סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נשים שמנות ומערכות יחסים

פעם פרח​(נשלטת)
לפני 15 שנים • 16 בפבר׳ 2009
פעם פרח​(נשלטת) • 16 בפבר׳ 2009
זעקה אילמת כתב/ה:
חוסר רצון, כוח לקחת את הדברים בידיים.


יש הבדל מהותי בין חוסר רצון ובין חוסר כוח, או אי אפשרות (מסיבות נפשיות, רגשיות, בריאותיות, פיזיות, לוגיסטיות, כספיות וכו')

השורה התחתונה, וההבדל המהותי בגישות שלנו,
היא שאת חושבת (וזו פרשנות על הדברים שכתבת, בבקשה תקני אותי אם אני טועה),
שאנשים שמנים יכולים "לשנס את מותניהם" ולעשות משהו כדי לשנות את מצבם.
אני לא אתווכח עם זה.
זה לפעמים נכון, ולפעמים לא.
מדובר בהחלטה אישית.

אני לעומת זאת חושבת שבכל רגע נתון בחיים,
אני וכל אחד אחר, עושים את המקסימום שאנחנו יכולים באותו הרגע.
ואם היינו יכולים לעשות יותר היינו עושים יותר.

תמיד אפשר בדיעבד לחשוב מה אפשר לעשות שונה ואיך אפשר להשתפר,
ולקחת את המסקנות האלה הלאה איתנו.
זה לא משנה את אותו הרגע, ואת העובדה שעשינו בו את הכי טוב שהיינו יכולים.

ואם היום, אדם X,
לא מוצא את הזמן לעשות ספורט,
זה הכי טוב שהוא יכול היום.
זה לא אומר שהוא מזניח את עצמו.
זה אומר שיש לו דברים חשובים יותר לעשות.
לעבוד, ללמוד, לגדל את הילדים...
כל מיני כאלה שדורשים כל מיני משאבים.

את בוחרת לראות ולקרוא לזה הזנחה.
אני בוחרת לראות ולחשוב שהוא עושה את הכי טוב שהוא יכול כרגע.
זה עניין של נקודת מבט.
זו בחירה.

זו הנקודה השיפוטית.
כשלוקחים מצב מסויים (עודף משקל) ומייחסים לו משמעות ונותנים ציון (הזנחה), זו שיפוטיות.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 15 שנים • 16 בפבר׳ 2009
זעקה אילמת כתב/ה:
, ואני חושבת שהינך מנסה להמתיק את הגלולה המרה.
tebayes , אתה נהנה לבשל? אקסלנט, בחר במקצוע המתאים.
אתה נהנה לאכול? מי לא? מה עם דחיית סיפוקים?
להיות שמן (שוב- שלא מסיבות בריאותיות), זה לבצע הזנחה פושעת כלפי הגוף – כלפי עצמך ולסכן באופן מודע את בריאותך. זה חוסר שליטה פול סטופ.
השמנה זו מחלה שהיבטיה נפשיים וגופניים. אנשים ' גדולים ' משתמשים באוכל לצרכים נפשיים, להרגעה, לסיפוק או לחילופין להרס עצמי.
להערכתי? ככל שהמשקל גבוה יותר המרכיב הנפשי גבוה יותר ונעשה דומיננטי – אנשים כאלו כבר זקוקים לטיפול פסיכולגי.(אני לא סחה על 5-6 ק"ג עודף).
גופך הוא הנבל של נשמתך, אני בטוחה שתבין את הכוונה.

אנה, מצטערת, אני לא קונה את דבריך. גם אני בשלנית אף ברמה וירטואזית וכן- אף אוהבת לאכול.
רק מה? גם עושה ספורט במקביל – והמון.
שמנה זה יפה? את גאה בכך? טוב נו.. חלקנו בוחרים לחיות כיען במקום לקחת את עצמנו בידיים.[(אם כי- ניתן להבין, כבד. : ) ]


הומור, יקירתי, הומור. כל ההודעה ההיא הייתה בהומור. אפילו שמתי סמיילי! הנה עוד אחד: icon_smile.gif
אם לא שמת לב, נתתי שם שתי תשובות אופציונליות לעניין הגאווה, מנוגדות לגמרי...

