ברזל(שולט)
|
לפני 18 שנים •
18 באוג׳ 2005
בלי מילת בטחון
קבענו לשעה 6 אחר הצהריים. במזנון הקבוע איפה שהיא תמיד אמורה לחכות לי.
חצי שעה לפני המועד היא כבר התקשרה אלי. "אני כאן, אדוני. מחכה" וככה כל 10 דקות אחרי . בצלצול הראשונה עניתי לה. "תזדייני בסבלנות" . יתר הצלצולים לא נענו. שתחכה הכלבה. כל פעם שצלצלה סגרתי את הצלצול. 3 דקות לפני שהגעתי, קצת אחרי הרמזור האחרון שלפני המזנון התקשרתי אליה. "חכי לי על הכביש, כמו שזונה צריכה לחכות" "אבל אני במזנון, אולי נשתה משהו לפני ? " , ענתה לי. "על הכביש" , וסגרתי. הגעתי, היא חיכתה לי על האספלט שליד. התקרבתי אליה, היא הביטה אלי, אבל עברתי אותה בקצת, כמה עשרות מטרים, ועצרתי בצד. היא עמדה שם עם התיק שלה. חצאית מיני קצרצרה שחורה, כמו שאמרתי לה, עקבים גבוהים דקים. לא זזתי. הרכב על שפת הכביש, והיא באה אלי. ראיתי אותה במראה. מכוניות שעברו על פניה צפרו לה. ראיתי שהיא ניסתה להסתיר את הפנים עם היד השנייה בזמן שהתקרבה אלי. השמש עוד האירה. "כנסי כלבה, ושקט" . נסעתי הלאה. היא ניסתה לומר משהו אבל סתמה את הפה אחרי מבט קצר שלי. עליתי עם הרכב לחורשה קרובה, מצאתי את קרחת היער שחיכתה לנו והדממתי את הרכב. "החוצה כלבה". לא רחוק משם עמד שלחן עץ. הצבעתי עליו. היא התקרבה לשלחן. השמש כבר עמדה לשקוע והטילה צללים ארוכים על האדמה שמסביב. הצבעתי אל האדמה. היא הבינה. ירדה על ארבע, הפנים על מושב העץ ליד השלחן. משכתי את הידיים שלה וקשרתי את פרקי זרועותיה אל פינות השלחן. התרחקתי מעט. בד שחור מסביב לעיניים, והרמתי לה את החצאית עד למתניים. התחתונים ירדו עד לברכיים. פתחתי לה את הרגליים עם הרגל שלי. מנענע אותה לסירוגין בין ירכיה. היא פתחה את הרגליים כמה שהתחתונים הרשו לה. הוצאתי סכין קטנה מהתיק וחתכתי את התחתונים שלה בצד אחד. מכה אחת עם הרגל על התחת והיא פתחה את עצמה מולי. החגורה עשתה עבודה מצויינת על התחת הלבן שלה. לאט לאט היא קבלה את הצבע שאני אוהב. בלי מילה היא ספגה את הכל. לפעמים ניסתה להתחמק עם הגוף שלה. הרימה רגל. אבל לא פתחה את הפה הכלבה. אף מילה. אחר כך שאלתי אותה. "יש לך מילת בטחון, נכון ? " "כן" היא אמרה לי. "אני יודעת. אבל אני לא מסוגלת להשתמש בה" היא השתהתה קלות והמשיכה "אני חייבת להרגיש שלקחת הכל. כל מה שבא לך בלי שאפסיק אותך" ירדתי למטה וזיינתי אותה אחר כך. רטובה כמו כלבה מיוחמת. דפקתי אותה חזק והכי עמוק שאפשר. נשכבתי עליה וחיבקתי אותה אחרי הכל. אני עדיין בתוכה. אחר כך חזרנו למזנון. לא הרשיתי לה לנגב את הזרע שנזל לה מהכוס על הירכיים. שחררתי אותה על הכביש. משכה את החצאית למטה כל פעם והביטה לאחור בגניבה. אחר כך היא צלצלה אלי. "תודה אדוני" . סגרתי . == נובמבר 2004 |
|
|
| מאסטר מיינד(שולט) |
לפני 18 שנים •
19 באוג׳ 2005
טוב מאוד
קטע טוב מאוד, בעיקר מפני שכן היתה שם מילת ביטחון ולא היה שום צורך להשתמש בה.
|
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 18 שנים •
19 באוג׳ 2005
ועל זה נאמר ...
מילת בטחון , זה כלל ברזל בשבילי ?
אכן קטע טוב ........מאד . |
|
|
אנפת לילה
|
לפני 18 שנים •
19 באוג׳ 2005
מה יש להגיד?
מזמן לא קראתי משהו כל כך קר ומנוכר.
|
|
|
| מאסטר מיינד(שולט) |
לפני 18 שנים •
19 באוג׳ 2005
Re: מה יש להגיד? אנפת לילה כתב/ה: מזמן לא קראתי משהו כל כך קר ומנוכר.
לפעמים צריך קר, לפעמים אפילו קוביות קרח. לפעמים צריך חם. הכי חשוב לדעת מה, למי, מתי, וכמה סוכר. |
|
|
|
אנפת לילה
|
לפני 18 שנים •
19 באוג׳ 2005
Re: מה יש להגיד? מאסטר מיינד כתב/ה: אנפת לילה כתב/ה: מזמן לא קראתי משהו כל כך קר ומנוכר.
לפעמים צריך קר, לפעמים אפילו קוביות קרח. לפעמים צריך חם. הכי חשוב לדעת מה, למי, מתי, וכמה סוכר. שניים סוכרזית, בבקשה. כמובן שההתיחסות שלי היא לפרסום הנוכחי בלבד. |
|
|
נוריתE
|
לפני 18 שנים •
19 באוג׳ 2005
ומכאן... זה מתחיל.
|
|
|
מייפל(לא בעסק)
|
לפני 18 שנים •
19 באוג׳ 2005
באמת קר ומנוכר. נטול רגש.
וחוצמזה זה גם עשה לי הרגשה רעה. הרגשה מכוערת. |
|
|
Yosefus(שולט)
|
לפני 18 שנים •
19 באוג׳ 2005
דוגמא טובה
לטכסט שניתן לפרש לכאן ולכאן, וללא ההקשר הרחב יותר לא ניתן לדעת.
אם זו פנטזיה שלה (ושלו) לסשן קר ומנוכר, שמומשה בתוך מערכת יחסים ארוכה ומתמשכת שכולה חום ואהבה, הרי ודאי שמצויין, ואם זו פנטזיה שלו (ולא שלה) בקשר שטרם הבשיל לכדי מערכת יחסים, הרי שההרגשה לא באמת נוחה... לחובבי הספרות שביננו מומלץ להשוות את הקטע הנ"ל לפוסט בבלוג של אנפת לילה מה-19 באוג' תחת הכותרת "סקס". יוספוס (תמצית: יוספוס מסדר לאנפה פרסום חינם). |
|
|
|
אנפת לילה
|
לפני 18 שנים •
19 באוג׳ 2005
Re: דוגמא טובה Yosefus כתב/ה: לחובבי הספרות שביננו מומלץ להשוות את הקטע הנ"ל לפוסט בבלוג של אנפת לילה מה-19 באוג' תחת הכותרת "סקס".
יוספוס (תמצית: יוספוס מסדר לאנפה פרסום חינם). דווקא לקטע הזה אתה מפנה אותם? זה היה אמור להיות קטע בונוס לקוראים הנאמנים שסובלים את השטויות שלי באופן קבוע.... 
|
|
|