Lordpain(שולט)
|
לפני 18 שנים •
13 בנוב׳ 2005
הדעיכה של האור
הדמעות לא זולגות עוד אך הבכי לא נפסק
העיניים לשמיים מביטות והכאב חונק אותי לאט התקווה עדיין שם אבל נחלשת היא אל מול החשכה הקור מתפשט בגופי כי האהבה הפנתה את עורפה אוחז בקצוות האצבעות באור היחיד שנשאר בתוכי אך גם הוא כמו הכל דועך ומשאיר אותי לבדי יודע שבקרוב תיגמר האמונה ולתמיד אני אעלם אל תוך החשכה האם תציל אותי התפילה הקטנה המסוגלת היא להחזיר את האהבה המסוגלת היא להציל אותי מהבלתי נמנע |
|
|
נוריתE
|
לפני 18 שנים •
14 בנוב׳ 2005
מקסים.
|
|
|
הנמרונת
|
לפני 18 שנים •
14 בנוב׳ 2005
אכן מקסים
|
|
|
_צופית הדבש(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
14 בנוב׳ 2005
Re: הדעיכה של האור Lordpain כתב/ה: הדמעות לא זולגות עוד אך הבכי לא נפסק
העיניים לשמיים מביטות והכאב חונק אותי לאט נגעת בי. הזדהתי בימים אלה אני כמטוטלת , נעה בין רגעי דמע ללא דמעות, של געגועים, ובין רגעי אושר שמתעוררים בי כמו באביב של יצרים. כמו בהתרעננות של נשמה. מחייכת אליך. מזמינה גם אותך לחייך. מאחלת לך שהחיים יחייכו אליך חזרה, שהיא, היקרה לך תחייך אליך שוב. שהאור, שהתקווה יחזרו להאיר את השמים עבורך. 
|
|
|
כנפיים(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
14 בנוב׳ 2005
איש חכם אחד לימד אותי
איש חכם אחד לימד אותי
שתמיד כשנסגרת דלת נפתח חלון לא תמיד אנחנו רואים אותו לפעמים אנחנו מסונוורים מהדמעות לפעמים הכאב מסמא את עיננו לפעמים אנחנו כל כך שפופים עד שאין לנו היכולת להרים את הראש ולראות אבל תמיד תמיד כשנסגרת דלת נפתח חלון וביום שנוכל להביט קצת למעלה נגלה אותו בהצלחה |
|
|
| Aleph |
לפני 18 שנים •
14 בנוב׳ 2005
Re: איש חכם אחד לימד אותי
כנפיים
אין מקום שהוא רחוק מידי אבל הזמן מסרב להסתנכרן רק לאזול |
|
|