G-O-L-D(שולט)
|
לפני 18 שנים •
15 באוג׳ 2005
החבובות הכלוב בקופ"ח
אני וכלובי נפגשים בקופ"ח מכבי.
לכלובי יש חום, החמוד ישן עם חלון פתוח. אני יושב לצדו עם דלקת גרון כרונית. הוא טוען שזה נובע מכך שאני לא מפסיק לצרוח. אני מבטל אותו בהינף יד וטוען שזה בגלל שאני עושה הפסקות של שתיקה, מה שגורם לגרון לצאת מכושר. אבל האמת היא שלא הוא ולא אני שם מהסיבות שציינתי. "תגיד", אני אומר לו, "למה אתה פה? אבל על אמת, למה?" "אמרתי לך גולדה", נוא מחייך, "יש לי חום". "חום?" אני מחייך, "איזה חום? אין לך כלום!" "בחיי נו, יש לי חום". "כלובי..." "גולדה..." "כלוווובי..." "גוווולדה..." "נו יא אומו, למה אתה פה?" "אמרתי לך למה אני פה יא אוכל פלאגים", הוא זורק בגיחוך ואני צוחק. "אתה משקר, אני יודע למה אתה פה..." "למה?" הוא מצחקק. "לירז, ירד עליך השוט מהר מידי, חזק מידי וכנראה בחיבורים..." אני מחייך והוא מתגלגל מצחוק. "מה קרה לך? גולדה גולדה, מתי תתבגרי?" "אף פעם לא, נו, למה אתה כאן?" "אמרתי לך", הוא אומר כשאני פתאום קולט את סוררת נכנסת בהיחבא ומנסה לגנוב את הטור. "היי היי", אני זורק לעברה, "מה נהיה סוררת? ככה לגנוב?" "מה גנבה? מה גנבה?" היא מביטה בי בתום. "היא גנבה טור?" מביט בה כלובי. "כן היא", אני זורק ומצמצם את עיני. "אני לא, אני רק צריכה משהו קטן, שאלה..." "שאלה?" מחייך כלובי ומהנהן, "אולי הצלפה? שבי!" הוא פוסק, "שבי או שאני חוסם לך את הכניסה לרופא ומחליף לך את הניק!" "איזה דפוקים אתם..." היא ממלמלת לעצמה ומתיישבת מולנו. "הוא דפוק", מסמן לעברי כלובי, "לא אני". "כן, אני דפוק, גולדי דפוק", אני מחייך. "כן..." מחייכת סוררת, "גולדי דפוק". "אז למה את פה?" זורק כלובי. "יש לי חום..." "חום הא?" אני מחייך. "כן, חום". "חום הא?" אני מחייך. "כן, חום". "חום הא?" אני מחייך. "די!" צובט אותי כלובי, אתה מתקתק סתם. "טוב טוב, תירגע, וזה לא לתקתק זה לדבר". "עכשיו זה לתקתק, בדמיון זה לדבר". "וואי וואי, כאב ראש עם שניכם", מזדעפת סוררת. "אז עכשיו יש לך כאב ראש?" אני מחייך. "היה לך חום לא?" מצחקק כלובי. "אוף!" קמה סוררת על רגליה ומתחילה להלך מולנו. "גולדה זה לא מנומס..." אומר לי כלובי. "מה לא מנומס?" אני מחייך. "לנעוץ מבטים". "אני אשם? תראה איזה תחת". "אני שמעתי את זה", אמרה סוררת. "אז שמעת, אני בטוח שאת מרוצה". "לא היא לא, ותפסיק גולדה", נוזף בי כלובי. "סאב!" אני אומר בבוז. "מ-א-ססססססססססטר", מהנהן כלובי בטון של מטאליקה ושנינו צוחקים. "מישהו קרא לי?" נזרק לפתע קול עבה וכלובי מחייך להר האדם שניצב מולנו. "קליבר", הוא אומר, "מה שלומך?" "יש לי חום..." "חום הא?" מחייך כלובי. "כן, חום". "גולדי", מביט בי כלובי, "מה קרה שהשתתקת?" "הא?" אני מחייך אליו. "מה קרה בלעת את הלשון?" "לא". "אז תגיד שלום לקליבר". "שלום ק, ק, קליבר", מלמלתי. "פשש", נאנח קליבר, "זהו? זה כל מה שאתה? יא ג'וק!" "אל תקרא לי ג'וק!" אני