בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לילות של "מנטאלי"

G-O-L-D​(שולט)
לפני 17 שנים • 21 ביוני 2006

לילות של "מנטאלי"

G-O-L-D​(שולט) • 21 ביוני 2006
זה לא משנה מה אתה כותב כל עוד אתה כותב את זה.
זה גם לא ממש משנה מה אתה אומר כל עוד אתה אומר את זה.
זה לא משנה מה אתה עושה, כל עוד אתה אוהב לעשות את זה.
זה לא משנה דבר.
הכול כבר נכתב, נאמר, או נעשה.
אתה עוד גיץ העולה אל החושך מאותה המדורה המעכלת את כולם לדעת.


*

יש לילות שאני מבין שהפסדתי. הייתי שם, שניה מלגעת בזה.
המיצוי העצמי.


*

על הנדנדה שבגן סנט יוליס יושבת ילדה כהת עור ומנידה גופה בחיוך.
היא מצחקקת.
טוב לה.
יש לה שמלת פרחונית, חיוך חסר שן חלבית אחרונה, וקוקיות.
אל מולה מצחקקים ילדים לבנים, אפר איסט סייד קידז, וואספים.
הרמוניה של תום.
בעוד שמונה שנים אותה ילדה תבין את השוני, תחייה מרמור, ותעלם אל עצמה, אי שם בעבר, על נדנדה בגן סנט יוליס.
אם רק היה ניתן להסביר לה, לנו, שאותה הרכינה קדימה ואחורה, אותו הצחוק, אלו הם הרגעים שלעולם לא ישובו.


*

לפעמים, כשאני יושב בשעת לילה וכותב, אני מדמה לעצמי את העיר, את ת"א.
איפשהו, שוכבים אנשים במיטותיהם, ערים למחצה, כותבים בראשם את כל אותן המילים שיש בנפשם להציע.
על סדין מיוזע, אל מול מאוורר חורק, או בין שמיכת פוך ומזגן מקפיא, אי שם, שוכבים אנשים, ערים למחצה, ולמעשה כמותי, לעולם אינם יושנים באמת.


*

למכירה פיאט פונטו שנת 89, צבע כחול, יד שלישית.
סתם חשבתי לכתוב את זה כי היא פשוט עומדת ברחוב שלי, ופרט לכך, תמיד רציתי שבאמצע מהדורת החדשות תגידי מיקי:
"לפ-טופ, דגם IBM X41 שלושה חודשי שימוש, ממש מציאה, אני מוכרת".


*

כשאני שומע אנשים אומרים שהחיים לא הוגנים, אני צוחק.
כלומר זה מצחיק אותי שצריך בכלל להגיד את זה.
זה כמו להגיד שבכדי לחיות צריך לנשום.
אין מה לציין את המובן מאליו.
אחרי הכול, עצם הגעתנו לפה, נבעה מכך ששני בני זונות רצו המשכיות.
מבחינתי, אם שוללים ממני, או לייתר דיוק, בכלל לא מתייחסים לרצון שלי ומכניסים אותי לחדר, זה כבר לא ממש משנה אם מה שמתרחש בין כותליו הוא לא הוגן.
עצם המצאותי שם אינה הוגנת.


*

טרייסי צ'אפמן מתנגנת לי עכשיו ומבקשת ממני "לסלוח לה".
אני נשען אחורה, משקיף לים וחושב לעצמי שאם הבת זונה רוצה שאני אסלח לה, אז שתחזיר לי בבקשה את הנעורים, אל אותם ימי גיל 15 בהם הייתי מקשיב לה ונהנה מהמוזיקה, מבלי לדעת את הכאב שבמילים.


*

ברחוב דיזינגוף עמדה היום קבוצה שהעמידה דוכן הסברה מחאתי כנגד התעללות בחיות.
זה עשה לי לעצור ולהביט בהם.
מצדו השני של הרחוב שכב על חתיכת קרטון קבצן.
זה עשה לי להיזכר שיש לנו נטייה כזו, לבקש לעזור לחלשים שאינם יכולים לבקש עזרה ולאלה שמבקשים אנחנו לא מייחסים חשיבות. כאילו בכך שהם מבקשים אותה הם מצביעים על רצון, ולנו זה מתפרש שלמי שיש רצון, יש יכולת.
זה לא תמיד ככה. ממש לא.

