שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פרחים לשיפחה

nerissa​(אחרת)
לפני 18 שנים • 8 בדצמ׳ 2005

פרחים לשיפחה

nerissa​(אחרת) • 8 בדצמ׳ 2005
היא נשמה עמוקות, מנסה למתן את ההתרגשות. עמדה מול המראה, מותחת שוב את הירכונים האחוזים בחגורת הביריות השחורה. מיקמה שוב את חזיית התחרה על שדיה הכבדים, הצחורים - מעיפה בבבואתה מבט אחרון לפני שפנתה אל פינת האוכל.

השולחן היה עטוי מפה צחורה, הנרות דלקו בפמוטים. הכלים ערוכים בסדר מופתי, סידור הפרחים ממוקם במרכז השולחן.

היא בדקה כי כל הנרות שהדליקה ברחבי החדר במקומם והעיפה מבט אל הקישוטים הקטנים שהעזה לתלות, מחוץ לרשימת ההוראות שקיבלה.

"כמה בלונים וסרטים צבעוניים לא יזיקו ולא יכעיסו" אמרה/קיוותה בלבה.

פעמון הדלת צלצל מרסק את צלילו אל השקט שבביתה. היא זינקה ממקומה בהפתעה והעיפה מבט בשעון. כבר??

בצעד זריז פנתה אל הדלת, מותחת כתפיה, מלבישה את חיוכה המאיר ביותר, ופתחה את הדלת.

הוא עמד שם. אדונה היפה, הגבוה. כל כך יפה..

עיניה התרחבו בהפתעה כשראתה את זר הורדים האדומים בידו. חיוכה האיר עוד יותר.

"אדוני? בשבילי?"

"בשבילך, שפחה יפה שלי. יום הולדת שמח" הוא נכנס, סוגר מאחוריו את הדלת. מנמיך ראשו אל הדמות הקטנה והנרגשת שמולו. בעיניים מחייכות קרב שפתיו אל מצחה ונשק לה.

עיניה הוצפו דמעות ריגוש. הוא כל כך רומנטי לפעמים שהוא עוצר את נשימתה!

היא הושיטה ידה בכדי לקחת את זר הפרחים אבל תנועה קלה מצדו גרמה לה להרים עיניה במהירות אליו.

"עדיין לא. קודם נראה איך סידרת כאן.." הוא פסע פנימה אל פינת האוכל, עיניו בוחנות את האווירה העדינה המוארת באור נרות, את השולחן הערוך. גבותיו התרוממו מעט כשראה את הבלונים ואת סרטי הקישוט אבל הוא לא אמר דבר.

הוא פנה אליה. היא עדיין עמדה על יד דלת הכניסה. יפיפייה באורם הרך של הנרות, בגדיה התחתונים השחורים מחמיאים לגופה הבשל. נחיריו התרחבו בערגה.

עורה הלבן בלט אל מול הגרבונים, חגורת הביריות והחזייה השחורה. היא לא לבשה תחתונים כפי שהורה לה ובשר ערוותה בהק למולו, ממוסגר ברצועות חגורת הביריות. מזמין.

"הסתובבי. תני לי להסתכל עליך" אמר בשקט. היא נעה כרקדנית, תנועותיה איטיות, מרשה למבטו לשטוף כל מילימטר בגופה. ריגושה מריץ את נשימתה ואת תנועת שדיה.
ישבנה בהק בלובנו מול עיניו.

הגיע הזמן.

כשסיימה את סיבובה עמדה בשקט, ידיה משולבות מאחורי גבה, עיניה נעוצות בו. ממתינה.

עיניה נפערו כשראתה את ידו מתרוממת אל הזר שבידו. כף ידו הגדולה עטפה את ראשו של אחד הורדים האדומים, ובתנועה החלטית הוא תלש את הראש ממקומו, אצבעותיו ממוללות אותו בידו, מפרידות עלה אדום מרעהו.

מבטה המבולבל עלה לשלו. מבטו היה קפוא. לא מספר.

אצבעותיו נפרסו ועלי הכותרת האדומים צנחו לאיטם אל הרצפה, מותירות ערימה אדומה כדם של עלים מעוכים.

"עקבי אחר האדום" הוא אמר והפנה גבו אליה, פונה אל עבר חדר השינה. מידי פעם נשרו מתוך כף ידו עלי כותרת אדומים, מציירים לה שביל אדום אל חדר השינה. בעקבותיו.

הוא עמד שם. לצד המיטה. בקצה השביל האדום. ידו החזיקה עכשיו רק צרור גבעולים נטולי פרחים. צרור גבעולים ארוכים, מעט עלים מקשטים אותם, קוציהם בולטים מבין העלעלים.

"כפות ידיים על המיטה" והיא ידעה את מקומה.

השעינה כפות ידיה על המיטה, מרגישה איך מיניותה נכנעת לריגוש העצום שפשט בגופה, מכווצת שרירי ירכיה, שרירי רחמה.. הלחלוחית בין שפתיה התחתונות מאיימת לפרוץ את גבולותיהם.

"פרחים לשפחה שלי. מזל טוב, יקירתי"

היא שמעה את האוושה כשידו הונפה ושלחה את צרור הגבעולים לחרוש את האוויר בדרך אל ישבנה הלבן.

גופה רעד כשפגעו הגבעולים הגמישים בעורה, מותירים אחריהם פסים אדומים ונשיכת קוצים. היא נשמה את ריח הכאב, ניחוחו כניחוח פרחי שיפחה.
electro-z
לפני 18 שנים • 8 בדצמ׳ 2005
electro-z • 8 בדצמ׳ 2005
מזכיר לי שיר של לו ריד

Vicious
You hit me with a flower
You do it every hour
Ohh, baby you’re so vicious

Vicious
You want me to hit you with a stick
But all I’ve got’s a guitar pick
Huh... baby you’re so vicious
Aleph
לפני 18 שנים • 8 בדצמ׳ 2005

מתבקשששששששש

Aleph • 8 בדצמ׳ 2005
<"marquee direction="up" scrolldelay="120">
:floer :floer :floer :floer :floer
</marquee>
nerissa​(אחרת)
לפני 18 שנים • 8 בדצמ׳ 2005

Re: מתבקשששששששש

nerissa​(אחרת) • 8 בדצמ׳ 2005
Aleph כתב/ה:
<"marquee direction="up" scrolldelay="120">
:floer :floer :floer :floer :floer
</marquee>


הא! מגיע לך! icon_twisted.gif
נוריתE
לפני 18 שנים • 8 בדצמ׳ 2005
נוריתE • 8 בדצמ׳ 2005
הקול​(שולט)
לפני 18 שנים • 8 בדצמ׳ 2005
הקול​(שולט) • 8 בדצמ׳ 2005
ושוב, כל כך צפוי שהסוף יהיה בלתי צפוי.... icon_wink.gif
אין ספק, nerissa מלכת ה-Punch line
icon_razz.gif
aka BODYGUARD
לפני 18 שנים • 8 בדצמ׳ 2005

אין מילים...

aka BODYGUARD • 8 בדצמ׳ 2005
פשוט נפלא...
barbarella
לפני 18 שנים • 8 בדצמ׳ 2005
barbarella • 8 בדצמ׳ 2005
רעיון משובב, נריסה.
משלוח וורדים מקבל פתאום משמעות שניונית מעניינת.

- אלנה {_R_}