ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כאב

צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 31 בינו׳ 2006

כאב

צ'יטה​(שולט) • 31 בינו׳ 2006
אני מוצא את עצמי לאחרונה, מאד מתעניין בכאב. לא כל כך בשורש המשיכה לעניין, אלא יותר בהנאה הגלומה בו.
אתמול ניסיתי פעם ראשונה לעשות סשן בתור נשלט, שעוסק בנושא. כמובן כדרכי בקודש אחרי לימוד תאורטי מדוקדק. אבל זהו שכאב זה משהו מאד לא תאורטי, מאד מוחשי וחזק.
תשמעו, אני חטפתי שם, וחזק. כאב נורא. היה שם את ההצלפה-לטיפה, והיה הרבה מזה. היה גם מסביב כמובן. מצטער לומר שהתחברתי בעיקר לליטופים. הכאב, לא עשה לי את זה.
קיבלתי קודם הרבה הסברים מלומדים, שמאד התחברתי אליהם. בסשן - לא הצלחתי.
תסבירו לי בבקשה, לא מבין.
זאלופון​(שולט)
לפני 18 שנים • 31 בינו׳ 2006
זאלופון​(שולט) • 31 בינו׳ 2006
לא כל אחד נמשך לכאב. גם לא כל סאב. יותר מכך, יכול להיות שגם אם בפנטזיה כן נמשכים לכאב, המציאות לא הולמת את הפנטזיה.

גם ההקשר של הכאב חשוב. אותו כאב יכול להיות מהנה בהקשר אחד ולא מהנה בהקשר אחר.

יש גם את העניין של סף כאב. לכל אחד יש את הסף שלו, יש מי שדי בכאב קל כדי להטיס אותו לעננים ויש מי שבקושי ירגיש את זה. יש מי שנהנה מכאב קל אך לא מכאב חזק ויש מי שלהיפך. כל אחד ומה שעושה לו טוב.

אם אתה שואל לגבי המנגנונים הביולוגיים, האנדורפינים וכו' - לדעתי השחרור שלהם וההשפעה הריחופית שהם יוצרים תלויים בגורמים שהוזכרו מעלה. לא כל כאב יוצר את האפקט הביולוגי הזה.
מוש​(נשלט){k}
לפני 18 שנים • 1 בפבר׳ 2006
מוש​(נשלט){k} • 1 בפבר׳ 2006
זה קצת מסובך להסביר. אני למשל שונא כאב ואני ממש נהנה ממנו.
ואני אסביר (או לפחות אנסה להסביר):
יש משהו בחוויה הפיזית הזו שיוצר אצלי ריגוש מדהים. זה כמובן קשור גם לכל החומרים האלה עם השמות המסובכים שמשתחררים במוח אבל זה גם קשור לידיעה שאתה בידיים של מישהו אחר, שאתה חסר אונים, זה מגיע גם מפחד, וזה משחרר המון אדרנלין.
בפועל, יכול להיות שהיא תדרוך לי למשל עם העקב על היד וכל מה שיעבור לי בראש זה "איה, איה, אמא, אמא, תורידי את הרגל, אחח, אחח, נו תורידי כבר..." ובשנייה שהיא מורידה את הרגל מה שעובר לי בראש זה "למה הורדת? תחזירי, תחזירי..." משהו בסגנון של "די, תמשיכי..."
אני יכול להגיד לך חד משמעית שאין לי הנאה פיזית מהכאב עצמו.
יותר מזה, כאב שמגיע לא במהלך סשן, לא כשאני מוכן נפשית ובלי קשר לכלום, ממש מרגיז אותי.
יש משהו מאוד מורכב שהגוף עובר בסשן וזה אגב לא משהו שמגיע מייד. צריך ללמד את הגוף ואת הראש ליהנות מזה. חלק מזה זה השיחרור המנטאלי שעם עושים אותו נכון אפשר לעוף לגלקסיות רחוקות מאוד תוך שניות, תאמין לי זה לא סתם סיפורים.
בקיצור המלצתי לך היא לבחון את העניין לעומק. לראות האם עשית את זה עם פרטנרית נכונה, האם היית מוכן לזה נפשית, האם הסשן הלך באמת למקומות עליהם פינטזת ולא לוותר על זה כל כך מהר. אם תצליח להגיע לשם, תבין.