אומר וכלובי מתחיל לצחוק. "מה אתה צוחק?" אני אומר לו. "כי בלעת רוק בתוך המשפט". "מה?" חייכתי. "רוק, בלעת רוק מפחד". "אני לא מפחד ממנו, אתה חושב שאני מפחד?" אמרתי ונעמדתי על רגלי. "שב", אמר קליבר. "טוב", אמרתי והתיישבתי. כלובי שוב צחק. קליבר התיישב לצדו ושלושתנו הבטנו בקיר. "תגיד לו שיש לו מזל שיש לי חום", אמר קליבר לכלובי. "תגידו לו גם", אמרתי. "אולי תירגעו?" רקעה סוררת ברגלה ושלושתנו השתתקנו. "אני לא מרגיש טוב", התלוננתי. "גם אני לא", אמר כלובי. "גם אני", המהם קליבר. "או-פה מסיבה תראו מי פה?" נעמד לפנינו קיחוטה מחויך. "כבוד", הנהנתי. "לא כסיל שכמותך, כבולד!" הוא צחקק. "טוב, כבולד", המהמתי, "עזוב אותי, אני חולה..." "המחלה שלך כבולד זו הבעיה האחרונה שלך..." הוא צקצק בלשונו וכלובי צחק. "גולדה חולה", חייך קליבר כשפתאום המכשפה נכנסה בהתעטשות מחרידת אוזניים כשאחריה משתרך איזה עבד ומגיש לה טישו. "מה קורה מכושפת?" חייך כלובי. "חולה, יש לי חום..." "חום הא?" חייך קליבר כשפתאום קפץ קיחוטה ואמר: "לא! עיצרו את הנוול! הנה הוא, נחבא בין חלוקים ומנסה לרכוש את לב האחיות בכדי לקצר את טורו, תפסהו, אביס!" "תירגע יא אביר שוק הכרמל", מלמלתי וקיחוטה צקצק לשונו כחרבו אל מולי. "גולדה, את רוצה קרב?" הוא חייך. "תעזוב אותו, הוא חולה..." גיחך כלובי. "היי היי היי היי כוסססס..." אמרה סוררת בייאוש כשמקס נדחף ונכנס אל חדר הרופא בגניבה. "קליבר!!!" אמרו כולם בייאוש, אבל קליבר, מנומנם, פתח עין אחת ואמר: "אני חולה". המכשפה התיישבה לצדי ואמרה לי: "גולד, תזוז קצת". "לאן?" מלמלתי, "כלובי כאן חנק אותי". "אז שב על הרצפה!" היא אמרה ואני נאנחתי ולא אמרתי דבר. "נו מה עם הרופא הזה, כמה זמן המקס הזה יושב שם..." התמרמרה סוררת. "המון!" נאנחה המכשפה, "שיעשו לו חוקן!" "שלום", אמרה לפתע נמש וחייכה אל כולם. "מנומשת, זה כבר מתחיל להיות כמו אספה של אגדות השרמוטות", חייך קליבר. "קראתם לי?" צחקקה ד-פנה. "כפרה עליך ד-פנה, אני חולה", מלמלתי בכבדות. "גולד אם כמה שזה מפתיע אותך ומזעזע אותך כאחד, אתה לא לבד, יש עוד חולים", ציינה המכשפה. "כן, גולדי, א-ת-ה ל-א ל-ב-ד, יש עוד ח-ו-ל-י-ם", חייך אלי כלובי. "טוב טוב חאלס, גולדי גולדי", המהם קליבר ונמתח בכיסאו. "מה יהיה, מתי נכנסים?" נאנחה סוררת ותפסה בפניה בייאוש. "עוד מעט כפרה עליך, עוד מעט", חייכה אליה לפתע דניאל_דר והתיישבה לצידה. "וואי וואי, ממש כלוב נהיה כאן", צחקקה נמש. "בהיר לי מידי", אמר אביס. "כן", נשמע לפתע קול וכולם חייכו אליו, "קיחוטה, סדר פה תאורה מתאימה", קרצה לו גאלה. "מה יתאים לך גאלה אלילה?" חייך קיחוטה. "עמעם, עמעם לי תאורות, בוהק לי בעיניים וכואב לי הראש. יש לי חום..." היא מלמלה ואחזה במצחה. "גם לך יש חום?" חייכתי. "כן, גם לה", אמר כלובי וצחקק. "אוף כמה חם לי בגוף!" נכנסה לפתע בייבי ואחריה Tטיפוס מלווה בחיוך מלא עשן. "או-פה, טיפוס כפרה