*


היטלר, או בכינויו היותר מוכר, "אדי", היה נוהג להגיד שמי שאינו יכול לעצמו, מהווה נטל חברתי.
לך תסביר לבן אדם עד כמה הוא סותר את עצמו...


*

לאמא שלי יש מחר יומולדת. כלומר היום.
זה עושה לי להיות עצוב.
מבחינתי, ההכרות שלנו התקצרה בעוד שנה.


*


קשה לי לראות את מקשי המקלדת עכשיו. העיניים שלי דמעות.
אני מתקתק על עיוור תוך מבט במסך לתוצאה.
אני מתפזר נפשית, זה מה שאני. אני אובד לעצמי בעצמי.
בא לי להניח את הראש על המקלדת ושהיא עצמה תשאב מהמוח שלי את כל אותן המילים שיש בי. ויש בי כל כך הרבה.
מסך עולה לי על העיניים, מפריע לי לקרוא את מה שעולה על מסך המחשב.
טרייסי מתנגנת, סיגריה מתעכלת, קפה ומילים.
ישנם לילות שטוב היה לו לא היתה שוקעת השמש...
רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת)
לפני 17 שנים • 21 ביוני 2006
"בלילות, עיניים דומעות, שפתיים לוחשות
אלייך אלייך..........."
השיר הזה עלה לי בראש כשקראתי את הירהורי הלילה שלך.

המסע הזה לתוך עצמך-מרתק.

אתה כותב את עצמך לדעת בשעה שקטה והכי חשוכה, השעה שלפני עלות שחר,
וכל מילה שוזרת עוד פנינה במחזורת מילותיך.

אהבתי.
eden1
לפני 17 שנים • 21 ביוני 2006
eden1 • 21 ביוני 2006
חזק ועצוב מאוד.

גרמת לדמעות לרדת כשקראתי אותך.

}{
ממתין בסבלנות​(שולט)
לפני 17 שנים • 21 ביוני 2006

לילות של זהב

גולד.

נהניתי לקרוא את פוסט האיכותי שלך.
כל מילה זהב.

זה כן חשוב מה אתה אומר ואיך.
לא רק עצם האמירה.
על זה יש חילוקי דעות כעומק ההסטוריה.

עצם הכתיבה, בכשרון כזה,
כוחה בעוצמת המילים הכתובות,
טרייסי צ'פמן, היא רק רקע

ואם היא מדברת על מהפכה,
וקולה מתנגן לי במוחי ברקע,
מילותיך הכתובות
הפכו לי את הבוקר.

תמשיך כך, לעד.

ממתין בסבלנות
MayaLi​(מתחלפת)
לפני 17 שנים • 21 ביוני 2006

כל כך עצוב

MayaLi​(מתחלפת) • 21 ביוני 2006
אבל יש דברים שאני לא מסכימה איתם.

ציטוט: על הנדנדה שבגן סנט יוליס יושבת ילדה כהת עור ומנידה גופה בחיוך.
היא מצחקקת.
טוב לה.
יש לה שמלת פרחונית, חיוך חסר שן חלבית אחרונה, וקוקיות.
אל מולה מצחקקים ילדים לבנים, אפר איסט סייד קידז, וואספים.
הרמוניה של תום.
בעוד שמונה שנים אותה ילדה תבין את השוני, תחייה מרמור, ותעלם אל עצמה, אי שם בעבר, על נדנדה בגן סנט יוליס.
אם רק היה ניתן להסביר לה, לנו, שאותה הרכינה קדימה ואחורה, אותו הצחוק, אלו הם הרגעים שלעולם לא ישובו.

הילדה לא בהכרח תגדל להיות אדם ממורמר. גם עם קשיים עדיין ניתן להיות אופטימיים. דווקא הילדים הלבנים יכולים לגדול ולהיות דכאוניים ולהתאבד בסוף כי אין להם למה לחיות.

ציטוט: ברחוב דיזינגוף עמדה היום קבוצה שהעמידה דוכן הסברה מחאתי כנגד התעללות בחיות.
זה עשה לי לעצור ולהביט בהם.
מצדו השני של הרחוב שכב על חתיכת קרטון קבצן.
זה עשה לי להיזכר שיש לנו נטייה כזו, לבקש לעזור לחלשים שאינם יכולים לבקש עזרה ולאלה שמבקשים אנחנו לא מייחסים חשיבות. כאילו בכך שהם מבקשים אותה הם מצביעים על רצון, ולנו זה מתפרש שלמי שיש רצון, יש יכולת.
זה לא תמיד ככה. ממש לא.

