נשואים

נשואים

איימי_​(נשלטת) • 14 במרץ 2006

מה עושה רווקה שלא מוצאת את בן זוגה הרווק? מה עושה שפחה, שמחפשת בנרות מאסטר טוב, ואם כבר יש- הוא נשוי?

פעם חשבתי שלעולם לא אכנס לקשר עם נשואים, כי מבחינה מוסרית אני לא רוצה "לסייע בדבר עבירה". לא כי הם "נשואים", כי הם במערכת יחסים, ואני לא רוצה לסייע להוליך את האישה שולל, לפגוע בה כך איכשהו.

מצד שני, אומרים לי, זו לא אחריות שלך. הוא האחראי הבלעדי לפגיעה הזאת.

רציתי לשמוע דיעותיכם בנושא...

המלט • 14 במרץ 2006

בודאי שזו גם אחריות שלך, ולכתחילה עדיף קשר עם לא-נשואים. למה להסתבך?

ים_yam​(לא בעסק) • 14 במרץ 2006

בהחלט זו אחריות שלך!
כשאת בוחרת ביודעין להיות במערכת יחסים המתנהלת מאחורי גבה של האישה החוקית, אז את אשמה בשקר ובפגיעה באישה בדיוק כמוהו.
שימי עצמך לרגע בנעליה של האישה הנבגדת, בכנות, היית רוצה להיות במקומה?
זוכרת שעוד בגן למדנו "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך"?

חוצמזה

זיקית • 15 במרץ 2006

כשאת עם גבר נשוי, את מראש שמה את עצמך בסיטואציה שסביר להניח שתיפגעי בה.

בשביל מה ?

זיקית, יש כאלו

סוכן משנה מבנה • 15 במרץ 2006

מזוכיסטים, את יודעת?
חלק מהם אפילו כאן באתר

הכלל שנכון תמיד הוא

Master of Senses • 15 במרץ 2006

Never say Never.

שיטת הנישואין הדתית בישראל מביאה הרבה זוגות למצב של תהליכים רשמיים ארוכים לקבלת גט אבל למעשה הגבר אינו נשוי.

יש גברים לא נשואים באופן רשמי אבל הם נמצאים במערכת יחסים קבועה ובת הזוג שלהם תפגע יותר מהאישה שכביכול נשואה.

את צריכה לברר כל מקרה לגופו.

ישנן גם סאביות

המלט • 15 במרץ 2006

שהן למעשה שולטות במסווה, אדונים שהם למעשה עבדים נרצעים, קלמנטינות שהן למעשה
תפוזים.

שום דבר אינו כפי שהוא נראה באמת. צריך תמיד לבדוק.

for christ's sake -- האשה מדברת על בנאדם נשוי. לא קרבן של השיטה הדתית, לא 'נשוי על הניר',
ולא מקרה שצריך לבדוק לגופו. נשוי -- עם אשה - עם/בלי ילדים - עם/בלי מינוס בבנק. כזה נשוי.
וזה נושא הדיון, בכל הכבוד.

אנדרפוט • 15 במרץ 2006

להתעסק עם נשוי או עם נשואה זה בסדר גמור מבחינתי,

אם האדם הנשוי רואה לעצמו צורך לבגוד ביחסים הממוסדים שיש לו, יש שתי אפשרויות -

1 - הוא מחפש קצת ריגושים אבל בסך הכל הוא מרוצה מחיי הנישואין. כל קשר איתו יכול להיות מאכזב מבחינת הרצינות והעומק, אבל מרגש מבחינת הסקס והדרמה

2- הוא מחפש אהבה, בת הזוג כבר לא עושה לו את זה ובהעדרה של אהבה הקשר ממילא נמצא על גשר רעוע מאוד - עם ילדים או בלי ילדים, כשהאהבה מתה זה פשוט קורה. וזה קורה לא מעט.
במקרה הזה הנשוי או הנשואה הם טובים בדיוק כמו רווקים וראויים לאהבה לא פחות מהם, אמנם יהיו סיבוכים טכניים - נישואין זה סוג של מוסד שמאחוריו יש אהבה, כאשר האהבה אוזלת המוסד עדיין קיים, אבל כלום לא יעמוד בכוחה של האהבה החדשה ולכן יכול להיות לך קשר מלא, ארוך, אינטימי ומאוד מספק מבחינה רומנטית.

