קייט בוש באלבום חדש

קייט בוש באלבום חדש

סאב-לימינל • 8 בנוב׳ 2005

לימדה את ביורק דבר או שניים

מאת: ויל הרמס, ניו יורק טיימס, הארץ


דיסק כפול חדש של קייט בוש, לראשונה מזה 12 שנה, מעמת אותה שוב עם אור הזרקורים


לא מעט מוזיקאים משנות ה-80 מנסים לעשות קאמבק לאחרונה, בהם הפיקסיז, דוראן דוראן ודפש מוד. התופעה מייצגת מחזוריות טבעית שבה אמנים עולים, מגיעים לשיאם, נשרפים ונעלמים עד שמתעורר שוב הצורך בכסף או בזרקורי התהילה והם שבים. התופעה זכתה לאחרונה לזריקת עידוד, בעיקר בגלל תחייתם של סגנונות מוזיקליים משנות ה-80.

גם הזמרת והכותבת הנועזת קייט בוש חוזרת: בימים אלה היא מוציאה דיסק כפול חדש, "Aerial". אבל בוש איננה דוגמה אופיינית, בעיקר מפני שמעולם לא התאימה לתקופתה. היא לא היתה "גל חדש" או "פוסט פאנק", והתנועה שמבחינה הגיונית היתה יכולה להיות מזוהה עמה, הרוק הבריטי המתקדם - מבצר גברי כמעט לגמרי אפילו בסטנדרטים של עולם הרוק - כבר היתה בשלבי דעיכה בזמן שבוש עלתה על בימת המוזיקה ב-1978.

המוזיקה הייחודית של בוש לא הולידה חקיינים, אבל השפיעה על קבוצה מגוונת מאוד של מוזיקאים. אנטואן ("ביג בוי") פאטון מהרכב ההיפ-הופ אאוטקסט אומר כי היא היתה השראה עצומה, "היא השפיעה עלי הכי הרבה מבחינה מוזיקלית, לצדו של בוב מארלי". כך גם טוען זמר הבלדות והפסנתרן אנטוני האגרטי מאנטוני והג'ונסונס.

זמר הניו סול מאקסוול ביצע ב-2001 את השיר "This Woman's Work", הקינה שכתבה בוש על לידה, ונחל הצלחה מפתיעה. את השירים שלה ביצעו גם להקות רוק בריטיות כמו פלאסיבו והפיוצ'רהדס, שזכו להצלחה ניכרת בבריטניה בשנה שעברה עם גרסת הפוסט-פאנק שלהם לשיר "Hounds of Love". כמו כן ניכרת השפעתה על זמרות כמו ביורק, דיידו, פיונה אפל וטורי איימוס.

את בוש מתארים לעתים קרובות כמתבודדת. היוצרת, בת 47, לא נחשפה לאור הזרקורים יותר מ-12 שנים. פסק הזמן היה חיוני לפסנתרנית המחוננת, שפרצה לעסקי הפופ כשהיתה בת 16. דייוויד גילמור מפינק פלויד, ידיד של ידיד, שכר תזמורת של 30 נגנים כדי לעזור לה להפיק הקלטת דמו לאלבום הבכורה שלה, "The Kick Inside". גם אחרי 25 שנים האלבום נשמע רענן, כשרוני, אינטליגנטי וסקסי. התקליט לא הצליח במיוחד בארצות הברית, אבל היה להיט בבריטניה, ובעקבותיו פרצה סערה שיווקית שכללה גם אלבום שני ("Lionheart") ואת סיבוב ההופעות היחיד שקיימה בוש (1979).

במשך שנות ה-80 האטה בוש את הקצב, לא יצאה עוד לסיבובי הופעות - גם בגלל חרדת טיסות - הקימה לעצמה אולפן והוציאה סדרה של תקליטים שאפתניים. היא נמנעה מהתחככות בתעשיית המוזיקה. "מדהים אותי להיווכח שאנשים מגלים עניין כה רב במה שאני עושה", היא אומרת. "כפי שאני רואה זאת, את מתרחקת, יוצרת משהו, קצת מדברת על זה כדי שאנשים יידעו שזה קיים ואחר כך ממשיכה הלאה. אני לא חיה בעין הציבור. אני נחשבת אולי לעוף מוזר, כי אחרים מופיעים לעתים קרובות בטלוויזיה ומקדמים את עצמם".


פרסומתכמו "Hounds of Love" מ-1985, אולי התקליט הטוב ביותר שלה, גם האלבום האחרון מחולק לשני חלקים: בראשון יש מקבץ של שירים, ובשני - הסוויטה "A Sky of Honey" שאורכה 42 דקות. אבל לעומת "Hounds of Love" שהיה דחוס, סוער ועמוס בצלילי סינתיסייזר, "Aerial" הוא אלבום מקיף ונינוח יחסית. חלק ניכר משיריו הם לפסנתר בלבד, כמו השיר הנהדר "A Coral Room", שאותו הלחינה כדבריה "כפי שנהגתי לעשות, לשבת ליד הפסנתר ולכתוב".

לבוש אין כוונות לצאת לסיבוב הופעות. היא נהנית ליצור תקליטים ומתייחסת אליהם כאל פאזלים שהמאזינים משלימים באמצעות אינטרפרטציה אישית. "הכל נגיש כל כך, הכל חד פעמי, הרבה חוויות רדודות מאוד", היא אומרת. "אבל מה שמרגש אותי בחיים הן השאלות והתעלומות. ובלי להישמע יומרנית בצורה מזעזעת, אני אוהבת לשחק עם זה".