cow.gif
צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 1 בפבר׳ 2006

כאב

צ'יטה​(שולט) • 1 בפבר׳ 2006
מה שהניע אותי בעצם, למסע החיפוש הזה, הוא תגובה שקיבלתי, ממכרה מהאתר, שאני מעריך מאד. ואני מצטט אותה כאן:
ציטוט: יש בכאב הרבה דברים. קודם כל, עוצמה. שנית, מבחן עצמי. ושלישית, ואולי הכי חזק מבחינתי, כאב הוא גירוי כל כך חזק, שהוא מוחק את כל השאר. מוחק את כל המחשבות והרצונות והשכלתנות, ומשאיר רק גוף ואני. זה הולך למקומות מאד מאד חזקים.
אם כי, כל זה הסברים, שאפילו אם הם נכונים, בסופו של דבר, כאב מהסוג הנכון ובזמן הנכון פשוט מגרה אותי מאד. לא חושבת שיש הסבר של ממש לזה - אולי סתם איזה קצר במוח.

תודה לזאלופון ולמוש על ההתייחסות.
למוש: הסר דאגה מליבך, אני לא מאלה שמוותרים בקלות.
huan
לפני 18 שנים • 1 בפבר׳ 2006
huan • 1 בפבר׳ 2006
הניסיון להנות מכאב בכוח זה בערך כמו הניסין לאהוב בכוח מוזיקה מסוג מסויים
תחושת הכאב זה דבר מאוד אישי שיש אנשים הנהים ממנה ויש אנשים שלא מבינים על מה הרעש ורוב הסיכויים שגם אף פעם אא יבינו
אותו הדבר במוסיקה זה יפשי לנסות לאהוב את בטהובן רק כי מישהו סיפר לך עד כמה הוא גומר מהסמויסקה שלו שמעת ואהבת מה טוב...שמעת ולא אהבת אתה גם אל תאהב
כך שתעשה מה שאתה באמת אוהב ואל תיתן לחוויות סוביקטיוביותש ל אנשים להכתיב לך את הדברים מהם אתה צריך להנות
צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 1 בפבר׳ 2006

לחואן

צ'יטה​(שולט) • 1 בפבר׳ 2006
זהו, שמבלי להתנסות, איך אדע אם אוהב ?
הכאב טוב לו שבא בקונטקסט מסויים. הוא לא יכול לעמוד בפני עצמו.
אולי היה חסר לי משהו בקונטקסט.
אני אמשיך להתנסות עוד, בכדי לגבש דעה.
תודה
huan
לפני 18 שנים • 1 בפבר׳ 2006
huan • 1 בפבר׳ 2006
תראה אני ידעתי שאני מאזוכיסט כבר בתחילת גיל ההיתבגרות ומשיחות שהיו לי עם אנשים כנראה שהייתי אחד גם ליפני זה
להיתנסות זו בהחלט הדרך הכי טובה לדעת עם אתה אוהב משהו או לא אבל להיתנסות שוב ושב ושב במשהו שלא נראה שאתה כלל אל נהנה ומתחבר אליו זה סתם טיפשי
מיתוסית​(שולטת)
לפני 18 שנים • 1 בפבר׳ 2006
מיתוסית​(שולטת) • 1 בפבר׳ 2006
מסכימה עם מוש.

