אהבה, קנאה, רכושנות ובדס"מ

אהבה, קנאה, רכושנות ובדס"מ

מיתוסית​(שולטת) • 25 בספט׳ 2005

אהבה. אין גבול לכמות האנשים בכל הדורות שניסו לנתח ולהגדיר אותה.
בבדסמ ישנם פעמים רבות קשרים הכוללים זוגיות ו"אהבה ונילית" ויש כאלה שאף מפרידים בינה לבין "אהבה בדס"מית" שאותה מעולם לא הצלחתי להבין.

באהבה, כך אני רואה את זה, ישנם רגשות רבים המשתלבים למכלול הזה שנקרא "אהבה".

מבחינתי, אם אני אוהבת מישהו, אני גם אהיה רכושנית וקנאית כלפיו. יהיה לי קשה לחשוב עליו עם בחורה אחרת מבחינה מינית ו/או רגשית. קשה לי לחשוב על בחורה אחרת המעניקה לו הנאה מהסוג שאני גורמת לו.

לכן איני מסוגלת להבין אנשים שאוהבים ולא מקנאים, כי אצל אנשים רבים אחרים, אהבה= קנאה ומי שלא מקנא, לא אוהב וקנאה היא אחת הביטויים לרגש האהבה.

אני לא יכולה להבין אותו. מצד אחד ברור שיש לו רגש כלפיי ומצד שני כשאמרתי שאני מרגישה שיצר הבדסמ שלי לא מסופק בגלל טיבו של הקשר שהתפתח עד עתה (מבחינה של זמן וכיוצ"ב) ושאלתי אם אני יכולה לסשן גברים אחרים, הוא אמר שכן. שכל מה שיעשה אותי מאושרת, יעשה אותו מאושר. דיברנו וניתחנו מה מותר ומה אסור, אבל למרות שקבענו חד משמעית שזה לא יכלול שום אקט מיני, קשה לי להבין אותו. מבחינתו, האושר שלו טמון באושר שלי. אהבה ללא תנאי?... הוא מבין את הצרכים שלי ורוצה למלא אותם, גם אם זה כרוך באי אנוחות בכיוונו.
ואם אני אחליט שאני רוצה את הגבר האחר פתאום?
אז כך זה היה צריך להיות. הוא יודע מה יש לו ביד והוא מקווה שגם אני ואם אני חושבת על אחרים, אולי זה לא חזק מספיק.
מבחינתו האהבה דווקא מתבטאת בשחרור השרשרת שצמודה לקולר, הוא מודע להשפעות ההרסניות של הקנאה.
אבל למרות שיש בזה הרבה מן ההיגיון, זה עדיין לא נקלט לי בראש.

אני מכירה זוגות רבים בדס"מים או מעורבים שבהם אחד הצדדים לא מסופק ולכן הם עושים סשנים או סקס בהיחבא או באישורו בנזוג השני. לרוב דומים לא יתנו לסאבים שלהם להישלט על ידי דומים אחרים, כי הם רוצים "בלעדיות בשליטה", לסאבים כביכול לא נתונה הרשות לרצות להישלט על ידי דומים אחרים בעוד הם יכולים לפעמים "להחזיק" מספר סאבים.

כן, כן, דובר ונטחן פה רבות על "למה לדומים מותר ולסאבים אסור, צריך לדבר על זה בתחילת הקשר וכו". אני לא מדברת על חוקים. אני מדברת על מה שהלב אומר. אני לא מדברת על אדונים ומלכות, על עבדים ושפחות. אני מדברת על אנשים. על גברים ונשים שיש להם רגש כלפי בנהזוג שלהם- בדסמי או ונילי-בדסמי.

האם הרכושנות מתגברת בבדסמ? תחושת השייכות? האם אדם שמקנא לי אוהב אותי יותר מאדם שמבין אותי ולא מקנא? ואם אנחנו לא "משחררים" זה אומר שאנחנו לא בוטחים? ואם אנחנו לא בוטחים ומאמינים, מה שווה כל האהבה? מה משמעותה?
האם כשאני הולכת ומסשנת עבדים אחרים ובאותו זמן חושבת על העבדום הפרטי שלי, האם אני עושה משהו נכון? האם אין פה חוסר צדק משווע כלפי כל הצדדים, בין אם הם מודעים לכך ובין אם לא?

האם נשים אכן קנאיות יותר מגברים? למה אני, שאני מפגינה רגש בצורה מאוד ברורה ונהירה מבחינתי (פיזית בעיקר), מתקשה לומר את המשפט המפורש? האם להגיד, או לא זה מוריד או מוסיף מערך הקשר? למה ישנם אנשים שאחרי שבוע-שבועיים כבר מרגישים בעננים וישר אומרים: "אני אוהב/ת אותך", האם זה אמיתי או שהם "רק" מאוהבים? היכן עובר הגבולו בין אהבה להתאהבות?

והאם מה שבא בקלות, הולך בקלות?...

Aragorn​(שולט) • 28 בספט׳ 2005

את מלאה שאלות כרימון כחולית

ואני מסתכל על התמונה שלך בפרופיל ושואל
למה את שמה כאפיה על הטוסיק?
זה סוג של הבעת תמיכה במאבק הפלסטיני?

ודרך אגב, אם לא אמרתי את זה קודם
אחלה תמונה

Lordpain​(שולט) • 28 בספט׳ 2005

האם אדם שמקנא לי אוהב אותי יותר מאדם שמבין אותי ולא מקנא?

