G-O-L-D(שולט) |
לפני 19 שנים •
23 ביולי 2005
אין לנו אלוהים
לפני 19 שנים •
23 ביולי 2005
G-O-L-D(שולט) • 23 ביולי 2005
די כפרה, אני מרים ידיים, אתה רוצה אותי, בוא, קח. אני שלך, למעשה מעולם הייתי. טוב אתה יודע מה, אני לא ממש יודע אם אתה היית, אבל אני, אני כאן. יש לי בשר ודם ואני מוחשי באותה המידה שבה אני פלואידי. אני זה לא אני, כשם שאני זה לא אני.
די כפרה, בוא, קח אותי, עזוב נו, אין לי כוח, לא בא לי יותר. כן, פשוט ככה, לא בא לי. עצוב לי מידי, כואב לי מידי, ואת האמת, אין לי כוח להמשיך לסחוב. רגע רגע, מה אתה מתמרמר, מה, אין לי על מה להתלונן, בטח שיש לי. עזוב אותי, כולנו. אתה יודע משהו, לאף אחד, אבל לאף אחד לא טוב. גם מי שאומר שטוב לו, אומר את זה כי זה הרע במיעוטו והוא חווה כבר כזה רע, שעצם השקט שהוא חווה, מצטייר בעיניו כטוב. אז די כפרה, שחרר אותי, תן לי את הכוח להתנתק. אני לא מבקש ממך הרבה, רק את הדחיפה הקטנה הזו שאני כל כך זקוקה לה. ראבק, זה יעשה טוב להרבה אנשים ובמיוחד לי. כן, דאגתי לכל מיני שיהנו מכל מיני לאחר שאני אמשיך מכאן. הנה תראה כבר אוגוסט מגיע, וכשאוגוסט מגיע אני תמיד נחרד. החשש שלי מבואו של החורף לא מפסיק לכרסם בי. ראבק, אתה יודע מה זה עבורי חורף ועוד במצב הזה, פאק, זה לגרד אותי מהכביש. אז בוא כפרה, בוא כבר, קח אותי לאן שבא לך, רק קח. קח אותי, קח אותם, קח אותן, קח את כולנו. אתה יכול, תאמין לי, אתה יכול אתה רק לא רוצה. אני לא יודע מי מבין שניכם יותר גרוע, אתה או השטן. לו לפחות יש את ההגינות להודות שהוא נפשע, אתה רק מתהלך תחת אימרות שפר על רצון חופשי ועל היותך בכל מקום ומקום. הנה, אני יושב פה עכשיו ומתקתק על המקלדת וממש לא רואה אותך. בא לך אולי להופיע, להראות את עצמך, בוא, תראה, תעשה שיכבה לי האור בבית, שיכבה המחשב, תוכיח לי, תוכיח שאתה קיים, הרי אתה בשניה אחת יכול לגרום לי להצטמרר ולהבין שכל מה שכתבתי עד עכשיו היתה טעות. אז נו כפרה, מה אתה אומר, אתה משחרר אותנו? כן אותנו, אני כבר לא מדבר בשם עצמי. אני זה קטן, יש הרבה יותר גרוע, אתה יודע כמה מוכאבות יש פה, פה פה, כן פה, באתר הזה, רק כאן יש לך כל כך הרבה כאב, שמעוצמתו אנשים כבר מרטשים גופם לדעת. כן, מה לעשות, לנפש תמיד כואב יותר והגוף הוא הקלה. כן כן, אל תתווכח, הקלה. מה, אתה יודע כמה כאן שבורות לב, מרוסקות נפש, בודדות, מבולבלות, חוששות, מפחדות, רועדות מעצמן ומהאינטימיות הבאה, מחשיפת לבן או כמיהתן, מחשיפה בכלל. ראבק, תראה מה עשית, כל כך כואב, שכבר מבקשים בכאב. זה נראה לך בריא, הגיוני, שפוי, הרי הדמעות שאנשים כאן שופכים סביבך היו יכולות להכיל אותך על כל בריאתך מאה פעם אם לא יותר. ואתה, מה אתה, אתה יושב ושותק ובשתיקתך מעכל את נפשנו עד שנאכלת היא בכאב הלעיסה העצמית. אז נו כפרה, למה אתה כזה, בוא, שחרר אותי. תראה, תראה איזה מגוחך זה, תראה איך אתה יושב ולא עושה דבר. מה, מה כבר מבקשים ממך, מה, חץ קטן, הכוונה, מילה, קריצה, הרי מצדו האחר של האתר הזה כמעט ובטוח שיושבת מישהי שחשה את מה שבצד הזה אני חש וכל כמיהתה היא למילה אחת באוזן, ליד ארוכה ומלטפת, לבטן אל גב, או בטן אל בטן, ואם לא לכך אז אולי לחשוב מכל, לקול. אז בוא כפרה, בוא, קח אותי ואת כולנו הביתה. כבה את האורות, אין טעם, הרי במילא ובמילא, הם כבר כבו. * אתה יודע יא זין, כשכתבתי שאני מבקש ממך לכבות את האורות בביתי, קיוויתי שתעשה משהו שלא אצליח להעלות את הפוסט הזה. הנה תראה יא עלוב, הוא עלה. - הנשמות המאוחדות/ שב הביתה COLLECTIVE SOUL\ im coming home- http://s21.yousendit.com/d.aspx?id=3OL0XO0I7ZVFR1ZQHJ8XX2DKK0 |
|
Lilu-FemdoM{Pon} |
לפני 19 שנים •
23 ביולי 2005
לפני 19 שנים •
23 ביולי 2005
Lilu-FemdoM{Pon} • 23 ביולי 2005
מה עישנת ?
גם אני רוצה }{ סתם סתם .... הכל "על הקרח" אחי. משחר ההסטוריה מנסים לפענח את משמעות הקיום , חלק עדיין מנסים להבין, חלק בחר בדרך הקלה והנוחה של לקבל את מה שכתוב בספר הקדוש כקודש קודשים ולתת לכך להנחות אותם במקום שהם יהיו אדונים לגורלם. חלק בחרו להתעלם מקיום כל גורם עליון שאינו מוחשי וחלק בחרו לסגוד לקומקום ....... אם ישנו/ה אל/ה כלשהו/י עזוב אותו/ה והוא/היא ת/יניח לך לנפשך |
|
lain |
לפני 19 שנים •
23 ביולי 2005
לפני 19 שנים •
23 ביולי 2005
lain • 23 ביולי 2005
לילו
מילא קומקום אבל קומקום תה !? איכס וגולד אוהבת את הטירוף הזה רוצה ממנו עוד. ליין בדרישה אגרסיבית. |
|