מUחדת |
לפני 18 שנים •
12 ביוני 2006
ד"ר דניאל ולטמן- סאדומזוכיזם.
לפני 18 שנים •
12 ביוני 2006
מUחדת • 12 ביוני 2006
סאדומזוכיזם: סטיית מין או העדפה מינית נורמלית ?
כותב המאמר,ד"ר דניאל וטלמן הינו פסיכולוג קליני, בעל תואר דוקטור בסקסולוגיה. עובד במרכז לשיפור התפקוד המיני במרפאת ארמון, של הכללית ורמב"ם בחיפה. לרוב הציבור קשה לקבל שישנם אנשים אשר ריגושם, סיפוקם והנאתם המינית תלויים באופן ישיר ביכולתם לגרום ולחוות כאב . העדפה והתנהגות זאת נקראת סאדומזוכיזם. מאמר זה יסביר את מקור השם, מה היא התנהגות זו,מה מאפיין אותה , האם היא סטייה מינית ובאיזה תנאים התנהגות זו הופכת לפשע. סאדיזם מהו ? המונח סאדיזם מוגדר כדחף, פנטזיה או התנהגות של גרימת כאב, סבל או השפלה לאדם או בעל חיים אחר כדי להשיג ריגוש והנאה מינית. הכוונה היא להתנהגות אמיתית ולא סימולציה. הסבל ו/או הכאב הפסיכולוגי והגופני גורם לריגוש מיני של המבצע DSM-IV,1994) (. מבחינה רפואית פסיכיאטרית מוגדר הסדיזם כחולי נפשי ,פאראפיליה (התנהגות מינית שאינה בנורמה) . המושג סדיזם קרוי על-שמו של המרקיז דה-סאד ( Marquis de Sade), שהיה אציל צרפתי (1740 - 1814) שהתפרסם עקב העונג המיני שהפיק מאלימות ומגרימת כאב לזולת, מהלקאות, בעיקר באזור איברי המין, וממראה של דם. כתביו של סאד כוללים תאור של התנהגויות מיניות סוטות שבהן הקורבנות מתים בעינויים תוך שילוב הסברים פילוסופיים המצדיקים התנהגות כזאת, ע"י התפיסה שההנאה תלויה בסבל של האחר. בספר איוב יש שימוש ברעיון של " צדיק ורע לו רשע וטוב לו"- סאד לא רואה בכך שום סתירה, ככה זה נכון לדעת סאד, ואין פסול כל שהוא בכך שיצר האדם רע מנעוריו. סאד היה בעצם הראשון ששם דגש על חשיבותו המכרעת של המין בקיום האנושי על גווניו השונים, והוא עושה זאת בצורה חתרנית ישירה והבוטה ביותר. טקסטים אלו מהווים בסיס לפילוסופיה ניהיליסטית אליטיסטית, הטוענת בין השאר: שעל האדם להרוס את כל מה שמפריע לעונג שלו, ושהעונג הוא העיקרון המקודש ובעקבותיו יש ללכת, בן הזוג הוא מכשיר לשרות העונג. סימון דה-בובואר ( 1951) מסנגרת על סאד בחיבורה," האם צריך לשרוף את סאד" וקובעת שהוא מעמיד במרכז את האמת וטוענת שהוא חוקר את הגיהינום של התת מודע של כל אחד מאתנו ( שנים רבות לפני פרויד). המרקיז דה-סאד היה כלוא 30 שנה בבתי סוהר ובבתי משוגעים. בשלב ראשון, בגלל שהיה קיצוני בשימוש בזכויות מעמדו( אורגיות עם זונות וגם עם נשים שחטף ברחוב ובחלק מהמקרים אף רצח אותן בעינויים) ובשלב שני על כך שפגע ברעיונות הכנסייה על ידי שימוש בצלב לצרכים מיניים. בשנים שלאחר המהפכה הצרפתית(1789) ישב בבתי סוהר על שום היותו בן אצולה ועל היותו מסוכן לחברה. (התנהגות משלימה לסאדיזם היא מזוכיזם, על שמו של ליאופולד פון זאכר מזוך. זיגמונד פרויד שילב את שתי ההתנהגויות למונח אחד: סאדומזוכיזם.) עד לתקופה האחרונה,(כפי שציינתי ) נחשבו פעילויות ופנטזיות סאדיסטיות על ידי רוב הפסיכיאטרים כתופעה פתלוגית. החל משנות ה 90 חל שינוי ביחס זה. המהדורה המעודכנת של המדריך הדיאגנוסטי-סטטיסטי של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, הIV- TR - DSM אשר יצאה לאור בשנת 2000 קובעת "הפנטזיות,הדחפים המיניים וההתנהגות" חייבות "לגרום למצוקה או מוגבלות קלינית ניכרת בשטח החברתי, התעסוקתי, או שטחי תפקוד חשובים אחרים" על מנת שסאדיזם או מזוכיזם בעלי אופי מיני יחשבו כהפרעת אישיות. הפסיכיאטריה כיום מתייחסת לתופעות אלו לא כהפרעה בפני עצמה, אלא רק כאשר תופעות של סאדיזם או מאזוכיזם מצטרפות להפרעות אישיות קיימות אחרות, או שהתנהגות סאדיסטית פוגעת באחר ללא הסכמתו. מכאן שמאוד חשוב לעשות את ההבחנה בין התנהגות סדומזוכיסטית המתבצעת בהסכמה ומבחירה חופשית מוחלטת בין אנשים בוגרים, שזוהי העדפתם ומשיכתם המינית. לבין אותם מקרים של התנהגות סאדיסטית שבו האובייקט הסובל כאב והשפלה, לא נתן את הסכמתו, והתנהגות זו נכפתה עליו נגד רצונו,( הוא קורבן/ניצול) ובמקרים אלו מדובר על התנהגות שאינה חוקית אינה מוסרית . זאת התנהגות הכוללת רוע ופגיעה באחר ללא הסכמתו. אורגזמה של רשע וסאדומזוכיזם חיובי. התנהגות סאדיסטית נמצאת על רצף הכולל בתוכו את החולי הקיצוני ,מצד אחד ,(כאשר מדובר בהתנהגות תוקפנית הנעשת ללא הסכמה) ומצד השני נמצאים אותם אנשים עם נטייה והעדפה מינית שאינה ממוצעת ואינה " מיין סטרים", אך היא התנהגות מינית המתבצעת בהסכמה. חולי בא לידי ביטוי במקרים בהם התנהגות סאדיסטית מבוצעת ללא הסכמה של כל השותפים , מתוך כוונה להרע לאחר,לגרום לו פחד כאב וסבל . הכאב והסבל של הקורבן הוא המעורר ומרגש מינית את המקרבן. התגלמותה הקיצונית ביותר, של הפתלוגיה , היא בסדיסט הרוצח, אשר משיג ריגוש והנאה מהסבל המקסימלי. ההרג של הקורבן מרגש ומעורר אותו מינית. מקרים אלו נדירים למדי ומכונים בספרות בשם רצח מתוך תאווה ( Lust Murder ) . בצד השני של הרצף הסאדיסטי, יש את אותם אנשים (גברים ונשים) בעלי "מפה מינית" (John Money 1986) מורכבת ומיוחדת, אשר נהנים ממשחק מיני הכולל בתוכו השפלה,שליטה,כניעה, כאב פיסי ונפשי, שהוא חלק אינטגראלי מהחוויה המינית ומתבצע בהסכמה חופשית מלאה בין אנשים בוגרים ( (BDSM . התנהגות מינית זו מוגדרת ומוסכמת מראש ע"י הצדדים המעורבים ומוסכמים בה כללים ברורים של מותר ואסור. כמו כן חשוב להבין שיש בקשר זה חיבה אהבה ורגישות לצרכים של האחר. בפרקטיקה זאת, או בהעדפה מינית זו , לדעתי, אין מקום למושגים של חולי או הפרעה, מכיוון שהכאב, ה"סבל",ההשפלה ,שליטה וכניעה גורמים להנאה וסיפוק ונעשים בהסכמה חופשית בין אנשים בוגרים והם ההנאה של אנשים אלו, כחלק מחיי המין שלהם. כיום מתנהל ויכוח על הצדקת המשך קיומן של נטיות סדומזוכיסטיות BDSM) )בספר האבחונים הפסיכיאטרי הDSM, ועל עצם קיומו של פרק המוקדש לתופעות והעדפות