בצהרי יום

בצהרי יום

1858 • 13 בנוב׳ 2005

ישבתי במשרד. כמו כל יום אחרי צהרים. עייפות משתלטת.
היא נכנסה ולא ייחסתי לזה חשיבות מיוחדת. עמיתה לעבודה.
חוץ מהפזילה הקבועה שהייתי מעניק למראה הגוף שלה.
המשכתי לשבת בכיסא והיא - נעמדה מאחוריי חשבתי שהיא מתעסקת בניירת
כשפתאום
בבת אחת
הרגשתי את שריר היד שלה מתהדק וננעל מאחור בצוואר שלי.
היא כבר מכירה אותי.

"את באמת רוצה את זה?"
"אני מכניעה אותך היום".

לאט הצלחתי לקום. הבחנתי שהיא סגרה אחריה בבעיטה את הדלת ונעלה אותה. היינו רק שנינו. אני
כמעט בלי אויר, אבל עומד על הרגלים.
בבעיטה קדימה היא הפילה אותי. כעת שנינו שכבנו. היא מעלי
מרתקת את הגב שלי לריצפה. אני עם הפנים לריצפה.
מחזקת אחיזה בידיים מסביב לצוואר שלי
ולופתת אותי ברגלים החזקות שלה.

בכוח שיחררתי את הידיים שלה ממני והתהפכתי. הרגלים שלה עדיין לופתות אותי. בג'ינס וגופיה בלבד
מביטה בי כאומרת עכשיו זה רק אני מולך. אחד משנינו.

ניהלנו מאבק שליטה בידיים הצלחנו להתהפך כמה פעמים

התחככנו במקומות האהובים על שנינו מה שהעביר את הקרב לפסים של נשיקות לשניה ומכות לשתי שניות
וחוזר חלילה
עד
שגמרנו

נחמד מאד ..

קליבר​(שולט) • 13 בנוב׳ 2005

ואתם מקבלים משכורת עבור זה ?
אין צדק בעולם ..
אחחחחח