מכירה פומבית

מכירה פומבית

Tmm • 20 באוג׳ 2005

הן עמדו בשורה.
5 שפחות ערומות וכנועות, קשורות.
סיטואציה משעשעת, 30 גברים, אדונים, בוחנים אותן בעין ביקורתית. בידיהם האחת סיגריה דלוקה ובשניה כוס בירה, למרגלותיו של כל אחד מהם שפחתו.
אפשר לראות כאלה שמשמשות כמשענת לרגל האדון.
חלק שבדיוק עסוקות במלאכת ציחצוח נעליו.
חלק סתם שרועות לרגליו, מחכות, צייתניות.
ואני בצד, מימין. לא מצטרף להמון, להמולה. כולם צוחקים עם כולם, מדברים בקולי קולות, משפילים את השפחות הקשורות וחסרות האונים, ואני בצד. שותק. כלבתי לצידי, על ארבע. אני מלטף את ראשה.
מסתכל אליה מחויך "יש לך העדפה מסויימת? את הרווחת את הזכות, כמו שהבטחתי, עמדת במבחן והנה קיבלת פרס. את תזכי לבחור לך חיית מחמד, שבה את תטפלי, לה את תדאגי."
"כן אדוני, תודה אדוני. שוב. הייתי שמחה לקבל את מספר 2."
"הבלונדינית הרזונת הזו שם? תראי היא גמורה, אפילו לא נלחמת"
"כזאת אני רוצה אדוני, בבקשה אדוני."
"אוקיי זו החלטה שלך, כפי שהבטחתי."

"מכירה פומבית 342/A מתחילה כעת" פסק אדון בלבוש שחור, ואז הניף פטישון עץ קטן והכה בשולחן.
"מוצג מספר 1- שפחה בת 37. משומשת, במצב טוב. יד שלישית" אמר תוך כדי שבחן אותה לנגד עינינו בעזרת מקל הפלסטיק השחור בידו. הוא פתח את רגליה וגילה כוס מגולח למשעי. ליטף והצליף מעט. "מתחממת במהירות. עורה מאדים בהנף שוט." אמר בחיוך.
לאחר מכן סיבב אותה לקהל והראה לנו את ישבנה. סיבב אותה בחזרה לקהל.
"מוצג מספר 1 שייך כעת בטאבו לחברה שלנו לאחזקת עבדים ושפחות נטושים המיועדים למכירות פומביות. מחירה ההתחלתי הוא 20 שקלים חדשים. ועולה בכפולות של 20".

"אני אתן 20 על מוצר 1" אמר קול בקהל ויד הורמה מבין האנשים.
"40" קרא קול אחר והרים ידו.
"60" נופף בידו אחד אחר.
"80 ואתן גם את הסאבית שלי שהפסיקה לשרת אותי כמו שצריך. נמאסה עלי לגמרי." אמר קול עבה מבין השורות הראשונות.
"80 פעם ראשונה" אמר המנחה.
"80 פעם שנייה" אמר שנית.
"אף אחד? היא שווה לפחות 120 חבר'ה באמת. יודעת לבשל נחמד. מוצצת אחלה. מקבלת מאחורה חבל על הזמן. באחריות של שלושה חודשים."
אין קול ואין עונה.
"אוקיי אז אני מניח ש... 80 זכה! תתחדש". אמר המנחה, והוביל את השפחה קשורה לאדונה החדש.
האדון שילם ובעט בשפחתו הקודמת אל המנחה שקשר אותה לכסא לידו.