מיניות סוטות, בשל מקובלותן או אי מקובלותן החברתית (2003) MOSER,C. & KLEINPLATZ,P.. עלינו להיזהר מאבחונים פסיכיאטרים של בריא וחולה, כאשר הביסוס לקביעות רפואיות אלו הוא שיפוטי ומושתת על עמדות פוריטניות מוסריות ולעיתים על אידיאולוגיה דתית לגבי תפיסת המיניות הרצויה בחברה . מישל פוקו טוען בספרו "תולדות המיניות I הרצון לדעת" את הדברים האלו: "... תהיה זו טעות לראות בשגשוג ובהתפשטות שחלו בשדות השיח על המיניות תופעה כמותית גרידא, גידול מספרי טהור בלבד, כאילו שאין זה משנה מה נאמר במסגרת השיח, כאילו שהעובדה שמדברים על המין היא כשלעצמה חשובה יותר מצורות הציווי אשר נכפות על המין דרך דיבור זה. שהרי לשם מה נערכה השיחה זו של המין אם לא על מנת לגרש מן המציאות את צורות המיניות החורגות מן הכלכלה הנוקשה של הרבייה, באמצעות אמירת לאו לפעילויות הבלתי פוריות, החרמתן של ההנאות הצדדיות, וצמצומן או מניעתן של הפרקטיקות שמטרתן לא הייתה העמדת צאצאים ? מבעד לדיבורים רבים כל כך, עלה מספר ההרשעות המשפטיות של הסטיות הפעוטות: יוצאי הדופן המיניים סופחו לתחום מחלות הנפש :הוגדרה נורמה של התפתחות מינית תקינה מן הילדות ועד הזקנה, ואופיינו בתשומת-לב כל החריגות האפשריות ממנה: אורגנו מנגנוני פיקוח פדגוגיים וטיפוליים רפואיים: מטיפי מוסר, אך גם ובעיקר הרופאים, החזירו לשימוש את כל אוצר המילים הנמלץ של התועבה על מנת לטפל בקטנות שבפנטזיות. לשם מה הופעלו אמצעים כה רבים, אם לא לשם הטמעתו של ריבוי הנאות העקרות לטובתה של מיניות גניטלית ? האם לא דאגה בסיסית אחת היא המדריכה את כל אותה המולה חקרנית ופטפטנית שאנו מקיימים סביב המיניות זה מאתיים או שלוש מאות שנה : הבטחת גידול האוכלוסייה, שכפול כוח העבודה, שימור צורות היחסים החברתיים, בקיצור, כינונה של מיניות מועילה מבחינה כלכלית ושמרנית מבחינה פוליטית ?" (פוקו 1996 ) חובתנו המוסרית והחוקית לגנות ולהוקיע את הרשע הבאים לידי ביטוי במעשי אלימות וסאדיזם הנעשים בקורבן בכפייה ונגד רצונו, ואותה מוסריות חברתית צרכה להיות נר לרגלנו בתפיסת עולם של "חייה ותן לחיות" לגבי כל אותן העדפות והתנהגויות מיניות שהן חלק בלתי נפרד ממיניות רחבה ומגוונת שאינה פוגעות באחרים, ומתבצעת בהסכמה וברצון של המשתתפים בה. שאיפתנו לחיות בחברה ליבראלית שבה יש חופש בחירה להתנהגויות מיניות רבות ומגוונות, וכל זמן שאין בהתנהגות זו פגיעה באחר נגד רצונו, או עבירה על החוק, תתקבל ההתנהגות בברכה, גם אם קשה לנו להבין אותה. |
|
Leica(נשלטת) |
לפני 18 שנים •
12 ביוני 2006
לפני 18 שנים •
12 ביוני 2006
Leica(נשלטת) • 12 ביוני 2006
תודה מיוחדת, מאמר מאוד מעניין.
מעניין שפוקו נגד השיח על המיניות. הפסקה בסוף היא שלך או של כותב המאמר? |
|
מUחדת |
לפני 18 שנים •
12 ביוני 2006
לפני 18 שנים •
12 ביוני 2006
מUחדת • 12 ביוני 2006
Leica כתב/ה: תודה מיוחדת, מאמר מאוד מעניין.
