| shoshana |
לפני 17 שנים •
30 במאי 2006
אכן קשה מאוד
אני מזדהה לגמרי עם פוטנציאלית (שהתחילה את השרשור). מנסיוני - זה רק הולך ונהיה קשה עם השנים. הצרכים הבדסמים אינם מאבדים מעוצמתם, והתסכול גדל.
בהנחה שמערכת היחסים עם בן הזוג הונילי טובה וחשובה (והרי זה הבסיס לדיון) אני מצדדת קודם כל בגילוי מלא של המצב לבן הזוג. הסיכוי שהוא גם הפתרון, כלומר יתגלה כדום המתאים, הוא ממש קלוש. אבל, לחיות שנים עם סוד שאינך יכולה לחלוק עם בן הזוג היקר שלך? זו בעצם סתירה. עצם השיתוף יקל במקצת. יש לקחת בחשבון שבן הזוג עלול להלחץ ולהרגיש מאוים מהמצב, שכן למעשה יש חוסר סיפוק במערכת היחסים. מנסיוני האישי זה מרחף ברקע כל הזמן. לא מדברים על זה אז כאילו זה לא קיים. אבל זה כן. |
|
|
| Matok(שולט) |
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2006
התשובה היא "כן"
אהבתי את תגובתו של זאלופון. אנחנו כאן כי זה גן העצמאות שלנו... ולעניינך הפרטי, אני לא מכיר גבר נורמאלי שיאפשר לך לסטות לדרכך בזמן שהוא נותר מאחור (בסינר וורוד ונעלי בית עם פרווה לבנה).
אם יורשה לי להציע פתרון הרי שבגידה לסיפוק הצורך היא מה שאת צריכה. תזהרי לא להתפס ואני אומר זאת בשני מובנים: האחד הוא המישור הטריוויאלי ("כן... רצוי להתקלח לפני שאת חוזרת הביתה"...) אבל האחר הוא המסוכן יותר, העמוק יותר. כוונתי שתזהרי לא להתפס בבגידה, שלא יווצר מצב שאת מתאהבת בבגידה, בהרפתקאה. באחת מתשובותייך למישהו פה אמרת ששתי האפשרויות (בגידה VS גירושין) מעוררות בך תחושת קבס ואני מסכים, אך עם זאת נראה כי חיי הנישואין שלך נסדקים בעיקר בשל רצונך לטעום מעולם השליטה. מאידך, גירושין כתהליך הינן מסע שממש לא מומלץ לצאת אליו ממקום של רגש שלילי והאמיני לי שיהייה מספיק ממנו אם תתפסי בוגדת... כתבתי לא מעט (אני משתדל שלא בדר"כ אבל מצבך באמת נוגע לליבי) אבל אני בטוח שיש בך עוד המון שאלות והערות ובוודאי הארות. בהצלחה ותהיי זהירה. לפעמים זה עוזר. "פעם נגעתי בשמיים. (זה היה כשמישהי בעטה אותי גבוה גבוה..." <חיוך> מתוק. |
|
|
| גדעון7(שולט) |
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2006
פוטנציאלית
בדרך כלל לא נוטה להגיב-אבל זרקת אותי שנים לאחור
את אותו משפט - שונא את זה -בתקופה טרום האינטרנט והאתרים{תקופה בה הגלוי העצמי היה קשה מלחיץ ובודד הרבה יותר , נושא לשירשור אחר }- אמרתי ויותר מפעם אחת לשפחה הראשונה שלי זו שלמרבה האפסורד הכניסה אותי הלכה למעשה לעולם השליטה, שנאתי בעיקר כי הרגשתי שהצורך חזק ממני, מנהל אותי- היא ענתה שלא היתה רוצה להיוולד אחרת -היום מבין ומסכים. לא הייתי רוצה לחיות אחרת. ולחיבור אליך- אז הייתי נשוי - היום גרוש כי באיזה שלב לא יכולתי לחיות בדואליות ,בשקר,ולא רציתי לתפקד מינית בקשר וונילי יותר. לדעתי ,ולצערך כנראה בעל וונילי, פתוח מסור ואוהב ככל שיהיה ,לא יוכל למלא את התפקיד- אי אפשר לשחק את זה צריך להיוולד כזה. החלטה לא פשוטה- מה שתחליטי ולאן שתפני שיהיה לטוב. גדעון |
|
|
ניטפיקינג(נשלטת){מאסטרמיינד}
|
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2006
Re: התשובה היא "כן" ציטוט:
Matok כתב/ה: אני לא מכיר גבר נורמאלי שיאפשר לך לסטות לדרכך בזמן שהוא נותר מאחור (בסינר וורוד ונעלי בית עם פרווה לבנה). קצת שיפוטי, לא? |
|
|
|
מאלף סוררות(שולט)
|
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2006
Re: התשובה היא "כן" ניטפיקינג כתב/ה: ציטוט:
Matok כתב/ה: אני לא מכיר גבר נורמאלי שיאפשר לך לסטות לדרכך בזמן שהוא נותר מאחור (בסינר וורוד ונעלי בית עם פרווה לבנה). קצת שיפוטי, לא? שיפוטי? אני? אני כבר עונה לך. שניה דופקים בדלת. ~אנה פראנק~ |
|
|
| Matok(שולט) |
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2006
Re: התשובה היא "כן" ניטפיקינג כתב/ה: ציטוט:
Matok כתב/ה: אני לא מכיר גבר נורמאלי שיאפשר לך לסטות לדרכך בזמן שהוא נותר מאחור (בסינר וורוד ונעלי בית עם פרווה לבנה). קצת שיפוטי, לא? נכון. קצת שיפוטי. |
|
|
|
מאלף סוררות(שולט)
|
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2006
נרדמתי והתעוררתי... אני בקנזסס?
וודקה היא האוייב של החייל!
אני חייל טוב! לא מפחד מאף אוייב... |
|
|
izabo
|
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2006
סליחה ...וודקה היא האוייב של החייל! אני חייל טוב! לא מפחד מאף אוייב... עם כל הכבוד , מאלף סוררות ..... וודקה היא לא אוייב של אף אחד 
|
|
|
|
מאלף סוררות(שולט)
|
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2006
כבוד... המממ... כבוד... (Homer Simpson's Voice)
אבל יש כבוד יקירתי?
|
|
|
|
izabo
|
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2006
ממעמקי נישמתי הרוסייה נעלבתי ....
עזוב 'תי , באמ'שך ....
וכיוון שאני לא יכולה להסתפק במילה אחת .... יש כבוד ..... 
|
|
|