למשל סישנתי עבד חסר ניסיון שאמר לי מראש הוא לא מתחבר לכאב ורציתי לבדוק את סף הכאב שלו ובגלל שאני מאוד אוהבת להעניק כאב, החלטתי ללכת על זה.
בגלל שזה נעשה בעיצומו של סשן ולאחר שליטה מנטאלית כפי שהאו פינטז עליה והוא היה "ממש בתוך זה", להפתעתו בניגוד לסשן הראשון שלו שבו הוא ספג בקושי 20 הצלפות ונשבר פיזית ונפשית, אצלי הוא הצליח להחזיק 300 הצלפות ואז הפסקתי כי כבר לי לא היה כוח...
לאחר מכן הוא אמר שהוא לא נהנה מהכאב עצמו, אבל כן נהנה מההקשר כמו שמוש אמר, והיה לו יותר קל לספוג ולקבל את הכאב.
Stranger
לפני 18 שנים • 1 בפבר׳ 2006

אולי

Stranger • 1 בפבר׳ 2006
ואולי רק אולי...

הכאב שתחוש כשלא תראה את אותה אחת מיוחדת (שגם היא בתמונה כמדומני) מחייכת ומאושרת יאפיל על ה''כאב'' שאתה חש ?

כמו שמוש אמר ''פרטנרית נכונה''...ולדעתי לא כמו שאתה התחלת את השרשור ''אני מוצא עצמי מתעניין בכאב...''
אצלי זה קודם להתעניין בה, ואם היא - אותה מיוחדת (ולא רק פרטנרית לסשן שתפקידה להנחית שוט) זקוקה להעניק לי כאב,
פתאום הקרקע מתרחקת ואני מרחף.

אותו ''הקשר'' שהכחולה ציינה או חוסר השליטה והפחד שציין מוש הם לדעתי כל ההבדל.
כנ''ל לדעתי הראייה גם מהצד השני. היא, שתזעק בעינייה ובגופה לקבל כאב ממני ולא רק בגלל שיש לה כזה ''צורך'' ,
אלא כי היא לא מסוגלת אחרת להראות לי עד כמה היא רוצה להיות שלי ולהרגיש אותי...היא זו שתרחף.
מנטאלי...
מנטאלי...
מנטאלי...


בכל מקרה, שיהיה בהצלחה צ'יטה...ועם כמה שפחות כאב לב.

S
המלט
לפני 18 שנים • 2 בפבר׳ 2006

Re: לחואן

המלט • 2 בפבר׳ 2006
צ'יטה כתב/ה:
זהו, שמבלי להתנסות, איך אדע אם אוהב ?
הכאב טוב לו שבא בקונטקסט מסויים. הוא לא יכול לעמוד בפני עצמו.
אולי היה חסר לי משהו בקונטקסט.
אני אמשיך להתנסות עוד, בכדי לגבש דעה.
תודה


לא תדע באמת -- אלא אם כן תתנסה. ואתה גם צודק שאתה לא יכול להחליט על פי פעם אחת.
ברור שזה מסקרן אותך, ותצטרך עוד נסיונות כדי לדעת מה זה עושה לך. מה שכן ,לי קצת נדמה
שאתה מחפש לחוות כאב בעקבות איזושהי האדרת-הכאב, רומנטיפיקציה שלו, תיאור מגרה שלו --
שהרי ציטטת מישהי שנתנה לך השראה -- ובמקרה כזה כמעט אין סיכוי שתחווה
את הכאב כפי שזה תואר על ידי מישהו אחר -- משום העובדה הבנאלית שזה כל כך אישי, התחושה
הזו. כשהגוף שלך יתגרה בעצמו, ותרצה את זה בעצמך, בלי תיאורים -- אז ההרגשה עשויה להיות
אחרת. כשלעצמי, הכי נהניתי מכאב כאשר הייתי מגורה מאד - עד כדי פקעת מינית (= מה שמכונה
על ידי הבריות 'סאב ספייס') -- ובמצבים אחרים, בהם הראש שלי נדד למקום אחר, ולא כל כך הייתי
מחובר - סתם כאב ולא היה כיף.