מעניין שפוקו נגד השיח על המיניות. הפסקה בסוף היא שלך או של כותב המאמר? בהחלט של כותב המאמר. ואגב- פוקו טוען שאיכות השיח היא החשובה, ושהאנושות משתמשת בו להגדרת עמדות שיפוטיות ופוריטניות לגבי המיניות ולא לפתיחות וקבלת ה"אחר". |
|
עינבר |
לפני 18 שנים •
12 ביוני 2006
תראו את הפער
לפני 18 שנים •
12 ביוני 2006
עינבר • 12 ביוני 2006
בין המאמר כלשונו ובין הפרסומים שהיו בתקשורת.
לא מזמן היו כתבתות באינטרנט וראיונות ברדיו, של אותו הד"ר, שקבעו שב BDSM אין חיבה וליטופים ושזה נמצא על הרצף שמוביל להתנהגות עבריינית. חבל שמי שנפגע העיוות בפרסום, זה לא רק הכותב. הוא יצר בראיונות דמוניזציה של ה BDSM, להיפך מהמאמר. |
|
המלט |
לפני 18 שנים •
12 ביוני 2006
לפני 18 שנים •
12 ביוני 2006
המלט • 12 ביוני 2006
לפני כחודש וחצי היה כאן בכלוב דיון די מענין על משנתו של ד"ר ולטמן, בשני שרשורים
('כתבו עלינו בעתון' -- קליבר, ועוד שרשור אחד של דני D בבדסמדיה). בשרשור הראשון, (כאן) http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=14463&highlight=%E3%F0%E9%E0%EC+%E5%EC%E8%EE%EF מישהו ציטט את ולטמן כאומר: ציטוט: בסקס סאדו-מזוכיסטי אין חיבה, אין נשיקות, אין ליטוף, אין רחמים. יש שולט ונשלט. יש
נכבל וכובל. יש הרבה הכפפת משמעת, הצלפות, כוויות, שעווה חמה, סגירת הפה בכדור, כבילת ידיים ורגליים ותלייה. לעיתים נדירות זה מסתיים באלימות עד מוות. כשהסוף קטלני, לא מדובר בכוונה תחילה לרצח אלא ב'תאונת עבודה כצפוי, גררו דברים אלה קול צעקה, ואף אני לא חסכתי שבטי מהדוקטור המלומד. אלא שאז גלתיאה העירה שד"ר ולטמן פירסם הבהרה לדבריו אלה, ודן-קאפ פרסם את ההבהרה עצמה באותו השרשור הנ"ל. והנה עכשיו, בדברים שמיוחדת הביאה (מהו המקור, אגב?) אומר ולטמן כך: ציטוט: בצד השני של הרצף הסאדיסטי, יש את אותם אנשים (גברים ונשים) בעלי "מפה מינית" (John
Money 1986) מורכבת ומיוחדת, אשר נהנים ממשחק מיני הכולל בתוכו השפלה,שליטה,כניעה, כאב פיסי ונפשי, שהוא חלק אינטגראלי מהחוויה המינית ומתבצע בהסכמה חופשית מלאה בין אנשים בוגרים (BDSM ) התנהגות מינית זו מוגדרת ומוסכמת מראש ע"י הצדדים המעורבים ומוסכמים בה כללים ברורים של מותר ואסור. כמו כן חשוב להבין שיש בקשר זה חיבה אהבה ורגישות לצרכים של האחר. בפרקטיקה זאת, או בהעדפה מינית זו , לדעתי, אין מקום למושגים של חולי או הפרעה, מכיוון שהכאב, ה"סבל",ההשפלה ,שליטה וכניעה גורמים להנאה וסיפוק ונעשים בהסכמה חופשית בין אנשים בוגרים והם ההנאה של אנשים אלו, כחלק מחיי המין שלהם. הדגשתי כאן את מה שדניאל ולטמן הבין שחשוב להבין. תוך חדשיים, עבר ולטמן מקיצוניות אחת -- 'אין חיבה, אין נשיקות; אין ליטוף, אין רחמים' - לקיצוניות שניה -- 'חשוב להבין שיש בקשר זה חיבה ואהבה ורגישות'. כמו שבמדעים המדויקים, כל