| sweet(נשלטת){MM} |
לפני 18 שנים •
19 במרץ 2006
לידה
שאלה שתשמע קצת מוזרה,
האם למישהי מזוכיסטית או שנמצאת במערכת יחסים בו היא מתמודדת עם כאב,פחות כואב ללדת? האם היא יכולה להתמודד טוב יותר עם הכאב או אפילו להנות מהלידה עצמה? אשמח לשמוע דעות של כאלו שילדו או סתם מה אתן חושבות (או חושבים)? |
|
|
המלט
|
לפני 18 שנים •
19 במרץ 2006
התשובה הקצרה שלי היא: אני לא חושב.
והארוכה -- השאלה מניחה מראש (במובלע) כי כאב הינו תחושה פיזית אבסולוטית, ולכן אם מישהי הינה מזוכיסטית, אז היא עשויה להנות מכאב של סשן בדסמי, כאב של טיפול שיניים ללא הרדמה, כאב של דלת הנסגרת על אצבע, וגם כאב של לידה. אלא שלדעתי לא ניתן להניח הנחה כזו -- וכי למעשה לא ניתן להפריד בין התחושות הפיזיות הכואבות, היינו, בין הכאב, שמזוכיסטית במערכת יחסים מתמודדת אתו, לבין המסגרת הנפשית המיוחדת והמסוימת במערכת היחסים הזו; כיוצא בזה, כל כאב וכאב, יש לראותו כמרכיב אחד בלבד בתוך קונטקסט רחב יותר הכולל גם הלך רוח נפשי. התוצאה היא, שהתמודדות עם כאב של לידה שונה לגמרי מההתמודדות של כאב המדוברת לעיל, וזו וגם זו שונה מהתמודדות עם כאב של טיפול שיניים, חבטה של דלת, וכו. |
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
20 במרץ 2006
Re: לידה sweet כתב/ה: שאלה שתשמע קצת מוזרה,
האם למישהי מזוכיסטית או שנמצאת במערכת יחסים בו היא מתמודדת עם כאב,פחות כואב ללדת? האם היא יכולה להתמודד טוב יותר עם הכאב או אפילו להנות מהלידה עצמה? אשמח לשמוע דעות של כאלו שילדו או סתם מה אתן חושבות (או חושבים)? ____________________________________________________________________ כן ולא. לא, אם היא יולדת באופן טיבעי, כן, אם היא יולדת עם הרבהההההה אפידורל 
אני לא חושבת שיש קשר בין נטיותינו המיניות \ המנטאליות\ הרגשיות לבין צירי הלידה . אי אפשר ליהנות מכאבי הלידה. אפשר ליהנות מההיריון מפרי האהבה לא מצירי הלידה. זה כואבבבבבבבבב תופתתתת גם המאזוכיסטיות הכי גדולות והכי אקסטרימיות לא נהנות מצירי לידה. אלו כאבים שאינם בשליטתך, אין לך מילת ביטחון, ואי אפשר לתאר אותם,- את פשוט הופכת להות גלים של כאב. אבל...זה שווה את הכל. 
לדעתי, אין כל קשר בין כאבים שחווים בבדס''מ לצירי לידה . הקשר היחיד, הקיים אולי, הוא מטאפורי בלבד- לידה מחדש.. הזדהות.. תובנות.. וכד'. |
|
|
Zarial(מתחלפת)
|
לפני 18 שנים •
20 במרץ 2006
מסכימה עם נוגה
אין קשר בין הדברים, לידה שלי לפחות הייתה מעל 50 שעות לא נראהלי שתרצי סשן בן 50 שעות ועוד ללא מילת ביטחון 
|
|
|
| QuBe(שולטת) |
לפני 18 שנים •
20 במרץ 2006
תראי
יש כל מיני סוגים של כאב, ואצלי למשל החיבה אליהם משתנה: למשל -
צליפות, מכות בישבן - כן, עוד כאבי ראש, כאבי מחזור - איכס, לא תודה. אולי אם מישהי מתרגלת נשימות ושיטות להקל על הכאב במערכת היחסים הבדסמית שלה, היא יכולה לממש את זה גם בלידה. לי נראה שאילו כאבים מ א ו ד שונים. וגם, במחשבה על מה שכתבתי, למה לתרגל דרכים להקלת הכאב בבדסמ? זה חלק מהכיף... Q. |
|
|
קלייר(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
20 במרץ 2006
Zarial כתב/ה: מסכימה עם נוגה
אין קשר בין הדברים, לידה שלי לפחות הייתה מעל 50 שעות לא נראהלי שתרצי סשן בן 50 שעות ועוד ללא מילת ביטחון גדול, מסכימה עם כל מילה 
|
|
|
עלמה(לא בעסק)
|
לפני 18 שנים •
20 במרץ 2006
אקסטזה
די נדיר , אני יודעת , אך בלידת בני הבכור , אותו ילדתי בלידה טבעית וללא אפידורל ומשככי כאבים חוויתי חוויה אקסטטית שתחילתה בכאב עז ( מן הסתם ) וסופה בספייס חוץ גופי.
