רקע היסטורי ומונחים להסברת תופעת הסאדו-מזו

רקע היסטורי ומונחים להסברת תופעת הסאדו-מזו

מיתוסית​(שולטת) • 22 בדצמ׳ 2005

לקוח מתוך עבודת הסמסטר שלי שהיא בשלבי סיום.
כל הזכויות שמורות לי (כנ"ל לגבי שאר החלקים שיבואו בהמשך).
רוב המידע בעבודה זו נלקח כנדרש מעבודה אקדמאית ממקורות מדעיים-אקדמאיים, חלקו הקטן מאתרי אינטרנט של בדסמ (bdsm.co.il. כל המעוניין במקור המלא, לפנות אליי בפרטי) וחלקו הנוסף מידע וניסיון אישי.


XXX

א. מבוא לעבודה- סדיזם ומזוכיזם

בעבודה זו, אציג את תופעת הסאדו-מאזוכיזם. הסדיסט הנו אדם הנהנה לגרום כאב לזולתו ולהשפילו, בעוד המזוכיסט מהווה את העבר השני של המטבע והוא נהנה מגרימת כאב והשפלה המבוצעים בו. הסדיסטים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: אלו הלוקים בהפרעה נפשית ונהנים לבצע את זממם בקורבן. יחסים אלו אינם מבוצעים בהסכמת הצד השני והללו נכפים עליו. הסדיסט נהנה מתחושת חוסר האונים של הקורבן ומתמקד בהנאתו הפרטית בלבד ללא כל התחשבות באדם השני. לעיתים הנאה זו מלווה בעונג מיני, אך לא בהכרח.
הסדיסט והמזוכיסט מהקבוצה השנייה מוציאים לפועל את נטיותיהם המיניות בדואליות ובשיתוף פעולה. מדובר ביחסים המבוצעים בהסכמה מלאה ומשמשים מעין "משחק" המגשים את הפנטזיות המיניות המשותפות שלהם. במקרה זה, הסדיסט והמזוכיסט משלימים זה את זה ותלויים זה בזה להגשמת מאוויהם המיניים.
בעבודה זו, אתמקד בקבוצה השנייה שאינה מזיקה לאיש ואינה מנוגדת לחוק. בניגוד לפרברסיות וסטיות מיניות אחרות כגון הפדופיליה, הנקרופיליה, הזואופיליה, האקסהיביציוניזם והמציצנות המבוצעים כנגד קורבן תמים שאינו יכול לסרב לפעילות הנכפית עליו בעל כורחו, הסאדו-מאזוכיזם מתבצע בין שני אנשים בוגרים ובהסכמה. בעבר ההומוסקסואליות נכללה בין הפרברסיות הנ"ל, אולם הוצאה משם וכיום אינה נחשבת עוד כסטייה מינית החייבת בטיפול נפשי, בין השאר, אלא כסטייה חברתית לכל היותר. למעשה, מוגדרת הפרברסיה כ"כל מה שאינו בגדר מגע מיני הטרוסקסואלי בתנאים הביולוגיים ההולמים" ומכך נובע כי הפרברסיה היא לעיתים קרובות תלוית תרבות וזמן. כיום, סדיזם ומעשי סדום נחשבים כפרוורסיה רק כאשר הם נכפים על בני זוג שאינם מעוניינים בהם, או על קטין (לקסיקון למונחי הפסיכולוגיה, 1985).
עבודה זו תנסה לסקור תיאוריות והשערות לגבי טיבם של הסאדו-מזוכיסטים, מקור הסטייה והבנת עולמם הכה שונה מעולמם של אנשים רגילים. במהלך העבודה אשזור גם מונחים הנטולים מהעגה של קהילת הסאדו-מאזו בישראל הקוראת לעצמה 'קהילת הבדס"מ', כלומר ראשי התיבות של המונח באנגלית: BDSM- קשירות, שליטה, סאדו, מזו.


XXX

ב. רקע היסטורי ומונחים לתיאור התופעה

ב.1. המונחים ורקע היסטורי:

סדיזם (sadism)- הסדיסט חש ריגוש מיני רק כשהוא מכאיב לשותפו ובמקרים קשים יותר (וספורים, למרבה המזל), הנטייה מוקצנת להתעללות, אונס ואף לרצח (לקסיקון פסיכולוגי, 1997). הסדיזם ויצר האלימות קיימים מאז ומתמיד בחברה האנושית ובשורשי אישיות האדם, אך לא תמיד באים הם בהקשר ארוטי. מונח זה נטבע בעקבות ספרו של דונטיין אלפונס פרנסואה, המרקיז דה-סאד (המאה ה-1, "ז'וסטין או ייסוריה של המידה הטובה". בספר זה, דה סאד מתאר את הארוטיקה של ההכאבה והשפלה שלו על זוסטין המתענית ומהנאתו מהפיכתה לקורבן ומדובר בהתעללויות קשות מאוד וקיצוניות.

