לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סשן דחיית סיפוקים :)

קלייר​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 8 בינו׳ 2006

סשן דחיית סיפוקים :)

קלייר​(נשלטת) • 8 בינו׳ 2006
שבוע וחצי בלי אורגזמות. עשרה ימים של דחיית סיפוקים שהתחילו מקריאת בלוגה של סקרלט. גברתי אהבה את מה שהיא קראה שם, נהנתה לא פחות מתגובתי לכתוב והחליטה, שהשפחה שלה פשוט מתחננת לשיעור קטן בדחיית סיפוקים. ואם גברתי מחליטה, שפחתה מבצעת.
בתחילה היה מדובר על שלושה ימי המתנה, שהתארכו לשבוע. אבל בעקבות מחלתה של גברתי, העדפתי - למרות שקיבלתי ממנה אישור לגמור באוננות - להמתין עוד כמה ימים עד להחלמתה.
אני כבר לא סופרת את הפעמים בהן היד ניסתה להשתחל מעצמה אל מתחת לתחתונים... הייתה גם הפעם בה אוננתי לפקודתה בלי להעיז לגמור. בקיצור, היה קשה. אבל גברתי החליטה שהשיעור עוד לא הסתיים. היא הודיעה לי שבסשן עצמו אצטרך לתרגל לא מעט דחיית סיפוקים.
לאחר בדיקת ממוגרפיה שהייתה לי היום, אספתי אותה מביתה כשאני חוששת מהצפוי לי אך מרוגשת מאוד icon_smile.gif.