"ועכשיו למוצר חדש חדש שקיבלנו. יד ראשונה, כנועה עם קבלות, בת 24" אמר המנחה ושוב חזר על התהליך של לבדוק אותה לעיננו.
שפחתי התלהבה והתחננה אלי "בבקשה בבקשה אותה אותה! אני מתחננת בבקשה! אותה!"
"אוקיי אוקיי!" אמרתי משועשע. היא מתחננת עליה כאילו על חייה.
"המחיר ההתחלתי הוא 50 ועולה בכפולות של 25" אמר האדון.
"למה כל כך יקר?! " עלו קריאות מהקהל..
"חבר'ה יד ראשונה! מקבלת יפה יפה! תאמינו לי לא תתחרטו!"
"50" אמר מישהו.
"75" קול אחר אמר. מתגרה.
"100" אמר אדון אחר.
"125 שקל גאג ושוט!" אמר דום אחד.
"150 וויברטור אימתני" צעק אחר ושלף מנרתיקה של שפחתו ויברטור עצום.
"300" אמר מישהו. כולם הסתכלו עליו. משתאים.
התלחששויות בקהל, הצלחתי לקלוט כמה ("300 פיייי כדאי שתמצוץ טוב!", "וואו 300!", "300 אלוהים מי שווה ככה?!" וכו'..).
"350" אמר קול אחר וקטע את המהומה. הסתכל על האדון השני. מתגרה בו במבטו ובקולו.
שוב התלחששויות, מבטים, תדהמה.

רק שפחתי הסתכלה עלי במבט כועס משהו, מאוכזב. מתפלאת למה אני לא מציע.
נתתי לה להתאכזב, חייכתי לי. כולם מדברים, קוראים, נועצים מבטים.
שני האדונים רבו ביניהם בכפולות של 25. האחד מציע 350, ולעומתו השני 375, ואז הקודם 400, וההוא 425, וממשיך כך..
ידעתי שמישהו מהם יכנע בסוף. שניהם היו בטוחים בעצמם, יותר מדי בטוחים אם תשאלו אותי.
שפחתי הסתכלה לרצפה, מאוכזבת מאדונה, לא מוציאה מילה אבל עומדת להתפרץ, וכך גם אני.
הם הגיעו ל 1,675 שקל. זה השלב שהמתח בשיאו.
ואז אחד מהם הציע 2,000. השני נשבר.
חייכתי.
שפחתי על סף דמעות. כמה רצתה שפחת מחמד.
"2,000 ש"ח פעם ראשונה." קרא. כולם מסתכלים על הצמד. אולי השני עוד יעלה את המחיר. שפחתי מייבבת בשקט.
"2,000 ש"ח פעם שנייה" אמר בקול שמח. כבר ברור לכולם. הכלבה שלי הפסיקה לבכות. היא רק מסתכלת עלי בעיניים אדומות. מאוכזבת מאדונה שהבטיח, ואיכזב.
"2,000 ש"ח פעם שלישית ואחרונה" קרא. לחץ בקהל. האדון שהציע 2,000 מחייך לו ומתכונן לקבלת הכלבה החדשה שלו.

נעמדתי. "10" אמרתי בקול שקט ובטוח.
"וווווווווווווום" יכלתי לשמוע את ראשיהם של כולם מסתובבים אלי בתדהמה.
המנחה הסתכל עלי בהלם "מ..מ..מה.. מה?!" שאל.
"עשרת אלפים שקלים חדשים" אמרתי בטון תקיף.

"אין צורך להמשיך אדוני. נ.. נ... נמכר לאדון בשחור בסוף תמורת 10,000 ש"ח" פסק והכה בשולחנו בפטיש העץ שלו.
מסרתי צ'ק ולקחתי אלי הביתה את שפחת המחמד החדשה של כלבתי.
בכל הדרך השפחה החדשה לא הוציאה הגה. לא הרשיתי לה.
"ת.. תו.. תודה רבה אדוני.. תודה רבה! לא תצטער!" אמרה הכלבה הטובה שלי.
"הבטחה זו הבטחה." אמרתי וחייכתי אליה.


לפעמים אני עובר ליד המרתף של החיית מחמד ההיא. שקניתי במתנה לשפחה שלי.
אני שומע כיצד כלבתי מתעללת בה.

"מעניין מה הולך שם באמת.." תוהה לעצמי..
מעניין אם במשך כל השנים האלה שעברו היא נתנה לה לצאת מהכלוב שלה, מעניין אם היא הורידה לה את הקולר שקשרה על צווארה אז.
מעניין אם היא ראתה אור יום מאז.
מעניין אם אכלה ושתתה משהו אחר חוץ ממים מקערה ושאריות עוף של הכלבה שלי.
הייתי יורד לבדוק, ואז לספר לכם.. אבל..
אני לא הולך לרדת את המדרגות האלה בשביל אחת מהן.


