fuxia
|
לפני 18 שנים •
15 באוק׳ 2005
מה הוא עשה לי ומה זה עושה לי
היה אחלה. היינו במועדון, רקדנו, נהנינו, צחקנו, היינו בראש טוב,
באמת שנהניתי. לאחרונה אני לא מרבה להיות במועדון כי אני כבר לא מעונינת בסשנים/בבדסמ המוצהר אלא בקטנה. וגם זה תלוי. אני מגיעה כי אני אוהבת את החופשיות וכי הכרתי אנשים שאני אוהבת, שכיף לי בחברתם. אחד מהם היה ביום שלישי. יום לפני ערב כיפור. "אדון". ניהלנו שיחה קצרה. אהבתי לדבר איתו כי תמיד הבין לליבי, ניתח את מה שעובר עלי ונשמע לי הגיוני. סמכתי עליו. בסוף הערב חברה היתה צריכה להסיע אותי הביתה. חיכיתי לה בחוץ. היא נוסעת, עוברת מולי עם האוטו, ממשיכה והוא מגיע, אומר שאמר לה שהוא יסיע אותי. טוב...בסדר, למה לא. אני מכירה אותו. הוא לא זר.. נוסעים, צוחקים, הסברתי לו איפה אני גרה, מדברים, פתאום הוא נכנס לחניון. נטוש רבאק. חשוך. אמרתי לו שאני לא גרה פה. הוא יודע. אז מה אנחנו עושים פה? אין תגובה. לא סיכמנו כלום, לא דיברנו על שום דבר כזה. ואתה יודע שאני בשלב שלא מתאים לשום דבר כזה! התחלתי לפחד. משהו פה לא בסדר. ממתי אני מפחדת. ממש פחדתי. הרגשתי את זה עובר לי בגוף הוא עצר את האוטו בקצה החניון. לא אמר שום דבר אני חושבת. השכיב את הכסא שלי והתנפל עלי. הוא פשוט פאקינג התנפל עלי! נשיקות כוחניות מגע כואב תובעני אגרסיבי מתלהט מהיר הוריד לי את החולצה למטה נגע בי הכאיב לי אמרתי שאני לא רוצה שלא מתאים! אני לא רוצה! אתה לא שומע טוב??? ניסיתי להתנגד אבל לא יכולתי עליו הוא חזק ממני. די! קראתי לו בכל השמות שאני יודעת שיש לו. אולי לאחד מהם הוא ישמע לא יודעת כמה זמן זה היה. אולי שניות, אולי דקות, אולי יותר באיזשהו שלב, לא יודעת איך, אמרתי לעצמי שאין לי מה לעשות. הייתי חסרת אונים לחלוטין נראה שהוא נחוש בדעתו לסיים את מה שהתחיל. אני לכודה. אלוהים אין לי מה לעשות. תפסיקי להתנגד, תני לו לעשות מה שהוא רוצה. כשאת מתנגדת זה יותר קשה. נתקי את עצמך מהגוף. אל תרגישי. שיגמר מהר. "תעשה מה שאתה רוצה, רק אל תכאיב לי" שומע????? הוא שמע. והוא גם עיכל את זה אחרי כמה רגעים. תודה אלוהים. ועצר. "פה הבנתי שאת באמת לא רוצה", אמר לי אח"כ. באמת??? פה הבנת??? תודה רבה. באמת תודה רבה. לא מספיק לך "לא", לא מספיק "לא רוצה" ?? לא מספיק לך "די" ????? אני משחקת פה משחק ? אתה משחק פה משחק ? פקחתי עיניים, הסתכלתי מסביב להבין שהכל באמת הפסיק. כן. הוא הפסיק. אם הייתי ממשיכה להתנגד? אם לא הייתי משנה התנהגות באמצע? מה היית עושה? היית אונס אותי? לא היה משנה כמה "לא" הייתי אומרת? היית עושה את זה? זה אונס! אתה מבין?? ואתה יודע מה? חשבתי שאם בסוף זה לא נגמר הכי גרוע- אז זה בסדר. אז למה לעזאזל אני בוכה כשאני רושמת את זה?? ולמה רעדתי כשהתקשרת להתנצל??? פאק! כמה ימים אחרי הוא התקשר. "אנחנו צריכים לדבר על זה. בשביל שנינו" מה אתה אומר...... אחרי שזה קרה ישבנו באוטו. הייתי המומה. והוא נראה כאילו קיבל סטירה מצלצלת ללחי. לא מתאים לך לעשות לי את זה. באמת שלא. דווקא אתה? שיודע