מזוכיזם (masochism)- המזוכיסט חווה את הכאב הנפשי או הגופני כמתוך הנאה והתלהבות ותר אחריו. התנהגות זו הינה חסרת פשר ותיאוריות רבות מנסות להסביר מדוע ישנם אנשים המשתוקקים למה שרוב בני האדם בורחים ממנו. מונח זה מתייחס לכל נטייה של אדם להרס, הכאבה והשפלה המופנים אליו על ידו או על ידי אדם אחר. המזוכיזם מתחלק לשלושה סוגים: מזוכיזם מוסרי- כאשר נטייה זו חזקה עד כדי כך, עד שהיא הופכת לתכונת אישיות. ההנחה היא שהמזוכיסט מחפש דרך לזיכוך האשם באמצעות הענשה מתמדת; מזוכיזם נפשי- כל התנהגות עוינת והרסנית שהמזוכיסט מפנה כלפי עצמו. ניתן לכלול כאן אנשים המכאיבים ופוצעים עצמם. הקיצוניים אף עשויים להגיע להתאבדות; מזוכיזם של ההמון- מציין אוכלוסיות שלמות המביאות על עצמן כאב וסבל כחלק מטקסים דתיים או חברתיים למשל; והסוג האחרון בו דנה העבודה: מזוכיזם מיני- כאשר הנטייה לקבלת כאב והשפלה מלווה בהנאה ארוטית (לקסיקון למונחי הפסיכולוגיה, 1985). המזוכיזם קרוי על שמו של הסופר האוסטרי ליאופלד פון זאכר-מזוך (המאה ה-19) שפרסם את ספרו: "וונוס בפרווה" ובו מסופר על נשים יפות תואר העטויות בפרווה ומספקות את גחמותיו על ידי עונשים מסוגים שונים והלקאות.

פארפיליה (paraphilia)- מונח על המאגד את כל אופני הביטוי המיני בהם הגירוי המיני תלוי בגורמים שאינם מקובלים לרוב מבחינה חברתית. לרוב, אדם המוגדר כפראפיל הוא אדם העוסק באופן כפייתי למדי באותו גירוי ארוטי הייחודי לו, ואין המדובר באדם העוסק בכך כמשהו חולף שחורג מעט מ"השורה" (לקסיקון למונחי הפסיכולוגיה, 1985).


ההבדלים בין פרוורסיה כמבנה נפשי לבין עבריינות פרוורטית- בסוג הראשון, המזוכיסט מבקש לו אדם שיעניק לו את הכאב וההשפלה שהוא זקוק להם ולאו דווקא מאדם שנטייתו היא סדיסטית. הוא מנסה להאציל עליהם את הסדיזם שהוא זקוק לו. הסדיסט יחפש לו מזוכיסט שישלים אותו והוא יוכל להכאיב לו. מאידך, הסדיסט הפרוורטי-עברייני מהסוג השני, מתקיף אנשים שאינם רוצים בסוג זה של מערכת יחסים ואינם רוצים להיות מותקפים. הסדיסט מהסוג הזה חושק דווקא בקורבן והוא אינו חושק במזוכיסט- הוא מתעלל ואונס את הקורבן והאקט אינו מבוצע בהסכמה. במידה ונתקל במזוכיסט, רצונותיו ותשוקותיו אינם מעניינים אותו. המזוכיסט הפרוורטי אינו מחפש סדיסט בהכרח, אלא מחפש שיתעללו בו אם זה על ידי חיפוש אובייקטים מענים שלא בהכרח באופן מיני כגון במקום העבודה, בן זוג מכה וכיוצ"ב. במיניות בוגרת ובהסכמה בין סדיסט למזוכיסט אין סטייה עבריינית אלא רק השלמה של צרכים מיניים פרוורטים ובהגדרתו הפסיכואנליטית מדובר במצב נפשי ולא מצב חברתי (ליכטנברג-אטינגר, 2002)