פעם שהמרצה אומר 'קל לראות' מיד כולם מבינים שהיא הולכת להראות משהו שקשה מאד לראות, כך גם כשמישהו כותב במאמר 'חשוב להבין', זה בעצם אומר שהוא לא הבין את זה עד עכשיו, ושגם עכשיו די קשה לו להבין את זה. לי באופן אישי זה אומר, שהאיש לא ממש מבין את התהליכים המאפיינים בדסמ, ושהדברים האחרונים הם יותר מס שפתיים מאשר רחשי ליבו האמיתיים, שנכתבו בתום לב בפעם הראשונה. מכל מקום, כאשר עוברים על כתביו, רואים שמה שמעניין אותו יותר, הוא דווקא נקודות החיבור בין סדיזם לחולי, בין סדיזם לרשע ואלימות. אפשר ללמוד את זה הן מהתוכן עצמו, והן ממשפטי הסיכום שהוא בוחר לנסח. יתכן מאד שבדברים אלה הוא באמת מומחה. נוכח הדברים האלה, ואולי גם מתוך היכרות מסוימת עם חווית הלימוד והמחקר שכל חוקר עובר, (שאחד מהכוחות הדוחפים החזקים ביותר שלה הוא התשוקה להראות לעולם דברים חדשים שלמדת), לי נראה שהדברים שמיוחדת הדגישה, הם קריאה נרגשת של ד"ר ולטמן בראש ובראשונה לעצמו -- משהו כמו -- 'וואלה, זה בסדר לעשות סקס בהבנה ובהסכמה גם אם יש שם אלמנטים שהתבוננתי בהם עד כה רק דרך משקפים של חולי, רשע, ואלימות'. |
|
באדי |
לפני 18 שנים •
12 ביוני 2006
לאן נושבת, נושבת הרוח? הרוח לאן היא נושבת?
לפני 18 שנים •
12 ביוני 2006
באדי • 12 ביוני 2006
המלט כתב/ה: לפני כחודש וחצי היה כאן בכלוב דיון די מענין על משנתו של ד"ר ולטמן, בשני שרשורים
('כתבו עלינו בעתון' -- קליבר, ועוד שרשור אחד של דני D בבדסמדיה). בשרשור הראשון, (כאן) http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=14463&highlight=%E3%F0%E9%E0%EC+%E5%EC%E8%EE%EF מישהו ציטט את ולטמן כאומר: ציטוט: בסקס סאדו-מזוכיסטי אין חיבה, אין נשיקות, אין ליטוף, אין רחמים. יש שולט ונשלט. יש
נכבל וכובל. יש הרבה הכפפת משמעת, הצלפות, כוויות, שעווה חמה, סגירת הפה בכדור, כבילת ידיים ורגליים ותלייה. לעיתים נדירות זה מסתיים באלימות עד מוות. כשהסוף קטלני, לא מדובר בכוונה תחילה לרצח אלא ב'תאונת עבודה כצפוי, גררו דברים אלה קול צעקה, ואף אני לא חסכתי שבטי מהדוקטור המלומד. אלא שאז גלתיאה העירה שד"ר ולטמן פירסם הבהרה לדבריו אלה, ודן-קאפ פרסם את ההבהרה עצמה באותו השרשור הנ"ל. והנה עכשיו, בדברים שמיוחדת הביאה (מהו המקור, אגב?) אומר ולטמן כך: ציטוט: בצד השני של הרצף הסאדיסטי, יש את אותם אנשים (גברים ונשים) בעלי "מפה מינית" (John
Money 1986) מורכבת ומיוחדת, אשר נהנים ממשחק מיני הכולל בתוכו השפלה,שליטה,כניעה, כאב פיסי ונפשי, שהוא חלק אינטגראלי מהחוויה המינית ומתבצע בהסכמה חופשית מלאה בין אנשים בוגרים (BDSM ) התנהגות מינית זו מוגדרת ומוסכמת מראש ע"י הצדדים המעורבים ומוסכמים בה כללים ברורים של מותר ואסור. כמו כן חשוב להבין שיש בקשר זה חיבה אהבה ורגישות לצרכים של האחר. בפרקטיקה זאת, או בהעדפה מינית