חיצונית(מתחלפת)
|
לפני 18 שנים •
18 במרץ 2006
להתמודד עם כאב
הצלחתי להתאפק די הרבה זמן
אבל עד כאן עכשיו אני חייבת להגיב. לאחרונה קראתי פה כתבות רבות על התמודדות עם כאב רגשי כאב של פרידה. זוג מנהל מערכת יחסים הכל טוב הם מפרגנים, מחמיאים, תומכים וטוב להם יחד. אחד הצדדים מחליט לסיים את המערכת והוא עושה את זה הכי יפה ובנימוס שניתן. ואז. הכל מתהפך. מי שעד אתמול היה מושלם בשבילי מתאים וטוב נהפך פתאום לרע, לאגואיסט, ואפילו למסוכן. ל מ ה ? האם זו הדרך שלנו להתמודד עם הכאב? או האם הכבוד העצמי מדבר במקום השכל הישר? הרי ברור שהיום אנחנו בצד אחד של המטבע ומחר נהיה בצד השני אנחנו מתמודדים כל כך טוב עם שליטה על הגוף למה שלא נשפר גם את השליטה על הרגש? אני רוצה לשמוע למה אנחנו מתמודדים בצורה כל כך גועלית ונמוכה על הכאב האמיתי בחיים. |
|
|
melody
|
לפני 18 שנים •
18 במרץ 2006
איך את יודעת ש :
ציטוט: אחד הצדדים מחליט לסיים את המערכת והוא עושה את זה הכי יפה ובנימוס שניתן.
|
|
|
המלט
|
לפני 18 שנים •
18 במרץ 2006
Re: להתמודד עם כאב חיצונית כתב/ה: אנחנו מתמודדים כל כך טוב עם שליטה על הגוף
למה שלא נשפר גם את השליטה על הרגש? אני רוצה לשמוע למה אנחנו מתמודדים בצורה כל כך גועלית ונמוכה על הכאב האמיתי בחיים. כי זה הרבה, הרבה יותר קשה. ה'שליטה' על הגוף באה ממקום אנוכי מאד -- כמעט נרקסיסטי -- ולא פעם שיתוף הפעולה עם הפרטנר הוא בגדר אשליה בלבד, ובפועל מתרחשת עבודת אלילים חושנית , סוחפת ומטרפת -- שהאליל הנעבד שלה הינו הגוף שלנו. השותף הופך להיות כמעט חיצוני, נוכחותו כמעט מחללת את קודש הקדשים. רגשות לעומת זאת -- מטבעם כרוכים באדם אחר; השליטה בהם כרוכה בפשרה, בויתור, בלתת מקום לרגשות מתחרים של האחר. זה כמעט הפוך מעבודת האלילים של הגוף, ולכן זה גם כל כך קשה. |
|
|
|
חיצונית(מתחלפת)
|
לפני 18 שנים •
18 במרץ 2006
המלט
קשה זה טוב
הענין פה הוא איך מתמודדים עם הקושי. |
|
|
| ערגה |
לפני 18 שנים •
18 במרץ 2006
ההתמודדות הרגשית קשה לאין שיעור מההתמודדות הפיסית.
לפחות עבורי. מה שהפריע לי בשאלה שלך היה ה"אנחנו" ... לא כולם כאן מגיבים כך. מן הסתם האנשים בעלי נטיות אקסטרוורטיות יחצינו את כאבי הפרידה יותר מאחרים (ויש גם ייתרונות באקסטרוורטיות - שלא אתפס כאן כשוללת, כלל וכלל לא) ואנו נחזה גם במחזות פחות חינניים של פרידה המלווה במריבות או פשוט בכאבי פרידה קשים עד ההתאהבות הבאה. מי היה החכם שאמר שכאבי שברון אהבה מרפאים באהבה חדשה? אני מכירה לא מעט אנשים בקהילה שהיו יחד, נפרדו, ונשארו ידידים טובים. כמו הוגו 
|
|
|
| ערגה |
לפני 18 שנים •
18 במרץ 2006
ההתמודדות הרגשית קשה לאין שיעור מההתמודדות הפיסית.
לפחות עבורי. מה שהפריע לי בשאלה שלך היה ה"אנחנו" ... לא כולם כאן מגיבים כך. מן הסתם האנשים בעלי נטיות אקסטרוורטיות יחצינו את כאבי הפרידה יותר מאחרים (ויש גם ייתרונות באקסטרוורטיות - שלא אתפס כאן כשוללת, כלל וכלל לא) ואנו נחזה גם במחזות פחות חינניים של פרידה המלווה במריבות או פשוט בכאבי פרידה קשים עד ההתאהבות הבאה. מי היה החכם שאמר שכאבי שברון אהבה מרפאים באהבה חדשה? אני מכירה לא מעט אנשים בקהילה שהיו יחד, נפרדו, ונשארו ידידים טובים. כמו הוגו
|
|
|
|
חיצונית(מתחלפת)
|
לפני 18 שנים •
19 במרץ 2006
ערגה
בכל גינה יש עשבים שוטים
כתבתי ברבים כדי שכל אחד יבדוק את עצמו האם הוא פרח או עשב שצריך להוציא. |
|
|
| ממתין בסבלנות(שולט) |
לפני 18 שנים •
19 במרץ 2006
כאב
השאלה היא...
