דמיאן(שולט) |
לפני 18 שנים •
24 בינו׳ 2006
זה לא יקרה שוב
לפני 18 שנים •
24 בינו׳ 2006
דמיאן(שולט) • 24 בינו׳ 2006
זה לא יקרה שוב
שאני אתנצל. ואני שם את עצמי באותן זוג נעליים. ואל אף שנסלח לי אינספור פעמים . לא בדיתי את מצפוני. זה לא רק אני ,זאת גם הריצפה. זה קורה שגם סינים טועים. אני לא משתדל לשטות, והילד שבי באמת מתבגר , זה לא יקרה שוב, ועל כן מנסה לכפר. אם הדמות שאינה שמה פעמיה אליי, רק כי דרכי לא ברורה לה, תנסה אותי לרמות, אז השביל שהלכו בו רבים לפני , יהפוך אז לגשר אותו לא אעז לחצות. ובנהר אימת דלותנו,לא ימצאו תאי תקוותינו, כי אם רק סופם. זה נכון שפגעתי אין ספור פעמים,ועל כן אפגע בעצמי. ובשבילים האילו נמוגו תקוות ישנות,ונובטות חדשות. מצאתי את דרכי אל עצמי , לסלוח ולכעוס להתבטא, ולכאוב. צר לי שהדרך שהובלתי בה אין ספור פעמים, מתגלה כפירצה. שהזמן עשה את שלו ועוד יעשה. שהרסן הותר. צר לי שלומד אני דברים, כתיסכול ,ברירה ומחדל, ומנסח את התפל ולא העיקר. שאת האהבה אנו קולטים דרך לווינים וזרמים חשמליים. ואת הכעס אנו מלמדים בכדי להתגונן. זה נגמר שהתירו את הרסן,ואת המושכות כל שרלטן היה יכול לאחוז. וזה תם שמכרו לנו ידע,כשעדיין לא העזנו לקוות. סליחה אמא אדמה. אב עין נצח. על כל הדברים שקצרה ידי מלהושיע. וסליחה על כל רוע ,ואטימותי ,בעיניי זולתי. *נגה* שלי,גוזל. לך אני סולח. |
|