שאלה לשולטות/ים.

שאלה לשולטות/ים.

אליאס​(אחרת) • 16 באוק׳ 2005

אתם בקשר זוגי עם הסאב שלכם, השליטה הינה חלק אינטגרלי בקשר, האהבה מפעפעת וגועשת. נא לשים דגש על העובדה שאתם זוג לכל דבר עם שגרת היומיום השוחקת עתים.

1. האם קשה לכם להעניש את הסאב?
2. האם אתם חשים שאתם לפעמים "מוותרים" בשביל שלום בית ומתגמשים?
3. האם קרה לכם שהענשתם ואחר-כך התחרטתם?
4. האם קרה שהענשתם אבל לא כפי שהייתם עושים אם היה מדובר בסאב שהוא לא בן-הזוג?


הייתי שמחה להתייחסות לשאלתי בעיקר מצד השולטים הפיזיים, אלה שסאדיזם הוא שמם האמצעי. אני לא מחפשת תשובות קצרות של כן/לא. אני מעונינת לקרוא מה באמת עובר עליכם במצב כזה, איך אתם מתמודדים עם השדים שלכם וכיצד אתם מאמינים שיש לפתור את הבעיה (אם בכלל).

כשלא מגיבים מה זה אומר?

אליאס​(אחרת) • 17 באוק׳ 2005

קיימות שתי תשובות לשאלה:

1. כל השולטים הקבועים ב'כלוב' הם דומים למופת. מעולם הם לא ניצבו בפני דילמה כזאת, לא חוו גמישות מצדם כלפי הסאב שלהם ובטח שלא התקשו - אין מלה כזו "קושי" בלקסיקון שלהם.

2. חרדה. מה אחרים יחשבו אם זה קרה להם? זה הופך אותם לפחות שולטים? זה מצביע על תפקוד לקוי? האם זה ימנע ו/או יעכב היווצרות קשרים בעתיד? וגו'.

אני מודה. אני בפרשת דרכים שמטרידה אותי. מאד. הוא בן-הזוג שלי, החבר הכי טוב שלי, אהובי והסאב שלי. לפניו היו רק עבדים (קשרים ארוכי טווח ולא כפי שנהוג בדרך-כלל) שכללו שליטה נטו. לא אהבה, לא זוגיות, לא התחשבות. רוצה - לוקחת. מכאיבה - שיכאב. מענישה - חלק מסדרת חינוך. אין חרטות, אין חששות, הכל בלב שלם, בצלילות המחשבה, הולכת עד הקצה בלי לקחת שבויים.

בהתחלה כפי שנהגתי בקודמיו נהגתי גם בו. אט אט נוספו פרמטרים (שפורטו לעיל) והענישה הפכה קשה, ההליכה בתלם התפצלה לכמה דרכים והאחיזה במושכות נדמתה כהזיה, משהו שאין לו אח ורע בעולם הונילי. השאלה הראשונה שהטילה בי ספק היתה: "אם את מאד אוהבת מישהו, כיצד זה שאת מכאיבה לו עד דימום?", מנגד צצה שאלה אחרת: "את שולטת, הוא נשלט, כאב הוא חלק משניכם - מה לא בסדר בזה?"

ובכל זאת קיים קושי. מודה.
אשמח אם תגיבו.

מלכה ועבד מחפשים מלכה • 17 באוק׳ 2005

הכל קשה יותר
השליטה מטשטשת כי רוב הזמן היא כבר לא העיקר...
בהתחלה הכל יותר פשוט ומרגש, ואחר כך צריך לגוון ולהיות יותר מקורית

המכשפה בג'ינס​(מתחלפת) • 17 באוק׳ 2005

אליאס, כשלא מגיבים מה זה אומר?

1. שלא לכל פוסט מגיבים מיד אחרי שהוא נפתח.
2. שיש אנשים שלא יודעים להסביר לעצמם את התשובות לשאלות שלך - קל וחומר להעלות אותן לפורום.
3. שיש אנשים שיש להם תשובות מוחלטות לכל השאלות אבל הם לא מעונינים לחלוק אותן איתך או עם גולשים אחרים.
4. ש - BDSM זה לא השאלון השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
5. שהחיים זה לא שחור ולבן.
6. מה דעתך על 1 ?

ולעניננו, בקשר זוגי בין שולטת לנשלט, אכן השליטה הינה חלק אינטגרלי בקשר, האהבה אכן מפעפעת וגועשת ומתערבבת לה עם שגרת היומיום. לפעמים נורא קל להעניש לפעמים זה נראה ילדותי ומפגר, לפעמים עייפים ולפעמים מוותרים, לפעמים עושים אקטים פיזיים ללא כל קשר לעונשים אלא סתם כי זה מחרמן לתת 20 סטירות . זוגיות בדסמית זה משהו בין מדורה לבין קוקטייל, שלעולם לא באים עם ספר הוראות צמוד! צריך להוסיף תמיד עיצים כדי להמשיך לבעור אבל גם לערבב טוב כדי שהרום לא יעלה למעלה וישאיר את הקולה למטה והכי חשוב כיוון שאין ספר הוראות לומדים את הכל תוך כדי... אבל זה לא עושה אותנו שולטים טובים או רעים יותר


נ.ב
סעיף 5 למעלה היה מתאים כאן

SIVAN​(אחרת) • 18 באוק׳ 2005

מכשפה .... ניתן להוסיף גם סעיף 7 ? ? "מבלי להעלות לך את הסעיף"
7. יש אנשים שנכנסים פעם בשבועיים לערך לכלוב ודווקא בידיהן חלק מהתשובה.


