בעיניים כלות
|
לפני 18 שנים •
26 בספט׳ 2005
יוזמת דיון: מאיפה בא הצורך להישלט או לשלוט?
זו שאלה שחופרת לי בראש כבר המון זמן.
אני ממש מרגישה ברת מזל שיש כאלו שאוהבים לשלוט, אחרת הצורך הזה לא היה בא על סיפוקו לעולם. (מפחיד, הא?) למה אני נהנית כל כך להיות מושפלת, או שיקבעו או יחליטו בשבילי דברים, שיגבילו אותי. הרי זה נוגד את ההגיון "הבריא". למה אני כן ו-X לא. זה קשור בהורים? בילדות? באופי? במבנה אישיות? במה עשו או לא עשו לנו? ולמה גבירתי, לדוגמא, כל כך נהנית לשלוט ולהתעלל, ולקבוע על דברים שקשורים בי. הרי לשלוט במישהו זה כאב ראש לא קטן. מלבד ההנאה המובנת שבתחושת הכוח, זה "תיק". ולמה הם זקוקים כל כך לתחושת העליונות הזו, לסגידה הזו? מחפשת תשובה.. 
|
|
|
השולט אור(שולט)
|
לפני 18 שנים •
26 בספט׳ 2005
אני אענה תשובה שתגרום לרבות כאן לעמוד על הרגליים האחוריות בזעם, אבל מה לעשות, אני באמת מאמינה בדברים שאומר.
נדמה לי שתשעים אחוז מהנוכחות פה ומהנוכחים בכלוב או בקהילה הבדסמית בכלל, עברו סוג כלשהו של התעללות רגשית או מינית או פיסית, שיצרה אצלם את הדפוס שמזמין פגיעה חוזרת בדמות מזוכיזם או לקיחת שליטה על הסיטואציה מהצד הסדיסטי. זה התכלס בעיניי. וההתעללות יכלה להתקיים בילדותם או בחייהם בהווה. מצב של ניתוק רגשי אינו יכול להימשך לתקופה בלתי מוגבלת, ואז חייבים להרגיש משהו או שמשתגעים. ובהרבה מקרים החיבור לרגש מגיע מהמקום של החזקת השוט או ספיגת הצלפתו. מי שעברו/עוברים התעללות יודעים שזה רע להם, אבל רע מוכר הרבה יותר בטוח מטוב לא מוכר. והקצנת הרע ממקום של לקיחת שליטה על הסיטואציה מביאה הרבה פעמים לשיחזור, אבל המון פעמים לשחרור. אני רואה בקשר בדסמי סוג של קשר נכה. העוצמות מדהימות, אבל ההתקבעות בתפקיד אחד מחייבת התעלמות מאספקטים אחרים ונוספים באשיות של כל אחד משני הצדדים. בסופו של דבר, קשר מקובע כזה יוצר נכות רגשית, אלא אם כן שני הצדדים יודעים להתעלות אל מעבר לקודים הנוקשים שנקבעו ביניהם מראש, ולהביא את כל מגוון התחושות והמחשבות אל הקשר. ואת כל הדברים האלה אני כותבת מהמקום של הדומית (גם אם לשעבר). אני לא חושבת שיש הרבה קשרים וניליים שיכולים להתמודד עם העוצמות שניתן למצוא בקשר בדסמי. אני לא חושבת שיש הרבה קשרים בדסמים שיכולים להתחרות עם ההכלה שיכולה להיות בקשר ונילי. הכלה מחייבת קבלת כל הצדדים באישיות בן/ת הזוג. רוב הסאביות לא מסוגלות להתמודד באמת עם משברים ו/או כאבים עמוקים אצל הדומיות שלהן. הן זקוקות להן חזקות, הצוק עליו הן יכולות להישען. מהצד השני, כמה דומיות אתן מכירות שבאמת רוצות לתת לסאביות שלהן לגדול אל מעבר לקשר? מתקיים כאן משחק מכור בו שני הצדדים אינם יכולים לבטא את עצמם בצורה מלאה, ושניהם בעצם לא יכולים לגדול אל מעבר לדפוסים שלהם. ואחרי כל זה... קשר בדסמי הוא עדיין קשר מרתק בעוצמותיו, והוא יכול להתקיים כקשר בריא, אבל רק בתנאי שהוא התבלין. שהבסיס לקשר הזוגי מתקיים על אהבה, כבוד הדדי, הכלה הדדית אמיתית, וחברות. אלה היו שישים שניות על ... ואללה אין לי מושג על מה. 
|
|
|
defluo{BDOC}
|
לפני 18 שנים •
26 בספט׳ 2005
אההההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! השליטה כתב/ה: אני אענה תשובה שתגרום לרבות כאן לעמוד על הרגליים האחוריות בזעם, אבל מה לעשות, אני באמת מאמינה בדברים שאומר.