עליך, יש לך איזה עשן לחיזוק? כואב לי הראש", אמרתי. "שניה, כנען בחניון הוא תכף בא", קרץ טיפוס והתיישב לצד סוררת. קול רעש נשמע בליווי צחוקם של קיחוטה ואביס שרצו במסדרונות כשהם מבקשים להחשיך לגאלה את "הבהיר" של קופ"ח מכבי. "וואלה, מתחיל להיות פה כמו אצל עמוס..." חייך כלובי לאורות החירום שנדלקו בחשכה. "לא רע דווקא..." צחקק קליבר. "איפה כנען?" אמרה גאלה, "טיפוס לא אמרת שהוא בחניון?" "הנה אני", צחקק כנען והצית להבה. "וואי וואי, תביא שכטונה", אמרה גאלה ואני התנדנדתי לעברם. "מה קמת גולדי?" צחקק כלובי, "עכשיו תפסו לך את המקום". "שיתפסו", מלמלתי, "כואב לי הראש". "טוב אז אחרי שאתה מסדר אותו, תביא לי גם". "תשכח מזה דובי, אתה רוצה תקום לבד". "ככה גולדה?" צחקק כלובי. "ככה". "קליבר..." מלמל כלובי. "גולדי, תביא לו שאכטה כשאתה מסיים לטמטם את הראש שלך". "בונה חברה אתם לא יודעים מה מצאתי", קפצה לפתע בייבי, "גומי!" היא צחקקה ונופפה מולנו בגומייה, "יאללה, אקסטרים מהתקרה בהפוכה!" היא קפצה והתחילה לרוץ במסדרון. "יהיה פה אסון..." אני מלמלתי מתוך העשן, "החושך הזה והחברה הזו, מישהו יפצע..." "מה אמרת?" חייך אלי טיפוס. "כלום, לא אמרתי כלום", חייכתי מעושן. "גולדי מאז שהוא יושב פה, השתתק..." חייך כלובי. "דובי, קום תביא לך עשן!" אמרתי. "אוי תראו, היא כועסת..." צחקה המכשפה והעבד שלצדה הבריק את מגפיה שזהרו בחושך והאירו את חייו. "מקס..." מלמלה סוררת בכעס, "המקס הזה דפוק!" "לא, מקס", חייכה דניאל_דר, "גולדי, גולדי דפוק". "המקס הזה, הוא עוד בפנים?" הרצין לפתע קליבר. "כן!" פסקה נמש, "הוא עוד בפנים!" "רגע רגע, זה לא הגיוני..." אמר קליבר וקם אל עבר הדלת. * אני לא רוצה להתחיל לכתוב מה קרה מהרגע שקליבר פתח את הדלת. כלומר יש דברים שלא מדברים עליהם, אבל היו שם צרחות שבקעו מהחדר ומבחנות שנשברו. בחוץ גאלה תפסה צחוק ולא נרגעה, בייבי נתלתה מהתקרה וצעקה קוובנגה, המכשפה צרחה בלי הרף כי משהו נשפך לה על המגף בחשכה לא ניתן היה להבחין מה זה ולכן רק פקודות ניקוי בקעו את גרונה. סוררת ודניאל התפוצצו מצחוק, קיחוטה נמצא מעולף בפינה מרוב שניסה לדפוק על דלת שנעל בפניו אביס עם איזו אחות שמצא, ואני וכלובי, אני וכלובי התגנבנו בשקט אל חדר הרופא ובחושך פילחנו לעצמנו את מה שבאמת גרם לכולנו לשבת שם על כיסאות ההמתנה של קופ"ח. את האמת, הוא ביקש ממני לא לספר, אבל אני לא יכול שלא כי זה היה אחד הדברים הכי טעימים וכולנו שם חיכינו לגנוב לנו כזה, כמו שפעם, כמו שהיינו ילדים... סתם שיהיה, כשמרגישים כבר חולים ויש בחילה משוטים... נו אתם יודעים, זה נקרא סירופ ווניל... והנה צלילים שרצים לי בראש כשאני כותב כזו הזיה... http://s52.yousendit.com/d.php?id=JK66WQLV6LCG3HRFPLFT8UM80 |
|
|
דולי .(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
15 באוג׳ 2005
סוף סוף יצאה האמת לאור
עכשיו גילינו מה בדיוק עשיתם בקופת חולים?