**

אנחנו שוכבות במיטה, אני אחרי מקלחת, קור מקפיא בחוץ, אבל חם לי. אני מתכסה ומיד מעיפה ממני את השמיכות. גברתי לידי במיטה וכל כך התגעגעתי.
אני מנשקת את כתפה, ומיד מתרוממת גבה משועשעת.
"מה את עושה בדיוק?" היא שואלת.
"התגעגעתי אלייך גברתי," אני עונה.
"וביקשת רשות?"
"לא, סליחה גברתי, אבל כל כך התגעגעתי".
"השפחה שלי שכחה את כל מה שהיא למדה?" שואלת גברתי בקול שגורם לי לחייך בציפייה, "את תענשי על זה. משהו מצחיק אותך שפחה?"
"לא גברתי, סליחה." אני ממהרת לענות.
"גם על זה תענשי" מודיעה לי גברתי, "עשית טיפול פנים?"
"לא גברתי."
"עוד עונש" היא קובעת. החיוך שלי מתרחב.
"איפה הקולר שלך שפחה?" היא שואלת.
"הוא פה ליד המיטה," אני עונה לה, "רציתי שתורי לי לענוד אותו".
"השפחה שלי מנסה עליי שליטה מלמטה?" היא שואלת, "אוקיי, עוד עונש".
"בחצי דקה צברתי כל כך הרבה עונשים." אני מחייכת.
"אין מה לעשות," עונה לי גברתי, "השפחה שלי שכחה את האילוף שלה, וזה אומר שאני אאלץ לאלף אותה מחדש."
"כן גברתי." אני עונה מאושרת.
אצבעותיה מלטפות את פטמתי. יותר מדי זמן הגוף שלי לא חש במגע מיני, ואני נטרפת.
"את לא תגמרי כל כך מהר היום," אומרת לי גברתי, "רק התחלת ללמוד דחיית סיפוקים. את לא תעזי לגמור בלי רשות. ואולי, בסופו של דבר ארשה לך. ברור צעצוע שלי?"
"כן גברתי," אני גונחת כשהיא משחקת בפטמה שמזדקרת.
"זה הולך להיות שיעור לא קל צעצוע," פוסקת גברתי, "קומי ותביאי לי חבל ארוך, חבל קצר, את הזין, קונדום וג'ל סיכוך."
אני ממהרת לקום ולהביא לה את מה שנדרשתי להביא.
"תשכבי על הגב" פוקדת גברתי, ומתחילה ללפף סביב שד ימין שלי את החבל הארוך, "ככה השד שלך נמחץ היום בממוגרפיה?"
"לא גברתי, יותר חזק" אני נאנחת. גברתי מחזקת את הקשירה.
"ככה?"
"כן גברתי", הגוף שלי מתחיל לנוע מעצמו על המיטה.
"את תאמרי לי אם השד יתחיל לכאוב לך מהקשירה" אומרת לי גברתי, "אבל עד אז, את תדאגי לשמור שהוא לא ישתחרר. תרימי את הידיים מעל הראש".
אני מרימה את ידי שנקשרות זו לזו בחבל הקצר והרך. אני נטרפת מלהיות קשורה.
"תפתחי את הרגליים" פוקדת עליי הגבירה. היא קמה, מוציאה את הוויברטור הענק ממגירת השידה ומלבישה עליו קונדום.
"הצעצוע שלי יהיה מוכן בשבילי," אומרת גברתי, "אני לא מתכוונת להכין את הצעצוע שלי יותר מדי היום".
בתוך שניות אני מרגישה בזין הענק חודר לי לכוס, ממלא אותי אחרי כל כך הרבה ימים של ריקנות. נדמה לי שאני מסוגלת לגמור עכשיו, כבר בחדירה הראשונה. אני מורעבת.
"הצעצוע שלי לא יגמור בלי רשות." מזכירה לי גברתי, "את תשכבי ברגליים פתוחות והזין הזה ייכנס לאט לאט לכוס שלך חמישים פעם. ואת לא תעיזי לגמור. ברור צעצוע?"
"כן גברתי" אני גונחת מיוסרת כשגברתי מוציאה לאט את הזין ממני. לרגע אני ריקה ואז היא מכניסה אותו שוב.
"אחת," סופרת גברתי בקולה המדוד.
שוב היא מוציאה אותו, הגוף שלי נע מעצמו בעקבות הזין, מנסה להחזיר אותו לתוכי.
"הצעצוע שלי מנסה לגנוב מהגבירה שלו חדירה מהזין?" שואלת גברתי בקול משועשע.
"לא גברתי" אני עונה, ורוצה לצעוק "כן, כן, בבקשה תני לי".
"שתיים," סופרת גברתי ומחדירה לתוכי שוב את הזין באיטיות מענה, "לא לזוז צעצוע, את פה לא בשביל הצרכים שלך. את כאן רק בשביל הצרכים שלי. זה ברור? לא לזוז".
והיא יוצאת מתוכי,
וחוזרת,
ויוצאת,
וחוזרת,
וסופרת,
ויוצאת,
וחודרת,
וסופרת...
לאט...
לאט...
כשאני לא יכולה עוד, כשאני שנייה מהאורגזמה היא עוצרת, משאירה אותי מרוקנת לשניות ארוכות, מאלצת אותי להירגע.
ושוב סופרת,
חודרת,
יוצאת...
פתאום היא חודרת במהירות, מפמפמת לי את הכוס, סופרת תוך כדי...
אני נטרפת,
צורחת,
מתפתלת...
היא עוצרת.
חמישים חדירות.
גברתי מחדירה לתוכי שוב את הזין.
"תסגרי עליו את הרגליים, אל תעיזי לתת לו לצאת ממך" היא מורה לי, "תסתובבי על הבטן".
כל תנועה היא עינוי עבורי. אני מרגישה את הכוס מתכווץ על הזין שבתוכו, מתחנן לגמירה.
