שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפור לפורים

זר​(שולט)
לפני 18 שנים • 14 במרץ 2006

סיפור לפורים

זר​(שולט) • 14 במרץ 2006
מעשה נורא בשבעה פרקים
=======================


סיפור זה מתחיל באימפריה גדולה
ככל האימפריות רעה וחולה
ראשה בו עמד לו המלך מיגרנה
שליט יחידי הוא מהנה עד הנה
האם הוא שלט זה ממש לא ברור
וזאת עוד נבדוק בהמשך הסיפור

ויעש המלך משתה לעם רב
חור, בהט, כרפס ותכלת זהב
בשרים ודגים כל מיני מאכל
חלב ציפורים וגם עש מבושל
השתיה שם כדת ואין כל אונס
בירות, טקילה, ו-וויסקי כנס

וכטוב לב המלך ביין אמר
צריך עוד אטרקציה, בדרן או זמר
כולם שיכורים כבר, אמרו לו שריו
נפחו והקיאו נשמתם לפניו
נותרה רק אחת עוד ישועה ותקווה
לא מתחום הבידור אך מתחום אהבה

ויצו אז המלך להביא לפניו
אהובת כל ליבו משוש כל חייו
מלכת החצר היא גבירה ושמה תושית
יפה עוד יותר מציפורה הכושית
ודווקא תבוא היא לבושה כמו חווה
להראות לשרים ולעם את גווה

שאני אתפשט לפני הזכרים?
שאת חמוקי אחשוף לגברים?
שכח השיכור בפני מי הוא עומד?
נטרף לו המוח איננו למד?
קולר לי ישים, שרשר ואזיק?
´סתלק יא חמור,יא כלב מזיק!

קצף אז המלך על תושית שלו
מדוע סירבה היא לבוא שם אצלו
קצפו גם שריו שבעת הזדים
כי נותרו נכלמים מול כל העדים
נשות האימפריה תוכלנה הגד
שליטות הן אנחנו, ומי יתנגד?

עצה רק אחת יש, דעה ותבונה
סילקו המלכה אז מכל הכהונה
שלח שלחוה לארץ גזירה
בלי כתונת או בגד, לא כלום לעורה
וגם קעקוע צרבו בבשרה
זו לא עוד מלכה, זו צרה וצרורה!

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

תם המשתה והלכו האורחים
נותר רק המלך עם כל הפרחים
חפוי ואומלל ראשו עוד סחרחר
מה עולל אך אתמול עת בנשף אחר?
היכן היא תושית מלכת המדינה?
מדוע נותר הוא לבד בפינה?

אל דאג אמרו לו מיד נעריו
הן מלך אתה ושליט על עם רב
צווה ויביאו אליך כל בת
בתולה ויפה ושומרת שבת
מכל הבתולות הכנועות אז תבחר
את זאת שבזכות לרגליך תנחר

אדון ימני היה בבירה
מאסטר דגול עוטה עוז וגבורה
אל דחי הוליך הוא את כל אויביו
שיבר ארזים הרקידם סביבותיו
שעירים יפזזו, יפרוצו בבכי
מאסטר בן קיש אשר שמו הוא מר-דחי

את בת דודתו הביא למעונו
לגדלה לחנכה לעשות רצונו
שמה המקורי של הבת לא נודע
כי הלז הסתירנה מכל עין עדה
עשור ועוד שבע עשתה בביתו
משרתת אותו כאילו בתו

והאיש מקורב למלכות מעולם
קשרים הוא טווה לו בלאט עם כולם
שלח את הבת הוא אל בית המלכות
ואת הסריסים שיחד הוא בזכות
וכך הנערה הרכה התמה
עלתה וניצבה במרכז הבמה

את יופיה ומראיה היללו אז הכל
הן זאת הראויה יצא שם הקול
הכשילה ברגל, דחפה במרפק
נבחרה יחידה למלכה בלי ספק
כתר מלכות לראשה אז נחבש
על ידי מודענו המלך ראש-חש

נותר עוד לומר ואך לבאר
שגיבור סיפורנו קצת הצטער
ומשום שעליה נותרה לו סמכות
החליט לארגן מרידה במלכות
שני שותפים לו בקתה וגם חורש
הסגירם לשלטון לנכד של כורש.

