מתחברים למיץ פטל

מתחברים למיץ פטל

Grey / Green • 22 בפבר׳ 2006

תהיתי מה יקרה אם אני אפתח פה דיון כזה, שאומר דברים מטופשים כמו מה שאני הולך להגיד ועוד בנימה רצינית, ונראה לי ששווה לעשות ניסוי כזה לפחות פעם אחת. אז הנה:

אני חושב שאני בבדסמ מאז ומעולם, הרבה לפני האינטרנט וגם לפני שבנות הפסיקו להיות איכסה; ועם זאת, אני לא מצליח להבין את מי שבעיניו בדסמ קשור למיצים ולזוועה. אני מסוגל להבין, גם אם לא להזדהות, אנשים עם כל מיני קינקים שעושים לי, אישית, חררה; אני אפילו ליברלי ביחס לאנשים ששמים אנשובי על הפיצה. אבל מי שאומר שבשבילו השס"ק זה מקום לאוורר את התיעוב העצמי שלו ולהביא אותו לכדי מיצוי, איכשהו, אני לא מצליח להבין אותו.
מישהו אוהב משהו, והמשהו הזה מיני וחזק, ועד כמה שהדבר הזה אולי נחשב "סוטה," המשהו הזה עושה למישהו הזה טוב -- הוא מרגש אותו באמת. מישהו אחר עושה למישהו הזה את המשהו הזה. אני אולי מפספס כאן, אבל בעיני, כשזה קורה לי ולחברים שלי, אני שמח. יש משהו מופלא ונהדר -- לא טרגי -- בזה ששני אנשים מצליחים לרצות זה את זה.
מישהו אמר לי על סאבית שהייתה לו, שהיא הייתה באמת שונאת אותו כשהוא הרביץ לה. אני לא מבין איפה זה ואיפה בדסמ.
בקיצור, מסתבר שיש סוגה שלמה בבדסמ שאני לא מבין ושאין לי גישה אליה. מיצנים יקרים! האירו את עיני. מה פיספסתי? מה אני לא מבין לגביכם? האם העובדה שההנאה שלכם מהולה בכאב (או בהשפלה, או בפחד) אומרת גם שהאהבה שלכם מהולה בשנאה? או שזה משהו אחר?

זאלופון​(שולט) • 22 בפבר׳ 2006

שאלה מעניינת שאלת.
אני לא "מיצן", אבל כיוון שהם אינם מגיבים אני נוטל לעצמי את החירות להעלות השערות.
השערתי היא כזו: כל המיצנים שעל כינוייהם אני מצליח לחשוב כרגע הם כאלה שרק מדברים על בדסמ אך אין כל תיעוד שאי פעם עשו בדסמ בצורה כלשהי, בוודאי לא בדסמ טוב ומספק.
מכאן הכל נובע. היעדר ההתנסות אינו מותיר להם אפשרות להשיל מעליהם את הדיעות הקדומות עמן באו, או שההתנסות הרעה מחזקת אותן. הקנאה במי שכן עושים בדסמ ונהנים מכך מחייבת אותם לשתול בדבר אלמנטים שליליים שיגמדו את "הישגם" של אלה האחרונים. הרצון להיראות ולהרגיש כאילו הם "מבינים" בתחום מביא אותם לצורך לספק תובנות לגביו, רצוי פסיכולוגיות או לפחות פילוסופיות, ומה יותר טוב מתובנה פסיכולוגית אפלה?

ושוב אדגיש, את ההשערות הנ"ל אני מבסס על אוכלוסיית אנשי האופל והמיץ שעל שמותיהם הצלחתי לחשוב. אם את/ה רואה עצמך כמיצן ובכל זאת עושה בדסמ נפלא, יכול להיות שמחשבתי פשוט פספסה את הכינוי שלך ולא אליך הכוונה.

מאסטר מיינד​(שולט) • 23 בפבר׳ 2006

נדמה לי שההשערה נכונה מאוד. יש אנשים שיש להם מנגנון מסכל פנימי כל כך חזק, שהם לעולם לא יצליחו למצוא פרטנר מתאים.

Re: מתחברים למיץ פטל

עינבר • 23 בפבר׳ 2006

אני לא יכולה לענות לך על הכל , כי אני שותפה לתפיסה בסיסית שלך, באתי לכאן מאהבה לBDSM
אבל מכיוןן שיש לי גם ניסיון חיובי וגם ניסיון שלילי, מצאתי משהו להתחבר.

1.

אני הרגשתי ככה עם האדון הראשון שלי, האמת שאין בין זה ובין BDSM כלום,
הייתה לי תחושה שכזאת תמיד , אבל לא ידעתי בודאות ושדיברתי איתו על זה, הוא אמר שזה טבעי
מכיוון שהוא היה האדם היחיד שבאמת הכרתי שידע משהו על BDSM, האמנתי לו.
מכיוון שנמשכתי לBDSM שאתה מתאר והוא היה חלק מהקשר, חשבתי שהחלק השני הוא חובה.
למזלי הייתי בחורה חברותית ואינטלגנטית למחצה, אז הייתה לי הזדמנות, בדיעבד להבין שזה לא היה BDSM.
עדיין קשה לי להשלים אם זה שהוטעתי ע"י האדם שנתתי בו הכי הרבה אמון בחיי.