אצבעה של גברתי חודרת לי לישבן, מזיינת אותו.
"לא לזוז" פוקדת גברתי, "לא לגמור".
ושוב היא סופרת מאחת עד חמישים. וזה עינוי מתוק כשהאצבע שלה חופרת בי, מזיינת לי את התחת. מידי פעם כשנדמה לגברתי שלא התעניתי מספיק, היא מניעה את הזין שבכוס שלי במקביל לחדירות האצבע שלה.
"שלושים וחמש, שלושים ושש" אני שומעת את קולה השליו של גברתי סופר את החדירות שמטריפות לי את האנחות.
בחמישים היא עוצרת לאחר שהיא מוודאת שהצעצוע שלה לא מעז לגמור.
גברתי מוציאה מהכוס שלי את הוויברטור ומלבישה עליה את הסטרפאון. אני מחייכת, מאושרת, סוף סוף גברתי תזיין אותי, היא בטוח תרשה לי לגמור איתה...
"הצעצוע שלי לא יעז לגמור." מודיעה לי גברתי בקול רגוע להדהים.
אני כל כך נוזלת שכל הסדין מתחתי רטוב. אני מחויבת לציית להוראתה, אבל איך אני עושה את זה?
לאט הזין שלה חודר לי לישבן.
"גברתי, כל כך התגעגעתי אלייך, אני אוהבת אותך." אני גונחת אחוזת טירוף, רק רוצה אותה בתוכי, ממלאה אותי.
"אחת," סופרת גברתי וחודרת אליי לאט, ואז יוצאת. "גם אני התגעגעתי אלייך שפחה שלי."
"שתיים," החדירה האיטית הזו מעיפה אותי, אני מסוחררת ממנה.
"שלוש," הזין שלה חודר רק מחצית מהדרך, ואני כל כך רוצה להתמלא בה. אני מרגישה איך אני נפתחת מולה, איך הגוף שלי מתחנן להתמלא על ידה.
החדירות איטיות. בשליטה עצמית מוחלטת היא מזיינת את הצעצוע שלה. לא מתחשבת בתחנוני הגוף שמתחתיה. גברתי מאלפת אותי לדחיית סיפוקים.
והחדירות נעשות מהירות יותר כשהספירה נמשכת. אני קרובה, כל כך קרובה לגמור. יודעת שאם היא רק תרשה אתפוצץ, אבל שלא אעז לגמור בלי רשות.
בחמישים גברתי גומרת בתוכי ואני מתאפקת בכל הכוח לא לגמור איתה.
"תודה גברתי" אני ממלמלת.
"תודה מה? הצעצוע שלי שכך את מה שלימדתי אותו בסשן שעבר?" מתעניינת גברתי.
"אלוהים מה היה המשפט ההוא?" אני חופרת במוחי שקודח עכשיו מתשוקה.
"אני אצטרך ללמד אותך שוב." מכריזה גברתי.
"לא גברתי, אני זוכרת," אני מרגישה שאני מתחננת על חיי עכשיו, "תודה גברתי שגמרת בתוכי ואפשרת לי למלא את יעודי ככלבת הגמירות שלך."
"הצעצוע שלי למד," אומרת לי גברתי, "ועכשיו אני אספור שוב עד חמישים, ובחמישים את תגמרי".
ושוב הספירה, איטית, מהירה, איטית... כל הגוף שלי מתוח לקראת המילה "חמישים", וכשהיא נשמעת אני מתפוצצת אליה, ולא מסוגלת להפסיק לגמור.
"כן צעצוע שלי תמשיכי." מרשה לי גברתי להמשיך לגמור כשהיא ממשיכה לזיין אותי, ואני גומרת וגומרת, עד שאני לא מסוגלת לגמור עוד.
חבוקה בזרועותיה אני שוכבת כשהיא מעליי. לאט היא יוצאת מהישבן שמרגיש עכשיו מלא מדי, כואב אחרי הגמירות שלי.
"תסתובבי, ותפתחי רגליים" פוקדת גברתי ולוקחת שוב לידיה את הוויברטור הענק.
"לא גברתי," אני מבקשת, מרגישה שאני לא מסוגלת לגמור עכשיו שוב.
"מה לא?" שואלת גברתי, "למי שייך הגוף הזה? מי מחליטה כמה תגמרי?"
"את גברתי" אני עונה, מסתובבת ופותחת את רגליי בפניה.
הזין הענק ממלא אותי. אם לפני רגע הרגשתי שבעה, עכשיו אני שוב גונחת, מייללת, צורחת מעונג, כשהזין הענק בידיה חוצב בי.
"כן צעצוע שלי, את תגמרי, אבל רק בחמישים" אני שומעת את קולה המשועשע.
ושוב הספירה האיטית הזו, ובא לי לצרוח מתסכול כשאני מתאפקת בקושי עד שהיא מגיעה לסיומה. אבל אז האורגזמות מתחילות להתפוצץ בי ברצף כשגברתי מעודדת אותן במילותיה.
אני שוכבת מעולפת כמעט. גברתי יושבת לצדי על המזרן. שתינו מעשנות.
אני מאושרת. כל כך התגעגעתי אליה, למיניות המדהימה שיש בינינו, לחיבור.
החיוך לא יורד לי מהפרצוף. לרגע אני שוכחת את מקומי מולה, אני רק אישה עכשיו מאושרת, מתלוצצת.
אופס...
אני לא מצליחה לזכור מה שאמרתי, אבל התגובה מיידית.
"השפחה שלי צריכה שהגבירה שלה תזכיר לה את מקומה," אומר קולה של גברתי, "השפחה שלי זקוקה לרשעון עליה".
"לא, לא רשעון," אני חושבת באימה, "אני כל כך לא רוצה כאב עכשיו".
