלי הבאט-פלאג בילד אין", מנסה לשכנע עבד אחד מלכה עם אף המזדקר לשמיים.

שורה של שפחות יושבת מול שורה של אדונים המנסים לפתות אותן ולהלחם על תשומת לבן.
"אני מנוסה כבר עשר שנים"
"רדי על ארבע, כלבה"
"אני בהחלט מבין את רגשותייך, את בעצם מנסה לצאת מתוך הדומיננטיות שלך ורוצה להרגיש קצת חלשה"
"אני לא כמו כולם"
"אני אהיה הדום הכי טוב שהיה לך בחיים!"
הסאביות העייפות מפטפטות ביניהן. כמה כבר שמעו את כל דברי ההבל הללו.
"אז איך את נראית?", שואלים כולם.

"יש לי מצלמה! ", צורח עבד מהעבר השני, מנסה לשכנע מלכה לפגוש בו. "נסי אותי ולא תתחרטי!"
וכשהיא מסובבת גבה, הוא זוחל אחריה. "אני מוכן לשלם לך עבור ליקוק מגפיך!"
"לך מפה, יא מגעיל, אתה לא שווה אפילו שאעיף אליך מבט", היא מנערת אותו מרגלה וממשיכה בחיפושה המתמיד.

אני מסתובבת בין כל האנדרלמוסיה הזאת וחושבת לעצמי: "מה לעזאזל אני עושה פה?"
זה לא מקום מפגש כבר.
זה שוק בשר.
זה למכור את עצמך.
להלחם על מקומך ועל מעמדך, על יוקרה, על שם, על פרטנרים פוטנציאלים.
כולם פה מסתכלים על ההבלים שאתה מוכר להם: על איך שאתה נראה, על הניסיון שלך, על משנותיך בבדס"מ.
אף אחד לא רואה את האדם שבך, את הילד הקטן שבפנים שבסך הכל רוצה להגשים חלום.

"לי יש את הסאבית הכי כוסית בכלוב!", צועק אדון אחד בגאווה.
"לי יש את הסאב הכי צייתן והכי מתמסר!", צועק לו אדון אחר.

כן, זה מה שהפכנו. גושי בשר רוטטים וחיים שמוכנים לעשות הכל על מנת להגשים פנטזיה, גם להפוך עצמו עלובים, מקום שבו כל בחורה שמקבלת עשרות ומאות פניות חושבת עצמה מינימום אלוהים, אנשים שחיים את הוירטואליות שלהם ושוכחים את העולם האמיתי, אנשים שפה הם הכל ובחוץ הם כלום, אנשים שיקראו את זה ויחשבו שלא מדובר בהם אבל בוודאי על אחרים, אנשים שלא מסוגלים לראות שהם עצמם חלק מבור הרפש הזה, בור התככים- מקום שבו כל אחד מנסה להיות טוב יותר מהשני, להוכיח את עצמו, לגנוב לאחרים את ה"רכוש" שלהם.
ולא מדובר פה ברכוש כפי שהסאבים בינינו רוצים להיות.
לא ולא.
כולנו פה המבורגרים וסטייקים- מי יותר ומי פחות.
כולנו מנסים טקטיקות שונות ומשונות על מנת למשוך אלינו פרטנרים כמו שמלכושת דבש מושכת אליהם זבובים.

האם אני עד כדי כך נואשים? עד כדי כך מוכנים לעשות הכל למען המטרה שלשמה באנו? האם השתנינו אף מבלי לשים לב!? האם אנו מסוגלים לקבל לתוכינו את דברי התוכחה?
יש פה בני אדם עם רגשות ומחשבות וחיים!
היכן הצניעות?
היכן כיבוד הרגשות של האחר?
למה הפכנו למפלצות חסרי רגשות המתעלמים מכל מה שאינו נחשב "איכותי"?


והכי חשוב:
למה איננו מסוגלים להיות סתם עוד קבוצת אנשים עם חלק קטן שבאישיות ובחיים שלנו שמשותף, קבוצת אנשים, לא קבוצת בהמות בעדר שבה לכל אחד יש תפקיד שמגדיר אותו בשרשרת המזון, לא מישהו שהוא עבד ורק במקרה אדם, לא מישהי שהיא מלכה ורק במקרה היא בעלת משפחה, לא מישהו שהוא אדון ובמקרה הוא גם עובד בנמל?...