"שיהיה שם שקט" אומר בשקט למסדרון.
"כן אדוני, סליחה אדוני" קוראת לי בחזרה השפחה שלי.

נוריתE • 20 באוג׳ 2005

מחוזות הדימיון ..
Nice

לא בטוח

מנטרה​(שולט) • 20 באוג׳ 2005

אני מאמין שזה קיים במקומות אחרים בעולם, אבל כנראה שעדיין לא בישראל.
בכדי שזה יתקיים צריך לשבור גבולות מוסר ונורמות מסויימות ואנחנו הישראלים מאוד מוסריים.
אולי עם הזמן יותר ויותר אנשים בארץ יראו בתחום הזה מעט מעבר למשחק או תבלין. ואז אולי גם אלינו זה יגיע.

אגב, בנשימה אחת עם הקידמה הטכנולוגית יתכן ובעתיד באחד מאתרי המכירות הפומביות באינטרנט ימכרו גם סאבים וסאביות עם מפרט טכני... הזויי משהו אבל בהחלט לא יפתיע אותי.

קלייר​(נשלטת) • 20 באוג׳ 2005

הסיפור כתוב טוב ומעניין, עד לשתי הפסקאות האחרונות שעשו לי רע ברמות שהפכו לי ממש את הבטן.

מייפל​(לא בעסק) • 20 באוג׳ 2005

אני מאמין שזה קיים במקומות אחרים בעולם, אבל כנראה שעדיין לא בישראל.
בכדי שזה יתקיים צריך לשבור גבולות מוסר ונורמות מסויימות ואנחנו הישראלים מאוד מוסריים.
אולי עם הזמן יותר ויותר אנשים בארץ יראו בתחום הזה מעט מעבר למשחק או תבלין. ואז אולי גם אלינו זה יגיע.

אגב, בנשימה אחת עם הקידמה הטכנולוגית יתכן ובעתיד באחד מאתרי המכירות הפומביות באינטרנט ימכרו גם סאבים וסאביות עם מפרט טכני... הזויי משהו אבל בהחלט לא יפתיע אותי.

תגיד לי מנטרה, אתה נורמלי?
כן, סחר בבני אדם אכן קיים. למעשה ישראל היא מספר אחת בעולם בסחר בנשים, אתה יודע הנשים האלה שנעולות בכל מיני דירות ונאנסות מדי יום, ומוכות מדי יום. נשים שאין להן כלום,שהחיים שלהן לא נחשבים בעיני אף אחד.
זה קיים, אבל כל אדם בר דעת מבין עד כמה סחר בבני אדם הוא איום.

כה צפוי...

מנטרה​(שולט) • 20 באוג׳ 2005

מייפל, אני מאוד נורמאלי. לא לשם אני מכוון.
אני חושב שאת בחרת להתייחס לתגובה שלי לפוסט בלי קשר לנושא שלשמו התכנסו.

זה כמו שמישהו יגיד שיש הרבה נשים מוכות ואנחנו כאן משתמשים בכאב. נו באמת.

כוונתי היתה ברוח חיובית מתוך בחירה והנאה ולא מתוך כפייה. ויש אנשים שזה עושה להם את זה להיות חיית מחמד או מועמד למכירה או כל דבר אחר. זה לא ברמה של ניצול אלא צורך הדדי.

מקווה שעכשיו דברים יותר ברורים.

dr jekyll and MASTER hyde{♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦} • 20 באוג׳ 2005

זה באמת איום.
אבל זה קצת אחרת אם זה רצונה של השפחה...
אם היא בוחרת לחיות ככה, ולא כי אין לה כסף, כי פשוט ככה היא רוצה.
לא מלבב, אבל רצונו של אדם כבודו...

ואללה לא מבין

מומו וז'קי מהתקווה​(שולט) • 20 באוג׳ 2005

אם אתה המלך של השפחה שלך למה היא משוגעת על הסימנים שאתה משאיר עם העקבים של הנעל שלך בחול מתי שהיא הולכת אחרייך, ואם היא שפוטה של הגוף שלך ויודעת שמותר לה לתווכח אבל שאחר כך יבוא עונש, ואם הכוס שלה והתחת שלה והפה שלה ואפילו העיניים שלה רוצים רק אותך עליה ובתוכה, אז למה למכור אותה?

