סחרחורת, איני מסוגלת לעמוד זקוף עננים רכים מחזיקים את פניי, אני מתנדנדת, עיניי נעצמות מעצמן, מועדת, אך זרועותיו שם מושיטות מקלט, מאבדת הכרה לרגע, ומוצאת עצמי על המיטה, שרועה, בלי כל יכולת לזוז, מתעקש שאיהנה מהרגע, ואפקח עיניים למול הכישוף הזה, ואני נלחמת רק כדי להרים עפעף, לסקור
