הכוח שבעבדות מרצון

הכוח שבעבדות מרצון

Uranus • 25 ביוני 2006

באוירת הדיונים אודות עוצמתם וחוסנם של הנשלטים ובעיקר נשלטות,
ועל שולטים שהם בעצם נשלטים של רצונות הנשלטת וכו וכו,
נזכרתי בציטוט של מישהי, שכמעט כולכם מכירים ומעריצים, שכתבה על הקשר הנסתר בין שולט/נשלטת בהקדמה של ספר שנקרא "הדמות" של ז'אן דה ברג:

"השפחה הכל יכולה והחזקה, הגוררת עצמה על האדמה לצד עקביו של המאסטר שלה, היא באמת הישות האלוהית. הגבר הוא רק כהן שלה, החי בפחד ורועד מחוסר שביעות הרצון שלה. תפקידו היחיד הוא לבצע את הטקסים המגוונים אשר מתרכזים סביב האובייקט הקדוש."

נוריתE • 25 ביוני 2006

יפה.

melody • 25 ביוני 2006

מטופש .

אין לי כוח לפרט מעבר

Uranus • 25 ביוני 2006

הקטע לא בא לדבר על חוסר הבטחון של השולט, ובכוונה היתה הגזמה בתיאור של הפחד והרעד שלו רק כדי להמחיש את הדינמיקה בין שולט ונשלטת כמשהו שאינו בהכרח קשר שבו הדומיננט הוא העליון. בסופו של דבר - הכל משחק תפקידים.

נוריתE • 25 ביוני 2006

מל
אני מאמינה שאנחנו באות אל הכניעה מתוך חוזק נפשי.
(אולי זאת אשליה אישית שלי, לא יודעת,
אבל הרעיון שאני נישלטת ,אולי בגלל שאני "סמרטוט"אנושי
לא נושא חן בעיני)

חוץ מהתאורים הספרותיים?

צ'יקיטה • 25 ביוני 2006

אוראנוס אני מקלפת את התיאורים הספרותיים ומנסה להבין מה הוא אומר.
נושא מעניין מאוד לדעתי.

אין בדס"מ אחד ויש הרבה דינמיקות של קשרים.
יש אפילו כמה סוגים שמתאימים לתאור.

הבעיה בתאור הזה שהמהות האמיתית של הקשר כאילו לא ברורה לצדדים.
הקשר מוצג בקיצוניות בצורה ספרותית "כהן גדול" "ישות אלוהית" ומצד שני יש דיסוננס בין התאור שקורה בפועל.."גוררת את עצמה על האדמה לצד עקביו".."הוא אחוז חיל ורעד"

אם נקלף את התאורים הקיצוניים יש הרבה סוגים של קשר.
יש לפעמים משחקי תפקידים בין דום ל"סאבית".
היא יודעת מה היא מבקשת והוא אוהב אותה ומוכן לבצע.


אני מוכנה לומר שכרגע אני לא מוכנה לקשר בדס"מי שאינו משחק תפקידים.
זה גרר כמה מריבות והתפייסויות סוערות והוא מתחיל להבין...

הבעיה בתאור הזה אינו הרעיון אלא התאור הספרותי והדיסוננס הגדול בין התאור החיצוני והפנימי.
אני חושבת שכאשר יש תאור חיצוני כזה מוקצן התאור הפנימי חייב להלום אותו.

אם נמרכז את ההתנהגות החיצונית והפנימית יש מערכות יחסים של משחקי תפקידים.
אתה רוצה לשאול אם תמיד זה משחק תפקידים? גם כאשר זו השפחה השפחתית ביותר והדום הקשוח ביותר?

צ'יקיטה

לא הייתי

הוא​(שולט) • 25 ביוני 2006

מנסח מטופש אבל מופרך (כל יכולה, רועד ועוד)

נסחפת קצת

Uranus • 25 ביוני 2006

מלוש יכולה לנסח איך שבא לה (היא כבר מזמן הרוויחה את הזכות הזו אצלי )

בכל מקרה ברור שהקטע הספציפי בעיקר בהיותו כל כך קצר בא בבת אחת לעשות איזה שוס או דיסוננס כמו שציינת. זה מסוג המשפטים שאו שאת מזדהה איתם מיד או שאת מיד נגד.
אחרי שהתחושות הללו קצת נרגעות, יושבים וחושבים על זה ומנסים לראות איך בכל זאת הוא תורם להלך המחשבה שלנו אודות בדס"מ, אודות שליטה, אודות עוצמה וכמובן אודות חולשה.

בעיקר בשבועות בו כל הפוסטים כל כך מתעקשים לצייר תמונה כוללנית של סאביות מסכנות וחסרות ישע ודומים כמסוכנים או כזאבים המשחרים לטרף.

דרך אגב, כותבת הקטע היא דומיניק אוורי הידועה בשם העט פולין ריאז' -
מחברת הספר "סיפורה של או".

ברגע שציינת מי הכותבת הכל הפך מעניין עוד יותר

צ'יקיטה • 25 ביוני 2006

אוראנוס, ללא כל ספק התאור ספרותי ובמכוון מכה באגרוף או ב"שוס" ע"י הדיסוננס שבין ההתנהגות החיצונית וההתנהגות הפנימית.

כאשר אתה אומר שהכותבת היא דומיניק אוורי מחברת סיפורה של או הכל נראה יותר ברור.

ההיסטוריה של דומיניק אוורי והיחסים שלה עם המו"ל שהיה דום היו מפורסמים.
בסיפורה של או יש הרבה יותר מהתמסרות וסתם פנטזיה.
בצורה הזאת אני רואה את התאור הזה של דומיניק אוורי.
האמת נמצאת בפער שבין המציאות והפנטזיה.

אני מקבלת ברמת העיקרון שיש הרבה משחקי תפקידים בבדס"מ אבל אין לי ניסיון כאשר יש פער גדול בין התאור החיצוני והפנימי.

דיברתי עם דום אחד ואמרתי לו שאין שולטים והוא צחק עלי.
הוא אמר לי נסי אותי כמה זמן ותביני מה זאת שליטה אמיתית.
למותר לציין שהשיחה היתה ידידותית בלבד ולא תכננתי הדגמה מעשית אבל אני לא יודעת.

שולטים ונשלטות שבמציאות בנו את הקשר על שליטה יותר טוטלית יכולים לענות על השאלה.
כתאור ספרותי הוא יפה.

צ'יקיטה

Master_Abra_Kadabra​(שולט) • 25 ביוני 2006

לא מטופש בעיניי, מסיבה אחת, והיא הכבוד המלווה את התיאור הזה, וה"ויתור" הג'נטלמני והסלחני , שעליו בהחלט אפשר להתווכח.


ועוד משהו- כבוד אפשר לתת רק למי שזה באמת מגיע לו/לה.