גבירתי - דברך ראוי לפוסט חדש, הרשי לי לפתוח איתו.

גבירתי - דברך ראוי לפוסט חדש, הרשי לי לפתוח איתו.

בעיניים כלות • 1 ביולי 2006

be enayim kallot - how true"
21:43 29/06/06

you are like a sweet fruit
under a peel of resistance
provokation
hesitation
fears
like a little pony
playing arround
trying its first steps
not quiet sure
what to do with its strenght
its wildness
and layer after layer I am removing
layer after layer melts down
revealing the nakedness of your soul
the soul of a submissive woman
full of passion and hunger
to please
to satisfy
to give
what ever she is asked to
and the little pony
wild and happy
with its collar arround the neck
with a chain of iron
closer and closer
shorter and shorter
the pony learns what is its destiny
what it got its strenght for
to obey
to kneel
to serve

be enayim kallot...
i will not rest until the last layer will fall
and will reveal the total nakedness of your soul
in all its beauty and submission

for me
gabriela "

ברור שאני אענה לך, כאן, אבל

בעיניים כלות • 1 ביולי 2006

לא על רגל אחת.
קבעתי להוריד איזה דרינק עם החבר'ה,
בטח אחזור עם הגיגים ותובנות חדשות.

תשובתי אלייך

בעיניים כלות • 3 ביולי 2006

גבריאלה.
גבירתי,
מלכתי,
שולטת שלי,
ה-דומינה שלי,
היחידה המיוחדת והחד-פעמית שלי.
כתגובה לפוסט שלך, שהצמית אותי בדיוק הסאב-שליטתי שלו,
אני מוצאת את עצמי כותבת מילים ושורות,ומוחקת.
מהרהרת, צוללת למקלדת, בוחנת, ושוב מבטלת.
מנסה למצוא מילים שיתארו, שישקפו נאמנה,
כמו לצקת את מה שקורה ביניינו לתבנית גבס,
על מנת שכל זוית, כימור, קפל, תו, ומרקם
יקבלו את המקום והביטוי.
להמחיש, שכולם ידעו, שאת תדעי.
ששום תובנה, הרגשה, ידיעה, וחוויה
לא יאבדו בבליל של מילים נרגשות וטועות.
שיקוף של גודל המציאות הבד"סמית שלנו,
במלוא פשטותה, טבעיותה, קיסמה, והדרה.

אני נדהמת מיכולת האבחנה שלך,
מהשיקוף שבה את רואה אותי.
נדהמת מכמה את מבינה בלי מילים,
מאיך את מנווטת ומובילה אותי בדיוק לאן שאת רוצה אותי,
בדיוק לאן שאני הייתי רוצה להיות.

לפעמים נדמה לי כי החיבור ביניינו הוא על-טבעי.
כמה יכולתי לקבל באישה אחת,
במלכה אחת.
עם הזמן זה רק הולך ומתברר,
לא יכל להיות אחרת.

אני אוהבת להרגיש את שרשרת הברזל הקרה,
משתלשלת מהקולר על גופי העירום,
מתנדנדת בנדנוד אופייני לשרשרת,
בין שדיי.
אני אוהבת את קול חוליות הברזל,
קול השייכות אלייך.
אני מרגישה איך לאט לאט היא מתקצרת,
ומשאירה לי מרחב קטן יותר, בו אני יכולה לנוע .
אני נרגשת לראות את היד שלך אוחזת בה,
ומקרבת אותי אלייך.
יד רכה, בטוחה, חזקה.
כך, מבלי משים,
את מובילה אותי למקום שלי.
כן,
מאפשרת לי להשתולל פה ושם,
לשחק איתך,
"לעשות שרירים",
לחשוב שהנה, אני כזו ערמומית, שלא ניתן לאלף אותי.
שיש לי עדיין במה גדולה,
שאני השחקנית הראשית,
הקהל משתהה,
והרשות נתונה.

כך,
מבלי שאני מבחינה,
מתקצרת עוד חוליה בשרשרת.
צעדיי נאלצים להיות קטנים יותר, זהירים יותר.
ההתרברבות מתחילה לפנות את מקומה להכרה.
חוקים חדשים,
גבולות מצרים.
שירות,
ציות,
כניעה,
כריעה.

ואין מאושרת ממני.

מקווה שהדרך תהיה ארוכה,
מאלפת מחדשת ומרגשת,
כמו כל יום במחיצתך.

תודה גבריאלה,
תודה גבירתי.
תודה שבחרת בי להיות עבורך כל מה שאת מייעדת לי.

בוודאי שבשבילך,
רק בשבילך.
בעיניים כלות שלך.
שיפחה, כלבה, זונה, ו...פוני.
שלך.

הגבירה שלי​(שולטת) • 3 ביולי 2006

מדהים.

Belisana​(שולטת) • 3 ביולי 2006

מקסים ומרגש, השרשרת המתקצרת הזאת, ההתמסרות שלך שהולכת וגדלה, ההבנה העמוקה של גבירתך. אושר לשתיכן.

השולט אור​(שולט) • 3 ביולי 2006

חחחחחחחח אהבתי את ה - ו... פוני

מקסים כלות, יה עיניים של כל הפורום הזה,
מגיע לכן, לשתיכן, כל האושר שבעולם

בעיניים כלות • 4 ביולי 2006

חחחחחח
תודה!