חתולת הלילה • 20 ביולי 2005

מתסכל עד כמה את צודקת.
דברים שנכתבים מהלב גם נכנסים לליבו של האחר (זאת בתנאי שהוא קודם כל אדם, כמובן, ורק אחרי זה שולט/נשלט/שולטת/נשלטת).

כן, זה בדיוק מה שקרה לנו. בלי ליפות ובלי להסתתר. מעולם, בכל שנותי בקהילה, לא זכיתי לכזה שטף של מסרים לא מכובדים ופניות המעליבות הן את הפונה והן את הנמען. ולא שלא היו זרמים תת קרקעיים של מי אפסיים עוד קודם. היו, אבל הם הולכים ומתגברים. למה? לי יש את ההשערות שלי, ולדעתי לדאנג'ן ולפעילות בו יש חלק נכבד בזה. לגיטינציה חד משמעית לפריק שואו זנותי להמונים. לא רק הונילים מסתכלים בתדהמה על מה שקורה שם.

וזה משפיע על הכל. כי מי שתופס את מה שקורה שם כמהות הבידיאסאמ , משליך את זה לתקשורות אחרות בין אנשים. זה נראה לו הכי נורמאלי שבעולם. עזבי רגשות, כבוד הדדי, נימוס או התעיינות באדם שמולך כאדם. את עושה עבד מין?

נדמה כאילו הבידיאסאמ הפך להיות אופיום להמונים. ומה שהוא המוני ופופוליסטי, לעיתים קרובות ידחה את האנשים האיכותיים שאת מחפשת.

פתרון? כן, יש. מסננת צפופה ונשימות עמוקות. גם הגל הזה יעבור, כשהבידיאסאמ יחדל להיות In ויחזור להיות מה שהיה קודם, או כדבריך: "קבוצת אנשים עם חלק קטן שבאישיות ובחיים שלנו שמשותף".

כחולית,

venus in our blood​(שולטת) • 20 ביולי 2005

את המילים שלך צריך לחקוק בכניסה לכל אתר בדס''מ
ולכל מועדון .

ביצת הרפש המעופשת לא מתעניינת בבני אדם כבני אדם ...

ואולי, כפי שליבה אמרה, בחלוף הזמן, נצליח לראות, לגעת, להביט , ומי יודע, אולי אפילו לחוות את אלו שעמם אנו חולקים ( ? ) סטייה משותפת, כ ב נ י - א ד ם ,לפני , במהלך וככלות הכל .

נבואת ימי הזעם כבר כאן, בהתגלמותה.
אולי..רק אולי.. אחרי הכאוס הגדול, ובתום המפץ הגדול,

נצליח כולנו כאחד לראות זה את זה כבני אדם.


תודה לך , כחולית .

FrozenLips • 20 ביולי 2005

אולי כן ואולי לא.

רבים יהיו האנשים שיקומו ויאמרו - למה דווקא כאן? ב"קהילת הבדסמ" החמה והאוהבת. אבל אם נסתכל בשורות אתרי הכרויות אחרים, למשל Jdate - גם שם "התופעה" חוגגת - תמונה טובה ופרופיל מפתה - והופ! אתה מוצא את עצמך בצד המבוקש ויכול להתחיל לסנן לפי מראה, גובה צבע שיער וסוג שירות צבאי. פלאי הטכנולוגיה.

וכולם כמעט עושים את זה.

אבל אולי ככה זה רק באינטרנט? רגע - בואו נסתכל מה קורה בחוץ, בחיים האמיתיים. האם אנחנו שופטים אנשים לפי -מי שהם באמת-? האם אנחנו לא שופטים לפי מראה? כסף? הישגים חברתיים? קידומים בעבודה? יכולות מיניות מבורכות? האם דווקא כאן חס וחלילה ושלום אנשים נשפטים לפי התמונה שהם שמים לפניהם - לפי הפרופיל?