גברתי מצליפה בכמה הצלפות קטנות על ישבני מחממת את העור ומכינה אותו להצלפותיה.
"עשר הצלפות" קובעת גברתי, "ואת לא תזוזי".
איך שהוא, אני עומדת בשש ההצלפות הראשונות, אבל ההצלפה השישית מקפיצה אותי מכאב.
"לא גברתי, בבקשה לא, זה כואב".
"אל תזוזי" דורשת גברתי ומצליפה שוב.
"לא. די, די." אני מתחננת אוחזת בישבני.
"את זזת?" שואלת גברתי.
"בבקשה גברתי, זה כואב."
"ברור שזה כואב, זה עונש. את לא אמורה ליהנות ממנו. עכשיו תעיפי את היד. יש לך מילת ביטחון ורק היא תפסיק את ההצלפות. ומכיוון שזזת תקבלי עוד עשר".
אני שומעת את הצחוק בקולה ומגיבה בחיוך משלי.
"משהו מצחיק אותך שפחה?" שואלת גברתי, "היית צריכה לקבל על החיוך הזה עוד עשרים, אבל מאחר ובאמת כואב לך אני חסה עלייך. את תקבלי רק עוד עשר הצלפות נוספות."
עוד שלוש עשרה הצלפות ספגתי. הצחוק התחלף בבכי של עלבון וכאב. לא יכולתי להפסיק לבכות. הרגשתי שכל האושר שהרגשתי התמוסס ברגע מול הכאב והקשיחות, שהיו לי באותו הרגע בלתי נסבלים.
"למה את בוכה שפחה שלי?" שאלה גברתי.
"אני לא יודעת." עניתי לה.
"השפחה שלי באמת חשבה שהגבירה שלה לא מזהה את המניפולציות הקטנות שלה? את הניסיון לשליטה מלמטה? באמת חשבת שאני לא אדע להחזיר אותך לתלם. השפחה שלי צריכה שהגבירה שלה תהיה חזקה איתה, נכון? את לא מפסיקה לבחון לרגע עד כמה הגבירה שלך קוראת אותך וחזקה מולך."
"לא בחנתי אותך." אני מכחישה, אבל הדמעות פוסקות.
"ברור שבחנת. עשרה ימים בלי להרגיש את הגבירה שלך שולטת בך, מיד גרמו לך לבחון קצת." צוחקת גברתי.
אני משתתקת, יודעת שהיא צודקת.
גברתי מניחה את רגלה ליד פני.
"נשקי את הרגל שלי ותודי לי על החינוך שאת מקבלת." דורשת גברתי.
אני מניחה את לחיי על כף רגלה, עוצמת עיניים, מנשקת אותה.
"תודה גברתי שאת מחנכת אותי" אני לוחשת.
גברתי נשכבת לידי.
"בואי אליי אהובה שלי, בואי ילדה שלי." היא אומרת ושולחת את ידה לחבק אותי.
אני מתרפקת עליה. אני בבית. השד שלה מונח מתחת ללחיי. אני מוגנת בין זרועותיה.
אנחנו מעשנות סיגריה.
"את תרשי לי לענג אותך גברתי?" אני שואלת לאחר מספר דקות של קרבה.
"עוד לא גמרתי להשתמש בך צעצוע." עונה גברתי, "רדי אל בין הרגליים שלי, תוציאי את הלשון שלך, אבל אל תעיזי להזיז אותה."
לשכב מול הכוס של גברתי עם לשון שלוחה לפנים, בלי שאורשה לרדת לה - זה עינוי.
"את לא תזיזי את הלשון," מורה לי גברתי, "את הצעצוע שלי, ואני אשתמש בלשון שלך כרצוני."
גברתי מתחילה להניע את הכוס שלה על הלשון שלי. לאט היא מחדירה אותה לתוכה.
"כן צעצוע שלי, את תלמדי לדחות סיפוקים." היא נוהמת אליי, "רק אני מחליטה איך להשתמש בך."
תנועות האגן שלה נמרצות עכשיו על הלשון השלוחה שאני לא מעיזה להזיז. היא אוחזת בשערי, מושכת אותי לעבר הכוס. אני נטרפת מהריחות שלה, מהטעם. כל כך רוצה להניע את הלשון בתנועות שאני יודעת שיטריפו אותה מעונג.
והיא גומרת על הלשון הקפואה שלי, נוטפת עליי.
"תודה גברתי שהרשית לי לענג אותך ושהנחת לי למלא את יעודי ככלבת הגמירות שלך" אני ממלמלת מורעבת אל כוסה.
ושוב היא מניעה את האגן מולי, שוב רוכבת לי על הלשון.
"את תגמרי איתי צעצוע," פוקדת גברתי רגע לפני שהיא גומרת ואני מתפוצצת אל הגמירה שלה בגמירה משלי.
"ועכשיו תלקקי" מורה לי גברתי, "ושלא תעיזי לא לגמור איתי".
אני כל כך מרוכזת בגמירה שלה, שאני לא מצליחה לגמור בעצמי. גברתי שמזהה את זה אוחזת בשערי ומניחה את ראשי מתחת לישבנה.
התחושה הזו של גברתי שחצי יושבת על ראשי, מטיסה אותי לגמירה אדירה.
"כן צעצוע שלי," לוחשת לי גברתי, "מוצא חן בעינייך המקום החדש שלך. תתרגלי אליו, את שייכת גם לתחת שלי."
הגוף שלי רועד מתחתיה, אני נוסקת לספייס רק מהמקום בו אני נמצאת מולה עכשיו. לאט היא מעלה אותי שאשכב בזרועותיה, לחיבוק ולנשיקה.
Belisana​(שולטת)
לפני 18 שנים • 9 בינו׳ 2006

