פלג(נשלטת){ע_מ}
|
לפני 17 שנים •
5 ביוני 2006
מחזוריות
אני רק צריכה להרים את הראש ולקחת אויר.
שאיפה עמוקה שתנקה את כל הגועל הזה ממני. לשכוח מהדבר הזה אצלי שמתחנן כל כך שישפילו אותו ויורידו אותו הכי נמוך שאפשר באיזה סרט לעזאזל אני חיה? למרות שבאיזשהו מקום כבר מזמן השלמתי עם מה שאני עם הדברים שאני צריכה ומשתוקקת להם בסופו של יום כשאני מדברת איתך אני צריכה שתזכיר לי שוב ושוב שאני בסדר שאני נורמלית וכמו כולם. וכשאתה מדבר ומזכיר לי במילים שלאחרים נראות סתומות את המקום שלי.. לרגע אחד אני מרגישה שלמה עם זה שבריר של שניה שאני מרגישה שהנה אני לא לבד ואחר כך שוב יש את הכעס העצמי על המקום שאני בוחרת להיות בו והמון המון פעמים זה כמו להרגיש חיה בכלוב שמדי פעם נותנים לה את המשחק האהוב עליה ואז לוקחים אותו חזרה. ואחרי הרבה זמן ככה אני פשוט מגיעה מופרעת לגמרי כמעט משוגעת. והכל חוץ מזה נראה שולי ולא חשוב ואז להתחנן אפילו בלי מילים שתמעך אותי שתהפוך אותי לדבר הכי בזוי שניתן שסופסוף אני אוכל להרגיש שיש מישהו שלוקח את זה ממני זו לא אני שרוצה. אלא לוקחים את זה ממני בכוח. ואז.. בסוף כשחוזרים לרחוב ולאנשים שמסביב יש את הכמה שעות האלו של חסד הכל רפוי ורגוע ושלם ותחושה חזקה של שקט ממלאת אותי סופסוף השלמה עד שזה חוזר שוב.. |
|
|
Eve
|
לפני 17 שנים •
5 ביוני 2006
כשקראתי אותך , אמרתי לעצמי שכל תגובה תרגיש מיותרת כאן
אבל לא יכולתי להתאפק ... הצלחת ממש לגעת בי ולגרום לי תחושת הזדהות עצומה ... תודה לך |
|
|
Templer(שולט)
|
לפני 17 שנים •
5 ביוני 2006
טוב!
טוב מאד! |
|
|
Whip(שולט)
|
לפני 17 שנים •
5 ביוני 2006
כל כך כיף לקרוא אותך
זה כל כך ישיר, כל כך חשוף ואמיתי. תודה על ההצצה לנבכי נפשך. W |
|
|
אושה{אוש}
|
לפני 17 שנים •
5 ביוני 2006
הצלחת לרגש אותי
כאילו ביטאת במילים מדויקות את התחושות שלי
מקווה שתקבלי את המשחק האהוב שלך כמה שיותר בחזרה... |
|
|
| לבנה(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
5 ביוני 2006
לא יודעת......
גם אני אוהבת השפלות, אבל זה בכלל לא גורם לי להרגיש גועל מעצמי. לא צריכה חיזוקים שאני נורמלית. אני בטוחה בזה! מה לא בסדר פה, פלג? |
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
5 ביוני 2006
Re: מחזוריות peleg כתב/ה: אני רק צריכה להרים את הראש ולקחת אויר.
שאיפה עמוקה שתנקה את כל הגועל הזה ממני. לשכוח מהדבר הזה אצלי שמתחנן כל כך שישפילו אותו ויורידו אותו הכי נמוך שאפשר באיזה סרט לעזאזל אני חיה? למרות שבאיזשהו מקום כבר מזמן השלמתי עם מה שאני עם הדברים שאני צריכה ומשתוקקת להם בסופו של יום כשאני מדברת איתך אני צריכה שתזכיר לי שוב ושוב שאני בסדר שאני נורמלית וכמו כולם. וכשאתה מדבר ומזכיר לי במילים שלאחרים נראות סתומות את המקום שלי.. לרגע אחד אני מרגישה שלמה עם זה שבריר של שניה שאני מרגישה שהנה אני לא לבד ואחר כך שוב יש את הכעס העצמי על המקום שאני בוחרת להיות בו והמון המון פעמים זה כמו להרגיש חיה בכלוב שמדי פעם נותנים לה את המשחק האהוב עליה ואז לוקחים אותו חזרה. ואחרי הרבה זמן ככה אני פשוט מגיעה מופרעת לגמרי כמעט משוגעת. והכל חוץ מזה נראה שולי ולא חשוב ואז להתחנן אפילו בלי מילים שתמעך אותי שתהפוך אותי לדבר הכי בזוי שניתן שסופסוף אני אוכל להרגיש שיש מישהו שלוקח את זה ממני זו לא אני שרוצה. אלא לוקחים את זה ממני בכוח. ואז.. בסוף כשחוזרים לרחוב ולאנשים שמסביב יש את הכמה שעות האלו של חסד הכל רפוי ורגוע ושלם ותחושה חזקה של שקט ממלאת אותי סופסוף השלמה עד שזה חוזר שוב.. פלג, בדרך- כלל, אם אין לי דבר נחמד