נראה לי באמת מוזר קצת, להיות גאה בזה שאני שמנה. גם להיות גאה בזה שיש לי שיער חום נראה לי מוזר. וגם להתבייש. זו הצורה שלי, הנה זה. אז אני יוצאת עם גברים שיש להם פטיש לשמנות icon_smile.gif את הגאווה העצמית שלי אני שומרת למה שעשיתי טוב, ואת הבושה למקרים שפגעתי במישהו.

יש הרבה דרכים לפגוע בעצמך. לעשן, לא לישון טוב, לא לאכול בריא (ולא דווקא תלוי בכמות), להיכנס לקשרים רעים וכו'. כמעט לכל אחד יש משהו. וכן, בשבילי לקרוא ספר זה הרבה יותר להשקיע בעצמי מלעשות כפיפות בטן. סדר עדיפויות בייבי. ואולי אני בכלל מעדיפה להשקיע באנשים אחרים מאשר בעצמי, כי זה יותר מעניין לי? שוב חזרנו לסדר עדיפויות.

וזכותו של כל אחד לחשוב כל מה שהוא רוצה וכמובן שזכותך לחשוב מה שחושבת וגם להגיד.
למה בכל זאת מציק לי מה שאת אומרת? כי לי נדמה, שזה לא בדיוק לקרוא לילד בשמו, אלא יותר לתת לו שמות שהם אולי שלו ואולי לא. למה? כי: את אף פעם לא יודעת. להסתכל על מישהו, רק להסתכל, ולהסיק מסקנות על האישיות שלו, זה לא כל כך הוגן, לדעתי. מאין לך, אם אין לי שליטה עצמית בשיט, או שבלוטת התריס שלי דפוקה, או שבדיוק לפני שבוע ילדתי תאומים? אז מה יוצא? שבעצם להסתכל על הגודל של הבטן שלי עוזר לך לענות על שאלה אחת בלבד - היית עושה אותי? icon_razz.gif אם לא הטעם שלך - מובן לי. כל השאר - פחות.

וחשוב לי לציין - NO DISRESPECT כלפייך, בכלל לא.
ולגבי - לא נראה לי שאני תוקעת פה את הראש בחול. בכל אופן, מנסה כמיטב יכולתי להימנע מזה.
זעקה אילמת​(נשלטת)
לפני 15 שנים • 16 בפבר׳ 2009
זעקה אילמת​(נשלטת) • 16 בפבר׳ 2009
פרח גדולה כתב/ה:
זעקה אילמת כתב/ה:
חוסר רצון, כוח לקחת את הדברים בידיים.


יש הבדל מהותי בין חוסר רצון ובין חוסר כוח, או אי אפשרות (מסיבות נפשיות, רגשיות, בריאותיות, פיזיות, לוגיסטיות, כספיות וכו')

השורה התחתונה, וההבדל המהותי בגישות שלנו,
היא שאת חושבת (וזו פרשנות על הדברים שכתבת, בבקשה תקני אותי אם אני טועה),
שאנשים שמנים יכולים "לשנס את מותניהם" ולעשות משהו כדי לשנות את מצבם.
אני לא אתווכח עם זה.
זה לפעמים נכון, ולפעמים לא.
מדובר בהחלטה אישית.

אני לעומת זאת חושבת שבכל רגע נתון בחיים,
אני וכל אחד אחר, עושים את המקסימום שאנחנו יכולים באותו הרגע.
ואם היינו יכולים לעשות יותר היינו עושים יותר.

תמיד אפשר בדיעבד לחשוב מה אפשר לעשות שונה ואיך אפשר להשתפר,
ולקחת את המסקנות האלה הלאה איתנו.
זה לא משנה את אותו הרגע, ואת העובדה שעשינו בו את הכי טוב שהיינו יכולים.

ואם היום, אדם X,
לא מוצא את הזמן לעשות ספורט,
זה הכי טוב שהוא יכול היום.
זה לא אומר שהוא מזניח את עצמו.
זה אומר שיש לו דברים חשובים יותר לעשות.
לעבוד, ללמוד, לגדל את הילדים...
כל מיני כאלה שדורשים כל מיני משאבים.