שבאמת- עברתי איזשהו תהליך? דווקא אתה, שהרגשתי נח לידו. זה ממש דפוק!! כל השטויות שעשיתי בבדסמ- אף פעם לא פחדתי. "לא" היה "לא". סמכתי על האינטואיציות שלי כשנפגשתי עם אנשים. איתך זה לא עבר. רימית אותי. חשבתי שאכפת לך. אתה לא "אדון". אתה לא. אתה צריך לדעת לשלוט בעצמך. לא משנה כמה אתה רוצה את זה. אתה צריך להיות קשוב, להרגיש את הצד השני. עוד לפני שאתה מרגיש את היצרים שלך. כי אותו לילה הייתי מבוהלת! הבהלת אותי. הפחדת אותי. אין לנו עוד על מה לדבר. בסוף אותו ערב כבר אמרתי לך הכל- כל מה שהרגשתי. הכל יצא ממני מתוך הבהלה. אמרת שחשבת שאני רוצה. מה רוצה??? אם אני צוחקת איתך, מדברת איתך, חברותית איתך- אז אני רוצה לשכב איתך??? אם פעם הייתי בגישה אחרת- אז זהו?? אתה יודע שלא. "קשה לדעת למה הכוונה כשבחורה אומרת לא. בקשר רגיל ובבדסמ" קשה??? לא. זה מאוד קל. "לא" זה "לא"! מה לא מובן?? סיכמנו משהו? היינו בקטע של בדסמ?? כלום! שום דבר. הכל היה ברור ומובן. מה קרה לך?? הוא נישק אותי אח"כ. פחדתי להתנגד או לעורר את הכוחניות שלו שוב. הסיע אותי הביתה. נשמתי רק כשטרקתי את הדלת של הרכב שלו אחרי. רק אז נשמתי. כמעט אנסו אותך. אבל הכל בסדר עכשיו, תירגעי. לכי להתקלח, לישון. זה היה נורא. לא קרה לי דבר כזה אף פעם. חשבתי שאם הכל נעצר- לא קרה כלום. אבל זה לא עובר מעלי. אני משחזרת את ההרגשה וזה עושה לי רע. אתה מבין מה עשית? אתה מבין מה אתה יכול לעשות? אתה מבין שעברת גבולות? מבין שהיה שם משהו חמור מאוד? ההתנצלויות שלך כבר לא שוות כלום. כי עשית כבר את מה שעשית. אני עוד לא החלטתי מה לעשות עם זה. אתה מבין שיכולת למוטט את העולם שלי לחלוטין? מה קורה לך?? איך אסמוך עוד על מי שאפילו מייעץ לי? נראה לי שאתה אפילו לא מודע להשלכות של מה שעשית שם |
|
|
מולטידימיונר(שולט)
|
לפני 18 שנים •
15 באוק׳ 2005
חיבוק הכי גדול שאפשר!!!!!!!!!!!!אוהבים אתך! לא לשכוח את זה לעולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! |
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס}
|
לפני 18 שנים •
15 באוק׳ 2005
מצטערת בשבילך נורא .
חיבוק. |
|
|
להבה חשופה
|
לפני 18 שנים •
15 באוק׳ 2005
פוקסיה יקרה !!
אומנם איני מכירה אותך , אך שולחת לך חיבוק ענקיייייייייי 
דבר שני .. בתור אישה \ אמא אומר לך . שחוויתי מעשה דומה . שהסתיים בתלונה במשטרה .. 
לאחר לבטים קשים. ובסופו של דבר .. קיבלתי מכתב מהמשטרה " אין עניין לציבור " 
זו היתה מילה שלי נגד המילה שלו ......!!! הוא לא נשפט . ואני נאלצתי להוציא צו הרחקה נגדו { כן חבר ילדות } .. איני רומזת לך מה לעשות. זה עיניינך האישי .. וכן שולחת לך שוב חיבוק ענקיייייייייייייייייייייי  )
תודה ששיתפת אותנו. נשיקה גדולה לך , ממני . |
|
|
שוטרת*
|
לפני 18 שנים •
15 באוק׳ 2005
נעזוב את החיבוקים הווירטואלים האלו עכשיו
רציתי לכתוב כל כך הרבה, רוצה לתפוס אותו ולקרוע לו את הפנים בשריטות, רוצה להשפיל אותו לגובה של חרק ולדרוך עליו עד שאני אשמע את ה"קראנץ'" המיוחל.