ולשאלתך אליאס.... בזוגיות דברים שונים מתנהלים, גם לי היו חששות שמא משהו כאן לא מתנהל
כשורה.... אל חשש זה משתנה, מתגברים על כך.
צריך - כפי שציינו כאן קודם להוסיף "גחלים למדורה" או במילים אחרות לגוון, לומדים להתגבר
ולהמציא גם חוקיות קצת שונה.
כל מה שציינת מסעיף 1 ועד 3 : פחות משפיע עלי.
אך בסעיף: "4. האם קרה שהענשתם אבל לא כפי שהייתם עושים אם היה מדובר בסאב שהוא לא בן-הזוג?"
כן, אני חושבת שאני פחות אכזרית מבעבר.
אם את יותר רגישה לכאב של בן זוגך, ניתן לנסות להחכים ולהפוך את המערכת החדשה שנוצרה
לשליטה קצת שונה ומפתיעה ופחות נוקשה מבעבר... ולדעתי שליטה מנטאלית יכולה גם להוסיף... אך כל
אחד ואהבתו.
אם יש בך את הקושי והחרטה ברגע שאת מענישה – תבקשי מהסאב שלך לתת לעצמו את עונשו- כך
תרגישי פחות חרטות מאחר וזה בא בהשלמה והסכמה של שני הצדדים.
מניסיוני ומתחושותיי, זה עניין של שלבים - כפי שחצית גבולות בכל מה שקשור לעולם הבדסמ, כך תדעי
להתגבר ולחצות את אותן גבולות.... צריך רק סבלנות, גיוון ולמצוא את הבדסמ שיתאים לכם יחד עם
המגבלות, שהן יכולות להפוך ליתרונות אם רק תדעו להשתמש בהן.
בהצלחה.

Master_Abra_Kadabra​(שולט) • 18 באוק׳ 2005

אליאס
נושא לא פשוט.
ישנם שני פתרונות סבירים:
1) זוגיות בדסמית על בסיס של 24/7- לדעתי מעיק ומתיש לשני הצדדים בסופו (או כבר מיד בתחילתו) של דבר.
2) הפרדה של הזוגיות והבדסמ ע"י מתן / תיחום זמן "משחק" ידוע.

הסוג השני הוא סוג של פשרה, אך מכיוון שפשרה (לא מילה גסה) הינה ממאפייני הזוגיות הבונה-
היא לגיטימית, ואינה אמורה להוריד מעצמת החוויה. קשה לדמיין פשרה הפוכה- כלומר כזאת בה הזוגיות הינה מובלעת בתוך יחסים בדסמיים- לדעתי כמובן- מהסיבה הפשוטה ש"זוגיות " קדושה פי מליון בערך ממה שאנחנו מכנים בדסמ.

זה רק נדמה לי או ש . . .

Marcus Wright​(אחר) • 18 באוק׳ 2005

1. כולם פה הגיבו בסעיפים (אם או בלי לעצבן את מכשי)
2. מתנצל מראש שאני סוטה מהנושא
3. מה דעתכם על 2 < ? (סוטה שכמותי)
4. בכל זאת נהניתי לקרוא את האשכול
5. ברכת חג שמח לכולן/ם

א+ב ועוד

נולי • 18 באוק׳ 2005

א. אי אפשר לצפות לתגובה מידית על שום הודעה. אחרי הכל למשתתפים (או לפחות לחלקם) בפורומים כאן יש גם (באופן מפתיע לחלוטין) חיים מעבר לוירטואליה. שלא לדבר על ערב חג....{ועל כך נאמר כגודל הציפית כך גודל האכזבה.}
ב. לכל זוגיות מהלך משלה. אני מאמינה שגם מהלך קשריך הרבים והמגוונים מאוד לא היו שניים זהים לחלוטין. תקני אותי אם אני טועה. על זה נאמר "כימיה".

חוץ מזה חשבתי שאליאס זה שם גברי. אולי זה רק אני.

מועדים לשמחה.
N

שלגי • 20 באוק׳ 2005

שליטה בתוך יחסי אהבה וזוגיות - הכי טוב שיש לטעמי.

הגוונים קצת משתנים, מפלס הוניליות עולה ויורד בשל כל מיני גורמים.
אבל כשיש בסיס איתן, הוא ישנו.

עצתי, תזרמי עם זה. אין חוקים.

מותר להרגיש אחרת. מותר להעניש אחרת, מותר כל מה שמרגיש נכון.

תמצאו ביחד את שביל הזהב.
ואל תשכחו - לדבר.