את בוחרת לראות ולקרוא לזה הזנחה.
אני בוחרת לראות ולחשוב שהוא עושה את הכי טוב שהוא יכול כרגע.
זה עניין של נקודת מבט.
זו בחירה.

זו הנקודה השיפוטית.
כשלוקחים מצב מסויים (עודף משקל) ומייחסים לו משמעות ונותנים ציון (הזנחה), זו שיפוטיות.




אכן, אני חושבת שכל אדם בעל כח רצון יכול להפוך את פניי הדברים. ברור שמדובר בהחלטה אישית ואלו הבוחרים להשאר במצבם העגום הם אלו המזניחים את עצמם יהיו הסיבות אשר יהיו.

איי בג טו דיפר בעניין: " בכל רגע נתון כל אחד עושה את המקסימום שביכולתו". אני מאמינה שעם פוש פוזיטיבי ניתן תמיד לתת עוד טיפה מעצמך וזאת לאחר שכבר הגעת למסקנה שהגעת לקצה גבול יכולתך.

משום מה תגובתך משדרת אמתלות לכל אורכה. "לא מוצא זמן לספורט" זה תירוץ זול, תמיד ניתן לקום שעה קודם או לדלג על איזו תוכנית סוג ז' ב TV.

הבחירה פה היא לא בנקודת מבטנו, אלא בבחירת אורח החיים. מה לעשות שחלקנו נזקקים למאמץ כדי להראות יפים ויזואלית?(אני כבר לא סחה על מצב בריאותי(.

אם קצת סובאודיציה קל לראות שמה שאת עושה פה זה ספין לאישו של הפוסט מנושא השמנה לנושא שיפוטיות. ואני תוהה למה.
שיפוטיות אינה פעולה או עשייה, שיפוטיות הינה מצב תודעתי אנושי, היא מתקיימת בכל מקום בכל זמן ובכל מצב. אנו שופטים הכל! את עצמנו, את זולתנו, את ילדינו, הכל! אנו עושים זאת באופן אוטומטי כמעט לא מודע. כני אותי שיפוטית דעתנית או וואטאבר, העובדה היא שבנושא השומן נאלמת.
זעקה אילמת​(נשלטת)
לפני 15 שנים • 16 בפבר׳ 2009
זעקה אילמת​(נשלטת) • 16 בפבר׳ 2009
אנה דן כתב/ה:
זעקה אילמת כתב/ה:
, ואני חושבת שהינך מנסה להמתיק את הגלולה המרה.
tebayes , אתה נהנה לבשל? אקסלנט, בחר במקצוע המתאים.
אתה נהנה לאכול? מי לא? מה עם דחיית סיפוקים?
להיות שמן (שוב- שלא מסיבות בריאותיות), זה לבצע הזנחה פושעת כלפי הגוף – כלפי עצמך ולסכן באופן מודע את בריאותך. זה חוסר שליטה פול סטופ.
השמנה זו מחלה שהיבטיה נפשיים וגופניים. אנשים ' גדולים ' משתמשים באוכל לצרכים נפשיים, להרגעה, לסיפוק או לחילופין להרס עצמי.
להערכתי? ככל שהמשקל גבוה יותר המרכיב הנפשי גבוה יותר ונעשה דומיננטי – אנשים כאלו כבר זקוקים לטיפול פסיכולגי.(אני לא סחה על 5-6 ק"ג עודף).
גופך הוא הנבל של נשמתך, אני בטוחה שתבין את הכוונה.

אנה, מצטערת, אני לא קונה את דבריך. גם אני בשלנית אף ברמה וירטואזית וכן- אף אוהבת לאכול.
רק מה? גם עושה ספורט במקביל – והמון.
שמנה זה יפה? את גאה בכך? טוב נו.. חלקנו בוחרים לחיות כיען במקום לקחת את עצמנו בידיים.[(אם כי- ניתן להבין, כבד. : ) ]


הומור, יקירתי, הומור. כל ההודעה ההיא הייתה בהומור. אפילו שמתי סמיילי! הנה עוד אחד: icon_smile.gif
אם לא שמת לב, נתתי שם שתי תשובות אופציונליות לעניין הגאווה, מנוגדות לגמרי...

