Dear Balak |
לפני 18 שנים •
9 ביוני 2006
עלילותיו של קשיש סאדו (מתח, מד"ב, אקשן ורומנטיקה)
לפני 18 שנים •
9 ביוני 2006
Dear Balak • 9 ביוני 2006
אתמול בערב שוב הרבצתי למשרת האתיופי שלי, משנש, עם אוסף כל כתבי דה סאד.
"חתיכת מפגר, אמרתי לך ללמוד להכין משהו אחר חוץ משעועית עם בצל!" זה עושה לי גזים ומרחיק ממני את החתיכות, חוץ מהחתיכות שנתקעות בין השיניים. נשמע צלצול בדלת. שחררתי את משנש והלכתי לפתוח בעצמי. ידעתי שזאת שושנה. "שלום מאסטר," היא לבשה תלבושת של תלמידת בית ספר מאנגליה כמו שביקשתי ממנה. "מזל טוב על יום הולדת 64!" "כנסי שפחה, קר בחוץ," אני דואג לשפחות שלי. "לא מאסטר, בכלל לא קר. שוב שכחת לשים מכנסיים לפני שאתה יוצא." זה הסביר למה כל השכנים יצאו מהבתים ליד ובהו בנו. הכנסתי את שושנה מהר וסגרתי את הדלת. תנו לי לתאר לכם את שושנה. מטר שבעים, חמישים ושתיים קילו, בת 22, בלונדינית שיער ארוך, חזיה C75, איי קיו גבוה מהממוצע לנקבות - 42. "כתבתי לך שירים חדשים מאסטר, פרסמתי בבלוג שלי, אבל אני יודעת שאתה לא גולש באינטרנט אז אני רוצה להקריא לך אותם." "אני חייב לשמוע?" "איזה מין מאסטר אתה? למה אתה לא נותן אהבה לשפחות שלך?" "טוב, טוב. סתמי ת'פה קחי חמישים שקל. בואי נשמע איזה שיר." שושנה דפקה כחכוך עם הגרון והתחילה להקריא: "קשורה, תלויה כמו עוף בגריל, דג סלומון ממולא, עשה ממני פשטידה אדוני, אולי סטייק, תנגוס מהפולקה שלי, תשתה את חלב שדיי..." "סליחה," קטעתי אותה, "אני שומר מסורת, אסור בשר עם חלב." "טוב אדון, אז שיר אחר." "השירים שלך ממש חרא. בואי נעשה סשן קשירות ודקירות." "מאסטרררר!!! ככה לא מדברים עם שפחה. אתה חייב לתת לי אהבה. א-ה-ב-ה!! אתה מבין מה זה אהבה?" הסתכלתי על השעון. עדיין לא מאוחר מדי רק חמש בערב. נתתי לה עוד חמישים שקל. "טוב תקריאי את השיר האחר." שושנה סידרה את החצאית והקריאה: "אני ואתה כמו שמשון ודלילה, הברחשים מעופפים רואים את האור הגנוז באים אליו מוקסמים כמו הפשפשים תמות נפשי עם הפלישתים..." פתאום הרגשתי מישהו נוגע בכתף שלי ומטרטר אותי, אני שכבתי על הריצפה. "אמא, אין היום בית ספר," אמרתי מתוך שינה. "סיימתי. אהבת את השיר מאסטר?" שאלה שושנה. באנג! ישר פתחתי את העיניים והסתכלתי על השעון. תשע בערב. "שיר מאוד יפה שושנה," פיהקתי. "אני שמחה שאהבת, יש לי עוד הרבה כאלה," היא חייכה באושר והוציאה מהתיק שלה ערמה עבה של ניירות מודפסים, "כל זה מהבלוג שלי..." "משנש!!!" צווחתי למשרת האתיופי שלי. הוא הגיע תוך דקה. לקחתי משושנה את הניירות שלה והתחלתי להרביץ למשנש. בגילי המופלג העצבים שלי כבר לא כמו פעם. "חומר מאוד יפה," אמרתי לשושנה בעוד אני הולם בראשו של משנש בחוזקה. כאמור הערב הגיע וזה היה הזמן עבורי לצאת למועדון הסאדו של בת ים, העיר בה אני מתגורר. אמרתי למשנש שיקשור ויתלה את שושנה לתקרה עד שנחזור. "תודה לך מאסטר, אני מאוד מ..." אמרה שושנה אבל משנש כבר תקע לה עגבניה בתוך הפה וקשר אותה לעורף שלה עם בצל צעיר. לפני שיצאנו מהבית שמעתי קול חבטה חזק. "אופס," אמר משנש. "כנראה לא קשרתי אותה מספיק חזק למנורה." "חתיכת אימביציל, דגנרט, אידיוט, טמבל, דפקט, דביל, סתום, מפגר, דפ"ר, מטומטם, טיפש, כסיל, אוויל," אמרתי ובעטתי לו באשכים. גם ככה הוא לא משתמש בהם. "תיזהר," משנש אמר לי בקול גבוה, "אני כושי גדול ומפחיד, יום אחד אחזיר לך על כל הדברים האלה." "נראה אותך," עניתי לו ויריתי עליו מאקדח שאני תמיד נושא עלי. משנש התמוטט וצנח על הרצפה. "מה