הנשמה שלי זותי החיים שלי והשפחה שלי ויום אחד היא גמכן תייה האמא של הילדים שלי למה היא השפחה שלי ואני המלך שלה אבל הלב שלי שפוט שלה, קרוע על החיוכים שלה ועל הצחוק שלה ועל הגוף שלה והריח שלה והטעם שלה, ועל החלומות שלה בלילה.

אז איך גבר שאוהב תשפחה שלו יכול לחשוב למכור אותה? ואיך גבר שרוצה ליות מלך חושב לביא אותה בשפחה שתייה נאמנה רק לו בלי שהוא יביא לה תלב שלו?

ואללה לא מבין איך הבחורים פה לא מביאים אותה בכבוד לשפחות.

מכירות עבדים/שפחות

נוריתE • 20 באוג׳ 2005

[qu

תגיד לי מנטרה, אתה נורמלי?
כן, סחר בבני אדם אכן קיים. למעשה ישראל היא מספר אחת בעולם בסחר בנשים, אתה יודע הנשים האלה שנעולות בכל מיני דירות ונאנסות מדי יום, ומוכות מדי יום. נשים שאין להן כלום,שהחיים שלהן לא נחשבים בעיני אף אחד.
זה קיים, אבל כל אדם בר דעת מבין עד כמה סחר בבני אדם הוא איום.[/quote]

אין פה בכלל מקום להשוואה
זו פנטסיה.

ברמה העקרונית והמעשית, ישנם מיפגשים בקהילות הבידיסמ, גם בארץ( אם לא ידעת ואם ידעת, סליחתך)
אבל הם רחוקים מאוד מאוד מלהיות הפנטסיה הנדירה הזאת (ולא זילזלתי בתגובה שלי למעלה, ממש לא)
כל המיפגשים נערכים בתאום מלא,כל השפחות והעבדים הנימכרים או למעשה מושכרים, זה לזמן קצוב,שנקבע מראש. רשימת הפעילות שתעשה בהם, מוחלטת מראש(לפעמים בשיתוף,רצוי, בשיתוף ה"נימכר/ת") כולל רשימת עשה/אל תעשה ברורה שכל הפרה מסיימת את ה"משחק" לאלתר
הסכומים כמובן, מאוד סימליים לא ברמות האלו.

הכל מהסכמה ומרצון ובשיתוף פעולה מלא
למה? ישנם שפחות ועבדים שחלק מהפטיש שלהם, אם לכנות כך,זה הרצון להימכר להיות מושכר/ת לאחר , למתוח את גבולות האמון והנאמנות לאדון, בצורה חיובית כמובן, שבעצם בוטחים בו ומוכנים לעשות עוד צעד נוסף.

וג'ייק
במאמר מוסגר, אין מקום להשוות בין זה לבין שפחות שמשכירות עצמן (תחת חסות או לא) עצמאית, לשם פרנסה
זה כבר סיפור אחר לגמרי
יש מלכות בתשלום - יש שפחות בתשלום
הלגיטימיות לשני ה"מוסדות" הללו היא שווה בשווה בלי אפליות, והיא בעיני המיסתכל.בלבד.

ילדים לא לריב..

Tmm • 20 באוג׳ 2005

זו לא הייתה המטרה.
וזו גם לא פנטזיה, סתם ככה.. האצבעות שלי רקדו על המקלדת בצרוף מקרים משעשע שכזה..
אני שמח שאתם מתדיינים לכם אבל אני אצא לחזק את מנטרה - הכוונה שלו הייתה שאם יש למישהו פנטזיה ורצון "להמכר" במכירה פומבית כזו או אחרת (באינטרנט או כמו שמתואר בסיפור) אז לבריאות שיהיה לו, למה לא.
בכל מקרה, זו לא הפנטזיה שלי, אבל מי שכן - לבריאות. שיהנה.

אני שמח שהסיפור גורם לכם לתגובות כאלה,
אני אוהב שסיפור מצמרר אותי, או עושה לי "רע בבטן".
או סיפורים שמצמררים לי את עמוד השדרה מלמעלה למטה במהירות וסוחפים איתם את כל הגוף.
יותר מאשר סיפורים רגילים שרק גורמים לזין שלי לעמוד.



T