נראה לי באמת מוזר קצת, להיות גאה בזה שאני שמנה. גם להיות גאה בזה שיש לי שיער חום נראה לי מוזר. וגם להתבייש. זו הצורה שלי, הנה זה. אז אני יוצאת עם גברים שיש להם פטיש לשמנות icon_smile.gif את הגאווה העצמית שלי אני שומרת למה שעשיתי טוב, ואת הבושה למקרים שפגעתי במישהו.

יש הרבה דרכים לפגוע בעצמך. לעשן, לא לישון טוב, לא לאכול בריא (ולא דווקא תלוי בכמות), להיכנס לקשרים רעים וכו'. כמעט לכל אחד יש משהו. וכן, בשבילי לקרוא ספר זה הרבה יותר להשקיע בעצמי מלעשות כפיפות בטן. סדר עדיפויות בייבי. ואולי אני בכלל מעדיפה להשקיע באנשים אחרים מאשר בעצמי, כי זה יותר מעניין לי? שוב חזרנו לסדר עדיפויות.

וזכותו של כל אחד לחשוב כל מה שהוא רוצה וכמובן שזכותך לחשוב מה שחושבת וגם להגיד.
למה בכל זאת מציק לי מה שאת אומרת? כי לי נדמה, שזה לא בדיוק לקרוא לילד בשמו, אלא יותר לתת לו שמות שהם אולי שלו ואולי לא. למה? כי: את אף פעם לא יודעת. להסתכל על מישהו, רק להסתכל, ולהסיק מסקנות על האישיות שלו, זה לא כל כך הוגן, לדעתי. מאין לך, אם אין לי שליטה עצמית בשיט, או שבלוטת התריס שלי דפוקה, או שבדיוק לפני שבוע ילדתי תאומים? אז מה יוצא? שבעצם להסתכל על הגודל של הבטן שלי עוזר לך לענות על שאלה אחת בלבד - היית עושה אותי? icon_razz.gif אם לא הטעם שלך - מובן לי. כל השאר - פחות.

וחשוב לי לציין - NO DISRESPECT כלפייך, בכלל לא.
ולגבי - לא נראה לי שאני תוקעת פה את הראש בחול. בכל אופן, מנסה כמיטב יכולתי להימנע מזה.


אני חשה כמשחזרת את עצמי. לא פעם ולא פעמיים הדגשתי שאני לא סחה על מצב של חולי- בלוטת תריס מקוטלג כמצב של חולי, אם כי בעזרת אטרוקסין נלקחת ממך הסיבה להיות שמנה. תאומים? שבוע? יאללה.. לעבודה.. תתחילי להתעמל..
ולא, לא הייתי עושה מישהו בעל כרס הריונית. אבל, סורי זו אני.
Mephisto​(שולט)
לפני 15 שנים • 16 בפבר׳ 2009
Mephisto​(שולט) • 16 בפבר׳ 2009
זעקה אילמת כתב/ה:
פרח גדולה כתב/ה:
זעקה אילמת כתב/ה:
חוסר רצון, כוח לקחת את הדברים בידיים.


יש הבדל מהותי בין חוסר רצון ובין חוסר כוח, או אי אפשרות (מסיבות נפשיות, רגשיות, בריאותיות, פיזיות, לוגיסטיות, כספיות וכו')

השורה התחתונה, וההבדל המהותי בגישות שלנו,
היא שאת חושבת (וזו פרשנות על הדברים שכתבת, בבקשה תקני אותי אם אני טועה),
שאנשים שמנים יכולים "לשנס את מותניהם" ולעשות משהו כדי לשנות את מצבם.
אני לא אתווכח עם זה.
זה לפעמים נכון, ולפעמים לא.
מדובר בהחלטה אישית.

אני לעומת זאת חושבת שבכל רגע נתון בחיים,
אני וכל אחד אחר, עושים את המקסימום שאנחנו יכולים באותו הרגע.
ואם היינו יכולים לעשות יותר היינו עושים יותר.

תמיד אפשר בדיעבד לחשוב מה אפשר לעשות שונה ואיך אפשר להשתפר,
ולקחת את המסקנות האלה הלאה איתנו.
זה לא משנה את אותו הרגע, ואת העובדה שעשינו בו את הכי טוב שהיינו יכולים.