מצב בו אדם נמשך למזוכיזם מיני מאופיין על ידי שני קריטריונים :
1.בתקופה של מעל ל-6 חודשים מופיעות פנטזיות מיניות מגרות, עמוקות ורציפות, צרכים מיניים, או התנהגות, הכוללות פעולה (אמיתית או בסימולציה) של השפלה, קבלת מכות, קשירה, או קבלת סבל בצורה אחרת.
2. הפנטזיות, הצרכים המיניים, או ההתנהגות, גורמים באופן קליני למצוקה, או הפרעה לחיים החברתיים, התעסוקתיים, או צדדים אחרים חשובים של התפקוד. סטטיסטית, אחד מכל עשרה אנשים הינו בעל נטיות מיניות קיצוניות יותר ובעלות צרכים עמוקים יותר, כמו למשל הצרכים המיניים הסאדו- מזוכיסטיים, הן מהצד השולט או מהצד הנשלט ((DSM-IV-TR, 2000.

למעלה ממאה שנה הוגדרה התנהגות זו כהתנהגות הדורשת ריפוי ואיננה בריאה. הסרת ההגדרה נעשתה בשנת 1980 ע"י האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה, החלטה שהביאה לפריצת דרך בהתייחסות להתנהגות זו , בדומה למשל לשינוי שנעשה בשנת 1973 בהתייחסות לנטיות הומוסקסואליות.


ב.2. הסדיזם והמזוכיזם בימינו:
כיום, הסאדו-מאזוכיסטים עוסקים בפעילותם המינית בהסכמה ובאופן הרבה פחות קיצוני מהמתואר בספריו של דה-סאד. ישנן רמות שונות בתחום זה: אנשים שאין ביניהם כל קשר למין הקשור בשליטה או בכאב ונקראים בפי הקהילה: "וונילים" (vanilla). הסוג השני הוא אנשים הנוהגים לתבל את יחסי המין שלהם באלמנטים הלקוחים מעולם הבדס"מ נקראים "קינקיים" (kinky), דבר הנחשב מקובל מאוד בחברה שלנו, כפי שניתן לקרוא במגזיני נשים שונים, בסרטי פורנו ואף במדורי ייעוץ של סקסולוגים, כגון: שימוש באזיקים עם עיטור פרווה, לבוש בגדי עור המזוהים עם סאדו, מכות על הישבן הקרויות "ספאנקים", מין כוחני, כיסוי עיניים וכיוצ"ב. רמה מעליהם הם הסדיסטים והמזוכיסטים המתחלקים אף הם לשתי קבוצות- אלו שעל מנת להתגרות מינית ולהגיע לכלל אביונה חייבים פעילות סאדו-מזוכיסטית וכמעט שאינם נהנים ממין רגיל והקבוצה השכיחה יותר הכוללת את אלו שמתבלים את חיי המין שלהם בפעילות מסוג זה ברמות שונות של תדירות ועוצמה ומסוגלים ליהנות גם ממין רגיל.
בעבר, הסדיסטים והמזוכיסטים התקשו למצוא פרטנרים למימוש תשוקותיהם המיניות. המזוכיסטים ממשו את תשוקותיהם בעיקר עם זונות או מלכות בתשלום שפרסמו מודעות בעיתונים. כיום עידן האינטרנט חולל מהפך של ממש ואנשים נוכחו לדעת שהם אינם כה "סוטים" ושישנם עוד רבים כמותם. אתרים העוסקים ב-S&M צצו כפטריות אחרי הגשם וכוללים פורומים, מאמרים, תמונות וסרטים, צ'טים ואף אפשרות להיכרויות ממש כמו אתרים של אנשים רגילים כדוגמת "קופידון" ו"jdait". בנוסף, באיחור מה בהשוואה לסצנה המפותחת בחו"ל, הוקם אף מועדון ה-S&M הישראלי והראשון ביפו הנקרא "הדאנג'ן" הממוקם במבנה עתיק. ה-S&M הפך להיות במידת- מה אופנתי ואנשים רבים נוהרים לשם על מנת לצפות ב"אנשים המוזרים". יחד עם זאת, עדיין קיים מחסור רב במידע ובמחקרים פרו-S&M במישור החברתי והפסיכולוגי ומידע בכלל.

וואואוואואוואוא

HotQueen​(שולטת){תחת השמש} • 22 בדצמ׳ 2005

כחולית, זה ממש מרתק!

לא יאומן איזה עבודה כתבת.

אם הם היו יודעים עד כמה הנושא קרוב לליבך (לגופך...)

בהצלחה יקירתי!!

}{




H.Q