מתוקה שלי

Belisana​(שולטת) • 9 בינו׳ 2006
היה כיף לדחות איתך סיפוקים וגם לספק את הדחוייםicon_smile.gif
היית נפלאה. אוהבת אותך.
בעיניים כלות
לפני 18 שנים • 9 בינו׳ 2006

קליירוש

בעיניים כלות • 9 בינו׳ 2006
מדהים,
מחרמן קשות!
קראתי בנשימה עצורה.

עוד, עוד...
icon_smile.gif
מיתוסית​(שולטת)
לפני 18 שנים • 9 בינו׳ 2006
מיתוסית​(שולטת) • 9 בינו׳ 2006
קלייר...
זונההההההה

ככה עושים אנשים תמימים לכאלה חרמנים.?!?!?

אפשר לגמור רק מלקרוא את שתיכן
אוףףףףףףףףףף

אני מקנאת נורא
icon_cry.gif

אגב, לא הבנתי איזה קטע... גמרת רק מלרדת לבליסנה!?!?
"ושוב היא מניעה את האגן מולי, שוב רוכבת לי על הלשון.
"את תגמרי איתי צעצוע," פוקדת גברתי רגע לפני שהיא גומרת ואני מתפוצצת אל הגמירה שלה בגמירה משלי.
"ועכשיו תלקקי" מורה לי גברתי, "ושלא תעיזי לא לגמור איתי".
קלייר​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 9 בינו׳ 2006
קלייר​(נשלטת) • 9 בינו׳ 2006
גברתי, הייתי השפחה שלך, לא יותר. אבל את היית מדהימה icon_smile.gif

קוויני - תודה icon_smile.gif

כלות - אני אשמח לעוד ועוד מהגבירה שלי icon_smile.gif

כחולית - ככה יפה לקרוא לי בשמי המפורש? icon_smile.gif
וכן, ועוד איך אני גומרת מלרדת לגברתי. היא מטריפה אותי בריחות, בטעם, בגניחות שלה, בידיה שאוחזות בשערי ומצמידות אותי אליה... אני גומרת בענק מזה icon_smile.gif
הגבירה שלי​(שולטת){מיסיסיפי}
לפני 18 שנים • 9 בינו׳ 2006
בנות
להבא לא לישכוח להוסיף הערה בתחילת הפוסט.
"לא לבעלות לב חלש".

איזה כייף לכן.

תגידו
לא הגיע הזמן להיפגש?

שלי.
פרודו​(מתחלף)
לפני 18 שנים • 9 בינו׳ 2006
פרודו​(מתחלף) • 9 בינו׳ 2006
icon_eek.gif
א-ל-ו-ה-י-ם !!!

כשאתן באזור יש תמורה מלאה לגלישה לפורום הבנות על הבנות...

תודה,
אל תפסיקו לעולם
שרמומית
לפני 18 שנים • 10 בינו׳ 2006

Re: נהניתי לקרוא

שרמומית • 10 בינו׳ 2006
כתיבה מדהימה
אהבתי את הקטע שלא נתנה לך לגמור
מחרמן !
פאק, אני גם רוצה!
זה פשע לחרמן אנשים שהיו חרמנים כל היום!

נטלי