האם היית כותבת פוסט זה.. אם את היית זו המסיימת את מערכת היחסים. האם גם אז היית מביטה בכאב על מה שהסתיים? או אפילו בשמחה. התגובות אמביולנטיות מן הסתם. פרידה היא כאב, נקודה. יש התמודדים איתה, ויש שלא לעניין הבדס"מ.. כאבשבפרידה בהסכמה, אינו שונה מכאב שאינו שכזה. בכל מקרה. מישהו צריך להסביר לעולם שלנו.. מדוע אתם שהייתם זוג נפלא..אדון ושפחה . מלכה ועבד.. פתאום הגעתם לנקודת השבר. ברור, שמה שהיה לא היה מספיק טוב..אחרת היה נמשך. או שהיו תנאים מסוימים שבגללם..פשוט לא יכולתם להמשיך.. אם לא היה מספיק טוב.. מן הסתם הרפש יצא החוצה.. אם בגלל תנאים סביבתיים ..לדעתי..לא יפגע אף אחד מהצדדים במשנהו. ולהיפך.. תישאר חברות והערכה. אפ הפרידה נובעת..מערעור מעמדו של השולט או הנשלטת. ברוב המקרים הרפש יצא החוצה. ממתין בסבלנות |
|
|
| eden1 |
לפני 18 שנים •
19 במרץ 2006
מצטרפת לשאלתה של מל ועוד... melody כתב/ה: איך את יודעת ש :
ציטוט: אחד הצדדים מחליט לסיים את המערכת והוא עושה את זה הכי יפה ובנימוס שניתן.
איך את יכולה לדעת איך דברים הסתיימו?... ציטוט: מי שעד אתמול היה מושלם בשבילי מתאים וטוב נהפך פתאום לרע, לאגואיסט, ואפילו למסוכן.
ל מ ה ? האם זו הדרך שלנו להתמודד עם הכאב? או האם הכבוד העצמי מדבר במקום השכל הישר? הרי ברור שהיום אנחנו בצד אחד של המטבע ומחר נהיה בצד השני אנחנו מתמודדים כל כך טוב עם שליטה על הגוף למה שלא נשפר גם את השליטה על הרגש? אני רוצה לשמוע למה אנחנו מתמודדים בצורה כל כך גועלית ונמוכה על הכאב האמיתי בחיים. יש דברים שבטיימינג מסויים נראים הכי נכונים ולאחר סיום הקשר כאשר רואים אותם באובייקטיביות וללא מניפולציות, לאחר שמכירים ורואים שיש דברים אחרים מבינים כי הם אינם נכונים, ולעיתים אף מסוכנים. אינטיליגנציה ריגשית נבחנת ברגעים של כאב שבלב פעמים רבות, בגלל הקשר של השליטה שיוצר פעמים רבות תלות (לרוב הדדית למרות שהמחשבה הרווחת היא שהתלות היא רק מצידה של הנשלטת) יש קושי פעמים רבות בפרידות בבדס"מ יותר מבפרידות אחרות... יש שמתקשים לשחרר ומגיבים באופן שונה. אנשים אשר מכירים את הנפשות הפועלות יכולים לשפוט לפי ראות עיניהם ועפ"י ההכרות שלהם עם הגורמים השונים. בכל מקרה, כפי שאמרו לפני...בכל קשר שהוא מה שקורה ידוע רק לשניים. דברים שרואים מכאן לא רואים משם... לעולם לא ניתן לשפוט אנשים ובעיקר לא בכאבם, והדבר מכוון לשני הצדדים, השולט והנשלט. בהצלחה. |
|
|
רפאל
|
לפני 18 שנים •
19 במרץ 2006
פשעי אהבה
מיום שחרב מקדשם של איש ואשה - שערי אהבה ננעלו. ואף על פי ששערי אהבה ננעלו - שערי משפט לא ננעלו. אני חושב שפרידה אינה מעבירה רגשות, רק משנה את האופן שבו מגלים אותם. גם כאשר האהבה, התמסרות וקבלה, אינם אפשריים עוד, הגינוי והמשפט מוסיפים להיות זמינים.
האוהבים הגדולים, הם לעולם קטגורים. הם לעולם מחמירים בדיני אהבה. כגודל אהבתם וסלחונותם בתחילה, כך היא החמרתם בדין בדיעבד. אנשים שאיש אינו מתאהב בהם אנושות אינם נחשבים בעיני איש כמסוכנים מאוד. |
|
|