dahanc(שולט)
|
לפני 18 שנים •
20 ביולי 2006
המשך...ללילה בד"נגן
התיישבנו על ספסל שממול , לאותו בניין שבשלבי בניה ששם
מימשנו את רצוננו , ועישנו את הסיגריה שאחרי.... " היי בנאדם היה לי מה זה כייף , תודה " אמרה תוך כדי פליטת חשרת עשן מפיה.. " עדיין כואב לי...אך פאק זה היה שווה "..סיננה מתוך שפתיה החושניות.. הבטתי בה שותק ומהורהר...מעשן , ובוהה באופק הניפלא והקסום , לאורך הטיילת של יפו - ת"א... "הכול בסדר " שואלת במידת דאגה.."מה קורה".... " רוצה עוד..והפעם בדרך שלי " עניתי תוך מבט ישיר אל עיניה המופתעות... " למה אתה מתכוון , בדרך שלך " שאלה כשהיא מחבקת אותי ומחייכת... " הפתעה יקירתי...הפתעה "...מילמלתי נסענו לכיוון צפון ת"א...שאנו מצויידים , במספר בקבוקי בירה... וניכנסנו..לתוך אפלת הליל , חורשת העצים..שמאחורי גני יהושע חניתי את הרכב בתוך החורשה... " ואווי איזה רעיון..ואאלה מגניב " אמרה תוך מבט שהסגיר את תשוקתה...ותאוותה " ועכשיו היתפשתי "..אמרתי בנונשלטיות והוצאתי מהפגש...את התיק האישי שלי... עירומה כביום היוולדה , עמדה מולי נירעדת מעט.. "על הבירכיים " פקדתי "כרצונך " לחשה.... " ידיים מאחורי העורף , עניים מושפלות " ציוויתי.. " כן מאסטר " אמרה שרעד מורגש בקולה זרקתי לעברה , את אזיקי העור..ופקדתי עליה לשים על פירקי ידיה ורגליה.. "בסדר מאסטר" יבבה בעיניים מושפלות... הורתי לה לעמוד בין שני עצים...ולמתוח זרועותיה..ורגליה לצדדים...הכי שאפשר.. אזקתי אותה לקצוות...וכך עמדה מולי , ללא יכולת לנוע.. מבט מושפל...רועדת , בצפיה לבאות.. השארתי אותה בתנוחה זו מספר דקות , ואז כיסיתי את עיניה ברטיה שחורה...ומצמיד לפיטמותיה..את מועכי פיטמות מחוברים בשרשרת...פיטמותיה הזקורות הפכו לאדום... נטלתי ענף דק מהריצפה...והחלתי להלקות לרוחב גופה בעדינות...תוך כדי הגברת קצב ההלקאה.. גופה הפך בהדרגה..מפוספס ואדום... ואז היא החלה לגנוח..ולהאנח מהכאב שהיתפשט בגופה היא הייתה מתוחה ללא יכולת לזוז...והמראה שהישתקף מולי היה מרהיב...גופה היה מיוזע..על רקע הפסים האדמדמים אפלוליות שבגופה..בלטו לאורו של הירח...דמעותיה שזלגו על לחיה...ובכיה החרישי... קרבתי אליה ...וליטפתי את עיניה הדומעות...לחשתי דברי רגיעה אל אוזנה...ונישקתיה על שפתותיה.. "תודה...מאסטר" לחשה בהקלה.. " עוד לא סיימתי " עניתי בעדינות.. "הפתעה רצית לא "...חייכתי בזדוניות לקחתי מתיקי את הקרם השמנוני...ובחיוך שלחתי אצבעות יד ימין לעבר רקטומה הפעור..ובאצבעות יד שמאל...לעבר דגדגנה..והחלתי לעסות לאט..לאט היא צווחה...זעקה..שהחלתי לחדור פנימה.. ואט...אט..הזעקות הפכו ...לאנחות ,וגניחות תאווה... עד שגופה הניפלא החל לרטוט...ואביונה פרץ שיחררתי אותה מכבליה...והורתי לה להיתכופף ..ואז חדרתי אל פותה מאחור.... כל הדרך חזרה...כשלקחתי אותה לביתה , שתקה ורק היסתכלה עלי , ולא אמרה דבר כשהיגענו לפתח ביתה ,לפנות בוקר...כשהזריחה החלה לעלות...בעיניים נוצצות..קרבה את שפתיה לשלי...נשקה בעדינות.... "תודה נשמה ...הלילה הזה יחרט בזכרוני " אמרה ... תוך שהיא נבלעת אל ביתה. |
|
|
סוד לוחש(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
22 ביולי 2006
מאסטרו
המאסטרו חזר לכתוב
האם המאסטרו חזר לנגן? מחוייכת |
|
|
|
dahanc(שולט)
|
לפני 18 שנים •
22 ביולי 2006
היי מחוייכת....
ידידתי....אני כאן
כותב קצת..וכן חוזר אט...אט ואני ...מחוייך תמיד , בפרט שאת מחוייכת...כן לחיות את החיים ב-מ-ל-ו-א-ם..!!!!!!!!!!!!  .. .. ..
|
|
|
|
dahanc(שולט)
|
לפני 18 שנים •
22 ביולי 2006
היי מחוייכת....
ידידתי....אני כאן
כותב קצת..וכן חוזר אט...אט ואני ...מחוייך תמיד , בפרט שאת מחוייכת...כן לחיות את החיים ב-מ-ל-ו-א-ם..!!!!!!!!!!!! .. .. ..
|
|
|
אוה(אחרת)
|
לפני 18 שנים •
22 ביולי 2006
יפה
שוב כתבת יפה...
נעים לקרוא.. |
|
|
מלכה עקרבית
|
לפני 18 שנים •
24 ביולי 2006
מגרה וכתוב יפה
חסר לי רק משהו המילים יפות מידי , אני חושבת שזה היה יותר חזק עם היית קורא לילד בשמו , להיות יותר בוטה . בכל אופן נהנתי לקרוא
|
|
|
Whip(שולט)
|
לפני 18 שנים •
24 ביולי 2006
כתוב יפה. אהבתי.
בדסמ עדין, בלי כינויים גסים ותיאורים פלסטיים מדי. |
|
|