האינטרנט הוא מדיום מנוכר ומתעתע - זאבים בעור של כבש ואפרוחים שעטו עליהם דוב גריזלי לפחות. אנשים שבפרופיל נשמעים כמרתקים מתגלים להיות אנמיים להחריד (וקיימים המקרים הפוכים אך הם נדירים כל כך...) אחרי שיחה של חמש דקות ראשונות. אנשים מציגים את עצמם כפי שהיו רוצים להראות ואי אפשר לדעת מה הדמיון בין התמונה למציאות.

אין שום סיבה לחשוב שכאן, בכלוב, התופעה הריאליסטית והאנושית להחריד הזאת תהיה נפוצה פחות מהממוצע. כולנו בני אדם ולכן צפוי שנתנהג כבני אדם. תמיד יהיו אלה שיאפילו על השאר באופיים ותמיד יהיו חלאות אדם שהלוואי וכולנו נוכל לעקוף אותם בלי להביט לאחור. אז אם כולנו מסכימים עד כאן -

אז לדרוש מהמקום לא להפוך לשוק בשר?
תכלס, כמו כל מקום אחר - לטובה ולרעה - זה כל מה שהוא יכול להיות.

ככה זה בחיים,
אלי.

אחרי מה שכתבת קשה להוסיף....

473515​(נשלט) • 20 ביולי 2005

כחולה,

אני מסכים עם כל מילה שאמרת,
אך חשוב לזכור שלצערנו זה קיים גם במציאות וגם באתרים אחרים ברשת...

תמיד יהיה הרוב של האנשים שהולך אחרי הזרם של האנושות ומתנהג לעיתים
בצורה קצת נוראה ובהמית ותמיד יהיו האנשים הטובים, השונים והמיוחדים, והם מה לעשות
לצערנו הרב, תמיד המיעוט וגדולתנו כבני אדם היא למצוא בחיים שלנו את האנשים
הטובים והמיוחדים שבסופו של דבר הם האנשים שהופכים לחברים שלנו, לאהובים
שלנו ולמשפחה שלנו...

שיהיה לך לילה מקסים
והכי חשוב המון אהבה...

יהואש​(נשלט) • 20 ביולי 2005

אהבתי את הקטע שכתבת ואני חושב שמחסור בתכנים ודיונים על בדסמ יכול באמת להוביל לתחושה שמדובר רק בסקס, בחיפוש אחרי ריגושים פיסיים, בקהילת הכרויות סתמית וסרת טעם.
נדמה לי (ואולי אני טועה באמת שאינני מתיימר להקיף כאן עולם ומלואו), ש'תרבות בדסמית' שכוללת פרשנות של טקסטים, מוסיקה אופיינית, קולנוע, 'סוג שיח', אופנה, ושאלות שמטרידות אנשים בקהילה - רק מתחילה להווצר. המחסור בתכנים וההצרה של הבדסמ לסקס בלבד גורמת אולי לאנשים לצמצם את מוחם, להקשיח ליבם, ולחפש את הנעל הקרובה לנשק או את השוט החדש להכות בו ובד בבד הם שוכחים שמדובר בבני אדם מורכבים שמחים עצובים כואבים אנושיים. כמובן, גם אני מחפש, וגם אני בעודי שואל את הבחורה על הבאר למשקה, אציץ בנעליה ואחמוד את כף ידה. אני רק משתדל לזכור דבר אחד (והוא גם עוזר לי לגשת ולהעיז): אותה בחורה - סאדיסטית או מזוכיסטית, סבלה לפחות כמוני. סבלה משאלות על מקומו של הסאדיזם בחייה, ואיך היא יכולה לאהוב אם היא רוצה להכאיב, ואיך משתלב המזוכיזם שלה עם הפמיניזם בו היא מאמינה, ומהיכן בא הצורך הזה להכאיב לסובבים (נפשית ופיסית), והאם היא בן-אדם טוב, ואיך משפיע הסאדיזם או המאזוכיזם שלה על חייה מחוץ למעגלי הבדסם, ויחסיה עם גברים וונילה, והאם היא רוצה מישהו מהקהילה או מישהו נורמלי, וכו' וכו' וכו' וכו'
אני פשוט חושב שההכרה האפריורית במורכבות של האחר/ת, מתוך אותן שאלות שאף אני מטריד את עצמי בהן, היא היא הפתח להתעניינות אמיתית באחר/ת.