למי שיש רצון יש יכולת. אני לפחות חייבת להאמין בזה, לי יש רצון, זה מה שהוציא אותי ואפשר לי לפעול לטובתי האישית. הבעיה היא שלא לכולם יש רצון מספיק חזק.

החיים טובים בסך הכל, ברגע שמחפשים את הדברים הטובים. צריך רק לחפש.
נוריתE
לפני 17 שנים • 21 ביוני 2006
נוריתE • 21 ביוני 2006
נגעת בי.
ana
ana
לפני 17 שנים • 21 ביוני 2006
ana • 21 ביוני 2006
גם בי נגעת.



"מלים ועוד מילים, הופכות להסברים

שנמשכים בלי סוף, לאורך זמן תמים

עצות וניחושים,מטעים אך הגיוניים

מבן אדם מתאים, הופכות לזמן תמים

הכל כל כך שקט כאילו באמת, מתחת לפני השטח (X2)

קינאה בין ידידים, לא משאירה שרידים

הזמן כבר לא תמים, הוא פשוט נהיה אלים

בלי נדר ועוד נדר, הם כבר אומרים בסדר

כולם כן כן כולם, סידרו את העולם

הכל כל כך שקט כאילו באמת, מתחת לפני השטח (X4) "

"מילים ועוד מילים"- משינה
Dolfi
לפני 17 שנים • 21 ביוני 2006
Dolfi • 21 ביוני 2006
כן, בת זונה.

אבל היא כיפרה על הכל ב...

You got a fast car
I want a ticket to anywhere
Maybe we can make a deal
Maybe together we can get somewhere
Anyplace is better
Starting from zero got nothing to lose
Maybe we'll make something
Me myself I got nothing to prove

You got a fast car
I got a plan to get us out of here
I been working at the convenience store
Managed to save just a little bit of money
We won't have to drive too far
Just across the border and into the city
You and I could both get jobs
Finally see what it means to be living

See my old man's got a problem
Lives with a bottle that's the way it is
He says his body's too old for working
Body's too young for looking like his
Mama went off and left him
Wanted more from life than he could give
I said somebody's got to take care of him
I quit school that's what I did
What I did, what I did

You got a fast car
Is it fast enough that we can fly away
We gotta make a decision
Leave tonight or live and die this way

So remember when we're driving, driving in your car
The speed so fast felt like I was drunk
City lights lay out before us
And your arm felt nice wrapped 'round my shoulder
And I had a feeling that I belonged
And I had a feeling I could be someone, be someone, be someone

You got a fast car
We go cruising, entertain ourselves
You still ain't got a job
And I work in a market in the checkout line
I know things will get better
You'll find work and I'll get promoted
We'll move out of the shelter
Buy a big house and live in the suburbs

So remember when we're driving, driving in your car
The speed so fast felt like I was drunk
City lights lay out before us
And your arm felt nice wrapped 'round my shoulder
And I had a feeling that I belonged
And I had a feeling I could be someone, be someone, be someone

You got a fast car
I got a job pays all our bills
Stay out drinking late at the bar
See more of your friends than you do of your kids
I'd always hoped for better
Thought we'd together you and me would find it
I got no plans I ain't going nowhere
Take your fast car and keep on driving

You got a fast car
Is it fast enough so you can fly away
You gotta make a decision
Leave tonight or live and die this way

So remember when we're driving, driving in your car
The speed so fast felt like I was drunk
City lights lay out before us
And your arm felt nice wrapped 'round my shoulder
And I had a feeling that I belonged
And I had a feeling I could be someone, be someone, be someone
באדי
לפני 17 שנים • 21 ביוני 2006

עצוב

באדי • 21 ביוני 2006
לילה עצוב.

אני מקווה שהמחר עלה עם תקווה חדשה.

באדי
אליסיה
לפני 17 שנים • 23 ביוני 2006

שיט...

אליסיה • 23 ביוני 2006
שיט... העלית לי תובנה

ואני שואלת "ומה עכשיו?"