הבשורה, ע''פ יהודה

מי שלא ראו אתמול נשיונל ג'יאוגרפיק.

התגלה כתב יד חדש,(שלאחרונה רק הושלם התיקון שלו והתרגום)
קופטי מהמאה השלישית לערך שטוען שיהודה איש קריות, לא רק שלא היה בוגד, אלא גם קדוש.
מי שלא מכירים את הסיפור, יהודה היה הבוגד שהיסגיר את ישוע לידי רשויות הדת היהודיות,
הכוהנים הגבוהים והם העבירו אותו לידי הרומאים
שם ניצלב בגלל האשמה בבגידה.
בבשורה ע''פ ג'ון,מתואר יהודה כאיש שטני כמעט, נציג כל היהודים ש"צלבו", את ישוע (הם טוענים כי שמו יהודה בגלל שהוא יהודי, משל לכל היהודים שונאי ישוע והנצרות)
מה שהביא במאות המאוחרות יותר להתפחותה של האנטישמיות הדתית שלקחה חלק רב בהשמדה ההמונית בגרמניה בשנות השואה.

אותו כתב היה רק תרגום של כתב יד של האגוניסטים , כניראה מהמאה הראשונה לספירה, הזמן שניתכבו רוב הבשורות(30 או יותר) שרק ארבע מהן ניכנסו בסוף ל"ברית החדשה" והוקע על ידי אחד הבישופים הראשונים, אלו שקבעו מה יוכנס לברית ,ככפירה. וגם האגוניסטים עצמם, הוכרזו ככופרים.
כל הבשורות, לא ניכתבו על ידי השליחים של ישוע אלא על ידי ממשיכי דרכם .

מה שטוען כתב היד הזה, הוא שישוע עצמו ביקש מיהודה "לבגוד" בו ולהסגיר אותו לרשויות, בידיעה מלאה שהוא יומת,
זואת מכייון שיהודה היה תלמידו הנאמן ביותר ויד ימינו רק לו גילה את כל הסודות האלוהיים.
האגוניסטים טענו שיש ניצוץ אלהי ניסתר בכל אדם שרק צריך לגלות את זה בעצמו,מה שסותר את כל הדוקטורינות הנוצריות המקובלות
ומעבר לזה, הבשורה על פי יהודה לא מתארת את הצליבה השיבה לחיים והעליה לשמיים כמו שאר הבשורות אלא רק את המוות,
ישוע רצה רק לשחרר עצמו מכבלי הגוף. ולהיצטרף לאלוהיו,דבר שעוד יותר הירגיז את הרשויות הדתיות החדשות והוקע ככפירה החמורה מכולן,
ההתעלמות מהשיבה לחיים והעליה לשמיים.עיקרי הדת הנוצרית.

ישוע היה הרי יהודי כמו כל שאר תלמידיו, יהודי נאמן ודתי שרצה יותר מכל לעזור ולעודד את העניים והמקופחים בניגוד לחברה הדתית של אותו זמן ובניגוד לחוקים שהיו אז ,אותם הכתיבו הכוהנים הגדולים והעשירים , הוא ששאף לחופש ושיוויון אזרחיים ודתיים וה"כת" שלו לא היתה שונה מהאיסיים או כל שאר הכתות שהסתובבו בשטח
והוא לא העלה בדעתו ולא שאף לא להיות משיח ובטח שלא ליצור דת חדשה שתיהיה מנוגדת או מתחרה ליהדות, את זאת עשו ממשיכי דרכו.
הוא רק רצה לתקן את הקיים, בייחוד את הסדר החברתי שהיה נהוג אז, שהיפלה לרעה עניים וחולים ואפילו קבע מי יורשה להיכנס למיקדש ומי לא.

למה ישוע צריך היה למות, בבשורות נאמר שהוא מת כדי להציל את כל המאמינים שלו ולשאת את החטאים שלהם כדי שהם לא יענשו והוא דגל ב"הגשת הלחי השניה" ובחיי שלום בנוסח "כל הנושא חרב יומת בחרב".
אבל היה בזה מעבר לזה, הוא היה זקוק להוכיח לאנשים שאלהים חי וקיים ועבר הרבה זמן מאז כל הניסים שיציאת מיצריים הראתה, אז היו לו ניסים משלו
ההליכה על המיים הלחם והדגים המיים שהפכו ליין הטענה שהוא ריפא מצורעים, הכל הוכחה שאלהים אכן חי וקיים ודואג למאמיניו
ולא רק שייך לכוהנים הגדולים ואנשייהם.