סירופ וניל !!!!!!!! תרגיש טוב , מאמי . 
ובשביל ההרגשה הטובה , שתים קטנות לדרך : ------------------------------------------------------- גבר בן 71 מגיע לרופא לבדיקה שנתית. הרופא בודק אותו ומודיע שהכל בסדר, ומתעניין מה מצב היחסים שלו עם אשתו והילדים. בסדר גמור משיב הקשיש. איך יחסיך עם החברים ? מצוין . ואיך אתה מסתדר עם אלוהים? אל תשאל עונה הגבר, לאחרונה הוא ממש עוזר לי ואני מודה לו על כך מעומק לבי. אפשר לדעת איך אלוהים עוזר לך, תמה הרופא. לא תאמין, בכל פעם שאני הולך בלילה לשירותים ופותח את הדלת - נדלק לי האור מיד וכשאני גומר וסוגר את הדלת, האור מיד נכבה, זה ממש מקל עלי. למחרת מתקשר הרופא לאשתו של הקשיש: בעלך קצת מדאיג אותי. אתמול סיפר לי שאלוהים מדליק ומכבה לו את האור בשירותים בלילה, את יודעת במה העניין ? האשה בייאוש: אוי-ואבוי! הוא שוב משתין במקרר!! ---------------------------------------------------------------------------- איש אחד מתקשר למרפאה לקבל תוצאות של בדיקות הדם של אישתו. מעבר לקו שואל אותו הרופא: "מה שם אשתך?" "שרה כהן" אומר האיש. הרופא:"ביום הבדיקה היו לי 3 שרה כהן, אולי יש לך את ה-ת.ז שלה?" "לא" עונה האיש. "טוב", אומר הרופא "אגיד לך ככה: לשרה אחת יש התקף לב, לשנייה אלצהיימר ולשלישית איידס." "איך אוכל לדעת?" שואל האיש בצער. "זה פשוט" עונה הרופא "שלח את אשתך לרוץ מסביב לבניין, אם היא חוזרת אל תשכב איתה!" |
|
|
monk
|
לפני 18 שנים •
15 באוג׳ 2005
ממממ
אני חושב שקראו לסירופ הזה פנבריטין. וכמובן שהייתי מכור לזה כילד.
|
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 18 שנים •
15 באוג׳ 2005
עשית ממני כוכב ?
|
|
|
שרוניתלי(האה)
|
לפני 18 שנים •
15 באוג׳ 2005
מה, כולם באותה קופ"ח???????
אז איפה זה בדיוק?
ולמונק- סירולין- סירופ מתוק לשיעול. פנבריטין זו אנטיביוטיקה מגעילה.. 
|
|
|
BLACK RAVEN
|
לפני 18 שנים •
15 באוג׳ 2005
אני כמעט בטוח שמדובר ב...
"נוסידקס"
|
|
|
| baby(expired)(לא בעסק) |
לפני 18 שנים •
15 באוג׳ 2005
קוובנגה....
גולדי, הכי רחוק שאני מגיעה בשמונה חודשים הקרובים לתקרה, זה להסתכל עליה מהמיטה של הפיזיותרפיה. מתי אתה בא? וכן, אני מבטיחה שפעם הבאה שאה בקופת חולים, אני אראה לך כמה שיטות מעניינות לשימוש בסטטוסקופ. |
|
|
|
G-O-L-D(שולט)
|
לפני 18 שנים •
15 באוג׳ 2005
כפרה עליך בהבה
את בקופ"ח, זה כמו כלובי בחומוסיה.
שניכם חייבים לנסות הכול... |
|
|
|
דניאל_דר(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
15 באוג׳ 2005
גולדי
גולדי דפוק...
|
|
|
|
Lilu-FemdoM{Pon}
|
לפני 18 שנים •
15 באוג׳ 2005
נפלא , נפלא !!!!!!!!!!!!!!!!!!
גולדי הפעם התעלית על עצמך , קודם חשבתי שפוסט "תחרות השפרצות" הוא הכי טוב , עכשיו הוא בין הטובים יחד עם הנוכחי :- ) תענוג לקרוא את הפוסטים שלך יא משוגע. |
|
|