2.
אני חושבת שלפעמים אנשים מבלבלים בין הפתיחות לכל מעשה , פיזי ופסיכולוגי , כל עוד הוא ביחסי שליטה. לדברים שנעשים בלי שום קשר למסגרת של יחסי שליטה.

3.
יש לי עוד תובנה קטנה לגבי המיץ האחרון שנשפך כאן. לא תמיד מבינים שמדובר בחיבור בין אנשים.
אין לי מושג למה, אבל נדמה לי שהיא חשבה שאם מישהו הוא אדון בהגדרתו, הוא צריך להכיל כל סאבית.
רק מי שמתיימר להיות האדון שלי, צריך להכיל אותי וכל האחרים יכולים להיות מה שהם רוצים.

4.
אני רציתי, בכל מקרה, להודות לך על הפוסט הזה , ממש עשה לי טוב , מזמן לא נהניתי כ"כ לכתוב כאן.
יום קסום לכם.

Grey / Green • 23 בפבר׳ 2006

זאלופון, אתה גבר.

שמת את האצבע על משהו חשוב: יש שני סוגי בדסמ באתר הזה. האחד הוא בדסמ של החיים. עושים אותו אחרי שיוצאים מהאתר הזה או לפני, אבל לא באמת *פה*; אפשר גם להגיד שככל שאתה פה יותר, ולא למטרות של להכיר אנשים חדשים, ככה אתה עושה פחות בדסמ-אמיתי.
הבדסמ השני נעשה כולו כאן (ובאתרים אחרים): זה בסדמ-פנטזיה, וכמו כל מיני שרי-טבעות והארי-פוטרים, יש בו מרכיבים שמונעים ממנו להיות אמיתי אי פעם: למשל, הבדסמ-פנטזיה של המיצים ישים אותך, אם את סאבית, במצב נפשי (ואולי פיזי) עלוב מאוד אחרי סשן אחד. הוא אקסטרימי, עושים בו מה שרוצים, אין בו מילות ביטחון, אין בו טאבואים. הבדסמ-פנטזיה הוא מצויין -- פנטזיה זה יופי -- אבל צריך להזהר, אחרת מישהו יחשוב בטעות שזה משהו שעושים בעולם האמיתי.

ואני חשבתי לתומי

עינבר • 23 בפבר׳ 2006

שהאתר הזה משמש בית למי שעושה BDSM בחיים האמיתיים
וכאן הוא רוצה לדבר, ללמוד, לרכל, לצחוק ולבכות על זה
אני גם הייתי מוכנה לגלות שהרבה עדיין לא התנסו בפועל
אבל אני ממש מקווה שזה לא מקום למי ששונא BDSM
או למי שפספס את העניין בגדול ורק רוצה לכתוב על זה

Re: מתחברים למיץ פטל

Succubus​(אחרת) • 23 בפבר׳ 2006

כל מערכות היחסים של בני אדם צבועות בצבע של הנכויות הרגשיות שלהם. אלה בינינו שבריאים יותר רגשית, מערכות היחסים שלהם יהיו יותר בריאות. אלה שפחות... נו, פחות.
עכשיו תגיד אתה, זה חדש לך שבהמון מערכות יחסים (עזובותך מבדס"מ כרגע) יש אלמנטים חולניים, שבהם אנשים פוצעים זה את זה בגלל הדפיקות הרגשית שלהם? הרי זה קורה בכל דבר, לא רק בבדס"מ. בני זוג שמעצימים זה את הנכות הרגשית של זה. אנשים שמביאים את הדפיקויות הרגשיות שלהם להורות. חברים שעושים דברים איומים לחברים שלהם.
אז גם בבדס"מ זה קורה. למה שבדס"מ יהיה שונה מכל צורה אחרת של מערכת יחסים?
ולא, אני לא חושבת שזה נכון לומר שאלה רק אנשים שלא באמת עושים את זה. לצערנו, בעולם הזה לא חסרים אנשים שעושים - ממש עושים - דברים מתוך דפיקות רגשית קשה וחוסר יכולת ליצור קשר בריא.
להגיד "זה לא בדס"מ" זה בעיניי כמו להגיד "זה לא באמת הורות" או "זה לא באמת נישואים". זה כן באמת בדס"מ, רק חרא של בדס"מ; כמו שזו כן באמת הורות, אבל גרועה; ואלה כן באמת נישואים, אבל מחורבנים. או שלדעתך בדס"מ יכול להיות רק טוב?

Re: מתחברים למיץ פטל

עינבר • 24 בפבר׳ 2006

פשוט מיצית את העניין בצורה הטובה ביותר. אהבתי את ההשוואה להורות ונישואים.