אני הולכת

אני הולכת

מייפל​(לא בעסק) • 23 באוג׳ 2005

אני מצטערת אבל אני חייבת ללכת מכאן.
אולי אני אחזור. אני הרי מכורה למקום הזה.
אבל להיות כאן עכשיו זה מעשה של שנאה
עצמית.
ואתם יודעים מה? אני מוכנה להמר שזה ככה אצל הרבה מאד סאביות.
מגעיל לי כאן.
מגעיל לי לקרוא את כל הגברים הטיפשים והחרמנים שמסתובבים כאן.
עצוב לי לקרוא את כל הנשים שמחפשות אהבה וחום ומוצאות רק ניצול וחוסר רגישות.
כן, אני יודעת שזו הכללה. יש כאן גם אחרים.
אבל לא כל כך הרבה.
אני רוצה להיות במקומות טובים.
במקומות של אהבה ואנושיות ושמחה ויצירתיות.
יש את זה כאן כל כך מעט.
אני חושבת על הגברים שפגשתי כאן.
אחד שהיה איתי והציע לחברה הכי טובה שלי להזדיין איתו.
אחד שהיה מנצל אותי. בא אלי כדי שאני אמצוץ לו ולא מתייחס אלי בכלל.
כמה נשואים שרק רוצים להזדיין מהצד.
אחד שלקח אותי לבית קפה ואחר כך השאיר אותי לשלם גם בשבילו.
אחד שעשה לי סשנים קטנים ואחר כך נעלם בגועליות.
ועוד ועוד ועוד.
וגולת הכותרת- זה שאהבתי כל כך כל כך כל כך ושיקר לי.
אתה יודע כמה שאהבתי אותך?
יש לך מושג בכלל כמה אהבתי אותך וכמה הכאבת לי?
עם השקרים שלך והקור שיש לך בנשמה.
שברת לי את הלב ואת הנשמה. שברת אותי חתיכת בן זונה קר ופסיכוטי שכמוך.
אדם חולה. שמשקר ושובר לאנשים את הלב והנפש.
לא לאנשים. לי.
אני לעולם לא אסלח לך.
אני רוצה שתחיה עם הידיעה הזו שאני לעולם לא אסלח לך.
תחיה עם זה.

חייבת לציין בשביל הכנות שגם פגשתי כאן אדם אחד טוב. הלורדפיין שהוא מתוק ואמיתי וטוב לב ורגיש ומלא חום.
כדאי שתדעו את זה נשים יקרות. יש כאן אחד כזה.
אני כרגע הולכת.
תודה לכל מי שנתן לי אהבה כאן דרך הבלוג הזה.
אני מאחלת לכולם אושר ואהבה עצמית.
אולי אחזור.
סביר להניח.
אבל בינתיים אני הולכת.

חתולת הלילה • 23 באוג׳ 2005

מאוד מובן, מיפל. קשה להמשיך כאן עם תחושות כאלה ועם מעשים כאלה.
אני שמחה לראות שיש קרן אור, זה נותן תקווה לרבים.

אני מקווה שתחזרי, ובקרוב.

Lordpain​(שולט) • 23 באוג׳ 2005

חבל שאת חייבת לעזוב, אבל אני מבין שאת חייבת...

את ללא ספק אחת הנשים היפות והאוהבת שלכלוב יצא לדעת, הוא יהיה פחות מואר עקב עזיבתך .

דרך הצלחה יקירתי מאחל שהכוחות שלך יתחדשו, ושבדרכך החדשה תיחשפי למקומות ואנשים יפים ואוהבים .