זה הרעש הזה באמצע הלילה?" שמעתי צרחות מהבית ליד. זו הייתה ברכה, גרושתי המעצבנת שגרה בבית ליד מאז שנפרדנו. "תסתמי את הפה שלך או שאני יורה גם בך," עניתי לה "חוצפן. בגללך ערך הבתים באזור שלנו ירד. כולם אומרים שהפשע משתולל, אבל זה הכל בגללך קשיש חובב סאדו ארור. וגם תפסיק לתלות את התחתונים שלך לייבוש על הגדר שלי. מה יחשבו אנשים הגונים? עוד יגידו שאני מארחת גברים בבית." "היית מתה לארח גברים בבית, יא מכוערת." בשלב הזה גרושתי ברכה התעצבנה. למזלי הרע היא בדיוק גיהצה מה שאיפשר לה לזרוק עלי את המגהץ שלה. בפעם הראשונה התחמקתי, אבל ברכה הייתה מתוחכמת ואכזרית. היא משכה את המגהץ חזרה בחוט החשמל והטילה אותו פעם נוספת. הפכתי להיות הניצוד במשחק הזה. ברכה זרקה, החטיאה, משכה חזרה ואז זרקה שוב עד שהיא פגעה בי ושברה לי את השן שנמצאת מקדימה מלמעלה מצד שמאל. שכבתי על הארץ בתוך שלולית הדם של עצמי. לא היה אף אחד בעולם שיעזור לי. אף חבר, אף ידיד, לא עמית, לא אוהב, לא אח. רק משנש שזחל אלי. גם הוא היה מלא דם בגלל שיריתי בו לפני זה. "אדון, אני אקח אותך לרופא שיניים." נסענו לאיכילוב ונכנסתי לרופא השיניים התורן. "הנה, אני שם לך הרדמה," אמר הרופא ותקע לי צינור בתוך העין. "טיפש," גער בו משנש, "זה הסאקשן." "מצטער," הרופא השפיל את מבטו למטה, "אני עדיין רופא שיניים מתחיל ובכלל אני לא ממש רופא שיניים אני אורולוג." "שיהיה," אמרתי לו. "רק טפל בי כמו שצריך." "אין בעיה," הרופא הצעיר שמח שאני מאמין בו וחיוך האיר את פניו. הוא מיד רץ ללפטופ שעמד במרפאה ועשה חיפוש בגוגל כדי לראות איך מטפלים בבעיה שלי. אני מקווה שיש לו אינטרנט מהיר כי כבר התחלתי לאחר לסשן הלילי שלי. האם הקשיש יאחר לסשן שלו? האם גרושתו חסרת הרחמים ברכה תמצא דרכים חדשות לפגוע בו? האם המשרת האתיופי משנש יגיע למנוחה ולנחלה ויצליח להתאקלם בארץ? ומה שמו של קשיש הסאדו? כל זאת ועוד בפרקים הבאים. |
|
Mary Jane |
לפני 18 שנים •
9 ביוני 2006
לפני 18 שנים •
9 ביוני 2006
Mary Jane • 9 ביוני 2006
: )
|
|
Queencie(שולטת) |
לפני 18 שנים •
9 ביוני 2006
לפני 18 שנים •
9 ביוני 2006
Queencie(שולטת) • 9 ביוני 2006
צ'מע, יש לך חומר טוב !!! |
|
קליבר(שולט) |
לפני 18 שנים •
9 ביוני 2006
אתה גזען !!
לפני 18 שנים •
9 ביוני 2006
קליבר(שולט) • 9 ביוני 2006
למה אתה מרביץ למשרת האתיפי ?
אני דורש שישי לך משרת פולני , לו לא תרביץ נכון ? ואם הוא היה משרת גנאי , גדול אז הוא היה מרביץ לך , אתה חכם על חלשים . |
|
Tea Pussy |
לפני 18 שנים •
9 ביוני 2006
אני מצטערת - אותי זה לא מצחיק.
לפני 18 שנים •
9 ביוני 2006
Tea Pussy • 9 ביוני 2006
דירבלק, מקווה שתשתפר בפעמים הבאות.
|
|
Morticia |
לפני 18 שנים •
9 ביוני 2006
Re: אתה גזען !!
לפני 18 שנים •
9 ביוני 2006
Morticia • 9 ביוני 2006
קליבר כתב/ה: אתה חכם על חלשים .
ואמרו אמן... |
|
ששת |
לפני 18 שנים •
9 ביוני 2006
סיפור בהמשכים?
לפני 18 שנים •
9 ביוני 2006
ששת • 9 ביוני 2006
כמה המשכים אתה מתכנן לנו?
לפי התאור של הקשיש הבדס"מי הוא עוד מעט מתפגר. |
|
נוריתE |
לפני 18 שנים •
9 ביוני 2006
לפני 18 שנים •
9 ביוני 2006
נוריתE • 9 ביוני 2006
לצחוק או לבכות?
שניהם. |
|
נמש |
לפני 18 שנים •
10 ביוני 2006
לפני 18 שנים •
10 ביוני 2006
נמש • 10 ביוני 2006
|
|
Queeny(מתחלפת){being} |
לפני 18 שנים •
10 ביוני 2006
שאפו
לפני 18 שנים •
10 ביוני 2006
Queeny(מתחלפת){being} • 10 ביוני 2006
|
|