ואם היום, אדם X,
לא מוצא את הזמן לעשות ספורט,
זה הכי טוב שהוא יכול היום.
זה לא אומר שהוא מזניח את עצמו.
זה אומר שיש לו דברים חשובים יותר לעשות.
לעבוד, ללמוד, לגדל את הילדים...
כל מיני כאלה שדורשים כל מיני משאבים.

את בוחרת לראות ולקרוא לזה הזנחה.
אני בוחרת לראות ולחשוב שהוא עושה את הכי טוב שהוא יכול כרגע.
זה עניין של נקודת מבט.
זו בחירה.

זו הנקודה השיפוטית.
כשלוקחים מצב מסויים (עודף משקל) ומייחסים לו משמעות ונותנים ציון (הזנחה), זו שיפוטיות.




אכן, אני חושבת שכל אדם בעל כח רצון יכול להפוך את פניי הדברים. ברור שמדובר בהחלטה אישית ואלו הבוחרים להשאר במצבם העגום הם אלו המזניחים את עצמם יהיו הסיבות אשר יהיו.

איי בג טו דיפר בעניין: " בכל רגע נתון כל אחד עושה את המקסימום שביכולתו". אני מאמינה שעם פוש פוזיטיבי ניתן תמיד לתת עוד טיפה מעצמך וזאת לאחר שכבר הגעת למסקנה שהגעת לקצה גבול יכולתך.

משום מה תגובתך משדרת אמתלות לכל אורכה. "לא מוצא זמן לספורט" זה תירוץ זול, תמיד ניתן לקום שעה קודם או לדלג על איזו תוכנית סוג ז' ב TV.

הבחירה פה היא לא בנקודת מבטנו, אלא בבחירת אורח החיים. מה לעשות שחלקנו נזקקים למאמץ כדי להראות יפים ויזואלית?(אני כבר לא סחה על מצב בריאותי(.

אם קצת סובאודיציה קל לראות שמה שאת עושה פה זה ספין לאישו של הפוסט מנושא השמנה לנושא שיפוטיות. ואני תוהה למה.
שיפוטיות אינה פעולה או עשייה, שיפוטיות הינה מצב תודעתי אנושי, היא מתקיימת בכל מקום בכל זמן ובכל מצב. אנו שופטים הכל! את עצמנו, את זולתנו, את ילדינו, הכל! אנו עושים זאת באופן אוטומטי כמעט לא מודע. כני אותי שיפוטית דעתנית או וואטאבר, העובדה היא שבנושא השומן נאלמת.


האם העברית הקלוקלת שלך היא תוצאה של הזנחה או של בעיה רפואית?
אם היא תוצאה של בעיה רפואית הרי הדבר מובן. אני סבור כי אם תבקשי אנשים ישמחו לעשות הגהה עבורך ולתרגם את המלל שאת כותבת לעברית תקנית (ולא, "איי בג טו דיפר" זה לא עברית).
במידה ומדובר בעצלנות גרידא אזי, כמו שנאמר, הפוסל במומו פוסל. טלי קורה מבין עינייך.
במידה ומדובר בנסיון להרשים, רדי מזה. זה לא מרשים אף אחד.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 15 שנים • 16 בפבר׳ 2009

את מפספסת את הנקודה.

אני מנסה להגיד שאת לא יודעת מה הולך שם בפנים.
אני מנסה להגיד שזה לא יפה לשפוט אנשים על סמך פרט מידע אחד ויחיד שיש לך עליהם.

(תקני אותי אם אני טועה) את ממיינת אנשים ל"בסדר" ו"לא בסדר".
את באמת חושבת שזה טוב לעשות דבר כזה?

סבבה, תעשי את מי שבא לך, לא יעלה על דעתי לשפוט אותך על מה שעושה לך את זה.
אבל "יאללה לעבודה"?
ואולי יש לי דברים יותר טובים לעשות? כמו לטפל בשני התינוקות שילדתי, למשל?
אבל לא, רגע. ואולי סדרי העדיפויות שלי שונים משלך? ואולי נעים לי שהישבן שלי ככה מרופד ונוח לי לשבת עליו, וגם לגבר שלי טוב שאני כזאת רכה ונעימה שהוא יכול להניח את הראש ולחבק ולהרגיש שפע. ואולי אני פשוט חלשה. קשה לי לסרב לעוד פרוסת עוגה. ארבע עשרה שעות ביום אני עובדת והשוקולד זו הנחמה שלי במהלך היום הזה ובסוף שלו. ואפילו אם סתם לא אכפת לי. סתם ככה, לא אכפת לי. השומן שלי, לא מפריע לי פשוט. מה זה חשוב?