באהבה, שלך מאסטר קיסקה

Re: אני הולכת

זאלופון​(שולט) • 23 באוג׳ 2005

התלבטתי אם לכתוב את זה או לא, והחלטתי שמכיוון שאני יודע שהדברים לא נכתבים מתוך כוונה רעה אני אכתוב בכל זאת. מקווה שלא תפגעי.
אני מאמין שכאשר אשה (או גבר) נופלת שוב ושוב על גברים מהסוג שמציעים זיון לחברות הכי טובות שלה או נעלמים בגועליות, העובדה שהיא נמצאת במקום שבו ריכוז לא מבוטל שכאלה היא רק בגדר נסיבות מקילות ולא בגדר גורם. משהו אחר גורם לכך. אני לא ממש מכיר אותך ואין לי מושג על פי מה את שופטת גברים ואיך את בוחרת אותם, אבל אני חושב שאולי שווה לך לבחון את התהליכים האלה. בלי בחינה כזאת, לא בטוח שעזיבת המקום הזה תעזור.

בכל מקרה, להרבה אנשים בקהילה שאני מכיר כולל אותי יש מדי פעם גלים של גועל נפש שגורמים להם רצון להתרחק קצת מהקהילה. בדרך כלל זה עובר, וחוזרים.
שיהיה בהצלחה.

על רעים וטובים..

שרוניתלי(האה) • 23 באוג׳ 2005

מאד כואב לקרוא מה שהבאת כאן, מייפל יקרה.
כואב ואמיתי.
אחת הבעיות, כך נראה לי, היא בכך שהגבולות בתחום הזה
מעומעמים. מה שנראה לאחת כהשפלה שהיא רוצה בה מאד,
יכולה להיראות אצל אחרת כשיא הרשעות והניצול.
ואנשים (שולטים במקרה הזה) שאינם מרגישים את זו שאיתם,
לא מספיק חכמים להכיר ולהבין אותה, עושים לה בדיוק את
הדבר שמזיק לה ביותר.
או שבכלל לא חיפשו אהבה.
ומאחלת לך שתהיה לך הכי הכי.

חבל

Bent • 23 באוג׳ 2005

אבל תודה, על מה שהשארת.

בהצלחה.

ואני רק אגיד לך...

G-O-L-D​(שולט) • 23 באוג׳ 2005

WELL IT'S ABOUT FUCKING TIME!

לכי, ואל תחזרי בחיים שלך.
אין לך מה לחפש פה, פשוט אין, כי מה שאת מחפשת ומה שמחפשות נשים שכמותך, לא נמצא פה.
את נקייה, טובה, אמיתית, כנה ויפה.
אין לך מה לחפש במקום שהוא בדיוק ההפך הגמור.
ואת יודעת מה מייפ', לא רק שאני מקווה בכל לבי שאת לא קוראת את מה שאני כותב לך עכשיו, אלא רק למען הסיכוי שכן תעשי לעצמך עוול ותקראי אני אכתוב:
מעולם לא היית צריכה להיות פה.
לכי תחיי למען עצמך, הגיע הזמן.
אוהב אותך, תמיד אהבתי,
א.

חבל

DearPrudence • 23 באוג׳ 2005

חבל שאת הולכת כי כשאת הולכת נשאר הרבה פחות טוב במקום הזה.

אבל כמו גולדי, חלק ממני שמח שאת הולכת כדי שהטוב הזה שבך לא ייפגע שוב ושוב ושוב.

אני שמחה שיש בך את הכוח לעזוב. את תחסרי בבלוג שלך.

בהצלחה

אילנה 78​(מתחלפת) • 23 באוג׳ 2005

[רק חבל שהחוויה שלך כאן הייתה כל כך שלילית

לא הכל שחור כאן

מאחלת לך חוויות מתקנות
אילנה 78

Uranus • 23 באוג׳ 2005

עצוב ללכת ככה, למרות שאי אפשר להפנות מבט לעובדה שהחרא קיים כאן בכמויות.
אבל עדיפה המציאות המוחשית והמייגעת מאשר הוירטואליה הפנטזיונרית הנכספת.
מקווה בכל זאת שתקחי איתך כמה קשרי חברות וידידות שנרקמו עם הזמן, שלא הכל היה לשווא.

אורנוס.