לומר, אני משתדלת לשתוק. הפעם אולי מה שיש לי להגיד הוא לא כל כך נחמד, אבל זה מה שעלה בי כשקראתי את דבריך. זה לא מיועד כביקורת, רק כהעברת תחושה. משהו מרגיש לי לא בסדר. התחושות האלו שלך, מזכירות לי דברים מעצמי... חוסר ההשלמה שלך עם עצמך, תחושות הגועל העצמי... לפעמים מה שבסדר ו "בריא" מתערבב עם מה שאינו כזה. אולי חלק מההזדהות והמשיכה שלך לעולם הבדס"מ נובע ממקום בריא ונכון, וחלק מזה- לא. לא יודעת מה עברת בחייך, אבל אני קוראת את דברייך, ומליון פעמוני אזהרה מצלצלים לי בראש... בחרת לפרסם כאן את תחושותייך, על הטוב והרע שבהן, אז כותבת לך, איך נקלט לי... אני מקווה שתחווי כמה שיותר אושר, שלווה ותחושת שלמות עצמית, וכמה שפחות מתחושת הגועל העצמי, שאני מכירה כל כך טוב... }{ |
|
|
| galia(לא בעסק) |
לפני 17 שנים •
6 ביוני 2006
היי פלג
שתי שאלות ברשותך. האם את מדברת עם האיש שלך על הדברים האלה? הוא עוזר לך? שאלה שניה, לפי התרשמותי התגובות שאת מקבלת בשני הפרומוים הן רובן אמפטיות. האם זה מספק? היית רוצה עוד משהו? |
|
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 17 שנים •
7 ביוני 2006
תופעה חוזרת
שלום פלג,
אני מוצא משהו משותף לשלושת הפרסומים האחרונים שלך, משהו שמדאיג. בעבר האדון שלך היה בתמונות שתיארת לנו, היה ברור שהוא שם, שהוא חושב עליך, שהוא קורא אותך ואת הצרכים שלך, את מה שקשה לך. ולאחרונה, בפרסום אחד - הוא מתעלם בפיסטינג מהעובדה שאת מתיבשת, וממשיך למרות שברור לו שמשהו קשה עובר עליך, למרות שברור לו שהוא עלול לגרום לך נזק. בפרסום השני אני קורא התעלמות מכוונת ומופגנת מהקושי שאת מרגישה, ממה שעובר עליך, ורק דרישה שאת תהיי לרגליו. ועכשיו בא התיאור הזה - שבו את מדברת על תחושות גועל עצמי, על הקושי בחיי היומיום, אלו שמחוץ לסשן. רצף שכזה הוא בעיני אור אדום: - האם יש לך יכולת לדבר עם האדון שלך על מה שעובר עלייך, על מה שקשה לך? - האם הוא משנה בעקבות שיחות שכאלו את ההתנהגות שלו, או ממשיך בשלו? - האם יש לך שקט נפשי שהוא יעדיף לעצור סשן מאשר להסתכן בפגיעה פיזית או נפשית בך? - האם את מסוגלת לבקש ממנו לעצור סשן, אם את חשה כאב רע? - האם יש לך יכולת כלכלית לפרנס את עצמך ללא עבודה סדירה בחיי היומיום שלך? - האם יש לאדונך בעברו סדרה של סאביות אקסטרימיות כמוך שהגיעו לאותם מקומות שאת מגיעה אליהם כעת שוב ושוב - עד שהתרוקנו או נמעכו - ואז יצאו ממערכת היחסים איתו? מקווה שהדיאלוג ביניכם יוכל לעבור מדרגה ולהגיע להתמודדות עם הקשיים שאני שומע אי שם, בין בהשורות (או שאתבדה). |
|
|
| galia(לא בעסק) |
לפני 17 שנים •
8 ביוני 2006
דן קאפ, אני דווקא מבינה למה יש כאן אנשים שלא מעריכים את ההערות שלך. (אני מעריכה). הדברים שלך אמיתיים חשובים וחכמים יחד עם זאת הם נשמעים כמו פרוספקט אזהרה של משרד הבריאות. (אתה יודע מה כותבים על קופסאות הסיגריות: העישון מזיק לבריאות - אנשים מעשנים). אישית אני חושבת שתוכל לעזור לפלג ולאחרים רק אם הם יכירו בעובדה שהם זקוקים לעזרה, לגמילה.
מאוד מעצבן כשנשים כאן מגיבות לכתיבה כזו : " גם לי זה קורה" , "אוי, גם לי זה קורה לדקות ספורות, אח"כ זה עובר לי". מה עם הגיל? מה עם מבנה האישיות? מה עם נסיון בחיים? פלג כותבת כאן משהו קשה, ומה שיש לאנשים לומר לה זה שגם הן ככה. יופי! ! אתה יודע מה דן קאפ, כשפלג או אחרות יחליטו שהן בעצם נפגעו והדום שלהן הוא לא דום וכו' וכדומה, אז אותם אנשים יביאו המון סיבות למה זה יכול לקרות, מה היה צריך לעשות או לא לעשות ונציגות הקו החם יציעו קפה וסימפטיה. בקיצור, כדי שתוכל לעזור צריך רצון להעזר. |
|
|