אבל למה את כזאת קשוחה?
(בתכלס גם "ככה אני חושבת וזהו" זה תשובה. אבל אם יש לך מה להוסיף אני אשמח לשמוע).
זעקה אילמת​(נשלטת)
לפני 15 שנים • 16 בפבר׳ 2009

Re: את מפספסת את הנקודה.

זעקה אילמת​(נשלטת) • 16 בפבר׳ 2009
אנה דן כתב/ה:
אני מנסה להגיד שאת לא יודעת מה הולך שם בפנים.
אני מנסה להגיד שזה לא יפה לשפוט אנשים על סמך פרט מידע אחד ויחיד שיש לך עליהם.

(תקני אותי אם אני טועה) את ממיינת אנשים ל"בסדר" ו"לא בסדר".
את באמת חושבת שזה טוב לעשות דבר כזה?

סבבה, תעשי את מי שבא לך, לא יעלה על דעתי לשפוט אותך על מה שעושה לך את זה.
אבל "יאללה לעבודה"?
ואולי יש לי דברים יותר טובים לעשות? כמו לטפל בשני התינוקות שילדתי, למשל?
אבל לא, רגע. ואולי סדרי העדיפויות שלי שונים משלך? ואולי נעים לי שהישבן שלי ככה מרופד ונוח לי לשבת עליו, וגם לגבר שלי טוב שאני כזאת רכה ונעימה שהוא יכול להניח את הראש ולחבק ולהרגיש שפע. ואולי אני פשוט חלשה. קשה לי לסרב לעוד פרוסת עוגה. ארבע עשרה שעות ביום אני עובדת והשוקולד זו הנחמה שלי במהלך היום הזה ובסוף שלו. ואפילו אם סתם לא אכפת לי. סתם ככה, לא אכפת לי. השומן שלי, לא מפריע לי פשוט. מה זה חשוב?

אבל למה את כזאת קשוחה?
(בתכלס גם "ככה אני חושבת וזהו" זה תשובה. אבל אם יש לך מה להוסיף אני אשמח לשמוע).


טוב, בואי נעשה סדר. אני כלל לא קשוחה ברם, מצפה מעצמי לעמוד בדרישות מסויימות הנראות לי סבירות (ולכן מאחרים) ומתקשה לקבל את טיעונייך ש.. טוב לך, טוב לבעלך וכו'..
את בכנות יכולה להביט בניק שלי ולומר שאת מאושרת כשמנה?
אם התשובה היא יובית, איי רסט מיי קייס.
קשקש​(מתחלף)
לפני 15 שנים • 16 בפבר׳ 2009

א

קשקש​(מתחלף) • 16 בפבר׳ 2009
ההנחה המקורית של השירשור נשברת בשני מצבים:
1) עם בחור שמוכן להקריב קצת מהחברה (פאדיחות? בושה?) בשבילו ובשביל האישה שלו.
2) במעגלים חברתיים שבהם לא רואים שמנים כמשהו מוזר.

בפורום אפשר להפריד בין תירוצים טובים לבין תירוצים גרועים להשמנה. אבל במציאות אנשים די חד משמעיים.
דוגמאות:
אם רוב החברים שלך צוחקים על שמנים - אתה גם תצחק עליהם.
אם התיידדת עם הרבה שמנים/שמנות - אתה לא תרצה לשפוט שמנים.
אם אתה חושב שכולם צריכים לדעת לרוץ מרתון - אתה כן תרצה לשפוט שמנים.
אם יש לך אידיאולוגיה - אני לא שופט אף אחד - אתה לא תשפוט אף אחד (לפחות לא בגלוי)
מה הסיבה הכי "חשובה" - שרק איתה צריך לשפוט?
אי אפשר לדעת. עוד לא הגענו למצב שבו 100% מהסיטואציות החברתיות בעולם מקבלות הנחייה של אותה מערכת שפיטה.
(למרות שגם זה יגיע... עובדים על זה...)