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

כוכב עז זרח אז בשמי המזרח
טיפוס נבימזה עם ראש נאלח
שר על כל שר, אדון כל אדון
כולם לו יכרועו מפני החרון
פריק של שליטה, קבוע חרמן
בן אגג, עמלק, בן המדתא המן

כל אנשי הבירה ממנו נרעדו
השתחוו וכרעו ויפולו וקדו
ואך גיבורנו עקשן ונואש
ליבו ללא חת, מוחו בלי חשש
מאז מעולם, מימות מבול נוח
לא תכרע משפחתו אלא לאלוה

נשמות טהורות זכות וברות
הלשינו על דחי, גרמו לו צרות
הזד המתועב מבקש לאבדנו
לשלוח כאן יד, להרוג את נפשנו
מנער עד זקן טף ונשים
ביוד גימל אדר שלטונות אז מרשים

יצאו דחופים הרצים השלוחים
סוסים דהרו ושצפו בדרכים
אל כל מדינה ומדינה ככתבה
הביאו דבר מלך חתום בלהבה
והעם הנבחר קרע בגדיו
שם אפר ושק החליף את מדיו

שמעה המלכה זאת, ותתחלחל
ונעל זהבהבת ובגד כחלחל
ביד סריסה שלחה אל מר-דחי
עודו ממרר וצווח בבכי
לא אבה להסיר את שקו מעליו
עדין לא באנו אל זה השלב

הוי, את המלכה אל המלך תלכי
במזימה של פיתוי, בתחנון ובבכי
הן כל שנותיך אצלי באומנה
הוכשרת אך לזאת, עכשיו העונה
מסילות אל ליבו עליך למצוא
כדי שהזד, הוא יבוא אל קיצו

ככל הכנועות גם אסתר המלכה
אופס, נפלט לי השם המוטעם בזרקא
בתחילה התווכחה, התמרדה ומרתה
אך אל מול האיום המפורש נצטייתה
צום היא תצום לה בן שלשת ימים
להשיב גזרתה, אף כולנו צמים.

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

נדד לו המלך אל תוך מיטתו
נדדה מחשבתו, נדדה גם שנתו
משתה משולש חיש קל לו הזקיר
חייך כשזכר שדחף אל הקיר
ת´כלב הזד, את הסאב האומלל
ואיך ישבנו הוי בכוח בעל

צריך את הדעת משם להסיח
מחשבות של זימה בצד להניח
לא עת היא עתה, לא זמן להזקיר
הן בפתח עם ספר עומד המזכיר
מר-דחי שלנו במרי חיבל
ותשלום של ממש מעולם לא קיבל

דיבר לענין המזכיר וקיצר
מפני שהמן כבר עומד בחצר
לדרוש מן המלך או סתם ליעץ
לאשר לו לתלות את דחי על עץ
קלט אז מלכנו כי עבד ימלוך
מסע מסוכן - אין חזור, רק הלוך

חלקלק כמו צלופח, כמו אבר משוח
חמקמק כמו נחש שפיתה בתפוח
פנטזיה הוציא ממוחו של העבד
תשוקה ממשתה, ממסיבה ומזבד
המלכה הוא ביקש שתולבש כסוס פוני
ועליה יורכב דווקא סאב לשם שוני

מהר כלך ולך את הרסן לבש
משוורת, רתמה וזנב של ממש
אתה הוא הסוס ועליך ירכיבו
כמשו לחייך, נפלו והצהיבו
אולם ישבניך כאן תכף ירטיבו
בזמן שת´פלאג מה עמוק שם ירכיבו

מר-דחי אחד הוא הלא תכירנו
חוב של כבוד עומד לו ביננו
המלך תמיד את חובו משלם
ת´פוני, ת´סוס, כאן אתה תגלם
הרכב על גבך ממש כמו חמור
את דחי אחינו, גאון-דור ואדמו"ר

אין תקומה אין עצה ואין פה שום מעל
כך זרש אשתו, נאום בת בליעל
שכן לפני דחי נפול החילות
נפול גם תיפול, יא זבל, שרמוטה
קיפל אז הכלב זנבו בין רגליו
מיגרנה זימן לו את כל סריסיו

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

המלכה והמלך לך מחכים
ואתה הן נחבא כאן אל בין הכלים
קום חיש ומהר קח רגליך ושא
לטיול בוא נלך, בוא נצא למסע
קרוב הוא היעד איננו רחוק
ארמון המלוכה הוא מקור דת וחוק

ושם במשתה משולש משוחזר
כפי הגורל הנגזר האכזר
במתק שפתים וחן של מלכות
סניגוריה לימדה המלכה וגם זכות
על עם סגולה שהזד עוד ביקש
להשמיד, להרוג ולשרוף גם באש

הוי, מיהו אשר מלאו כן ליבו
קטע אז המלך דיון באיבו
איש צר ואויב כך מלכה חיש אמרה
המן החרמן זה הסאבי הרע
את פוצי שלך הוא רוצה לאבד
כך סחה בפרץ של בכי כבד

ויקום המלך ויצא בחימה
עיניו מזרות, אש יורקות באימה
הגנה הלך לו, חיפש לו מרגוע
והסאבי כמו שמוק רצה רק לנגוע
נפל למיטה שעליה שכבה
על כרית ושמיכה ועל כסת רכבה

וישוב המלך החדרה מגן
וירא את הכלב לוקק דגדגן
שוד! שבר! זעק, ושמיר וגם שית!
לכבוש ת´מלכה פה עמי כאן בבית?
ועוד סאבי כזה שביצים לו כזית,
אנקר את עיניו אטרפנו כעיט!