זו , לדעתי, אין מקום למושגים של חולי או הפרעה, מכיוון שהכאב, ה"סבל",ההשפלה ,שליטה וכניעה גורמים להנאה וסיפוק ונעשים בהסכמה חופשית בין אנשים בוגרים והם ההנאה של אנשים אלו, כחלק מחיי המין שלהם. הדגשתי כאן את מה שדניאל ולטמן הבין שחשוב להבין. תוך חדשיים, עבר ולטמן מקיצוניות אחת -- 'אין חיבה, אין נשיקות; אין ליטוף, אין רחמים' - לקיצוניות שניה -- 'חשוב להבין שיש בקשר זה חיבה ואהבה ורגישות'. כמו שבמדעים המדויקים, כל פעם שהמרצה אומר 'קל לראות' מיד כולם מבינים שהיא הולכת להראות משהו שקשה מאד לראות, כך גם כשמישהו כותב במאמר 'חשוב להבין', זה בעצם אומר שהוא לא הבין את זה עד עכשיו, ושגם עכשיו די קשה לו להבין את זה. לי באופן אישי זה אומר, שהאיש לא ממש מבין את התהליכים המאפיינים בדסמ, ושהדברים האחרונים הם יותר מס שפתיים מאשר רחשי ליבו האמיתיים, שנכתבו בתום לב בפעם הראשונה. מכל מקום, כאשר עוברים על כתביו, רואים שמה שמעניין אותו יותר, הוא דווקא נקודות החיבור בין סדיזם לחולי, בין סדיזם לרשע ואלימות. אפשר ללמוד את זה הן מהתוכן עצמו, והן ממשפטי הסיכום שהוא בוחר לנסח. יתכן מאד שבדברים אלה הוא באמת מומחה. נוכח הדברים האלה, ואולי גם מתוך היכרות מסוימת עם חווית הלימוד והמחקר שכל חוקר עובר, (שאחד מהכוחות הדוחפים החזקים ביותר שלה הוא התשוקה להראות לעולם דברים חדשים שלמדת), לי נראה שהדברים שמיוחדת הדגישה, הם קריאה נרגשת של ד"ר ולטמן בראש ובראשונה לעצמו -- משהו כמו -- 'וואלה, זה בסדר לעשות סקס בהבנה ובהסכמה גם אם יש שם אלמנטים שהתבוננתי בהם עד כה רק דרך משקפים של חולי, רשע, ואלימות'. כשקראתי את הדברים של המלט על המהפך הגדול שעבר ד"ר דניאל ולטמן במשך חודשיים, מהזמן שהעיתונאית ציטטה בכתבה את דבריו הקודמים ועד עכשיו, נזכרתי בציניות בשורה משיר ישראלי ישן: "לאן נושבת, נושבת הרוח? הרוח לאן היא נושבת?" בכתבה הקודמת ד"ר ולטמן הגיב בתגובה מתנצלת אבל לא כתב שהעיתונאית לא ציטטה נכון את דבריו. אנחנו יכולים לציין בסיפוק שאחרי המחאות של אנשי הקהילה על הפרסום הקודם של דבריו מעכשיו, לפחות באופן פומבי, ד"ר ולטמן אומר שאין חולי או הפרעה נפשית ביחסי בדסם. השאלה היא מה הוא אומר לכל אלה שהוא הציע לבוא אליו לטיפול בכתבות הקודמות? מה המקור של הכתבה הזאת ומתי היא פורסמה? |
|
מUחדת |
לפני 18 שנים •
12 ביוני 2006
לפני 18 שנים •
12 ביוני 2006
מUחדת • 12 ביוני 2006
|
|
באדי |
לפני 18 שנים •
12 ביוני 2006
החסות של החברה הישראלית להפרעות בתפקוד מיני לא מלבבת
לפני 18 שנים •
12 ביוני 2006
באדי • 12 ביוני 2006
תודה על הקישור והמאמר מיוחדת.
אולי הוא בחר בחסות של "החברה הישראלית להפרעות בתפקוד מיני" כי הפרסום הוא למטופלים שיגיעו למרפאה שלו. אני מקווה שהוא לא חושב שכל מי שנמצא במערכת של בדסם חייב להגיע ליעוץ למרפאה. |
|