בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

'שמן על בד'

אדם אחד​(שולט)
לפני 19 שנים • 17 באוג׳ 2005

'שמן על בד'

אדם אחד​(שולט) • 17 באוג׳ 2005
על הדף הראשון השאיר טביעות וכמה כתמים לא מזוהים. כשדחף ידיו לתוך שלולית גואש התפלש ומרח פסי אצבעות על הקיר. עיניו נצצו כשהוציא גירים מחפיסתם. אחד, אחד, מצץ וגרס לפרורים. טושים ייבש וגמר ביום אחד, פנדה ביומיים. רק בפעם הראשונה, כשסחט שפופרת שמן, ידע. התבונן בזרם המשחה הסמיכה, שהמשיך למרות שהרפה. בסיפוק ניגב את הקצה עד שהפיה חרקה על הפלטה.

בציור שקע בסערה. כהרף עין טבל מכחול ללקק בסיבוב, משח בסיס ופנה לערבב. בחיוך הוציא קצה לשון אדומה וטעם. עוד לבן לוורוד וכחול למים. מצמץ בשפתיו.
שנים השתכר עד אובדן. נשטף אל החומר בבולמוס שרק ייצר יטיב לתאר. הצבעים התפתלו תחתיו, בלע אותם ללא יכולת הבחנה עד שהפכו עיסה כהה ודביקה.

באולמות התריס ולעס באומנות פלסטית ובערבים התגנב לרחובות, ריסס וירק כתובות נאצה מסוגננות. בכאוס השתולל וסבא. בשחור ואדום התנפץ על בדים גדולים וריטש מסגרות מוזהבות עד שחושיו לא יכלו להכיל עוד והחלל התרוקן עד תום ובלעדיו.

נסגר והשלים ציורים תוך שעתיים.
תכנן, עיצב, פיסל והניח.
לזמן מה נעלם.

כשחזר נקרש הצבע בפניו לתווים נוקשים והוא החל לרשום. בקווים דקיקים וצפופים סגר תנועה בצל. ביד בוטחת חיבר עומק ובאגודל זהיר טשטש ווניל לאפור. שיערו הכסיף כשהשלים.

הלכתי לשם עם חבר וללא ציפיות.
כשנכנסנו, ראיתי סרט יוטה לבן שעליו נכתב בכתב יד
´שמן על בד´
לא מקורי במיוחד, חשבתי.
קבוצת אנשים עמדה ליד הקיר המרוחק ושמעתי ריגוש בלחישות.
מצוירת בעפרון פחם עמדה אישה יפה בתוך מסגרת פשוטה. נקודות, נקודות, אפור על לבן. משוועת, הסתכלה בי בעיניים קרועות מנייר.
זמן רב בהיתי בה ואחר חזרתי אחורה, לראות לפי הסדר.
כתמים, מריחות וגושים.
לא אהבתי.
למעטות הקדשתי זמן. באצבע בחנתי שכבות בספקנות ובכל זאת גיליתי תחושות במרקם.

ראיתי אנשים יוצאים במבט מהורהר ותהיתי.
"הנה האמן" שמעתי קול
נראה רגיל.
נשארתי עד שהחשיך. אחרון, ניגשתי והבעתי.
דיברנו.
ככה סתם על החיים ואז שאלתי...
שתק.
פתח פיו, כחכח וסגר.
התבוננתי בו מאסף הברות, משך בכתפיו.
הוציא מכיסו, שתי חתיכות נייר מקומטות ופרש אותן מולי.
-עיניה.
בתוכן, ממש בתוך האישון, השתקפה דמות אדם זעירה.
התבוננתי בעיניו כשאמר
"עד כדי כך, איני מוכן להיחשף בציבור."
Eve
Eve
לפני 19 שנים • 17 באוג׳ 2005
Eve • 17 באוג׳ 2005
קראתי וקראתי שוב ,
תחושת עצב ליוותה אותי בסיפור הזה מהתחלה ועד הסוף ...

אומרים שדרך העיניים משתקפת הנפש ומכאן אפשר להבין הרבה דברים ...

מיותר לכתוב ששוב נהנתי לקרוא מה שאתה כותב ? icon_rolleyes.gif