King of Hearts
|
לפני 18 שנים •
19 בנוב׳ 2005
עם כול הכבוד לשאלה שגברת דפי מעלה,
לגברת אין חצי מושג מהו הדיסוננס הקוגנטיבי ולהסברים שלה אין שום קשר למושג שהיא משתמשת בו. דיסוננס קוקניטיבי קובע שבחירה בין שתי אפשרויות קרובות תגרום לבוחר לאושש את בחירתו והוא יסנן אחרי הבחירה את האינפורמציה כך שתצדיק את בחירתו |
|
|
דפי.
|
לפני 18 שנים •
19 בנוב׳ 2005
גבר דרקון כתב/ה: עם כול הכבוד לשאלה שגברת דפי מעלה,
לגברת אין חצי מושג מהו הדיסוננס הקוגנטיבי ולהסברים שלה אין שום קשר למושג שהיא משתמשת בו. דיסוננס קוקניטיבי קובע שבחירה בין שתי אפשרויות קרובות תגרום לבוחר לאושש את בחירתו והוא יסנן אחרי הבחירה את האינפורמציה כך שתצדיק את בחירתו גבר גבר(דרקון) מה אתה כתבת ומה אני כתבתי? אנחנו משחקים במצא את ההבדלים? וסתם ככה לסדר לך את הדברים ההגדרה לדיסוננס הקוגנטיבי כפי שהובאה כאן לקוחה ישירות מפי הוגה התאוריה....פסטינגר. ככה ש"לגברת דפי" יכול מאד להיות אין חצי מושג מהו הדיסוננס הקוגנטיבי אבל אני מעריכה שלפסטינגר היה איזשהו רעיון.... |
|
|
|
King of Hearts
|
לפני 18 שנים •
19 בנוב׳ 2005
את כותבת: לקוחה ישירות מפי הוגה התאוריה....פסטינגר.
ואת לא כותבת אמת מה שכתבת מועתק ישירות מויפדיה,(ושם גם ניתנות הדוגמאות שאת מביאה) לכול הדיעות מקור מפוקפק. תעמיקי מעט. מכול מקום ייתכן שהשטחיות שלך גם אחראית להמצאותך כאן. עבור רוב האנשים שהכרתי שבחרו בי די אס אם, היתה זו הבחירה שסיימה את דיסוננס בחייהם. אותו דיסוננס בין תשוקותיהם וצרכיהם ובין המציאות הונילית, שהיא כביכול הנורמטיבית. אבל כמובן יש יוצאים מן הכלל.... |
|
|
זאלוטוסים
|
לפני 18 שנים •
19 בנוב׳ 2005
גבר דרקון כתב/ה: עם כול הכבוד לשאלה שגברת דפי מעלה,
לגברת אין חצי מושג מהו הדיסוננס הקוגנטיבי ולהסברים שלה אין שום קשר למושג שהיא משתמשת בו. דיסוננס קוקניטיבי קובע שבחירה בין שתי אפשרויות קרובות תגרום לבוחר לאושש את בחירתו והוא יסנן אחרי הבחירה את האינפורמציה כך שתצדיק את בחירתו זה סוג אחד של דיסוננס. ההגדרה הכללית של המושג היא זו שהביאה הגברת דפי. |
|
|
טמונה במסגרת
|
לפני 18 שנים •
19 בנוב׳ 2005
אמלא'להההה
ואני (לתומי, רק לתומי) חשבתי
שכששואלים שאלה, רוצים תשובה (כך זה בד"כ אצלי...) דפי יקירתי ... מהמתנהל כאן לא נראה שאת מחפשת תשובה אלא יותר מלחמה .... אולי פשוט, במקום לעמת אותנו עם הדיסוננסים שלנו (שיש או שאין לנו) תספרי על שלך ? והשאלה היותר כללית על בדס"מ - ובכן, לטעמי אני מוצאת שרוב האנשים שאני מכירה, ואני מדברת רק על אלה שאני מכירה, מנהלים סוגים של יחסי שליטה עם רוב האנשים המקיפים אותם - הורים ילדים בוס קולגות מורים תלמידים בני זוג ועוד ועוד ... רק שרוב האנשים, שלא נתקלו בעולם הבדס"מ, לא מסוגלים למשג את היחסים האלה... וזה לא דיסוננס ולא קוגניטיבי - אלה פשוט החיים ... אם להקצין את הדברים, אם להביא אותם לבדיקה כזו או אחרת - זה ענין של בחירה. ובשפה של שאלתך, דפי : דיסונס קוקנטיבי הוא תהליך לא מודע של שינוי בי די אס אם, כשהוא נכון, זו בחירה מודעת - בטוחה, שפויה ובהסכמה... |
