lori{ע_מ}
|
לפני 18 שנים •
29 ביולי 2006
פעם
פעם.. כשהכל היה אצלי בהתחלה
עוד לפני שידעתי מה זה מאסטר ואדון ודום ודומיקולו הכל נראה לי נורא נורא מפחיד וכולם נראו לי מאוד "רציניים" וישירים ואני איזו ילדה קטנה עם שתי צמות שנקלעה לכאן במקרה. פעם, להוציא את המילה "אדוני" מהפה היה בשבילי ממש וואו! כזה שדרש איזו מלחמת עולם קטנה ביני לבין זה שמולי וביני לבין עצמי. פעם, ההוראה הזאת "תתפשטי" היתה מוציאה ממני מיד את המשפט "אבל אני מתביישת". ואז מאבק כוחות כזה שלמרות שהיה ברור כבר מראש מי ינצח בו זה היה סתם מאבק מיותר. הוא נראה לי מאוד חשוב אז. ופעם, ההוראה הזאת "רדי על ארבע" הוציאה ממני את המשפט "אז תסתובב קודם". רק שלא ייראה אותי מתכופפת ועושה מה שהוא דרש. הרבה יותר קל היה לי שהוא ימצא אותי בתנוחה הזאת מאשר יצפה בי יורדת על ארבע. פעם, כל מכה הכי קטנה היתה מוציאה ממני צווחה מבוהלת ומבטים נעלבים. היום.. אלף במבוקים לא יצליחו לשבור אותי. (טוב, אני מגזימה) לפני המון המון זמן לשולטים היו פלוסים ליד הכינויים. וסאביות היו מקבלות קולר רק אחרי כמה שבועות או חודשים. כל השמות של הדומים התחילו באות גדולה. ואז, לפני המון זמן, הכל נראה לי מאוד טקסי ומרשים ויפה. הכל נראה לי אז, בעיניים של ילדה כל כך רציני ומפחיד ואמיתי ומאוד מאוד "בקטע". פעם, קולר נראה לי דבר מאוד מאוד משמעותי. נורא רציתי שהניק שלי יהיה מקולר. היום אני מבינה שהקולר הוא בפנים. פעם, כל דבר היה מצחיק אותי. במיוחד אם זה בסשן.. אפילו הצלצול של הפלאפון שלי באמצע סשן "היי בינבה" או "רחוב סומסום" היה ממש מצחיק אותי.. היום אני כבר מכבה אותו. |
|
|
shiri(לא בעסק)
|
לפני 18 שנים •
29 ביולי 2006
לורי מותק
את כתבת עכשיו דברים שכל כך הרבה פעמים הרגשתי וכל כך הרבה פעמים חלפו לי בראש.... יודעת איך את מרגישה, אני חושבת. תודה }{ |
|
|
Yosefus(שולט)
|
לפני 18 שנים •
30 ביולי 2006
Re: פעם lori כתב/ה: פעם.. כשהכל היה אצלי בהתחלה
עוד לפני שידעתי מה זה מאסטר ואדון ודום ודומיקולו הכל נראה לי נורא נורא מפחיד וכולם נראו לי מאוד "רציניים" וישירים ואני איזו ילדה קטנה עם שתי צמות שנקלעה לכאן במקרה. פעם, להוציא את המילה "אדוני" מהפה היה בשבילי ממש וואו! כזה שדרש איזו מלחמת עולם קטנה ביני לבין זה שמולי וביני לבין עצמי. פעם, ההוראה הזאת "תתפשטי" היתה מוציאה ממני מיד את המשפט "אבל אני מתביישת". ואז מאבק כוחות כזה שלמרות שהיה ברור כבר מראש מי ינצח בו זה היה סתם מאבק מיותר. הוא נראה לי מאוד חשוב אז. ופעם, ההוראה הזאת "רדי על ארבע" הוציאה ממני את המשפט "אז תסתובב קודם". רק שלא ייראה אותי מתכופפת ועושה מה שהוא דרש. הרבה יותר קל היה לי שהוא ימצא אותי בתנוחה הזאת מאשר יצפה בי יורדת על ארבע. פעם, כל מכה הכי קטנה היתה מוציאה ממני צווחה מבוהלת ומבטים נעלבים. היום.. אלף במבוקים לא יצליחו לשבור אותי. (טוב, אני מגזימה) לפני המון המון זמן לשולטים היו פלוסים ליד הכינויים. וסאביות היו מקבלות קולר רק אחרי כמה שבועות או חודשים. כל השמות של הדומים התחילו באות גדולה. ואז, לפני המון זמן, הכל נראה לי מאוד טקסי ומרשים ויפה. הכל נראה לי אז, בעיניים של ילדה כל כך רציני ומפחיד ואמיתי ומאוד מאוד "בקטע". פעם, קולר נראה לי דבר מאוד מאוד משמעותי. נורא רציתי שהניק שלי יהיה מקולר. היום אני מבינה שהקולר הוא בפנים. פעם, כל דבר היה מצחיק אותי. במיוחד אם זה בסשן.. אפילו הצלצול של הפלאפון שלי באמצע סשן "היי בינבה" או "רחוב סומסום" היה ממש מצחיק אותי.. היום אני כבר מכבה אותו. פעם היית ב- mIRC ? וחוצמזה, כמה פעם יכול להיות לבת 22 ? וחוצ-חוצמזה ברוכה הבאה לעולם הזקנים (מרגיש די נורא, לא ?) י. (במיל.) (עיקרים: מעבר-מעבר לחיפה ?) |
|
|
זרה מוכרת
|
לפני 18 שנים •
30 ביולי 2006
בייבי לור...
