שוקולית(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
20 ביולי 2003
DOM_NB האוחז בשוט כתב/ה: שיקי ומלאך...
אני לא חושב שבמה שכתבתי, הבעתי כעס... כאשר כתבתי: נאירם הלך... לא. לא אוכל להתייחס לכותב נאירם כנאירם, לאחר שאני יודע שאין נאירם. אין נאירם אדון. אין נאירם גבר. אני אקרא את הספורים שלו/ה אבל זה לא יהיה מבחינתי... שמעו, בסך הכול נאירם כתב, כביכול, מפגשים אמיתיים!!! לכן הוא זכה אצלי לתואר אדון מזן אחר. שלא תבינו לא יכון, אני לא כועס על הכותבת וגם היא יודעת זאת, כי אנחנו ממשיכים להתכתב במייל כמו שהתכתבתי עם נאירם!!! ואתם חושבים שזה קל??? נאירם ואני שיתפנן האחד את השני בכל מיני דברים וגם אינטימיים יותר... אז המחשבה כעת, שאותם הדברים לא התרחשו... לא. אני לא מרגיש מרומה. בהתחלה כן, הרגשתי פגוע, אך מהר מאוד הפעלתי את ההגיון. אין לי בעיה כלל שנאירם ימשיך לכתוב, אך הדמות של נאירם שלפני הגילוי, שונה מנאירם של אחרי... }{ אתה משהו....ניו |
|
|
נאירם(שולט)
|
לפני 20 שנים •
20 ביולי 2003
יום עבודה עמוס הסתיים... והנה אני מגיבה...
מיקה, תודה על מילותייך הטובות. את מקסימה.
לוליטה, אחת הבחירות הקשות שלי היתה מה לעשות מלכתחילה. החלטה קשה נוספת היא מה לעשות הלאה. הרי יכולתי להמשיך לכתוב כנאירם ויובל, אם לא לתמיד אז לפחות לעוד תקופה ארוכה וניו צדק כשכתב שזה שונה מכל מה שכתבתי, אם בתת מודע או לא... הוא יודע מה הביא אותי לבחור בדרך בה בחרתי ואני חייבת לציין שבמעשיו הוכיח לי כמה אדם גדול הוא. יכולתי גם להעלם, לשלוח את הזוג לשליחות בארץ רחוקה או סתם להפסיק לכתוב, אבל הרגשתי מחוייבות. אני אוהבת אתכם, כקוראים שלי, באותה עוצמה שבה נאירם אהב, אותה עוצמה בדיוק. שייקי, זה מעולם לא היה שעשוע עבורי. מעולם. התחלתי לכתוב כגבר רק כי היו לי בראש סיפורים שכשקיבלו סיפור מסגרת התווספה להם חמימות ואינטימיות שלא הייתי יכולה לתת בשום דרך אחרת. וניסיתי. כתבתי סיפורי גברים תחת ניק נשי אבל אי אפשר היה לאהוב את הדמויות שם ממש באותו אופן, הן היו דמויות שטוחות וקצרות יחסית. לא תיכננתי את זה, זה קרה וזה התגלגל כשראיתי שזה עושה טוב לאנשים, מחמם להם קצת את הלב. אני חייבת לומר שגם לי זה חימם את הלב, אהבתי אותם לא פחות מכל אחד אחר, אני מבטיחה לך... לא הייתה פרשת טלפון. הניסוח היה על הגבול שבין "קרה" ל"העלתי את הרעיון, אך לא הוצאתי אותו אל הפועל". מלאך מתוק, אויש, אתה באמת מתוק... אני לא חושבת שלהמשיך לכתוב כמו נאירם כאילו כלום לא קרה יתקבל... אבל אני חושבת שהבנתי למה אתה מתכוון. ו.. תודה על המחמאות שהתחבאו שם...אני מסמיקה... ניו, וודאי שהדמות שונה לאחר הידיעה.... ושוב, ברמת העיקרון אני יכולה להמשיך ולכתוב בשמם. טכנית זה אפשרי, אני יכולה להמשיך לברוא להם את החיים המלאים שלהם. לא החלטתי להפסיק כי "נגמרו לי הרעיונות". אתה הרי יודע למה הפסקתי... וכמו שאמרתי לך וכתבתי: הרגשות הן אותן הרגשות. האהבה היא אותה אהבה. הכרת התודה היא שלי. תודה, איש יקר לי, על הכל. האנשים שהיו יקרים לי מאוד כנאירם, עדיין יקרים לי. אינפי, נסיכי, אור. אני עדיין אני, כאן דבר לא השתנה. |
|
|
infinite(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
21 ביולי 2003
בשבילי נאירם קיים
לא, הוא לא מוחשי ,הוא אולי אינו דמות אבל ...מה שהבעת...הרי קיים בך , ויהיה קיים תמיד (-: יעבור זמן ואולי נאירם יכתוב או לא יכתוב ,ישתף או לא ישתף. אך דברים כאלה אינם הולכים בקלות . ייצרת אותו והוא קיים. (-: אכן ,מסכימה עם ניו שהוא אינו בשר ודם ולכן זה לא אותו דבר ,כמובן . אך זהו פן בך , שיש לו קיום מבחינתי (-: }{ |
|
|
ZEUS(שולט)
|
לפני 20 שנים •
21 ביולי 2003
כולם כתבו ורק זאוס שותק??
מצטער אבל זה נגד חוקי הטבע... לא מכיר את הנפשות הפועלות ומעדיף לא להכנס לעלילה הסבוכה של "הוא שהוא בעצם היא שכתבה כהוא"... מסובך מידי לאינטליגנציה שלי. נאירם יקירי, בכל מין שלא תבחר הסיפור של נגע בי בצורה שאף סיפור לא נגע קודם לכן! אהבתי! זאוס |
|
|