קחי בחשבון שמי שיתגרש מאשתו בשביל לחיות איתך עלול גם לעזוב אותך לטובת מישהי אחרת

וכמו כן - עם אחוזי גירושין של 30-40 באמריקה ואירופה קחי בחשבון שגם גבר רווק שמעולם לא היה נשוי, עלול גם לעזוב אותך לטובת מישהי אחרת

ואם כבר להתעסק עם נשוי

המלט • 15 במרץ 2006

אז אחד כמו המשורר האנגלי W.H. Auden -- הוא התחתן עם אריקה מאן, בתו הלסבית
של הסופר תומאס מאן, רק כדי שהיא תוכל לברוח מהרייך השלישי בגרמניה. הוא מעולם
לא חי אתה ביחד, אך הם נשארו ידידים טובים ולא טרחו אף פעם להתגרש....

עם נשוי כזה -- גם מבחינתי זה בסדר להתעסק.

Re: נשואים

venus in our blood​(שולטת) • 15 במרץ 2006

________________________________________________________________________

איימי,

''לא כל הרצוי - מצוי
המצוי והרצוי- נשוי...''
מדברייך עולה כי שוק ההיצע והביקוש של השולטים הרווקים ( ויסלחו לי מראש כולם על ההכללה הגסה והבוטה ), אפעס, לא מי יודע מה..

האם זו גם אחריותך ? כפי שנאמר כאן כבר קודם- בהחלט !

לשים את עצמך במקומה של אותה רעייה נבגדת
לחיות עם רגשות האשמה
להיות מס' 2
לסיים את המערכת עם לב שבור בסופו של דבר

בקיצור- ''להכניס ראש בריא למיטה חולה ...''

במישחק הזה יש שניים. ( והשלישית שלא יודעת...) , כמובן שחלק מהאחריות תמיד בך , כי כאשר את נכנסת מראש, וביודעין לקשר עם גבר נשוי, עלייך לדעת ולשאת בהשלכות של הנושא.

לעניות דעתי הבלתי נחשבת בעליל , לקשר עם גבר נשוי מתאימה אישה בסטטוס דומה- הווה אומר, נשואה.
שכן, הסיטואציה מוכרת לשניהם, אין ציפיות שהקשר יתפתח מ-עבר ויש שמירת גבולות מוסכמת ומובנת מראש על שני הצדדים.

גם לרווקה ולגבר נשוי יכול להיות קשר כזה. והדיסקרטות תישמר. והאהבה תפרח.
אבל,
מה הלאה ?
כשאת תרגישי שאת רוצה להתקדם , מבחינת מהות וטיב הקשר ( וזה לגיטימי, כי את רווקה וההתקדמות היא חלק מתהליך )
והוא יחליט, ''עד כאן. טוב לי ומספיק \ מספק לי פה '' ( וזה טיבעי ולגיטימי , כי הוא כבר עבר את כל התהליך הזה. ואין לו רצון לפרק את התא המשפחתי שלו ).

מה עושים אז?

עומדים בפני צומת דרכים?
נפרדים ? חוזרים? נתקעים ? נשארים עם לב שבור ? ( אפילו אם מדובר בשני הצדדים. כי נניח והוא התאהב בך מאוד, נקשר אלייך, ועדיין אין ברצונו לפרק את התא המשפחתי )

מבחינה מוסרית, אני נוטה להסכים איתך, ועדיין- ''איש איש - באמונתו יחיה ''.
השאלה היא מהו המחיר שתיאלצי לשלם, בסופו של דבר, בהיקשרות אל גבר נשוי לעומת שולט רווק ?

מתמיהה אותי עוד יותר העובדה שבקהילה בה שולט הרוב הגברי הדומיננטי, לא ניתן למצוא מאסטר איכותי באמת.
אולי ניתן לייחס זאת לבשלות פנימית,
וכנראה שחזרנו לנקודת ההתחלה- אולי גם הגיל ועמו הניסיון והבשלות, משפיעים ומכריעים.

פיתרון חלופי :
גרושים או סוויצ'ים