"כלבה שלי"

"כלבה שלי"

גיום אפולינר • 23 בספט׳ 2005

"אני רוצה כבר לגעת בך, בבשר" כך היא אמרה. והיא נגעה, ועוד איך נגעה.
וזה היה כל כך מהיר, וכל כך לא צפוי.
והיא היתה בכלל מה שמקוטלג כ"וואנילית" וזה היה כל כך אחרת.
וכשניכנסו לאותו חדר אפלולי, לאותו מיקרוקסמוס, בראה לעצמה עולם חדש
מלהיב וסוחף אך כל כך מפחיד. מפחיד בגלל שכל כך היה לה טוב מזה זמן.

לשונו חדרה לפיה, אונסת את לשונה לאחור, שפתיו יונקות ממנה את נשימתה.
רוכב עליה הפשיל את חולצתה וחזיתה מטה חושף את שדיה.
לשונו טיילה לאיטה על הפטמות והן דקרו בה כזוג מחטים שהמתינו להשלף.
פעימות כאב פילחו את גבה כל פעם ששיניו התהדקו על פיטמותיה בעוד ראשה
נזרק, נחבט קלות בקורת המיטה.
פשטה את בגדיה על פי הוראתו, מרימה את אגנה ומכנסיה יורדות להן חושפות
את ערוותה המגולחת מציצה מבעד לתחתונים זערורים. אצבעותיו נחתו לאיטן על משולש
הבד הזעיר ומבעדו החלו מעסות את הדגדגן החבוי.
הפך אותה על ביטנה.
ידיה נשלחו מאליהן קדימה, למעלה נאחזות בקצוות המיטה, כמנסות לא לטבוע.
הפשיט אותה משארית כסותה והיא עירומה על ביטנה, מולו.
ואז רעד חלף בגבה ברגע שידיו חלפו להן על בשרה. מלטפות... חורטות עם הציפורניים...
חורשות את בשרה בפסים אדמדמים...
והידיים החלו בעמלן.
עולות ויורדות בתנועות קצובות על פלחי ישבנה.
לשות...
פולשות...
בוטשות...
חובטות...
מכה אחר מכה.
חבטה אחר חבטה.
בתנועות קצובות.
והאנקות.
והאנקות העולות מגרונה.
ישבנה שכמנסה להימלט מהצריבה, מתרומם מעלה לקבל את ההחבטה הבאה.
ואז החגורה...
החגורה השחורה והזולה.
החלה מטיילת על שידרת גבה. על בשרה. חודרת על בין ירכיה על שפתיה כוס שלה.
ואגנה המתרומם מעלה פוסק את ירכיה מעט לרווחה לקבל את החגורה על שפתיה...
ואז ההצלפות עם החגורה.
שוב ושוב ושוב.
והאדמומית הפושטת בתחת העסיס שלה, בירכיה שקיבלו את ליטרת הכאב והצריבה שלהן.
ועוד אנקת כאב והישבן נע הצידה מנסה לחמוק מהצלפה נוספת.
והיד המרגיעה נחה קלות על בשרה, מחזירה למקומו את הישבן.
ושוב, חזור והצלף, הך עלה וצנח...
והופך אותה שוב ועיניה מצועפות ומעורפלות להן בשעה שלשונו נחה על שפתי הכוס מחליקה
מעלה מטה על הדגדגן, חשה בתפיחתו.
"בוז'ה מוי, בוז'ה מוי" שפתיה נאנחות אליו.
ואצבעותיו חודרות לתוכה מזינות אותה בעוצמה.
כל חמשת האצבעות בתוכה אונסות אותה.
והוא חודר אליה בועל אותה, פיו סוגר על פיה, אצבעותיו על אפה.
חוסם את דרכי האויר.
מתרוקן ממטענו החם לתוכה והיא זועקת לו "בוז'ה מוי"
וראשה חומק הצידה ומבטה שוקע בראי שעל הקיר.
עוצמת את עיניה.
"תפקחי את העינים ותסתכלי בראי!!!"
ממאנת.
"תפקחי את העיניים!!! כלבה שלי!!! Maya Suka!!!"
סטירה ועוד אחת פוקחות את עיניה...
גמרה, ועוד איך גמרה!....

כלבה שלי.

נוריתE • 24 בספט׳ 2005

גם פה, גיום..