ללמוד את האפור (קריאה למתינות)

בואו נלמד את האפור.
כל- כך הוא קשה לנו.
לא נוח כזה. מפר את שלוותנו.
אבל בואו נלמד את האפור.

לא מאמינה ברשעות.
מאמינה באגואיזם ובעיוורות.
לא מאמינה בגיהנום.
מאמינה בהתפכחות.

לא מאמינה בטוטאליות.
מאמינה בשביל הזהב.
לא מאמינה בלשנוא אחר כך,
ולאהוב עכשיו.

אנשים אנחנו. אנשים.
לא שדים ולא מלאכים.
אנשים.

יש מקום בתורה בו כתוב
שהאדם- בדיוק באמצע הוא-
בין מלאך לשטן.

בואו נגלה זה כלפי זה
את ההבנה שמגלה כלפינו אלוהים.
זה לא אומר שלא להתגונן מפני סכנה,
זה לא אומר להיות טיפשים.

זה אומר להעז לראות את האמת כפי שהיא-
לא אלוהית ולא שטנית.
פשוט אמת של אנשים.

כמספר האנשים- מספר האמיתות, לרוב בלי הבחנה בין אלוהית לשטנית.
ויש גם שטנים בשם האלוהים.

זה לא יכול לעבור בלי תגובה.
חלילה אם זה נכון.
אני מאמין שזה לא נכון. את - לכל היותר - מאמינה שזה כן נכון. שנינו לא יכולים "להוכיח". הרוב דווקא איתי טוב בעצם, אני עם הרוב.
את לא יכולה להשחיל כזו "קביעה" לחלל האוויר, מישהוא כאן עוד עלול לאמץ את טעותך.

עשית לי סחרחורת

כן, את צודקת. כמספר האנשים כך מספר האמיתות.
"שטנים בשם האלוהים"? לא מסכימה. יש שעושים הרבה מאוד רע כביכול בשם האלוהים, זה כן.

אל תגיד לי שאתה מתחיל פה דיון פילוסופי על "אמת סובייקטיבית" מול "אמת אובייקטיבית"

לא שאכפת לי, אבל נראה לי שגם ככה חושבים שאני חננה פלספנית. מה שנכון, האמת...