חתולת הלילה • 20 ביולי 2005

פרוזן,
צר לי, אני חברה ביותר מאתר אחד, הייתי חברה ביותר מאתר אחד,
וכזו הדרדרות במצב, כזו התייחסות, מעולם לא פגשתי (יש לי אפילו תחושה שכתבתי את זה בתגובה המקורית).

זה הרבה יותר מעבר למה שכתבת. הרבה הרבה יותר. אם יותר מאדם אחד שם לב שמשהו פה לא נראה לו- כנראה יש דברים בגו.

זה מה שהוא יכול להיות? שוק בשר?
כשנרשמתי לכאן, לא חשבתי על הכלוב בתור מערך הכרויות. יש עוד אנשים כמוני, וגם מי שמחפש, לא חייב לעשות זאת בתוך שוק בשר נגוע ומתולע. רק מה לעשות שהדרך השניה מצריכה קצת השקעה, איכותיות והתעיינות באדם שמולך ולא רק בשוט שהוא מחזיק (או לא מחזיק) בידו?

טוב, "ככה זה בחיים" מעולם לא היה חלק מהלקסיכון שלי

Tame • 21 ביולי 2005

אני חושב שהשאלה החשובה ביותר, זו שלא נשאלה עד כה (לפחות לא בפוסט הזה) היא:
כיצד אנחנו משנים את כל זה?

venus in our blood​(שולטת) • 21 ביולי 2005

tame ,
כהרגלך העלית נקודה חשובה ומשמעותית.

אולם,

כמדומני שעל- מנת שייעשה שינוי א מ י ת י ומהותי , ייאלץ כל אחד לעשות בדק- בית רציני עם עצמו, וישנה את תפיסתו ואת מערכת ערכיו.

אי אפשר לשנות אנשים. ( ולמי בכלל יש יומרות כאלו ? ) . בשלות נפשית ורצון אמיתי להכיר את האדם כאדם , ולא כהגדרה או ''כתפקידו בכח '' , אמורים לבוא מבפנים, מהאדם עצמו, ושום ניעור, כזה או אחר, לא ממש יועיל כל עוד לא החליט כל אדם עם עצמו , באמת לנסות ולבדוק , מתוך עניין וסקרנות אנושיים, מי עומד\ ת מולם.

הוזכר כאן לא אחת שהתופעה נפוצה גם בעולם הונילי. נכון, במידה מסויימת. ועדיין, אין זה מצדיק זאת, אלא להיפך.

דווקא בשל אהבת- כולנו ומשיכתנו אל עולם הבדס''מ, אסור לנו לשכוח מהיכן באנו, וכמה קל לפעמים לראות הכל דרך משקפיים בדסמ''יות.

אבל זה לא עובד ככה.

אף מערכת יחסים איכותית ואמיתית ( ולא רק זוגית ) לא תחזיק מעמד , כל עוד הבסיס שלה יהיה שיטחי ונבוב.

את השאלות הפנימיות צריך, לעניות דעתי, כל אדם לשאול את עצמו ולברר עם עצמו , וגם אז, לא בטוח שיחול שינוי אמיתי, בתפיסה , בחווייה.


מאידך, ''איש איש באמונתו יחייה '', ומוטב לנו לברור היטב את חוג מכרינו , חברינו ושותפינו ל....( בדס'מ, סקס, ידידות, חברות וכל דבר ...) ולבחור באנשים ה''אמיתיים '', והנכונים לנו .

כל שינוי אחר שייעשה- מבורך הוא.

שוק בשר

Tobias​(אחר) • 21 ביולי 2005

אמממ שני דברים יש לי בנושא

אחד
אני מוצא דווקא המון תחושת קהילה אוהבת פה

כן יש גם תחושה של שוק בשר
אבל זה רק בגלל שהמיץ כבר הגיע לאנשים לקצה של הזין
יש פה המון אנשים שפשוט נמצאים שנייה לפני התפוצצות
הם פונים בצאט בהתחננות(סאבים) ובהתחחנות מוסווית(דומים)
עטים כמו נשרים על "הבשר הטרי" (כן כן אני יודע שנשרים הם אוכלי נבלות אוקיי...)

אבל מצד שני יש גם גרעין קהילה יציב ונחמד
שכיף להיות בסביבתו

זו לפחות דעתי על הנושא