אבל הנס הגדול ביותר שהוא היה זקוק לו(ע''פ הנצרות המקובלת) הוא נס תחיית המתים ההוכחה הגדולה מכולם שיש אלהים, לדעתו,כי אין כתבים המיוחסים לו אישית, הכל ניכתב מיד שניה שלישית ורביעית גם , בסביבות 60 עד 80 למותו.
לשם כך, הוא היה צריך למות והכוהנים הגדולים כבר שנאו אותו על הההטפות שלו ועל מילחמתו האישית,בהם כשהוא הוקיע אותם ככוהני שקר שדואגים רק לעצמם ולשלהם שמבזים את הדת והאמונה הדתית ((הסצנה במיקדש בה הוא גרש את חלפני הכספים ושבר את השולחנות שלהם, בין היתר)הם היו ה"שליחים"שלו למטרה זאת. (עוד שעירים לעזזל בצד יהודה,של הנצרות).

הרומאים צלבו אותו על בגידה ,לא על אמונה דתית ,בטענה שהוא שאף להיות מלך היהודים , הכרזת קרב ברורה על סמכותו של הקיסר הרומאי.
וגם על הסתה נגד השילטון הרומאי בקריאתו לסדר חברתי חדש.

אז למה שיהודה או בכלל מישהו יסגיר אותו? למה הוא לא היסגיר את עצמו? אין תשובה ברורה.
(אלא אם כן הוא לא ממש היה כמו שהנצרות של היום מציגה אותו, דהיינו אדם קדוש,בעצם)

בבשורה ע''פ ג'ון,(הרביעית והאחרונה בברית החדשה) בתאור הסעודה האחרונה, הוא כבר,מוצג כאומר, בניגוד למה שניכתב שלוש הקודמות,
שבין האנשים ישנו אחד שיבגוד בו וימסור אותו לרשויות, אותו אחד לו הוא יגיש לחם במלח, ואז הוא מגיש את זה ליהודה, מסמן אותו בברור כבוגד,התאור הזה לא היה בבשורות הראשונות , בהן הוצג יהודה דווקא באור חיובי אבל לאט לאט נעשית בו דמוניזציה מכוונת וביהודים,בדרך להתנתק מהיהדות וליצור דת חדשה.
לעיתים, בבשורה(ע''פ יהודה) הוא גם מוצג כאדם די תכמן ולא נחמד בכלל לפעמים,ולא אמין.

הוא גם טען,ע''פ האגנוסטים, שאלהים,זה שברא את העולם, זה שהיהודים מאמינים בו, אינו האלוהים האמיתי ויש ישות אלוהית מעליו , הוא זה האמיתי הוא זה שבו צריך להאמין ופה ישנו רמז לרצון ליצור דת חדשה מנותקת מהמקור היהודי.
אבל שוב,אלו רק אינטרפטציות מכוונות(של האגוניסטים מצד אחד ושל הנוצרים הקתוליים, מצד שני) .
שוב, לא יודעים באמת מה קרה שם.

הפלג היהודי הזה של השליחים והמאמינים בישוע, התנתק עם הזמן מהמקורות היהודיים שלו , בין היתר בגלל שהם צרפו אליהם את הגויים עובדי האלילים של הסביבה, והרומאים בראשם (הם אלו שהרגו אין ספור נוצרים חדשים באיצטדיונים שלהם , בכל מיני דרכים מזוויעות)
דבר שהיתנגש על הדוקטורינות היהודיות של אז שכניראה התנגדו לסוג כזה של "מיסיונריות" ולא רצו לצרף אליהם זרים.ואז התחילו המיתקפות על היהודים כרוצחי המשיח והניתוק הגדול בין שתי הדתות, קרה.
וגם הם וגם האגוניסטים הוכרזו ככופרים אויבי הנצרות המקובלת,כאחד.

על יהודה מספרים שתלה את עצמו מצער ומחרטה( או שנפל והתאבד בדרך זאת או אחרת, במיזבלה בשולי ירושליים))
על בגידתו?, על מותו של מורו האהוב?,או אולי בגלל הרדיפות אחריו?, או, אולי,רמז "דק" לאחריתם ועונשם של היהודים על "צליבת המשיח"??

(דרך אגב, בזמן האינקווזיציה, הם רק "חקרו" ודנו, את הנאשמים בכפירה,ההוצאה להורג בשרפה, נעשתה על ידיהרשויות החילוניות, בטענה, שהכנסיה לא שופכת דם)

ישוע, ע''פ המסופר בבשורה, הבטיח לו חיי נצח ככוכב בשמיים,תהילת נצח, כאדם קדוש ומוערך, תמורה השרות הקטן הזה, שיעשה לו.