| Adonasuy |
לפני 19 שנים •
12 במאי 2006
קונטקט.
היא מביטה בי כמה שניות, מבט שאוצר בתוכו את כל הערגה, החשק, התאווה והיראה שאגרה בכל הזמן שלא התראינו בו.
אני מחייך חיוך מטעה, רך. שולח יד כאומר "בואי". והיא באה. באה להתעטף בחיבוק. באה כדי להריח ולטעום ולהתכנס אל תוכי, אלא שהיד השלוחה תופסת לפתע בשערה, לופתת, מושכת לאחור והיד השניה נשלחת, מהירה כברק- סוטרת על לחיה האחת ומייד על האחרת, בכוח, סטירה שמזעזעת את פניה, מוחקת את החיוך ומעלה הבעת תדהמה וכאב ועלבון. ובשתי הידים אני ממשיך למשוך בשער ולסטור, מעלה דמעות שניקוות וזורמות מטה, ואנחות כאב. "די, זה כואב לי..." היא מבקשת ואני עונה "למה באת הנה?" והיא מהנהנת, ספק אלי, ספק לעצמה ומתחילה להכיל את הכאב וההשפלה. היד בשערה מושכת, מאלצת אותה לכרוע וגווה מוטה לאחור. ידי השניה נשלחת אל בין ירכיה, מעלה את אימרת השמלה השחורה הקטנה, נטמנת במפגש הירכיים החם והרטוב. אין ספק- הגוף שלה יודע למה באה אלי, מקדים את הידיעה הרציונאלית בכמה דקות. ואחר כך אנחנו פורצים עוד מסגרת ומפיגים עוד פחד ועוברים עוד גבול אבל מה שאני לוקח איתי מהסשן הלאה זו את הבעת הפנים שלה, מתחלפת, ברגע שכף היד נחתה על לחיה. |
|
|
lori(נשלטת){ע_מ}
|
לפני 19 שנים •
12 במאי 2006
אוח..
איזה נעים עשית לי בכל הגוף 
|
|
|
| ורגיליוס |
לפני 19 שנים •
12 במאי 2006
ההבנה בין שניכם
הצורך שלה ושלך וההבנה בין שניכם.
כתיבה עדינה. |
|
|
|
מלכה עקרבית
|
לפני 19 שנים •
12 במאי 2006
אהבתי
תאור מלא רגש , רגש שחייב להיות שם ולא זה לא זה |
|
|
|
MisTreat(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
12 במאי 2006
כרגיל נשוי אהבתי!!!
אין על הכתיבה שלך כושר ביטוי פשוט מדהים 
|
|
|
|
נהגתי להזקיר בעברי
|
לפני 19 שנים •
13 במאי 2006
תמיד מופלא בעיני
..."אין ספק- הגוף שלה יודע למה באה אלי, מקדים את הידיעה הרציונאלית בכמה דקות"...
מוכר. ומופלא בעיני. חוזק הגוף על הראש. |
|
|
|
Whip(שולט)
|
לפני 19 שנים •
14 במאי 2006
"די, זה כואב לי..." היא מבקשת ואני עונה "למה באת הנה?" והיא מהנהנת, ספק אלי, ספק לעצמה ומתחילה להכיל את הכאב וההשפלה.
קצר, קולע וכל כך נכון. כל כך אמיתי. |
|
|