לא ידעתי עד אז ומאז התעלות גופנית ורוחנית כזו , ואני לא מחשיבה את עצמי מזוכיסטית גדולה בחיי היומיום . אני חושבת שזה עניין של מוכנות מנטאלית להיכנע בזמן אמיתי , ובינינו , כמו שאמרו לפני , אין בדיוק מילת בטחון כך שלמעשה אין ברירה אחרת מלבד התמסרות טוטאלית לכאב. אני בזמנו לא הייתי מודעת למונח "בדסמ" אך כן חוויתי כאב ברמות שונות כשגדלתי . האם זה הכין אותי לחוויה המדהימה שעברתי ? אני לא בטוחה בכלל, כי לראיה , בלידת בני השני , באותו אופן ( טבעי וללא משככי כאבים ) בעוד הזיכרון המתוק של הלידה הראשונה בראשי וכולי ציפיה לשחזר את החוויה , גופי שניטע בו זיכרון הכאב מהפעם הראשונה או אולי מוחי שנטמן בו כבר הפחד פשוט "בגדו" בי והעיפו אותי רחוק רחוק - אל העילפון. כך שהחוויה הראשונה על כל הכאב והעונג לא עזרה בלידה השניה כלל. ושוב , אני חושבת שזה הכל עניין של מוכנות ובאיזה מצב נפשי ופיזי את מגיעה ללידה. כך או כך - שיהיה במזל טוב אם בעתיד הקרוב או הרחוק....הלידה זו ההתחלה , אחר כך מתחיל הסשן האמיתי
|
|
|
Whip(שולט)
|
לפני 18 שנים •
20 במרץ 2006
ממה ששמעתי מחברות וממה שקראתי,
רוב אלה בלי האפידורל היו משתמשות במילת הביטחון... יכל להיות מאד משעשע - פתאום היא אומרת את מילת הבטחון והכל נפסק, כל הצירים והכאבים... |
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
20 במרץ 2006
Re: אקסטזה עלמה כתב/ה: די נדיר , אני יודעת , אך בלידת בני הבכור , אותו ילדתי בלידה טבעית וללא אפידורל ומשככי כאבים חוויתי חוויה אקסטטית שתחילתה בכאב עז ( מן הסתם ) וסופה בספייס חוץ גופי.
לא ידעתי עד אז ומאז התעלות גופנית ורוחנית כזו , ואני לא מחשיבה את עצמי מזוכיסטית גדולה בחיי היומיום . אני חושבת שזה עניין של מוכנות מנטאלית להיכנע בזמן אמיתי , ובינינו , כמו שאמרו לפני , אין בדיוק מילת בטחון כך שלמעשה אין ברירה אחרת מלבד התמסרות טוטאלית לכאב. אני בזמנו לא הייתי מודעת למונח "בדסמ" אך כן חוויתי כאב ברמות שונות כשגדלתי . האם זה הכין אותי לחוויה המדהימה שעברתי ? אני לא בטוחה בכלל, כי לראיה , בלידת בני השני , באותו אופן ( טבעי וללא משככי כאבים ) בעוד הזיכרון המתוק של הלידה הראשונה בראשי וכולי ציפיה לשחזר את החוויה , גופי שניטע בו זיכרון הכאב מהפעם הראשונה או אולי מוחי שנטמן בו כבר הפחד פשוט "בגדו" בי והעיפו אותי רחוק רחוק - אל העילפון. כך שהחוויה הראשונה על כל הכאב והעונג לא עזרה בלידה השניה כלל. ושוב , אני חושבת שזה הכל עניין של מוכנות ובאיזה מצב נפשי ופיזי את מגיעה ללידה. כך או כך - שיהיה במזל טוב אם בעתיד הקרוב או הרחוק....הלידה זו ההתחלה , אחר כך מתחיל הסשן האמיתי __________________________________________________________________ עלמה, את מתארת חווייה מדהימה ונדירה . אני לא בטוחה שיש לה קשר למוכנות נפשית, מפני שכפי שציינת בעצמך, ציפית ללידה דומה בלידתך השנייה וניכר בך שהיית מוכנה לכך. אני חושבת שכל לידה היא חווייה שונה ( זריאל, 50 שעות צירים??????????ואני חשבתי שאני שוברת שיאים, עם קרוב ל22 שעות צירים !!!!!!!!!! ) , בכל מקרה, אני חושבת ש-מה שתיארת, עלמה, בהחלט מזכיר סאבספייס, ואף הרבה יותר מכך, התעלות שמיימית אקסטטית. פשוט מדהים. נפלא לשמוע דברים כאלו. כך או כך, נשלטות, שולטות, סוויצ'יות, לא בעסק או וניליות- כולנו השפחות הנרצעות ואוהבות של ילדינו  
|
|
|