שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דילמת הערפדית

שוטרת*
לפני 18 שנים • 12 במאי 2006

דילמת הערפדית

שוטרת* • 12 במאי 2006
היא אוהבת אותו, לא רוצה לרוקן אותו
לא רוצה לפגוע, לא "לגמור" אותו
לשתות ממנו קצת בכל פעם - ולתת לו לצבור כוחות מחודשים
אך אין בה רצון רק 'להשביע את עצמה'
היא מכורה לאהבה שלה
אותה נקודה בה היא כבר לא יכולה , היא חייבת את הטעם הזה
מביאה את עצמה עד קצה היכולת והגבול , עד הנקודה בה עיניה משדרות טירוף
מכורה לצורך שבוער בה,
צורך שאם לא ימומש - יסכן אותה.
וריד מנופח בדם , כאילו קורא לה , מתחנן לשיניה
שתתן לו חופש ,וכך תעניק לעצמה רגיעה.
היא מכריחה את עצמה לקחת צעד אחורה,
לראות אותו, את כולו
אחרת - יהיה מסוכן, לשניהם
אבל המרחק רק מגביר את הטירוף.
היא מתקרבת בצעדי ענק
כל צעד מהיר מהשני
אם המבט שלה היה משדר טירוף - זה עדיין היה בגדר השפוי
זה כבר מזמן לא.
הוא על ברכיו, רואה את הכל, לא מזיז שריר
למעט את ראשו , שזז הצידה
מאפשר לה גישה נוחה יותר - מתמסר.
שיניים ננעצות , תחושה של שביל חם של דם
שזורם לאורך הצוואר
מליון מחשבות
עונג התמסרות וכאב אצלו
אהבה עצומה אצלה
אהבה אליו , אהבה לצורך שלה, אהבה לטעם שלו
היא חייבת לעצור! לא לשכוח שהוא שם!
מביטה בו - הוא מותש
אך הוא לא יזוז עד טיפת הדם האחרונה,
זה תלוי רק בה .
נלחמת בעצמה ,מרפה את הנשיכה
למזלו ולמזלה - שוב היא ניצחה
מקווה שכך יהיה גם בקרב הבא..
    התגובה האהובה בשרשור
עינבר
לפני 18 שנים • 12 במאי 2006

יפה

עינבר • 12 במאי 2006
אהבתי
(מזל שיש כאן פורום פמדום ראוי)
שלגי
לפני 18 שנים • 12 במאי 2006
שלגי • 12 במאי 2006
יפה שוטרת

יפות לכם התחושות והעוצמות

תודה על השיתוף
ורגיליוס
לפני 18 שנים • 12 במאי 2006

כנות שחודרת מבעד למילים.

ורגיליוס • 12 במאי 2006
העוצמה של הכנות מבעד למילים חדרה אלי פנימה.

אהבתי.
Queencie​(שולטת)
לפני 18 שנים • 13 במאי 2006
Queencie​(שולטת) • 13 במאי 2006
תאור קסום של תחושת "החיה הטורפת" שבנו...
שמבקשת להשתחרר ולפרוץ,
אך תמיד חיבת להשאר בשליטה שלנו...
שאם לא כן....
טורפת טורפת טרף נטרף...

אהבתי! והתחברתי מאוד...
שוטרת*
לפני 18 שנים • 13 במאי 2006
שוטרת* • 13 במאי 2006
תודה לכם על התגובות, שמחה שאהבתם. icon_wink.gif
ועכשיו אני מתחילה לחוש צמא מסויים , אז תסלחו לי.. icon_twisted.gif
סקיפר
לפני 18 שנים • 14 במאי 2006

עוצמתי וחודר

סקיפר • 14 במאי 2006
העוצמה והאמת שלך בכתיבה הם חודרים וחזקים.

בקריאה עלתה בי פתאום תחושה חזקה של סכנה.
העוצמה וההחלטה הן שלך בלבד?
אין סכנה שתקרה פעם טעות כאשר יש מסירה מוחלטת של האחריות?

אהבתי מאוד את כתיבתך החזקה והאמיתית.

סקיפר