אבל אני לא יכולה אני לא מסוגלת פשוט לא מסוגלת!!!! אני מרגישה אותך , מקסימה שלי , חברה שלי , אחות שלי אני עוברת את זה איתך אני הייתי איתך באוטו הזה , בנפש .. אני מרגישה מה שאת עוברת , ואת יודעת מה זה ? זו תקיפה מינית. איך שזה הסתיים לא רלוונטי. אני בכלל לא רוצה לפנות אליו בגוף ישיר, אז אני רק אומר שהמשפט השפל ביותר לומר זה , שבבדס"מ זה מעורפל , במיוחד כשזה לא היה קשור לבדס"מ בכלל , ובמיוחד כשזה מגיע בצורת איום מוסתר. מותק, אני אעזור לך להילחם , כמו שלא נלחמתי על שום דבר אחר . אני אהיה לך גב , מתי שרק תרצי. אני אתמוך בכל החלטה , ותחשבי ותחשבי ותחשבי. |
|
|
Tobias(אחר)
|
לפני 18 שנים •
16 באוק׳ 2005
כואב לשמוע
מצטער מאוד לשמוע שקרה לך דבר כזה.
אין הרבה מה לומר שיכול באמת לעזור. רק שזה עבר ולאט לאט האמון שלך באנשים ישתקם. שולח לך אהבה טבאייס |
|
|
Dom_Quixote
|
לפני 18 שנים •
16 באוק׳ 2005
לפעמים כבוד זה לא רק טריידמרק
פוקסיה יקרה,
כמוך, גם אני החלטתי לפני זמן מה על תוכנית התנתקות פרטית משלי. לצערי, זו הפעם השלישית בחודשיים האחרונים שאני שובר את הנדר שלי שלא לכתוב או להגיב יותר. החלטתי שהפעם באמת לא יהיה מה שיגרום לי לשבור אותו, אבל מתברר שיש נושאים יותר חשובים מגורלה של נשמתי החוטאת בקץ הימים. ניתן רק לקוות שעם הנדר להיות מיליונר ולהשיג המון המון סאבית אני אסתדר יותר טוב. כמוך, את יודעת ודאי שבדרך כלל לא חסר לי מה להגיד (וכששנינו ביחד בחדר, ואת לא בברדס, זו בעיה. גם לנו, אבל בעיקר לסובבים). אבל הפעם אני מודה שגם אני במצוקת מילים. לא כל כך בגלל שאין מה להגיד, כמו זה שלפעמים מילים פשוט לא מסוגלות באמת לעזור. אבל משהו אני כן רוצה להגיד לך. את ודאי יודעת שלעתים תכופות מדי נשים שעברו הטרדה או תקיפה או אונס נוטות להאשים את עצמן, וזה מה שדופק להן את החיים לאחר מכן. לא מצאתי עדות לכך בדברים שלך, ולפחות על כך ניתן לברך. והמשפט שהצליח לרגש אותי בסוף הסיפור, שאת שואלת איך תוכלי לסמוך עוד על מישהו, אולי נראה שולי, אבל בסופו של דבר, פיזית לא נפגעת תודה לאל, והנזק שיש לטפל בו הוא המנטלי. יש כשבעה מיליארד אנשים בעולם, שזה יותר מדי. גם עבור כדור הארץ, וחשוב מכך, עבורי. כל כך הרבה שקרנים ונצלנים ואנוכיים. רק היום סיפרה לי מישהי על אחד שחיזר אחריה פה באתר, ולכן כמובן מצא לנכון לשקר לה בכל נושא מהותי שעמד על הפרק. לפעמים אפילו לא צריך אינטרס כ"כ מורכב בשביל לרמות, להוליך שולל ולנצל. מה שאני יכול לומר לך, זה שזה בוודאי לא קל, אבל אין ברירה אלא להמשיך ולקיים קשרים עם אנשים. מן הסתם החוויה תשפיע, אבל אין חיים חוץ מאלה. הקלישאה של התפוח הרקוב שבגללו זורקים את החבית מעולם לא היתה נכונה יותר. ואני אומר, יש בחבית הרבה תפוחים רקובים, לא רק אחד, אבל אין מה לעשות, אין חיים בלי תפוחים (תעצרי אותי כשהאנלוגיה הזו נעשית מפגרת מדי. בעצם, מאוחר מדי). ויש הרבה, הרבה (אני ממשיך עם איתה רק כי אחרת תדמיתי