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
20 בנוב׳ 2005
''ובשפה של שאלתך, דפי :
דיסוננס קוגנטיבי הוא תהליך לא מודע של שינוי בי די אס אם, כשהוא נכון, זו בחירה מודעת - בטוחה, שפויה ובהסכמה... '' _______________________________________________________________________ רגע... ומי בדיוק קבע מהו בדס''מ ''נכון '' ? ומתי יודעים מתי הבחירה מודעת ? מודעת-חלקית? מודעת מאוד? בדיעבד? כעבור זמן ? טמונה- לדעתי את מעלה פה סוגיות מהותיות וחשובות , אבל אני מוצאת שיש טעם לחדד מעט את הדברים |
|
|
סבא זמן
|
לפני 18 שנים •
20 בנוב׳ 2005
להמשך הדיון:
דפי,
שאלה יפה, ומיד אחזור אליה. אחד אמיתי, הקביעה היא אולי לא מבוססת (ולבצע מחקר על אנשי הקהילה בארץ או בעולם הוא תהליך קשה מאוד) אך אני נוטה לחשוב כמו דפי. במודע או שלא כמעט כל מי שמגיע לאורך החיים המדובר עובר תהליך של הגדרה עצמית חדשה. בעצומו של התהליך הנ"ל אין לי ספק שיש יותר מאי הסכמה אחת לישב בינך ובין עצמך. השאלה היא עד כמה אתה מודע לתהליך אותו עברת? ויותר מזה האם אתה מסוגל לשחזר את אותם הנקודות בהם הגדרת מחדש את עצמך לטובת החיים החדשים שלך? אני גם נוטה להסכים עם "גבר דרקון" שאצל חלק גדול מאנשי הקהילה הבחירה המודעת באורך החיים היא זו שפותרת חלק גדול מאי ההסכמות הפנימיות ותורמת לשלווה הגדרה עצמית. ובכל זאת עצם הקבלה של המקום אינה פותרת או מיישבת אוטומטית את כל הסתירות הפנימיות שהתהליך הנ"ל קורא להם. בתהליך הנ"ל יש לישב סתירות בין הנורמות המקובלות בחברה המודרנית המערבית ובין החיים אותם אנו בוחרים. תחת המטריה שלה אנו קוראים בדס"ם, ישנם הבדלים מהותיים בהגדרה החברתית של חופש, רכוש, יחסי אישיים,יחסי כוח, מין וזה רק על קצה המזלג. הייתי מציע, במקום להתעסק בניסוח השאלה או בקביעת שנעשו או לא בניסוח השאלה נתרכז במהות, ישוב הסתירות האישי בין העולם החיצוני לבין הבדס"ם. אישית, אני התמודדתי ועדיין מתמודד עם הצד הסדיסטי שבי, ה"חיה" שבפנים. בכל פעם שעצרתי ושאלתי את עצמי מה לעזאזל אני עושה, ואיך אני יכול לעשות את מה שאני עושה למישהי שאני אוהב. התהליך של ההסתכלות העצמית יחשב לדעתי. אני מתמודד עם ההגדרה של השליטה, וההשפעה שלה מחוץ לחדר המיטות. כלומר מה אני מצפה מבת הזוג, כללי הטקס שלי הפרטיים אל מול כללי החברה. גם שם, אני לפחות לא עברתי את הנושא במשיכת כתף. עד היום, לי אישית, קשה עם ההגדרות המקובלות, לדוגמא "שפחה" ו"עבד", "שולט" או "אדון" ולכן אני ממעט להשתמש בהם. חלק גדול מההגדרות המקובלות הינם דברים שאני עיבדתי שוב ושוב עד שהגעתי לוורסיה שלי, שאתה אני יכול לחיות. נושא הגבולות, שלי אל מול מי שמולי. רצון ה"שולט" מול צורכי ה"נשלט". נמצא תמיד בבדיקה ועבודה. אני מוצא שקשה מאוד לענות על השאלה הזו באופן פרטני, בעיקר עקב העובדה שתהליך הלימוד שעברתי בנושא עדיין מתמשך ואינו גמור. עוד בהמשך. סבא |
|
|
|
דפי.