נדמה לי שתשעים אחוז מהנוכחות פה ומהנוכחים בכלוב או בקהילה הבדסמית בכלל, עברו סוג כלשהו של התעללות רגשית או מינית או פיסית, שיצרה אצלם את הדפוס שמזמין פגיעה חוזרת בדמות מזוכיזם או לקיחת שליטה על הסיטואציה מהצד הסדיסטי. זה התכלס בעיניי. וההתעללות יכלה להתקיים בילדותם או בחייהם בהווה. מצב של ניתוק רגשי אינו יכול להימשך לתקופה בלתי מוגבלת, ואז חייבים להרגיש משהו או שמשתגעים. ובהרבה מקרים החיבור לרגש מגיע מהמקום של החזקת השוט או ספיגת הצלפתו. מי שעברו/עוברים התעללות יודעים שזה רע להם, אבל רע מוכר הרבה יותר בטוח מטוב לא מוכר. והקצנת הרע ממקום של לקיחת שליטה על הסיטואציה מביאה הרבה פעמים לשיחזור, אבל המון פעמים לשחרור. אני רואה בקשר בדסמי סוג של קשר נכה. העוצמות מדהימות, אבל ההתקבעות בתפקיד אחד מחייבת התעלמות מאספקטים אחרים ונוספים באשיות של כל אחד משני הצדדים. בסופו של דבר, קשר מקובע כזה יוצר נכות רגשית, אלא אם כן שני הצדדים יודעים להתעלות אל מעבר לקודים הנוקשים שנקבעו ביניהם מראש, ולהביא את כל מגוון התחושות והמחשבות אל הקשר. ואת כל הדברים האלה אני כותבת מהמקום של הדומית (גם אם לשעבר). אני לא חושבת שיש הרבה קשרים וניליים שיכולים להתמודד עם העוצמות שניתן למצוא בקשר בדסמי. אני לא חושבת שיש הרבה קשרים בדסמים שיכולים להתחרות עם ההכלה שיכולה להיות בקשר ונילי. הכלה מחייבת קבלת כל הצדדים באישיות בן/ת הזוג. רוב הסאביות לא מסוגלות להתמודד באמת עם משברים ו/או כאבים עמוקים אצל הדומיות שלהן. הן זקוקות להן חזקות, הצוק עליו הן יכולות להישען. מהצד השני, כמה דומיות אתן מכירות שבאמת רוצות לתת לסאביות שלהן לגדול אל מעבר לקשר? מתקיים כאן משחק מכור בו שני הצדדים אינם יכולים לבטא את עצמם בצורה מלאה, ושניהם בעצם לא יכולים לגדול אל מעבר לדפוסים שלהם. ואחרי כל זה... קשר בדסמי הוא עדיין קשר מרתק בעוצמותיו, והוא יכול להתקיים כקשר בריא, אבל רק בתנאי שהוא התבלין. שהבסיס לקשר הזוגי מתקיים על אהבה, כבוד הדדי, הכלה הדדית אמיתית, וחברות. אלה היו שישים שניות על ... ואללה אין לי מושג על מה. כן. אההההההההההההה. כי אני ילדה צעירה ולא מנוסה בדסמית, ועדיין ברור לי שזה משהו שאני רוצה בו. למה? כי אני אדם דומיננטי מאז שאני זוכרת את עצמי וההגעה אל הבדס"מ מלבד העובדה שהתאהבתי במישהי בדסמית, נובעת דווקא מהרצון ההפוך, להישלט. אולי אני מגיעה מסביבה בדסמית לא קונבנציונאלית, אבל הזוג הבדסמי המנוסה שממנו בעיקר קיבלתי את התמיכה למאווים שלי והם לשלוט ולהישלט, הם זוג שמגיע מחול. אולי זה קטע של הארץ. לא יודעת. אבל מה שאני הכי קיבלתי מהזוג הזה, זוג פם-בוץ' קלאסי של דומית-סאבית על כל האמור בזה שחי בבית שוויוני, פמיניסטי, משוחרר מגדרית ופשוט כייפי, שבדס"מ זה שיא השיתופיות, פריחת האהבה האמיתית והשחרור. מתוך ההיכרות איתם אני למדה את עצמי יותר, את המאווים שלי, ואני עדיין דבקה בהגדרה הראשונית שלי של סוויצ'ית. אני לא סאבית, ואני לא דומית. אני אוהבת לדחוק בגבולות הכאב שלי, אני אוהבת להתנסות בכאב אני רוצה להעניק כאב ואני רוצה לשחרר. כנראה שאני סוטה. לא יודעת. שורה תחתונה ויש לי אחת כזו- בדסמ שווה בעיני שחרור אמיתי מכל הכבלים שערמתי על עצמי עד כה. ולא. עדיין לא מצאתי מישהי דומיננטית יותר. אבל אני גם לא צריכה. עוד הפנמה קטנה שהבנתי לאחרונה. |
|
|
|
defluo{BDOC}
|
לפני 18 שנים •
26 בספט׳ 2005
ועוד דבר
אצלי הרצון לבדסמ מגיע מהמקום של לדחוק בגבולות שלי עד האקסטרים האפשרי.
