נוי |
לפני 21 שנים •
22 באוג׳ 2003
מוקדש לכל הסאבים היקרים...
לפני 21 שנים •
22 באוג׳ 2003
נוי • 22 באוג׳ 2003
ירח אפל מדמם אל תוך הלילה
אורו העצום בונה את צלליו בין אבני אדמה כרוכה ודלילה עירום נולד, מלקק את שפתיו ושקט כבד רוחש בחשיכה המסנוורת ורק נישמותיו נישמעות לאוזניה הענוגות יודעת היא בלבד מסירותו העיוורת של העולל הגברי ועיניו התועות בשולי הרקיע ירח ענק תלוי מושכת אותו לתוך גפיים נשיים מלקה בו ואחר מלטפת בגלוי לרגליה נשק, חש בלידת החיים |
|
נוי |
לפני 21 שנים •
22 באוג׳ 2003
לפני 21 שנים •
22 באוג׳ 2003
נוי • 22 באוג׳ 2003
כתבתי פה בטעות.... זה מיועד לפורום הבנות על הבנים... ייסלחו לי נשים שפה!
|
|
שוקולית(שולטת) |
לפני 21 שנים •
22 באוג׳ 2003
לפני 21 שנים •
22 באוג׳ 2003
שוקולית(שולטת) • 22 באוג׳ 2003
בכל מקום,זה יפה. |
|
infinite(נשלטת) |
לפני 21 שנים •
23 באוג׳ 2003
וזו תגובה למה שכתבת נוי ,והיא מופנית לא אל מין מסויים ,אלא..
לפני 21 שנים •
23 באוג׳ 2003
infinite(נשלטת) • 23 באוג׳ 2003
אלא לאדם בכלל. לא משנה אם סאב או סאבית (-:
זו אולי תגובה ואולי המשך ,לא יודעת..בכל אופן זה מה שהרגשתי לכתוב ... לידת החיים ... לעיתים , נולד אל הלא ידוע , זוחל בין האבנים אפופי צללים כחלכלים של ירח ירח של שקט , ירח חדש , כל תא בגופו מתמלא חיים , התחושות חדות עד כדי דגדוג , צמרמורת טובה, כה טוב להבין שחיים ... ולעיתים נולד אל הכאב ואינו מבין מדוע עוד פעם , מי ינווט ? מי יחליט מה טוב עבורו ? ירח של מועקה ..האבנים בדרך פוצעות , הולך לאיבוד דממה חרישית של פחד , הנה הוא חשוף לכל , נתלה בצווארו בגלל הכניעה הזו , וכך זה חוזר חלילה - פעם לידת חיים ,ופעם לידת חיי כאב , אך הוא לא מתלבט כל עוד יש לו מה לתת . |
|