|
לפני 18 שנים •
20 בנוב׳ 2005
סבא....
תודה. דפי. |
|
|
|
Here And There(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
20 בנוב׳ 2005
Re: להמשך הדיון: סבא זמן כתב/ה: דפי,
שאלה יפה, ומיד אחזור אליה. אחד אמיתי, הקביעה היא אולי לא מבוססת (ולבצע מחקר על אנשי הקהילה בארץ או בעולם הוא תהליך קשה מאוד) אך אני נוטה לחשוב כמו דפי. במודע או שלא כמעט כל מי שמגיע לאורך החיים המדובר עובר תהליך של הגדרה עצמית חדשה. בעצומו של התהליך הנ"ל אין לי ספק שיש יותר מאי הסכמה אחת לישב בינך ובין עצמך. השאלה היא עד כמה אתה מודע לתהליך אותו עברת? ויותר מזה האם אתה מסוגל לשחזר את אותם הנקודות בהם הגדרת מחדש את עצמך לטובת החיים החדשים שלך? אני גם נוטה להסכים עם "גבר דרקון" שאצל חלק גדול מאנשי הקהילה הבחירה המודעת באורך החיים היא זו שפותרת חלק גדול מאי ההסכמות הפנימיות ותורמת לשלווה הגדרה עצמית. ובכל זאת עצם הקבלה של המקום אינה פותרת או מיישבת אוטומטית את כל הסתירות הפנימיות שהתהליך הנ"ל קורא להם. בתהליך הנ"ל יש לישב סתירות בין הנורמות המקובלות בחברה המודרנית המערבית ובין החיים אותם אנו בוחרים. תחת המטריה שלה אנו קוראים בדס"ם, ישנם הבדלים מהותיים בהגדרה החברתית של חופש, רכוש, יחסי אישיים,יחסי כוח, מין וזה רק על קצה המזלג. הייתי מציע, במקום להתעסק בניסוח השאלה או בקביעת שנעשו או לא בניסוח השאלה נתרכז במהות, ישוב הסתירות האישי בין העולם החיצוני לבין הבדס"ם. אישית, אני התמודדתי ועדיין מתמודד עם הצד הסדיסטי שבי, ה"חיה" שבפנים. בכל פעם שעצרתי ושאלתי את עצמי מה לעזאזל אני עושה, ואיך אני יכול לעשות את מה שאני עושה למישהי שאני אוהב. התהליך של ההסתכלות העצמית יחשב לדעתי. אני מתמודד עם ההגדרה של השליטה, וההשפעה שלה מחוץ לחדר המיטות. כלומר מה אני מצפה מבת הזוג, כללי הטקס שלי הפרטיים אל מול כללי החברה. גם שם, אני לפחות לא עברתי את הנושא במשיכת כתף. עד היום, לי אישית, קשה עם ההגדרות המקובלות, לדוגמא "שפחה" ו"עבד", "שולט" או "אדון" ולכן אני ממעט להשתמש בהם. חלק גדול מההגדרות המקובלות הינם דברים שאני עיבדתי שוב ושוב עד שהגעתי לוורסיה שלי, שאתה אני יכול לחיות. נושא הגבולות, שלי אל מול מי שמולי. רצון ה"שולט" מול צורכי ה"נשלט". נמצא תמיד בבדיקה ועבודה. אני מוצא שקשה מאוד לענות על השאלה הזו באופן פרטני, בעיקר עקב העובדה שתהליך הלימוד שעברתי בנושא עדיין מתמשך ואינו גמור. עוד בהמשך. סבא מסכימה כמעט עם כל מה שכתבת, ואין הרבה מה