כאב והתייחסות שלי אליו זה משהו שתמיד היה אצלי, רק פחות מודע לעומת היום. דחיקת גבולות הגוף שלי זה משהו שתמיד היה אצלי רק פחות מודע לעומת היום. אני עדיין מנסה להבין למה אני רוצה להעניק כאב, כי זה משהו שעוד לא הבנתי למה הוא קיים אצלי. אבל הוא קיים. אבל מה שכן, חברותי אמרו לי ואני דבקה בזה לעת עתה. לא הכל חייבים להסביר. ולא הכל צריך לדעת. וזהו. אני שותקת עכשיו. |
|
|
פעם פרח(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
26 בספט׳ 2005
ציטוט: אני אענה תשובה שתגרום לרבות כאן לעמוד על הרגליים האחוריות בזעם, אבל מה לעשות, אני באמת מאמינה בדברים שאומר.
נדמה לי שתשעים אחוז מהנוכחות פה ומהנוכחים בכלוב או בקהילה הבדסמית בכלל, עברו סוג כלשהו של התעללות רגשית או מינית או פיסית, שיצרה אצלם את הדפוס שמזמין פגיעה חוזרת בדמות מזוכיזם או לקיחת שליטה על הסיטואציה מהצד הסדיסטי. זה התכלס בעיניי. וההתעללות יכלה להתקיים בילדותם או בחייהם בהווה. מצב של ניתוק רגשי אינו יכול להימשך לתקופה בלתי מוגבלת, ואז חייבים להרגיש משהו או שמשתגעים. ובהרבה מקרים החיבור לרגש מגיע מהמקום של החזקת השוט או ספיגת הצלפתו. מי שעברו/עוברים התעללות יודעים שזה רע להם, אבל רע מוכר הרבה יותר בטוח מטוב לא מוכר. והקצנת הרע ממקום של לקיחת שליטה על הסיטואציה מביאה הרבה פעמים לשיחזור, אבל המון פעמים לשחרור. אני מסכימה, וכך זה לפחות אצלי - תקיפה מינית בילדות שהפכה עם השנים לפנטזיות כניעה, והיום אני מבינה שזה ניסיון לקחת משהו רע ולהוציא ממנו טוב. כמו שכתבת, שיחזור ואז שיחרור. אני מאמינה שזה הבסיס אצלי, אבל במהלך השנים נוספו דברים שהעצימו את זה - היחסים עם הסביבה,ההורים ובעיקר עם עצמי. אני חושבת שאם היה מדובר רק באותו אירוע חד פעמי, כנראה שלא הייתי במקום הזה היום. הייתי אולי מחפשת חוויה חד פעמי לשיחזור ושיחרור, אבל לא הייתי מרגישה שהצורך להכנע ולהישלט, הוא משהו כל כך בסיסי בתוכי. ציטוט: אני רואה בקשר בדסמי סוג של קשר נכה. העוצמות מדהימות, אבל ההתקבעות בתפקיד אחד מחייבת התעלמות מאספקטים אחרים ונוספים באשיות של כל אחד משני הצדדים. בסופו של דבר, קשר מקובע כזה יוצר נכות רגשית, אלא אם כן שני הצדדים יודעים להתעלות אל מעבר לקודים הנוקשים שנקבעו ביניהם מראש, ולהביא את כל מגוון התחושות והמחשבות אל הקשר.
במידה מסויימת זה נכון. השאלה היא מה הציפיות מהקשר הבדסמי. אם זה נועד לענות על הצרכים ההדדיים המסויימים של הצד השולט והצד הנשלט, הקשר יכול להיות נהדר, ולמרות נכותו, לעבוד ולעשות את העבודה - סיפוק הצרכים הבדסמים של כל צד. ציטוט: ואחרי כל זה... קשר בדסמי הוא עדיין קשר מרתק בעוצמותיו, והוא יכול להתקיים כקשר בריא, אבל רק בתנאי שהוא התבלין. שהבסיס לקשר הזוגי מתקיים על אהבה, כבוד הדדי, הכלה הדדית אמיתית, וחברות.
שוב מאוד מסכימה. השילוב בין השניים יכול להיות מדהים. כמו שכתבת הבסיס הוא מאוד חשוב. לדעתי במקרה כזה, של קשר בדסמי שבא על בסיס קשר זוגי של אהבה, הזוגיות והתבלין תורמים אחד לשני במידה רבה. (עכשיו אני קולטת שאני כותבת תגובה שבה אני מסכימה, מסכימה ומסכימה. נו, טוב  )
אביטל |
|
|