נוי
|
לפני 20 שנים •
22 באוג׳ 2003
מוקדש לכל הסאבים והעבדים היקרים...
לידה
ירח אפל מדמם אל תוך הלילה אורו העצום בונה את צלליו בין אבני אדמה כרוכה ודלילה עירום נולד, מלקק את שפתיו ושקט כבד רוחש בחשיכה המסנוורת ורק נישמותיו נישמעות לאוזניה הענוגות יודעת היא בלבד מסירותו העיוורת של העולל הגברי ועיניו התועות בשולי הרקיע ירח ענק תלוי מושכת אותו לתוך גפיים נשיים מלקה בו ואחר מלטפת בגלוי לרגליה נשק, חש בלידת החיים |
|
|
underheel
|
לפני 20 שנים •
23 באוג׳ 2003
שיר יפה מאוד. למרות שלא לגמרי ברור לי. הוא אמור להביע את לידתו מחדש כביכול של הסאב לפני המלכה?
|
|
|
|
נוי
|
לפני 20 שנים •
23 באוג׳ 2003
לפי ההיתרשמות שלי, הבנת מצויין!
|
|
|
Lolita(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
23 באוג׳ 2003
נוי , מדהימה אותי בכל פעם מחדש.
|
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 20 שנים •
23 באוג׳ 2003
Lolita כתב/ה: נוי , מדהימה אותי בכל פעם מחדש.
גם אותי... 
|
|
|
convert(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
23 באוג׳ 2003
מדהים, פשוט מדהים.
תיאור כה פשוט ועם זאת כה מורכב. כל מילה - "פוגעת בול" במקום המתאים. ויש לי שאלה ברשותך - הקדשת את השורות הנפלאות הללו לסאבים ולעבדים שבינינו. למה דווקא להם (לנו)? האם יש לדעתך שוני כה רב בין "תפיסת העולם" של עבדים/סאבים לזו של שפחות/סאביות? האם "המצב הנפשי" כה שונה? ואם כן מהו השוני? אני שואל זאת דווקא אותך, שכן מהשורות שכתבת עולה שאת מבינה היטב את "תפיסת העולם הגברית" של הנשלט (או לפחות את זו עליה נמנה אני), ואני מניח שאת גם מבינה היטב את "תפיסת העולם הנשית" המקבילה. שוב - תודה על השורות המדהימות הללו. convert |
|
|
|
נוי
|
לפני 20 שנים •
23 באוג׳ 2003
ויש לי שאלה ברשותך -
הקדשת את השורות הנפלאות הללו לסאבים ולעבדים שבינינו. למה דווקא להם (לנו)? האם יש לדעתך שוני כה רב בין "תפיסת העולם" של עבדים/סאבים לזו של שפחות/סאביות? האם "המצב הנפשי" כה שונה? ואם כן מהו השוני? צהריים טובים ידידי. שיר זה ניכתב בעיקבות חמישי הקודם, בהשראת שיקי. כאשר צפיתי מהצד, וראיתי בעיניו את הזריחה במלוא הדרה בעודו מביט אל מלכתו, היתמלאתי בחום וכשחזרתי הביתה כתבתי את השיר. כמובן שאת הלידה הזו אני חוויתי, בדימעת כאב חנוקה, שקעה זריחתי, ולכן אני שרה למאושרים את שירם שמקבילים בהמון לימי שעברו. מקווה שעניתי לשאלתך... |
|
|
|
convert(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
23 באוג׳ 2003
ענית לשאלתי ואף הרבה יותר מכך.
היכולת הזו - להתמלא ברגשות עזים ואמיתיים לנוכח רגשותיהם של אחרים - יכולת מדהימה ונדירה היא. אנחנו אמנם לא מכירים, אולם הכנות הנדירה שלך הנשקפת ממילותייך נגעה בי. אין אנו אלא צירוף של זכרונות, רגעים וחוויות. מטבע שטבעו בנו החיים. אנו מורכבים מכל אלה, מתנחמים בהם, מקווים להם ולעיתים גם מתנערים מהם. ברגעים מסויימים בחיים חייבים לנסות להיאחז באופטימיות, או לפחות בריאליות. לעיתים גם מותר להתנחם בעבר על מנת להקל על ההווה. פשוט - להרכין ראש ולהמתין לשוך הסערה. תחזיקי מעמד. convert |
|
|
| אחד שמבין(נשלט) |
לפני 20 שנים •
23 באוג׳ 2003
נוי
כבר אמרתי לך יותר מדי פעמים שהכתיבה שלך מדהימה. נקודת המבט שלך לעבר מה שקורה סביבך מדגישה את אישיותך המיוחדת. כתבת על שקיעות וזריחות את יודעת שאחרי כל שקיעה זורחת לה השמש. אם יש מזל גם הלילה מאיר באור ירח מקסים, אך לעיתים צריך להסתפק רק בהילם של הכוכבים. ואז כשתתרגלי כבר לחושך ושקיעות, הזריחה תפציע לפתע באור נעים וטוב. שאט אט יתחזק, יאיר את יומך, וישכיח את יגון לילך. לכן בינתיים אל תתיאשי, ובעצב ויגון אל תשקעי. שיקי שמתי לב שהפכת להיות מקור השראה למשוררות מוכשרות. יפה לך. |
|
|