פעם היה כל מה שכתבת, כל כך נכון, כל כך שונה. ואת גדלה וצומחת לאישה מדהימה. למרות שבעיניי תמיד תישארי ה"בייבי לור" הכי לורית שיש }{ והלוואי שיהיה רק טוב. ויוס . תתפלא ... כמה פעם יכול להיות כשאתה מרגיש ורואה דברים בעיניים אחרות. |
|
|
teacher(שולט)
|
לפני 18 שנים •
30 ביולי 2006
מילה על פרספקטיבה ונקודת מבט
המילים ''פעם'', ו''המון זמן'' הן סובייקטיביות.
יש קשר מועט, אם בכלל, בין הגיל הפיזי שאנחנו נמצאים בו, לתחושת ההתבגרות. ויש משהו קצת כואב בהתפכחות הזו, שאת מדברת עליה נראה שהחיים מושכים בכל הכח לכיוון האפור (ולא לעבר השחור-לבן) וצריך להיזהר לא להיבלע שם בתוך האפרוריות הזו. למצוא את הגוונים הצבעוניים, לגלות את העומקים, ולדעת שסמלים הם רק סמלים, ובלי המשמעויות מאחוריהם הם סתם. קופסאות ריקות. ולגלות את הצחוק מחדש. בדברים הקטנים. בשטויות שאנחנו כבר לא מתייחסים אליהן... כי מה זה החיים אם לא הזמן בין שטות לשטות?? 
לחיים teacher |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 18 שנים •
30 ביולי 2006
אני מכיר את התחושות האלה. יש קסם בהתחלה, בחידוש, בחוסר הידיעה והנסיון. זה לא שפעם בהכרח היה יותר טוב או שפעם היה אחרת, אלא אנחנו היינו אחרים והסתכלנו על הדברים בצורה יותר מצפה, יותר נרגשת, פחות מפוכחת ופחות יודעת.
לפחות ככל שזה נוגע לי, לצד הראיה הרומנטית הזו אני זוכר גם לא מעט שלילה. בכל מה שנוגע לקהילה, אני זוכר גם פלצנות, ריבים, קטנוניות, מרחב סגור, מבחר מצומצם, קליקות. בכל מה שקשור לעצמי, אני זוכר גם פחדים, תסכולים, אכזבות. כך שהעבר ותחושותיו טובים כדי להתרפק עליהם, אבל לא הייתי רוצה לחזור לשם. |
|
|
להבה חשופה
|
לפני 18 שנים •
30 ביולי 2006
לורי יקרה !@!
קראתי .. ממרומי "גילי המופלג" , נזכרת בשיר " היו ימים חבר ... אך הם חלפו מהר ... "
כן כן פעם בתש"ח החיים היו טובים יותר פשוטים יותר אולי נכונים יותר פעם!! אבל הזמן עובר .. אם נרצה או לא נרצה והפרספקטיבה על דברים משתנים.. מנקודת מבט של כל , אחת\ד. ובנימה של רצינות ... מסכימה עם כל מה שכתבו קודמי , אכן נדמה ש"הקהילה" עברה שינויים ויש מעין תחושה של "זילות " בערכים כמו קילור .. וחבל שכך .. מנקודת מבטך לורי יקרה .. התבגרת .. ואכן השקפתך השתנה וודאי עוד תשתנה וטוב שכך !@! נ.ב. לורינק'ה ... ביטלתי את האמבולנס לגהה!@! |
|
|
Lordpain(שולט)
|
לפני 18 שנים •
30 ביולי 2006
לורי....
מאד יפה מאד כנה . |
|
|
אילנה 78(מתחלפת)
|
לפני 18 שנים •
31 ביולי 2006
לורי
את לא יודעת כמה אני מזדהה איתך
וכמה אני מקנא שגילית את זה בגיל 22 בהצלחה |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
23 באוק׳ 2006
זה נשמע כאילו את מתאכזבת שאיבדת את תמימותך
ושאת רוצה לחזור לראשוניות ההיא... האם איבוד הריגוש גורם לך להיות עצובה, או שמהמקום שלך שבו יש לך יותר ידע ויותר ניסיון, את יכולה לעשות דברים טוב יותר, או פשוט... אחרת? |
|
|