בראשית

בראשית

convert​(נשלט) • 5 באוג׳ 2003

בראשית בראה אלוהים את השמים ואת הארץ. את השמים ואת הארץ שלי.
לפני שהראתה לי אלוהים במבט, מהם עבורי השמים ומהי הארץ, היה תוהו ובהו בנשמתי וחושך שרר בה, שכן לא ריחפה בנשמתי רוח האלוהים.
ותאמר אלוהים ויהי אור - ויהי אור. ותרא אלוהים כי טוב האור שזרח בנשמתי לדבריה, ותבדל בין האור בנשמתי לחושך, ותקרא לאור עתיד ולחושך עבר; ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.

ותאמר אלוהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. ומייד הבנתי, כי מקומה למעלה - במים שמעל לרקיע, ואילו אני - מקומי לרגליה, במים שמתחת. ויהי ערב ויהי בוקר יום שני.

ותאמר אלוהים יקוו המים מתחת לשמים אל מקום אחד, ואני - שוכן המים שמתחתיה, שמעתי את בת הקול שיצאה מפיה, ומייד ניקוו גם מחשבותיי המפוזרות, והתמקדו בה וברצונה בלבד. ותראה אלוהים כי טוב. ותאמר אלוהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי, ובמילותיה בלבד נטעה בי את זרע הכמיהה הנצחית, הסגידה, ההערצה לדמותה האלוהית, הציפייה למוצא פיה; את הרצון לשרת, את התשוקה להשתפר למענה; את האהבה. ותראה אלוהים כי טוב. ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי.

ותאמר אלוהים יהי מאורות ברקיע השמיים להבדיל בין היום ובין הלילה, ומייד הבנתי כי גם ביום וגם בליל בוערת בי תשוקתי לספק את האלוהים ולרצותה. ותעש אלוהים את שני המאורות הגדולים, את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים, ובכך יצרה בי האלוהים את התסכול התמידי, על כך שאין ביכולתי לקטוף עבורה מהשמיים שבראה את השמש, הירח והכוכבים, ולחרזם כשרשרת לקרסולה האלוהי. אולם על אף שלא אצליח - נשבעתי שלא אפסיק לנסות לעולם. ותראה אלוהים כי טוב הוא מעט התסכול שבנפשי, שכן עתיד הוא להובילני הלאה, ללא לאות, בשבילי גן העדן שלה. ויהי ערב ויהי בוקר יום רביעי.

ותאמר אלוהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים, ובבריאת אותם יצורים פיסיים הדריכה אותי, כיצד ליישם עבורה את כל אותן זרעים שנבטו בנשמתי; כיצד לשרתה, לענגה ולעבדה; כיצד לייחל למגעה האלוהי, זה שלעיתים מכאיב כמו להט החרב המתהפכת וזה שלעיתים מרטיט את הלב כמו שירת מלאכים; כיצד לירוא יראת אלוהים את מבטה החודר אך באותה עת לייחל לו, לסגוד לו; כיצד להקריב בדמעות של שימחה גופי לפניה וכיצד להפוך עצמי לכלי לגחמותיה האלוהיות. ותאמר אלוהים לכל אותן תובנות שנטעה בי - פרו ורבו ומלאוהו. ויהי ערב ויהי בוקר יום חמישי.

ותאמר אלוהים תוציא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה, ויהי כן. ועל אף שבמילתה בראה היא רמשים, חיות ובהמות, התפלשתי אני בעפר רגליה בתחינה, שלא תחליף אותי באחד מאלה, כי משתוקק אני להיות עבורה כל אלה ואף יותר. ותרא אלוהים כי טוב. ושראתה אלוהים את כל אשר למדתי ואת אשר הפכתי להיות, אמרה האלוהים בקול רם ונישא - עשיתי אדם בצלם ובדמות בה חפצתי. ותרא אלוהים את כל אשר עשתה והנה טוב מאד. ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי.

ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ותשבות אלוהים ביום השביעי ממלאכתה. ותחבק את העבד שבראה לה חזק ותאמצהו אל ליבה. ויגלה עבדה באותו היום את האושר העילאי, את הפורקן, את העונג שבחולשה, את הספייס.

convert

amy_​(נשלטת) • 5 באוג׳ 2003

קונוורט- מקסים, נוגע ללב