לדעתי, קנאה לא מעידה על אהבה, אלא על מידה של אי אמון או בטחון עצמי לא מספיק גבוה .

ואם אנחנו לא "משחררים" זה אומר שאנחנו לא בוטחים? ואם אנחנו לא בוטחים ומאמינים, מה שווה כל האהבה? מה משמעותה?

השאלה איך את מבינה את המושג לשחרר, אישית מבין אותו כלקבל את הצד השני כמו שהוא
ולהיות שלם עם זה, ואם אנחנו לא בוטחים ולא מאמינים, אז אנחנו גם לא באמת אוהבים .

אהבה אמיתית צריכה להיות טהורה מכל רוע מכל דבר שהוא שלילי והרסני בטבעו
אהבת אמת זוהי התגלמות הטוב, זה חשוב שהיא תתקיים לצד התשוקה כל עוד היא שולטת בתשוקה ולא להפך .

רפאל • 29 בספט׳ 2005

כל חיבוק, שמפריזים בו, חונק.

וכמו החיבוק, כך גם הקנאה. בלעדיה אי-אפשר לקיים אהבה ארצית. וכשמפריזים בה - הורגים את האהבה. יש קנאה שמגנה על הקשר, ושומרת על התנאים שבהם הוא והיא יוכלו להתממש. ויש קנאה שמגבילה וחוסמת את הדרכים למימוש. קנאה כזו אינה מבע של אהבה, אלא שהיא מחסלת את אהבה.

ישנם צמחים שבלא השקייה יתיבשו, אבל השקייה יתרה - תשמידם. המים מזינים, והמים טורפים. ישנם צמחים שצריכים לגדל בצל. אבל בלא כל אור של שמש - הם ימותו. וכו'.

כל דבר שמתקיים, מתקיים בסודו של איזשהו איזון.

הנמרונת • 29 בספט׳ 2005

אני עם רפאל .
לפעמים ... אנחנו לומדים לאהוב אנשים כמו שהם .
כי לפעמים הם אפילו שווים את זה .
לא כולנו בנויים באותה הצורה , אבל ברובנו יש הבנה .
עם השנים אנחנו משתנים ... ומוצאים את עצמנו במקומות זרים שמרגישים כל כך בייתיים .
כחולה ... לפעמים אנחנו מתבגרים בצורה שלעולם לא תיארנו לעצמנו שאפשרית .
החיים מלאים בהפתעות .
אולי יום אחד תביני את זה , אולי אפילו תתנסי בזה .
סתם ... מנסיון .

נמי .

Tame • 29 בספט׳ 2005

מסכים עם רפאל לגמרי, הקנאה היא תוצר מסויים של האהבה.
היא גם תוצר של סוג מסויים של אהבה ולא של סוגים אחרים, אבל כולנו יודעים על איזה סוג מדובר בפוסט הנ"ל.

קנאה היא פשוט אינדיקציה לפחד, הפחד לאבד את בן הזוג. הפחד לאבד את בן הזוג הוא אינדיקציה לכך שיש למקנא צורך חזק בבן הזוג לו הוא מקנא. גם לי באופן אישי קשה היה להיות במערכת יחסים בלי שהייתי בטוח שבת הזוג שלי ממש צריכה אותי וזקוקה לי.
אם הצורך הופך לתלות, הקנאה הופכת לחונקת.

מיתוסית​(שולטת) • 29 בספט׳ 2005

אני מניחה שרוב האנשים מסכימים שקנאה היא חלק ממערכת יחסים, וברור שהכל צריך להיות במידה- אבל האין זה מסתכל שאחד הצדדים אינו מקנא בכלל? או לפחות אינו מחצין קנאה?

ארגורן- אכן אני מלאה שאלות כרימון, ככה אני וככה תצטרך לאהוב אותי..

Aragorn​(שולט) • 29 בספט׳ 2005

אני אמרתי שאני לא אוהב אותך מתוקה?

זה הכל מחיבה כחולית.

Lordpain​(שולט) • 29 בספט׳ 2005

זה שאחד הצדדים לא מקנא לא אומר שהוא לא חש בצורך וברצון מאד גדול להיות עם בן או בת הזוג ...
הצורך והרצון להיות עם מישהו זה דבר אחד, לקנא זה דבר אחר, קנאה לא מגיעה מאהבה, קנאה מגיעה מפחדים חששות ואי אמון, אולי אפשר להפסיק לבלבל בין הדברים ?

אדם שנותן בך אמון לא צריך לקנא, ובעצם זה שהוא לא חש שום קנאה זה דווקא מראה על הבגרות הרגשית שלו ולא על העדר הרצון שלו להיות אתך .

אם בנאדם בטוח באהבתך, באופן חד משמעי אין לו מה לקנא !

אותי אישית דווקא מתסכל הקיום של הקנאה במערכת היחסים ולא היעדרותה
כאשר אין בה עוד כבר צורך זה מבחינתי סימן לכך שהזוגיות הגיעה למקום מאד טוב
מקום של אמון מלא והדדי .

אצלך כנראה הקנאה מזוהה עם אהבה ולא עם דברים כמו פחד או חוסר אמון, וזה אולי הסיבה שאת מתוסכלת מהמצב ...

מיתוסית​(שולטת) • 30 בספט׳ 2005

אתה מדבר על קנאה לא מבוססת, אבל מה קורה אם אני נמצאת עם גבר אחר, האם גם אז אין סיבה לקנא כל עוד הוא "מקבל את שלו"?