חרמצ´יק קטנטן כמו כלב אומלל
מתחת מיטה הוא חביונה זחל
לא כלב לא פוני, חמור ולא סוס
חתול מילל ובוכה בלי היסוס
מלקות, הצלפות, ופלאסקים שם עפו
פניו של הזד, ישבניו אף הם חפו

הוי, מלך רב חסד לשמוע תחפוץ
חרבונה אמר לו, הכין לו הפוץ
מתקן לתליה למר-דחי וצלב
ויאמר המלך, אז תלוהו עליו
ואיש בל יהין עוד לזמום כך או ככה
נרגע לו המלך, חמתו שככה

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

קרא אז המלך לדחי לפי
אחי, אהובי, אלופי, מחליפי
טבעת מלכות על אצבע נתן
כינסו למשולש, עשהו חתן
לבוש של מלכות וגם תכלת וחור
כרוע אליך כל אשה ובחור

על כל האימפריה מעכשיו, מעתה
מופקד לא אחר, אף איש, רק אתה
שליט על כל עם ולשון ואומה
מאסטר מר-דחי נורא הוד ואימה
דברך הוא החוק, ייעשה רצונך
וכל העמים עוד ילוקו רגליך

ואל אחיכם בכל המדינות
היושבים בחורים מתחבאים בפינות
כתבו ספרים קראוהם לצאת
אש נקם בליבם צאו להצת
ביוד גימל אדר ממש בו ביום
יצאו באויבים להרוג ולנקום

וגם למחר בשושן הבירה
סירקו כל מחבוא כל ארון בדירה
חפשו ומיצאו ואיספו והביאו
עשרת בניו של המשמו, נו מיהו
פרשנדתא, דלפון, אספתא, פורתא
פרמשתא, אריסי, ארידי וויזתא

ובתוכם גם אדליא וגם ארידתא
כולם בני בניו של הסבא המדתא
את כולם על העץ יש לתלות פה בנחת
נרות שעווה גם לתקוע בתחת
להדליק, להצית, קחו גפרורים
לעשות פה שמח היום הוא פורים

כיתבו במגילה ורישמו בתעודה
משלוח מנות, משתה וסעודה
שכר וגם יין, העיקר שיש כוהל
ביום זה נשבר ונפרץ כאן כל נוהל
נמוך הוא גבוה, רזה הוא שמן
אפיקורוס ומין יענו חיש אמן

יידעו העמים נא, וכל הגויים
יושבי היבשת, שוכני האיים
כי מי ששולח ידו ביהודים
כל זנב שועלים וראש לזדים
פטנט יש לרשום, לכם אייעץ
סופו לא אחר, מאשר על העץ

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
* * * * * * * * * * * * * * * * *
* * * * * * * * * * * *
* * * * * * *
* *
Whip​(שולט)
לפני 18 שנים • 15 במרץ 2006
Whip​(שולט) • 15 במרץ 2006
סחתיין על ההשקעה! באמת כל הכבוד! icon_biggrin.gif
להבה חשופה
לפני 18 שנים • 15 במרץ 2006

סיפור "מ ע נ י ן "

להבה חשופה • 15 במרץ 2006
קראתי אהבתי מאוד .. icon_biggrin.gif

מצפה לעוד סיפורים icon_biggrin.gif

להבה חשופה
barbarella
לפני 18 שנים • 17 במרץ 2006
barbarella • 17 במרץ 2006
וכסיפא, ולא לא עוד אוסיף
שהרי הנה כבר ממשמש האסיף.
למני אז ועד היום מטף ועד זקן
נקרא זה ההמנון בפי ההמון,
מסלסלים בקול ניחר וקוראים כן כן,
המליכוהו אותו עלינו, את המשורר אינקוגניטו,
אותו מאסטר הגון, על כך איש לא יטיל וטו.

וספרו בחוצות והגידו בעיר
כי חזר הוא הזר ואיתו זמריר.
ומופלא ונשגב וגדול וכביר
ואפסיק ללקק לו פן ישבני ישחיר.

cow.gif

-אלנה
זר​(שולט)
לפני 18 שנים • 18 במרץ 2006

לאלנה

זר​(שולט) • 18 במרץ 2006
כמה טוב שיש פורים, ואפשר למלוך ליום אחד icon_smile.gif

למה לא יחול פורים, פעמיים בשבוע?