כדום חסרת פשרות שלא נכנע ללחץ חברתי ובטח לא לשליטה מלמטה תיפגע) תפוחים ראויים. אם תפסידי אותם בגלל נבל אחד, הרי שזה יהיה הנזק הגדול ביותר שהוא גרם לך. אין אדם שלא טועה. זה שבטחת בו וטעית - אין בזה שום בושה. כולם טועים, חכם כטיפש. ההבדל בין אנשים חכמים לטפשים הוא שהחכמים לומדים מהטעויות, ומנסים למנוע הישנות שלהן. אם תדעי להבא לזהות נבלים מסוגו, או אפילו רק להיזהר יותר, או אפילו להגיע למסקנה שהיית הכי פיכחת שאפשר ולהבא רק רצוי שיהיה איזה נחש צפע קטן בארנק, זה כל מה שאת יכולה לדרוש מעצמך. אם היית מבקשת רשימה של כל אדם - גם בהיכרות אינטימית ממש - שהפר את אמוני בצורה נוראית, הייתי שואל מתי את שולחת את המשאית לאסוף אותה. אי אפשר לא לטעות, ואי אפשר להימנע מלבטוח באיש הלא נכון. אם למדת משהו ותעברי הלאה - עשית את הטוב ביותר האפשרי לנו כבני אדם. המון אנשים רעים יש שפוגעים באחרים. גברים בדרכם, נשים בדרכן, וכל אדם בדרכו הוא. אבל כמו שנהוג לומר במדינתנו שנמשיך לחיות כרגיל, אחרת זה יהיה הניצחון הגדול של הטרור, זה נכון גם פה. אם בגלל פבסדו-גבר כזה תחמיצי אנשים טובים בעתיד, זה יהיה הנזק הגדול שהוא גרם לך. להיזהר, לשמור על עצמך, לא לבטוח בקלות, אפילו בקושי, אבל בסופו של דבר, כזה נכון, לבטוח. לא בשביל מישהו אחר, בשבילך. כבוד, ולא בגלל שככה אני מסיים פוסטים, אלא בגלל שככה. קיחוט תקציר (C): לעולם-לא-תלכי-לבד |
|
|
|
Ru_vash
|
לפני 18 שנים •
16 באוק׳ 2005
איתך
אוהב אותך
מחבק אותך מחזק אותך |
|
|
|
Dark Artist(שולט)
|
לפני 18 שנים •
16 באוק׳ 2005
מי שלא יכול לשלוט על עצמו שלא ישלוט באחרים
זה משפט שכל אדון צריך לשנן היטב לעניות דעתי
פוקסיה יקירתי,כאב לי לקרוא את מה שכתבת אני בטוח שאת כואבת ושרויה בהלם מהאירוע הזוועתי אך יותר מכך מאוכזבת בגלל אדם שבטחת בו כי הוא יודע אותך משחק מסוכן אומרים ואכן,אונס לא היה מאחר לבוא ולו אם היית קצת פחות תקיפה או בשליטה על עצמך מחרידה ומפחידה המחשבה הזו,העיקר וזה מאחורייך ולעולם לא יחזור על עצמו אין הרבה מה לומר מאשר לתת לך הרבה אמפתיה והבנה וחיבוק גדול כשאראה אותך |
|
|
Queeny(מתחלפת){being}
|
לפני 18 שנים •
16 באוק׳ 2005
כל הכבוד לך
כל הכבוד לך על כך שכתבת את הדברים.
זה קרוה להרבה בנות שלא מעיזות לספר כי הן מתביישות וחושבות שזו אשמתן. בטחת בו, אבל לא היתה לך סיבה לא לבטוח בו. הוא ניצל את האמון שלך והתנהג בצורה ברברית ואחר כך גם אידיוטית. אין שום קשר בין בדסמ למה שהוא עשה. אין קשר! את אמרת לא וזה הדבר הכי ברור בעולם. הוא בחר שלא להקשיב לזה, וזו אשמתו בלבד. לוקח הרבה זמן להתגבר על הפחדים שחוויה כזו מביאה. אני מקווה שתמצאי סביבך תמיכה מאנשים טובים וראויים שיעזרו לך ברגעים הקשים האלה. אני מקווה, כמובן, ששום דבר כזה לא יקרה לך שוב בעתיד. כל הכבוד שפרסמת את הדברים. אני מקווה שזה יתן כוח ואומץ לבנות נוספות לספר את סיפורן, או לפחות לדעת להבדיל מי האשם. Q. |
|
|