להוסיף. בגלל שכניסה לבדס"מ מצריך הגדרה חדשה של הרבה ערכים ואמונות נוצרים הרבה סתירות וקונפליקטים אישיים. בגדול- אני חושבת שמה שנכלל בהגדרות הטיבעיות שלנו- לפני שנכנסנו לבדס"מ מוגדר כ"גבולות"- עם חלקם אנחנו נשארים לאורך כל התקופה בבדס"מ- ואת אלו בעצם מגדירים כ"גבלות קשים" ועם שאר הקונפליקטים אנחנו מתמודדים ע"י זה שאחנו מנסים לאט לאט להתרגל אליהם (ובעצם לפרוץ את הגבולות) ובמילים אחרות- אני חושבת שההתמודדות שלנו עם ההגדרות החדשות נעשית בעיקר ע"י הגדרת "גבולות" ולא רק בסשנים עצמם, אלה גם הסוג קשר שאנחנו מוכנים להיכנס אליו, לדוגמא- פוליגמי או מונוגמי. |
|
|
|
טמונה במסגרת
|
לפני 18 שנים •
21 בנוב׳ 2005
*נגה* כתב/ה: ''ובשפה של שאלתך, דפי :
דיסוננס קוגנטיבי הוא תהליך לא מודע של שינוי בי די אס אם, כשהוא נכון, זו בחירה מודעת - בטוחה, שפויה ובהסכמה... '' _______________________________________________________________________ רגע... ומי בדיוק קבע מהו בדס''מ ''נכון '' ? ומתי יודעים מתי הבחירה מודעת ? מודעת-חלקית? מודעת מאוד? בדיעבד? כעבור זמן ? טמונה- לדעתי את מעלה פה סוגיות מהותיות וחשובות , אבל אני מוצאת שיש טעם לחדד מעט את הדברים נגה מאמינה שחלק מהתשובות כבר קיבלת 
אבל אם אנסה לענות לך ספציפית, לטעמי, בדס"מ נכון הוא קודם כל יחסים. אם הרקע של המערכת הבדסמ"ית הוא המפגש הבינאישי: גבר - אשה אשה - גבר אשה - אשה גבר - גבר והיחסים שנוצרים במפגש הזה, מתוך שוויון, אדם לאדם, מתוך הערכה הדדית, מתוך כבוד ואהבה הם שקובעים, במידה רבה, את ה"נכון" שבקשר הזה ... סבא זמן התייחס לזה, לא במילים האלה, וגם גבר דרקון - כשהיחסים הבדסמ"ים גורמים לשני הצדדים לגדול, להתרחב, לקבל מענה לשאלות, לפתור דיסוננסים, הם נכונים... (ואני לא מתייחסת בתשובתי לכל אותם אלה שמנהלים "משחקי שליטה בלבד"... לדעתי, זוהי צורה אחרת של בדס"מ, מכובדת לא פחות, יפה לא פחות, אבל השאלה על דיסוננסים לא ממש קשורה אליה...) לגבי הבחירה המודעת - לדעתי, ואולי יהיו החולקים עליה, אם אין בחירה מודעת הרגע הראשון של מערכת בדסמ"ית אז היא אינה נכללת ב SSC. זה חייבלהיות מודע מהשניה הראשונה, ותפקידו של הצד השולט לוודא ולוודא שוב שזה אכן כך... יותר מזה - הבחירה המודעת חייבת להיות מוודאת (מנוטרת  )ע"י הצד השולט כל הזמן, ובוודאי לפני כניסה לסשן... בלי זה, אין בסיס למערכת בדס"מ - זה לא עונה על הקריטריון שפוי, בטוח ובהסכמה.
מקוה שעניתי לך ואם טרם - את מוזמנת לשאול
|
|
|